אופנועי שטח חשפו בטעות מבצר חשמונאי אדיר בתל חדיד ואפשרו לנו הצצה לעבר

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופנועי שטח חשפו בטעות מבצר חשמונאי אדיר בתל חדיד ואפשרו לנו הצצה לעבר

לכתבה
החפירה החדשה בתל חדיד. ללכת בעקבות מה שהאבנים מספרות עידו קוך

החפירה החדשה בתל חדיד שופכת אור חדש על החשמונאים ומהווה יופי של טיול מחשבתי והיסטורי, עם נוף מרהיב למרכז הארץ

10תגובות

"צריך לדמיין", מתריע בפניי ד"ר עידו קוך, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב וארכיאולוג נלהב לתקופת המקרא. מה שהוא מבקש ממני לדמיין כעת, ממרומי תל חדיד שצופה מערבה, אל חוף ימה של ישראל, מהרצליה ועד דרום ראשל"צ, לא שייך בכלל למכורת המחקר שלו, אלא לתקופה מאוחרת הרבה יותר – תקופת החשמונאים. "תחשוב על מבנה אדיר, שכל מי שמגיע מיפו וצועד לכיוון ירושלים רואה את המונומנטליות הזו שמשודרת אל החוף. אנחנו מתארכים את הבנייה שלו לפי כלי החרס שמצאנו כאן וכולם מהתקופה החשמונאית", הוא מסכם את הדמיון המודרך שלו.

קוך החל לנהל את החפירה הארכיאולוגית במהלך 2019, אז התגלו במקום – בעקבות שחיקת הקרקע על ידי רוכבי אופנועים – אבנים שנחשדו כקירות תמך של מבנה גדול ומרשים. "זה מתחבר למה שמסופר על ביצור חדיד בימי החשמונאים בספר מכבים א׳ פרק י"ב פסוק 38: 'ושמעון בנה את חדיד בשפלה ויבצרה ויעמד שערים ובריחים'. בספר מתואר שהיה קרב אדיר ושמעון ניצח. הגבעה המקורית שטחה 30 דונם והפודיום הזה שאנחנו עומדים עליו נמשך עוד 15 דונם – זו בנייה מסיבית. כולה מעשה ידיי אדם", הוא מוסיף.

החפירה הארכיאולוגית החדשה, שהופרעה בימי קורונה עם הוראות בלתי אפשריות (לחפור עם מסכה למשל) הופכת את אחד האתרים הפופולריים על מטיילים ישראלים למרתק עוד יותר. מהתצפית של תל חדיד ניתן להבין מדוע החשמונאים רצו כל כך להגיע לכאן, אך עד כה לא היו עדויות לגבי התפשטות מבוצרת מערבה. "לא רק שהם היו רואים כל מי שמגיע לארץ, כל מי שמגיע ונוחת בנמל יפו רואה את המצודה הזו של חדיד. כביש  444 שמתחתינו עובר על דרך הים, שחיברה בין מצרים לבין סוריה, וכל מי ששלט על הוויה מאריס שלט על המסחר בארץ, כך שזו עוד מוטיבציה להגיע לכאן", קוך מבהיר.

כאמור, החפירות שהחלו בעקבות שחיקת הקרקע מצד רוכבי האופנועים הלא זהירים, המשיכו גם בחלקו הנמוך של האתר, שם מצאו החוקרים קברים מהתקופה החשמונאית והביזנטית, לצד גת עתיקה במיוחד, שמתוארכת ללפני 1,500 שנה והופעלה, כנראה, על ידי נזירים שישבו במקום. בכלל, המסע אחרי רוחות הרפאים של החשמונאים חושף את האמת הכי בסיסית של הקרקע בארץ הזו – כל מי שהגיע לשלטון ניסה למחוק את זה שהיה לפניו על ידי כך שבנה סמלי שלטון חדשים על חורבות הישנים.

אתר החפירה
עידו קוך

בהתאם, על התל שמתנשא מעל קברים של יהודים ואחרים, מתקופות שונות – מימי בית שני ועד התקופה הביזנטית – נמצא בכלל בית קברות מוסלמי מימי הכפר חדיתא ששכן במקום עד 48'. מדינה של טלאים היסטוריים שעשויים משכבות של אלימות, כאב ומוות. החפירה הקטנה והמגודרת שבסמוך לתצפית היא הפרי האחרון של מאמץ החפירות בהובלת קוך, שצפוי להתרחב בשנים הקרובות בניסיון לחשוף כמה שניתן מהמצודה החשמונאית הקדומה והלא מוכרת עד כה. 

קוך מדגיש את חשיבות התגלית. "החשמונאים מגיעים מההר ומתפשטים לכיוון הים, לאזורים שנהנו מההגנה של האימפריה. זאת בזמן שבית המלוכה ההלניסטי מתפרק, כתוצאה מסכסוכים פנימיים. החומר שמצאנו כאן במבנה הוא לא מימי שמעון סביב 140 לפנה"ס, כפי שנכתב בספר מכבים, אלא מימי הנכד שלו – אלכסנדר ינאי, עשורים לאחר מכן. כך שיש פה כמה אפשרויות - או שהבנייה התארכה או שבנו את זה בתקופת אלכסנדר ינאי וייחסו את זה לשמעון מטעמי כבוד". 

הבמה שלפני תל חדיד
עידו קוך

ככל שימשיכו לחפור באתר ולחשוף עוד מהמצודה האדירה שהייתה פה בשיא תקופת ממלכת החשמונאים, ייתגלו עוד עובדות לגבי אחת התקופות המסקרנות בהיסטוריה היהודית בארץ ישראל. עד אז, מתכננים באוניברסיטת תל אביב להפעיל במקום פעילות משולבת במציאות רבודה. דרך אפליקציה מיוחדת, המטיילים יוכלו לראות בסמארטפון שלהם איך המצודה נראתה בעבר, בדיוק במקום בו הם דורכים כעת. זה בעתיד, אך בינתיים צריך עדיין לדמיין את העבר.

האובססיה הציונית לגבי החשמונאים מוכרת וגם די מובנת. מדובר בממלכה היהודית העצמאית היחידה מאז תקופת המקרא ועד הכרזת מדינת ישראל, שיצרה זהות מאוד ברורה של היהודים באותה תקופה. כך הסיקו החוקרים מכלי החרס שמצאו שהיו אחידים לגמרי, זאת לעומת תקופות קדומות יותר מהם השיגו מגוון כלים ואפילו מאכלים (דוגמת החזיר למאכל שנמצא בירושלים לאחרונה, ומתוארך לימי בית ראשון). 

ד"ר עידו קוך על רקע "קבר מתיתיהו"
איתן לשם

החשמונאים הרסו את מרכזי התרבות המתחרים, בהם הרס של מראשה האדומית ועד השמדת המרכז בהר גריזים של השומרונים. הם יצרו קשרים עם הרומאים ותחזקו מדינה משגשגת עם נתיבי מסחר ענפים. כל קווי הדימיון בינם לבין הציונות, בין אם אמיתיים או המתקיימים במוחו של המדמיין, טוענים במשמעות היסטורית את האתרים המזוהים עמם.

כך גם ניתן להבין את הטירוף סביב אתר קברי המכבים, סמוך למודיעים. על אף שכבר ידוע זה עשורים כי הקברים במקום אינם שייכים למכבים, בעיקר בשל צורת הקבורה שמאפיינת תקופות מאוחרות יותר ולא דומה לקבורת החשמונאים – שנקברו במערה המחולקת לתאים "משפחתיים" – רבים עדיין מחשיבים את האזור למקום קבורתם של מתיתיהו ובני משפחתו. קוך נזכר בחיוך בימיו כחניך צעיר בתנועת הנוער ומבין לחלוטין את הכמיהה הציונית למצוא אחיזה עכשווית בתקופה החשמונאית. 

מערת קבורה חשמונאית ליד כביש 443
איתן לשם

"יוספוס פלביוס מתאר ששמעון בנה לאבותיו חלקת קבר מפוארת שפירמידה בראשה ורואים אותה מהים, ליד העיר מודיעין. חוקרים רבים נמשכו לסביבת הכפר הערבי מידייה שמעבר לקו הירוק, אבל אפשר לומר בוודאות שאלה אינם הקברים של המכבים". למרות זאת קוך לוקח אותנו למסלול קצר בסמוך לכביש 443, שם נמצאת מערת קבורה חשמונאית מרשימה מאוד. כזו המאפשרת הצצה אל עבר העבר ואולי גם אל עתיד הקבורה היהודית ובה נערמו עצמות המת לכדי ערימה חסכנית במקום אחד.

למרות ההבנה הברורה שהמכבים לא קבורים כאן, לא רחוק מאתר קברי המכבים נמצא קבר שייח ולידו חפירה ארכיאולוגית ישנה, שיש מי שבטוח כי מדובר במתחם הקבר של מתיתיהו, אבי שושלת החשמונאים. חורבת הגרדי כבר הפכה לחפירה ארכיאולוגית של עמית ראם, בטרם נמצא במקום ציור צלב והחפירה כוסתה עד שתיחפר מחדש. אך מאחר שאנחנו חיים במציאות פיזית מלאת רבדים, בה כל שליט בנה על גבי קודמיו, לא מן הנמנע כי תחת הצלב נמצא – מטאפורית או מילולית – גם מגן דוד. 

וכך, ללא אחיזה במציאות או עמה, מתחם קבר השייח הפך בחסות חסידי ברסלב לבית תפילה לכל דבר ועניין, כשאפילו מצבת ראש נמצאת במקום. בהערכה זהירה, בעוד כמה שנים המקום הזה כבר יופיע ברשימת אתרי מורשת ובעוד זמן לא רב יהפוך לאתר עלייה לרגל. בלי קשר למי שקבור או לא קבור תחתיו. בינתיים עדיין אפשר ליהנות מאתרי טיולים עמוסי היסטוריה, שמצליחים להתחדש בכל כמה שנים.

ואם כבר חשמונאים ומכבים, בחבל מודיעין יפעילו במהלך חופשת החנוכה פעילויות, הדרכות וסיורים באתר תל חדיד ובאתר קברי המכבים, בהם ידריכו חברי משלחת החפירה (בתל חדיד) ומתנדבים של קק"ל (באתר הקברים) את המטיילים. 
 

קבר השייח שהפך לקבר מתיתיהו
איתן לשם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות