חמש דקות מהרכב ממתין מסע ארכיאולוגי שסופו אחד, ידוע ובלתי נמנע – וואו

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש דקות מהרכב ממתין מסע ארכיאולוגי שסופו אחד, ידוע ובלתי נמנע – וואו

לכתבה
בית הקשתות בחורבת צונם. בקרוב הוא יראה אחרת איתן לשם

חורבת צונם היא אתר היסטורי רב קסם, שנדמה כי לאף אחד לא אכפת ממנו כי הוא פשוט לא תורם לוויכוח המתיש אודות השליטה בארץ. עד שיעלו הדחפורים ויהפכו אותו לאתר נגיש ומסודר, אפשר ליהנות מטיול לגילוי עתיקות הקבורות בסבך החורש הגלילי

24תגובות

בקרוב יטפלו באתר הזה. כך לפחות לפי התכניות של קק"ל וסרטי הסימון הבודדים שתלויים בין עצי אלון התולע שמכסים חלק גדול מהשטח. בינתיים האתר הזה רחוק משלטי הכוונה, שער כניסה ושבילי הליכה והוא שומם, קסום ונסתר כפי שעמד במאות השנים האחרונות. חורבת צונם, שרידי יישוב ביזנטי קדום שנבלע בתוך עצי החורש, ממתינה לכל מטייל ומטיילת שיגלו אותה מחדש ואז תכה אותם בפליאה ותחושת ענווה. וכל זה במרחק הליכה קצרצרה מהרכב.

ההתיישבות הביזנטית בארץ ישראל, שהייתה המשך נוצרי לשליטה הרומאית כאן, הותירה אחריה לא מעט שרידים אך לעיתים קרובות נדמה כאילו הם לא ממש מעניינים אף אחד. הרי התקופה שבין היהודים למוסלמים בחבל הארץ הזה לא תורמת לאף צד בוויכוח על השליטה במדינה הזו, ולכן כנראה אין בה די עניין. בעוד כל צל של שריד יהודי זוכה לנאומים משיחיים מחד וכל עדות מוסלמית הופכת למצבה היסטורית חשובה, הביזנטים והכפרים שלהם הופכים לפיהוק.

חורבת צונם
איתן לשם

במקרה הזה אין צורך להלין על ההתעלמות הממסדית מהאתר, משום שהיא הותירה את האתר סמוי מן העין, כמעט אבוד בתוך הסבך, מה שמשווה לחורבות הרבות פה איזה קסם נוסף. עד שיעלו הטרקטורים על השטח ויהפכו את האתר הזה לנגיש ומוסדר (העבודות היו אמורות להתחיל כבר ב-2020, אבל בקק"ל מתכננים תכניות והקורונה צוחקת), אפשר ליהנות מהפלא של גילוי עתיקות מרשימות בתוך סבך החורש. מעין מסע אישי לגילוי אוצר. רק שבמקום אוצר ממתינות קשתות עתיקות, בורות מים ושרידים של כנסייה. אלה, ביחד עם עשרות הריסות רבות שפרושות בשטח של כ-15 דונם, הם השריד הדומם ליישוב הסוער שהיה ואיננו.

כעת, כשהרוח עדיין קרירה והנוף אל המורדות המערביים והירוקים עוצר נשימה כתמיד, ניתן לצאת למסע א-לה אינדיאנה ג'ונס. מסע שסופו ידוע - ישיבה לפיקניק על אדמה עליה הלכו אנשים לפני אלפי שנים כשהעין מתפעלת מאבני הענק המסותתות. אבל הדרך אל האוצר והצל מצליחה להיות מרתקת וכיפית עוד יותר מהתוצאה. נכון שתמיד אומרים את זה, אבל המסע בין אלפי האבנים והגבעות הקטנות, אל מעבה החורש, לא נופל בעוצמתו מהרגע בו פוגשים בהריסות עצמן.

בית הקשתות בחורבת צונם
איתן לשם
בור מים בחורבת צונם
איתן לשם

המבנה המרכזי והמרשים ביותר כאן הוא מבנה קשתות ששימש כבור מים מרכזי ככל הנראה וכבסיס לכנסייה גדולה. הדרך אליו רצופה בסבך וגבעות, באבנים קטנות וגדולות ולא מעט מבנים מרשימים בפני עצמם. כשמתכופפים מתחת לענפים, נזהרים מהקוצים ומדלגים מעל תל אבנים או צואת פרות, אי אפשר להקדיש מחשבה רבה מדי על העתיד. ולכן כשהוא מגיע, בדמות אותו מבנה קשתות, או בורות מים, או קיר תמך, או שער כניסה – המילים נעתקות ורק הנשימה הקצובה מההליכה הסקרנית מפלחת את השקט.

חורבת צונם
איתן לשם

זה תמיד מסקרן ומעניין להלך בין עתיקות, אך זה מתגמל עוד יותר "למצוא" אותן. וזה מה שמחכה כעת לכל מטייל שיצא למסע הארכיאולוגי שסופו ידוע אך בכל זאת מצליח להפתיע. ליד מבנה הקשתות, בין העצים, הפרות והקוצים, קשה שלא להתפעל מהיופי ההיסטורי אך במקביל כמעט שאי אפשר שלא להרהר באותם מתיישבים גליליים שחיו כאן, הפיקו שמן והתפללו. גם הם בוודאי לא שיערו שיום יבוא והיישוב שלהם ייבלע בתוך הסבך.

כמו כל שליטי הארץ הזמניים, גם הם חשבו שהם נצחיים אבל אין שום דבר נצחי בפיסת הארץ הזו. פרט לשיפוצים כמובן. בקרוב, כאמור, יתחילו לטפל באתר הזה. כדאי לבקר בו גם לפני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות