בוסתן עדן: כמה רחוק אתם מוכנים לנסוע עבור שלוות נפש (מול הים)?

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוסתן עדן: כמה רחוק אתם מוכנים לנסוע עבור שלוות נפש (מול הים)?

לכתבה
בוסתן כיאט. 85 שנה של שלווה עירונית איתן לשם

בוסתן כיאט נבנה עבור מטרה אחת בלבד - מרגוע מארץ ישראל של שנות ה-30. הקסם עובד גם היום

43תגובות

מאז ומתמיד היה הבוסתן פסגת השאיפות של האדם. מרומא העתיקה, דרך הבוסתנים בדרום ספרד ועד אלה של האימפריה העות'מנית, לא הייתה משפחה ששווה משהו שלא התפארה בגן עמוס עצי פרי שופע נוי ותכנון אדריכלי שהשתלב נפלא בנוף. זו הייתה המרפסת של ימים עברו, אליה יצאו המורמים מעם כדי לטייל, לשבת באוויר הפתוח ולקטוף כמה פירות. אך הימים חלפו עברו להם, הנדל"ן הפך יקר וגם צפיפות האוכלוסין לא התירה למשפחות רבות להחזיק ולטפח גינות ירק גדולות במיוחד, וכך נעלם הבוסתן בחיינו ונותר רק כמעין מוזיאון בטיול הרומאי, האנדלוסי או הטורקי. והנה, בפאתי חיפה, מתקיים לו גן לא נעול, שאמנם אין לו שביל ולא דרך, אבל הוא מקסים ועמוס שלווה.

בוסתן כיאט נבנה ב-1936 על ידי עזיז כיאט, נצר לאחת המשפחות העשירות והמכובדות של חיפה, שהיגרה אליה מלבנון בסוף המאה ה-19. גן הפנאי הזה משתרע על פני שישה דונם, כדי להעניק למשפחה המפוארת כמה רגעים של רוגע בחיק הטבע – שהלך ושינה את פניו בשנות ה-30 של המאה הקודמת. מספיק רק לדמיין את אוניות המעפילים, הצבא הבריטי המתבסס בארץ וסולל כבישים ומסילות מכל הבא ליד, והמתיחות הלאומית שהחלה לבעבע בין היהודים לערבים, כדי לקבל כאב ראש רציני. עזיז החליט שדי לו, וברא את גן העדן הפרטי שלו.

בוסתן כיאט
איתן לשם
בוסתן כיאט
איתן לשם

כדי להגיע לתיאור המקום היום, צריך לחזור לשורשים שלו. ראשית, ההנדסה. הבוסתן כולו מלא מים – תעלות מים להשקיה, מקווי מים דמויי מעיינות לשכשוך ושתי בריכות גדולות לרחצה. כל המים מגיעים מהמעיין של נחל שיח, שנמצא בוואדי שמעל הבוסתן. וכך זורמים מים נקיים כל ימות השנה אל כל מקווי המים, בגדלים שונים, שפרושים לאורכו ולרחובו של הבוסתן. שנית, היסטוריה. לאחר מותו של עזיז, הגן עבר לרשות בתו שבתורה העבירה אותו לכנסייה, שמכרה אותו לבסוף לעיריית חיפה ב-1972.

מאז הוא עומד בעיזבונו, זאת למרות שכבר ב-1998 התקבלה החלטה בעירייה על שיפוץ ושימור הבוסתן, כיאה לשכיית חמדה נדירה כל כך. אלא שהחלטות לחוד ומציאות לחוד, ומאז לא נעשו צעדים ממשיים למען שימורו של הגן. בינתיים, החלו פולשי קרקעות לנסות ולנגוס בו, ומולם התרוממה "הקואליציה למען בוסתן כיאט", שמשלבת ארגוני הגנה על הטבע ופעילי סביבה מקומיים, בניסיון לשמור על המקום עד שהעירייה תשכיל לפתח אותו. הפעילים גוזמים את העצים, שומרים על ניקיון, ומאפשרים למים לפכפך ברחבי הגן, ובמשך כל הזמן ממשיכים לקרוא לרשויות לקחת בעלות על השטח ולמצות את מלוא הפוטנציאל שבו.

בוסתן כיאט
איתן לשם

עד שחיפה תתעשת, אפשר לבקר במקום גם אם הוא לא במלוא הדרו ולראות עצים עמוסי פירות הדר כתומים, על רקע הירוק של הבוסתן והוואדי שמעליו. זה מקום אגדי לעצירה, הפסקה מהחיים, לבד או עם הזאטוטים. ריבוי מקורות המים הופך את הטיול לנעים ומתאים גם לילדים ביום חמים, והמשחק הנעים בין המפלסים בו יוצר מגוון פינות ישיבה ואפשרויות רבות לשינוי פרספקטיבה על הנוף. ממקומות מסוימים כאן אפשר לראות את הים, מפינות אחרות את השכונות שעל הכרמל ומכולן מרגישים בקלות את השקט העירוני הנדיר הזה.

בוסתן כיאט
איתן לשם

יש כאן עצי תפוזים ועצי רימונים, ואפילו זכר של עץ תות שבן עוולה אחד כרת אותו. יש גרפיטי חמודים ויפים, ויש אפשרות לצאת לטייל רגוע ונינוח על שבילים בני קרוב למאה שנים, שנסללו אך ורק עבור מטרה אחת – שלווה מוצלת וירוקה בתוך שאון העיר הגדולה. שיטת ההשקיה העתיקה הזו, למעשה שיטה גאונית בפשטותה שבוודאי תגרום לאבי – בעל הגינה המתוסכל מהשקיה לא אחידה – לקנא, יוצרת גם מפלוני מי קטנים לאורך הדרך שבימי קיץ בוודאי היו הופכים מיד לרחצה צוננת וזריזה.

בוסתן כיאט
איתן לשם

שתי הבריכות הגדולות שבמרכזו של הבוסתן מעניקות גם אפשרות להרהר באנשים שטבלו בהן. בני אצולת חיפה שנהנו מהים מכאן ומההר משם, שהשכילו לתפוס קצת רוגע בזמן שסביבם ארץ ישראל משתנה מהקצה אל הקצה. עכשיו, כשהארץ כבר כמעט סיימה את סיבובה, נותרו מעט מדי פינות שקט שמשלבות טבע ועיר. בחיפה יש אחת כזו, נהדרת ומיוחדת, השאלה היחידה היא - כמה רחוק אתם מוכנים לנסוע עבור קצת שלוות נפש?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות