להשלים עם אריק: הפשטות של גבעת הכלניות היא מרשם בטוח לשכוח, מהכל
לכתבהכפסע מהחווה המפורסמת, עם שמיכת כלניות ועצי שקמה בודדים ומלאי צל, הגבעה בה קבורים הזוג שרון היא עצירה פשוטה ומתגמלת לצד הדרך
אין הרבה דמויות יותר שנויות במחלוקת מאשר ראש הממשלה ה-11 של ישראל. אריק שרון התחיל את חייו הציבוריים כמגן גבולות ישראל עם תחבושת על הראש, המשיך כשנוא נפשו של השמאל וסיים כפרסונה נון גרטה של הימין. מ-2014 הוא קבור בפסגת גבעת הכלניות, לצד אשתו לילי שנקברה שם בשנת 2000. ביקור בגבעת הקבר הזו, בלב עונת הפריחה, עשוי להוביל לפיוס היסטורי עם המנהיג שכולם אהבו לשנוא.
"גבעת הכלניות" היא שמו המכובס של התל ההיסטורי הזה, שנמצא מעבר לכביש מאחוזתו (השנויה במחלוקת, כמובן) המפורסמת של אריק שרון "חוות שקמים". ההגעה לכאן פשוטה, הגישה נוחה והגמול על טיפוס קליל בן דקותיים לפסגת הגבעה הוא עצום. לא רק מרבדי הכלניות שיוצרים מראה של שמיכת פיקה אדמדמה-ירוקה, הפרושה עד מעבר לאופק, אלא גם לא מעט אזורים מוצלים ומבודדים, מושלמים לעצירת ביניים של התרגעות.
בניגוד לאתרי פריחה אחרים, שמסתתרים בעבותות היער או מצריכים נסיעה ברכב שטח, כאן הכלניות (וגם השקדייה שצומחת מתוך צמח צבר מצוי, היש יותר סמלי מזה?) נגישות מאין כמותן וכמו ממתינות להכות את עיני המתבונן ביופי טבעי או להוות כר אדום לצילום מושלם לאינסטגרם. המרבדים הירוקים מאפשרים גם חופש טיולי, מבלי להתמרפק עם מטיילים אחרים. זאת למרות שצריך להימנע ממוקשי נעל בדמות צואת פרות, להם אחראי העדר של משפחת שרון.
חלקת הקבר של אריק ולילי סגורה, ואינה נגישה לציבור, כנראה מחשש מפני מי שעוד נושא בליבו מרירות כלפי אבי ההתנחלויות והסבא של ההתנתקות. למרות זאת, ניתן להציץ ולראות את שתי המצבות הפשוטות, שני סלעים גולמיים – אחד גדול יותר מעל הקבר שלו – שמוסיפים לסיפור של שרון גם את הטבע, הפשטות והשקט.
וזה, בעצם, כל מה שניתן למצוא בגבעה הזו שדרכיה דרכי נועם הן. אפשר לרגוז על החווה המפוארת מאחור, על הפינוי מעזה (שביום בהיר ניתן לראות את מגדליה), על המלחמה ההיא ועל מה שרק אפשר. אבל כאן, בגבעה הזו, אי אפשר להישאר כועסים. וזו אולי הצוואה המשמעותית ביותר של שרון, שניבטת מהמקום בו בחר להיקבר.
כפי שבן גוריון בחר בנגב כמראה כיוון לכולנו, ובגין שם עצמו ראשון בתחיית המתים כסמל לחיבור שלו עם היהדות הכמעט מיסטית, שרון בחר בגבעה הפשוטה שמבליטה את כל מה שמחבר בינינו. ומכאן הרבה יותר קל לסלוח, ואפילו להירדם תחת עץ השקמה האדיר. ובעיקר לשכוח, מהכל.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר