הפיאצה ברחוב גבעון: כך הפך חניון אפלולי לכיכר הכי שווה בתל אביב

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפיאצה ברחוב גבעון: כך הפך חניון אפלולי לכיכר הכי שווה בתל אביב

לכתבה
כיכר גבעון הדס פרוש

החניון נעלם, המסעדות פתחו חזית, השקט שולט ואין סכנה למפגש עם קורקינט חשמלי – כך נולדה כיכר גבעון מחדש והפכה לאפשרות לא רעה לבילוי עירוני אחר

103תגובות

נהוג לבכות את מצבה של תל אביב. לקונן על כל רב קומות חדש, ולהבהיר שהקסם הישן פג ופינה את מקומו למשהו חדש ולא טוב. מומלץ גם לסנוט בתושבים החדשים של העיר, בבליינים שמגיעים אליה מבחוץ ובכלל לבכות שתל אביב הפכה סטרילית מדי. כי אין דבר "נכון" יותר מאשר לנהות היום על כמה טוב היה אז, בוודאי שאין מיוחד מזה – בעיקר בעיני הדוברים עצמם. אבל לפעמים מתוך רבי הקומות והשיפוצים הבלתי נגמרים מגיחה פנינה עירונית חדשה, שכמעט שווה את כל הסבל שקדם לה. כזו היא כיכר גבעון, שהפכה מחניון אפל ומקריפ לפיאצה כיפית בתל אביב.

כיכר גבעון תחומה בין הרחובות קרליבך, החשמונאים, הארבעה ואסוולדו ארניה וככזו היא מנותקת מכבישי העיר. למעשה היא חצר עירונית, או בקיצור – פיאצה. עד לפני מספר שנים שלטה פה האפלה, כיאה לחניון ותיק שנמצא באחוריים של חנויות ומסעדות שפונות החוצה, אל הרחוב. אך בשנים האחרונות הכיכר עברה שיפוץ משמעותי. החניון נעלם והפך לתת קרקעי, עם לא פחות מחמש קומות חנייה מתחת לרגליים. פני הכיכר שופצו, מספר בתי אוכל החלו לפתוח חזיתות גם אליה ובשנה האחרונה נתלתה הצללה מעליה ותתאים במיוחד לימים המתחממים. כך נולד מוקד מפגש עירוני.

כיכר גבעון
הדס פרוש

העובדה שהכיכר מופרדת מרחובות העיר משתלמת פעמיים, גם בעובדה שהילדים יכולים לרוץ בה באופן חופשי וללא חשש פגיעת מכונית/קורקינט חשמלי/קטנוע סורר, וגם בשל השקט המפתיע ששורר בה. באחד המקומות המרכזיים בעיר, כשברור שמחוץ לכיכר שולט השאון, בה ישנה דווקא שלווה שקטה ונדירה בתל אביב. כשמסביב מבצבצים צמרות הבניינים החדשים המושמצים ההם, מתקבל נוף אורבני חדש-ישן ודי מקסים.

בימי שישי מתרחש כאן יריד וינטג' ולא מעט מסעדות מציעות כמה אפשרויות לא רעות. החל מגלידה בוזה וטעמיה המשובחים, עבור דרך מבשלת הבירה החדשה "שניט" ו"פורטר אנד סאנס" ועד הסושי של אונמי. גם מאפיית לחמים, סופרמרקט וחנות למוצרים לחיות ממתינים בכיכר, שבניגוד למתחמים מהונדסים של העירייה – דוגמת מתחם התחנה, שרונה ועוד – נותרו בו עוד חיים עירוניים אורגניים. כך שיש כמעט לכל אחד מה לחפש פה.

כיכר גבעון
הדס פרוש

השלמת השיפוץ של מה שהיה פעם החצר האחורית של קרליבך, הושלמה רק בשלהי 2019 ורק אשתקד נתלתה ההצללה מעליה, שמעניקה לה מעין סוכך מגן מהשמש אך כזה שלא משתלט עליה. בשל העובדה שהכיכר הפכה למה שהיא היום רק סמוך לפרוץ מגפת הקורונה, ואף המשיכה להתייפות במהלך המגפה, רבים לא מודעים עדיין למלוא הפוטנציאל של החניון ז"ל. במקום בו חנו מכוניות ושיכורים הטילו את מימיהם, ניצבת כעת אחת הכיכרות השוות בעיר.

כיכר גבעון
הדס פרוש
כיכר גבעון
הדס פרוש

לעת ערב נדלקת שרשרת המנורות שמבהירה מה כל כך מיוחד ושונה בכיכר הזו. זו לא כיכר בוונציה, עם אלפי האורות הקטנים שמאירים את פאר השיש של פסליה, אבל היא בהחלט מזכירה את הקסם של הפיאצות האיטלקיות. הנה יש חלק בעיר שמוקדש כולו להולכי רגל ולאוהבי ההשתזפות בימי חול, כיכר ששייכת לבילוי ומסחר ובעיקר נמצאת בבעלות יושביה. רחוק מאוד מהניכור הלבן הבוהק של כיכר הבימה, או ההמוניות הסואנת סביב כיכר דיזנגוף. מבחוץ, אפילו אי אפשר לראות אותה ובוודאי שלא לנחש שמעבר לבניינים המכוערים האלה מסתתרת חצר עירונית תל אביבית אמיתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות