הענק הטוב מציע את השלכת הכי יפה בישראל

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הענק הטוב מציע את השלכת הכי יפה בישראל

לכתבה
נחל שרך משה גלעד

אין כאן קיץ אינדיאני מהסוג האמריקאי או שלכת אדומה כמו באירופה, אבל יש במקומות הנכונים מופע נהדר של שלכת. עצי הדולב המזרחי אחראים לשלכת הכי יפה בישראל

45תגובות

עלה צהוב הסתחרר השבוע מצמרת גבוהה, עד שנחת על המים. דממה השתררה סביב. העלה צף באיטיות מערבה במורד הזרם. נחל כזיב, ליד עין חרדלית, הוא מקום יפה בכל עונה. אין לו ימים גרועים. ובכל זאת – בדיוק עכשיו מתחילה שם העונה היפה ביותר. עצי דולב מזרחי ענקיים, שסוככים על הנחל מלמעלה ונוגעים במימי האפיק מתחילים להשיר עכשיו את עליהם. הצבעים מתחילים להשתנות – הירוק הופך לצהוב. אין צורך למהר. זה ייקח זמן. הטוב ביותר עוד לפנינו – בנובמבר ואפילו בדצמבר תגיע השלכת של הדולב לשיאה. אין כאן קיץ אינדיאני מהסוג האמריקאי או שלכת אדומה כמו באירופה, אבל יש במקומות הנכונים מופע נהדר של שלכת. הדולב המזרחי אחראי לשלכת הכי יפה בישראל.

כדאי לחלוק לו כבוד, להקדיש לו תשומת לב אוהבת ואפילו לקוד לו קידה עמוקה. הדולב הוא אחד העצים המושלמים שצומחים כאן. הוא ענק רגיש. צמח בר אמיתי, כלומר לא תוצאת נטיעה אנושית, אלא חלק מן הצומח הטבעי בארץ. יש אומרים שזהו עץ הבר הגדול ביותר בישראל.

עלי דולב בשלכת
משה גלעד

תמיד יש תחושה שהוא לא שייך לכאן, שהוא אירופאי או אולי אמריקאי. משהו צפוני יותר, חסון, גבוה מאוד. אפשר להבין את המחשבות האלה, אבל למעשה הדולב המזרחי הוא בן בית כאן. הוא צומח בישראל כבר אלפי שנים. ביריחו ובירושלים נמצאו שרידים שמעידים על כך שהשתמשו בדולב לבנייה כבר בעבר הרחוק. קורות דולב נמצאו ביריחו באתרים מלפני 8,000 שנה. דוגמאות אחרות נמצאו באתרים רומיים בני כאלפיים שנה. חוקרי המקרא מזהים אותו עם הערמון. הוא שלנו ובכל זאת, הוא לא בדיוק מכאן. למעשה ישראל היא גבול הצמיחה הדרומי שלו. חבריו צומחים בטורקיה ובאירופה. קרובי משפחתו הם עצי המייפל האדירים באמריקה.

בספרו "101 עצים מופלאים בישראל" מצביע יעקב שקולניק על דולב מזרחי בנחל בצת ומזכיר שבבלקן ובטורקיה עצי הדולב ענקים ומרשימים עוד יותר. לדבריו, הדולב הוא עץ אידיאלי לבית קפה. בקיץ הוא מעניק צל ואילו בחורף הוא עומד בשלכת ונותן לקרני השמש הנעימות לחדור בין ענפיו. שקולניק מזכיר עץ דולב מיוחד במינו בעיירה ילבאץ' במרכז טורקיה, שמעניק מחסה לתשעה בתי קפה.

גובהו של דולב מזרחי יכול להגיע ל-25 מטרים, בערך בגובה של בניין בן שמונה קומות. הגזע שלו רחב והיקפו במקרים רבים מגיע לשלושה מטרים או יותר. הגזע מתקלף ונוצרים עליו מעין טלאים. עצי דולב קשישים, שנפגעו בשטפונות ובסופות, מגדלים גזע מסוקס ומרשים במיוחד. קל לזהות את הדולב גם על פי עליו הגדולים דמויי כף היד ועל פי הפירות הכדוריים בעלי ה"שערות" הארוכות.

הדולב בולט מאוד בנוף, בעיקר בזכות גודלו, אבל הוא די נדיר. ההערכה המקובלת (למשל בדברים שכתב מייק לבנה באתר "צמח השדה") היא שרק כמה מאות עצי דולב צומחים כיום בישראל. על פי הערכה אופטימית אפשר למצוא אותו ב-75 אתרים בלבד – רובם בגליל. מיעוטם באזור ירושלים. הסיבה לכך פשוטה – הדולב אוהב מים. העצים היפים ביותר צומחים על גדת נחל. בכל פעם שאני נזכר בברכה המצוינת שנהגו לומר בילדותי - "שתהייה כעץ שתול על פלגי מים" - אני נזכר בדולב החסון. 

קל יחסית למצוא עצי דולב כיוון שהם צומחים על גדות הנחלים הפופולריים ביותר בישראל - בגליל ובגולן. כמה עצים אפשר למצוא גם באזור ירושלים ובהרי יהודה. מאבקם של אוהבי טבע להגברת זרימת המים בנחלי הגליל התמקדו בהצלת עצי הדולב, כשהמפורסם שבהם התנהל בנחל בצת. הוא אמנם נחשב כמאבק שנחל הצלחה, אבל לפחות שלושה עצי דולב מתו עד שהגיעה ההצלה בדמות הזרמת מים נוספים לנחל.

נחל שרך
משה גלעד

נחל שרך ונחל בצת

בשמורת הטבע נחל בצת, מתחת לקיבוץ אילון, חוברים כמה ערוצים – נחל שרך, נחל בצת ונחל נמר. עצי דולב ענקיים צמחו כאן, מהיפים ביותר בארץ. בעבר זרמו אל נחל בצת 120 מטרים מעוקבים של מים לשעה והוא היה אחת משמורת הטבע החשובות בגליל. השאיבה המוגברת הפחיתה את כמות המים שהגיעה לעין כרכרה, המעיין שממנו זרמו המים לנחל בצת. ב-2001 פסקה זרימת המים בנחל באופן מוחלט ובשנים לאחר מכן כמעט לא התחדשה. כדי להתמודד עם התייבשות הנחל חובר אליו צינור מקידוח סמוך והחלו להזרים לתוכו מים, אבל רק מחצית הכמות שזרמה בנחל בעבר הגיעה עכשיו אל הגדות. באביב 2017 החמיר מצב הנחל ושלושה עצי דולב מתו. הם שרועים עכשיו על הקרקע כגוויות. עצים אחרים, יפים לא פחות, ניצבים עדיין על גדת הנחל ונראה שמצבם טוב.

נחל בצת
גיל אליהו
נחל בצת
דרור ארצי

על השלט של רשות הטבע שהוצב בנחל בצת נכתב כך: "לאחר התייבשות עיינות כרכרה הנובעים בנחל בצת הקימה רשות הטבע והגנים בשיתוף רשות המים, מערכת הזרמת מים לשיקום בית הגידול המימי. תהליך ההזרמה יימשך עד שישתקם האקוויפר ועיינות כרכרה ישובו לנבוע". בשלט אין אזכור למאבק אזרחי שקיימו תושבים מקומיים ואוהבי טבע להשבת המים אל הנחל אבל ראוי להזכיר אותו.

אם יורדים מן השער האחורי של קיבוץ אילון לשמורת נחל בצת וצועדים כקילומטר מזרחה במעלה נחל שרך (שביל מסומן כחול) מגיעים לכמה בריכות נעימות ובעיקר לסככות ענקיות שיוצרים עצי הדולב. המראה שלהם, בייחוד עכשיו, כאשר מדי פעם נושר עלה צהוב אל המים, מרגש מאוד.

הגעה: ווייז קיבוץ אילון. משאירים את המכונית בשער האחורי של הקיבוץ ומשם צועדים במורד. הביקור ללא תשלום או תיאום.

נחל כזיב עין חרדלית
משה גלעד

נחל כזיב

יגאל סלע, מחלוצי שמירת הטבע בארץ וממקימי החברה להגנת הטבע כתב כך: "עד שנת 1948 פעלו בנחל כזיב טחנות קמח רבות, שרידיהן של 12 מהן קיימים עד היום, עדות לכמות המים הרבה שזרמה בנחל. מים אלה הזינו שדרת עצי דולב גדולים שאורכה היה כ-12 קילומטר...בעבר היה ליד הנחל עץ הדולב הגדול בארץ – בעל נוף בעובי של 30 מטר, שכיסה את שתי גדות הנחל".

נחל כזיב
גיל אליהו
נחל כזיב עין חרדלית
משה גלעד

מקורות נחל כזיב בהר מירון, והוא זורם במשך כל השנה עד השפך בחוף אכזיב. את החלק המרכזי בנחל מזינים שלושה מעיינות – עין זיו המזרחי והגדול ביותר, עין טמיר ועין חרדלית המערבי. לצד כל אחד מהמעיינות האלה ובסביבתם צומחים עצי דולב גבוהים ויפים. העצים לצד עין זיו הפכו לאחד הסמלים של המאבק הציבורי להשבת מי המעיינות לטבע. עין טמיר נמצא שלושה קילומטר מערבה מעין זיו וההליכה ביניהם נעימה במיוחד, כאשר בדרך חולפים על פני שמונה טחנות קמח שפעלו כאן בעבר. 

נחל כזיב עין חרדלית
משה גלעד

עין חרדלית הוא הפופולרי ביותר מבין השלושה, בעיקר בגלל שההגעה אליו קרובה מאוד למקום בו מחנים את המכונית. יש בסביבתו כמה בריכות יפות, שעצי דולב עצומים סוככים עליהן. אפשר לצעוד כאן במים או לבחור בשביל שמלווה את הנחל לאורך הגדה. במקומות רבים אפשר לחצות בחרבה – בדילוג בין אבנים או על גזעים שנפלו למים.

נחל כזיב עין חרדלית
משה גלעד

הגעה לעין זיו: ווייז עין זיו – כביש 89 עד מושב מעונה ושם שמאלה וימינה לדרך עפר. החנייה לאחר כקילומטר ומשם הליכה של שני קילומטר.

הגעה לעין טמיר: שביל מסומן כחול שיורד מחניון הזיתים שבפארק גורן. זו ירידה תלולה שאורכה כשני קילומטר.

הגעה לעין חרדלית: ווייז עין חרדלית. פנייה מכביש 70 מזרחה לכיוון עבדון ואז ימינה לכיוון חרדלית. כביש משובש מעט מוביל עד לחניון.

הכניסה למעיינות נחל כזיב ללא תשלום או תיאום.  

עצי הדולב של נחל עמוד
משה גלעד

נחל עמוד עילי

חלקו העליון של נחל עמוד הוא אחד הטיולים היפים והפופולריים בישראל. כשנכנסים לשמורת הטבע צועדים במורד בשביל מסומן אדום מזרחה עד עין יקים ואז דרומה בשביל מסומן שחור. אחרי טחנת הקמח עוברים דרך בריכת אגירה וליד בוסתן בו נעשה מאמץ לשחזר שיטות חקלאות עתיקות ואז מגיעים לתצפית שצופה על נחל עמוד ועל עשרות עצי דולב. מכאן ממשיכים לצעוד עד בריכת שכווי – מפגש נחל שכווי עם נחל עמוד. זהו גן העדן של חובבי הדולב. בשלכת נושרים עצי העצים אל הבריכה ויוצרים מרבד צהוב-אדמדם על הקרקע. זה אחד המראות הכי יפים שאפשר לבקש.

הגעה: ווייז שמורת טבע נחל עמוד. הכניסה ימינה קילומטר מצפון לכפר שמאי, פנייה מכביש 866. הכניסה בתשלום ובתאום.

בניאס
גיל אליהו

בניאס (נחל חרמון)

הבניאס יורד מהחרמון ועד למפגש עם נחל דן, ליד קיבוץ שדה נחמיה, שם הם חוברים יחד ויוצרים את הירדן. עצים רבים צומחים לאורך האפיק הירוק של הבניאס, אבל הדולב הוא המפואר שבהם. שפע המים בבניאס, מאפשר לעצי הדולב לצמוח לממדים הגבוהים והיפים ביותר שלהם. אפשר לראות עצי דולב נפלאים בשמורת הבניאס, לא רחוק מן הגשר התלוי וממפל הבניאס אבל כמה עצים מצוינים צומחים גם סמוך למפגש עם הדן ובאזור זה אין תשלום בירידה אל הנחל.

בניאס
משה גלעד

הגעה: ווייז שדה נחמיה. מפגש הנחלים סמוך מאוד למלון הוילג', שלצד הקיבוץ. הכניסה לשמורת הבניאס בתשלום ובתיאום.

חצבני (שניר)

החצבני (נחל שניר) הוא הארוך במקורות הירדן ולכל אורכו אפשר לפגוש עצי דולב. בכמה מקומות הצפיפות כה גדולה עד ששפת החל זכתה לכינוי "יער גדות".

שביל ההליכה לאורך ערוץ החצבני נמשך לאורך כקילומטר בגדה המזרחית של הנחל ומצפון לכביש 99. חלקה הצפוני של השמורה סגור לביקור. השביל המוצל חולף בצילם של עצי דולב עבותים, וחוצה פלגים שמצטרפים לזרימה המרכזית.

הגעה: ווייז שמורת טבע נחל שניר – חצבני. 5 קילומטר מצומת המצודות בקרית שמונה לכיוון מזרח כביש 99 – עד קיבוץ הגושרים ולפי השילוט.

עצי הדולב של עין חמד
משה גלעד

עין חמד

הצלבנים בנו את המבנה הגדול בעין חמד באמצע המאה ה-13. אחר כך הועבר המקום לידי אנשי המסדר ההוספיטלרי ושימש כחווה חקלאית ואולי גם כבית הבראה ומקום נופש לאבירים. קל להבין שמקום כזה עשוי לתרום לבריאות. זו תרופה מצוינת גם היום.

עצי הדולב צומחים בישראל בר, כלומר אינם תוצאה של נטיעה, ובכל זאת יש כאן חריג - בגן הלאומי עין חמד (אקווה בלה) בהרי ירושלים צומחים כמה עשרות עצי דולב ענקיים, שנשתלו שם לפני עשרות שנים. קשה לדעת למי אנו חייבים תודה ומי שתל את העצים, אבל גודלם אינו מעיד על גילם. הם מהירי צמיחה וקשה מאוד לשער ששרדו כאן יותר ממאה שנה.

נחל כיסלון חוצה את הגן והעצים שצומחים על גדותיו משירים את עליהם, שצפים במורד הערוץ. המקום הוא האפשרות הקרובה והקלה ביותר למי שמתגעגע למראה עצי הדולב. ההגעה אליו קלה וכרוכה בהליכה קצרה ביותר ובנגישות גבוהה.

הגעה: גן לאומי עין חמד. הכניסה בתשלום ובתיאום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות