אם אין צליינים: אכסניות נוצריות פתחו את שעריהן לישראלים – ולאירועים יוצאי דופן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם אין צליינים: אכסניות נוצריות פתחו את שעריהן לישראלים – ולאירועים יוצאי דופן

לכתבה
בית ההארחה לצליינים בטבחה. מאז הפתיחה המחודשת כ-90% מהאורחים הם ישראלים רמי שלוש

תיירות הצליינים נפסקה בגלל מגפת הקורונה, ובתי הארחה נוצריים בישראל התחילו לחזר אחרי תיירות מקומית. כך קרה שאכסניה בבעלות הכנסייה בטבחה, על שפת הכנרת, אירחה בר מצווה בפעם הראשונה מאז הקמתה

79תגובות

החדרניות בבית ההארחה לצליינים בטבחה הבחינו בתופעה מוזרה בקיץ האחרון: בלא מעט חדרים נעלמו צלבי העץ הקטנים שתלויים מעל המיטות. בדרך כלל, אחרי חיפוש קצר הצלבים אותרו במגירות השידות שליד המיטות. לפעמים הם נמצאו במקומות פחות צפויים. במקרה אחד, לדוגמה, הסמל הנוצרי הוטמן במעמקי המיני-בר.

לא עבר זמן רב עד שההנהלה של בית ההארחה ההיסטורי הזה, שממוקם על שפת הכנרת, הבינה מה קורה בחדרים בלילות. הצלבים החלו להיעלם מהקירות זמן קצר אחרי שבית ההארחה פתח מחדש את שעריו – בתום סדרת הסגרים שנכפו על המשק בגלל מגפת הקורונה – לפני כמה חודשים.

הפתיחה מחדש הביאה למקום נופשים מסוג שלא היה בו בעבר: לא צליינים נוצרים מחו"ל, אלא יהודים ישראלים. "לא הפריע לנו שהצלבים מוסרים מהקירות בחדרים, אבל הדרישה של חלק מהישראלים להסיר את הצלבים בחדר האוכל המרכזי ובחללים ציבוריים אחרים בבית ההארחה לא היתה מקובלת עלינו", אמר מנכ"ל בית ההארחה גיאורג רויבקמפ.

בית ההארחה לצליינים בטבחה
רמי שלוש

מרחק קצר מהכנסייה

לפני שפרצה מגפת הקורונה ביקרו בישראל מאות אלפי תיירים נוצרים בכל שנה, במסעות עלייה לרגל מאורגנים. המגפה שמה קץ לכל הביקורים האלה. אף על פי שישראל מתכוונת להקל את ההגבלות על תיירות נכנסת, מומחים בענף התיירות מעריכים שיעברו שנים עד שעסקי המלונאות והאירוח הנוצריים יתאוששו ויחזרו לרמת פעילות דומה לתקופה שלפני המגפה.

עד לתחילת 2020, 72 החדרים בבית ההארחה הקתולי בטבחה היו מלאים ואדם שרצה להזמין מקום התבקש להמתין כשנה. מכיוון שישראלים לא נוטים לתכנן לטווח ארוך כל כך, אמר רויבקמפ, אלה מהם שניסו להזמין חדר לחופשה הקרובה שלהם בוודאי חשבו שאין חדרים פנויים בבית ההארחה. לפני המגפה כ-90% מהאורחים בטבחה היו אירופים, בעיקר מגרמניה ומאוסטריה.

מאז הפתיחה המחודשת של בית ההארחה כ-90% מהאורחים הם ישראלים והשאר דיפלומטים שמייצגים את מדינותיהם בישראל.

חדר בבית הארחה. שתי מיטות נפרדות וצלב על הקיר
רמי שלוש

בית ההארחה בטבחה, שממוקם במרחק הליכה מכנסיית הלחם והדגים, הוא אחד מעשרות בתי הארחה בארץ הקודש שפונים לצליינים נוצרים. חלקם פועלים זה יותר ממאה שנה ורובם ממוקמים בעיר העתיקה בירושלים, בנצרת, קרוב לכנרת ובבית לחם – סמוך לכנסיות ולאתרים נוצריים מפורסמים. כמה מהם, למשל מרכז נוטרדאם בירושלים והמלון הסקוטי בטבריה, הפכו למלונות יוקרה עם השנים. אבל רובם מספקים שירות בסיסי ובנסיבות אחרות סביר להניח שלא היו מושכים נופשים ישראלים מנוסים, שרגילים לרמה מסוימת של שירות.

אורנה רז, מהיהודים הראשונים שגילו את טבחה, מציינת שרמת השירות אינה חזות הכל. "אין ספק שהנוצרים גילו כשרון מיוחד והצליחו לאתר את המקומות היפים ביותר בארץ כדי להקים אכסניות ובתי הארחה", אמרה רז, שהיתה מרצה במכללה עד שפרשה לגמלאות.

רוב בתי ההארחה הנוצריים היו סגורים מאז מארס 2020, כשישראל מנעה מתיירים להיכנס למדינה בגלל החשש מהתפשטות הקורונה. רויבקמפ מסביר מדוע הוא, כמו מנהלים של כמה בתי הארחה נוצריים אחרים, החליט לפתוח מחדש את בית ההארחה שלו אחרי הסגר האחרון. "שום דבר לא יקר יותר מבית הארחה ריק", אמר רויבקמפ.

 מנכ"ל בית ההארחה גיאורג רויבקמפ
רמי שלוש

לדבריו, מכיוון שטיסה לחו"ל בתקופת המגפה היא סיפור מורכב, הוא ביקש לפנות לישראלים שמוכנים להיפתח לחוויות שונות מהרגיל קרוב לבית. ישראלים שעשויים לוותר על שירות חדרים 24 שעות ביממה, ולהתאכסן במקום שמציע בריחה אמיתית מהשגרה, כמו בית ההארחה שלו. הניסוי הראשון שלו למשוך ישראלים לא עלה יפה.

בקיץ הקודם, שבו המשק נפתח לזמן קצר אחרי הסגר הראשון, רויבקמפ פנה לכמה סוכני תיירות שהוא מכיר כדי לבדוק אם הם יוכלו לעזור לו למלא את החדרים הריקים בבית ההארחה באורחים ישראלים. "האורחים שהגיעו לא היו מוכנים למקום מהסוג הזה, ואנחנו לא היינו מוכנים לקלוט אותם", הוא אומר בנימוס.

"הם חיפשו מקום לא יקר לחופשה משפחתית, אבל לא הבינו שבית ההארחה שלנו אינו בית מלון רגיל", מסביר המנכ"ל. אחרי הניסיון הלא מוצלח רויבקמפ החליט להימנע מפרסום בערוצים הרגילים והחליט להסתמך על העברת מידע מפה לאוזן. החלטה משתלמת, כפי שהתברר בתוך זמן קצר. "בחודשים האחרונים מגיעים אלינו האורחים שבהם אנחנו מעוניינים: ישראלים שיודעים להעריך את האופי המיוחד של המקום הזה", הוא אומר.

בית  ההארחה בטבחה
רמי שלוש

שירותים בסיסיים

המבנה שבו מתאכסנים מרבית האורחים בטבחה נבנה מאבני בזלת ב-1898. בדומה לבתי הארחה רבים שנבנו באותן שנים, הוא מספק שירותים בסיסיים ביותר. בחדרים אין טלוויזיה, במלון אין בריכת שחייה וברוב החדרים יש שתי מיטות יחיד נפרדות – לא ממש תנאים שמסייעים לחופשה רומנטית.

גם הזמנת חדר עשויה להיות אתגר לא פשוט. בעבר רוב בתי ההארחה שיועדו לצליינים נוצרים, כמו בית ההארחה בטבחה, הסתמכו על סוכני תיירות בחו"ל שדאגו להזמין חדרים ללקוחותיהם. המנהלים מעולם לא נדרשו להקים מערכות להזמנה באינטרנט. לא בכל האכסניות הנוצריות מתאפשרות גם הזמנות בטלפון. ברוב המקרים הדרך היחידה להזמין בהן חדר היא הדואר האלקטרוני. גם אז, לפעמים יש להמתין כמה ימים לתשובה.

אבל גם אם הם לא צמודים לחידושים האחרונים בתחום המלונאות והאירוח, טעות להניח שמדובר במלונות זולים. בעוד שבתי הארחה לצליינים נוטים להיות פחות יקרים מבתי מלון בישראל, שגובים מחירים מופרזים, החיסכון אינו משמעותי כל כך מכיוון שהאכסניות הנוצריות מספקות שירותים בסיסיים ביותר. הן גובות מאורחים ישראלים בין 700 ל-1,200 שקל ללילה לחדר, לחצי פנסיון או לפנסיון מלא, ולאורחים אין באמת ברירה.

האופציה הזולה ביותר היא כנראה האכסניה האוסטרית בעיר העתיקה בירושלים, שם המחיר הרגיל לחדר זוגי הוא 500 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר. אבל במחיר כזה, אל תצפו למיזוג אוויר בחדר.

יש ישראלים שמוכנים לשלם מחירים כאלה כדי ליהנות מהתנאים המיוחדים של לינה בבתי הארחה כאלה: הנוף המרהיב, הארכיטקטורה המדהימה, המבנים ההיסטוריים, הגנים השופעים וההזדמנות הנדירה לבלות עם נזירות, כמרים ונזירים (חלקם מכינים בעצמם משקאות אלכוהוליים ושמחים לחלוק אותם עם אורחיהם).

מיכל רפאלי-כדורי ובן זוגה דובי בילו שלושה לילות בבית ההארחה טבחה בחודש שעבר, לאחר ששמעו על כך מחברה שחזרה נלהבת מהחוויה. "אני תמיד מחפשת מקומות לא מוכרים כאן, בישראל וזה נשמע מושלם", אומרת רפאלי-כדורי, שפרשה לאחרונה מתפקיד ניהולי בכיר באחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל.

היא לא התאכזבה. "התנאים די בסיסיים, אבל זה לא משנה", היא אומרת. "המקום קסום. כבר ניסיתי להזמין חדר לשנה הבאה, אבל אמרו לי שזה עדיין מוקדם מדי”. הצלב מעל המיטה לא ממש הפריע לה. "כיסיתי את זה בכובע שלי", היא מספרת בצחוק. רז, שחזרה לטבחה חמש פעמים מאז שגילתה את המקום, מציינת את היתרון העיקרי של המקום, מבחינתה. "כשאת שם, את מרגישה כאילו יצאת מהמדינה", היא אומרת.

בית ההארחה כנסיית המשיח
אמיל סלמן

בית ההארחה כנסיית המשיח פונה לישראלים בעברית

בית ההארחה כנסיית המשיח, ששייך לכנסייה האנגליקנית, נמצא בעיר העתיקה בירושלים, ממש בשער יפו, מול מגדל דוד. הכנסייה, על החזית הניאו-גותית והחדרים הפנימיים המזכירים בית כנסת שלה, ממוקמת באותו מתחם שבו נמצא בית ההארחה. מאז נבנתה ב-1849 היא משמשת מקום ההתכנסות העיקרי של נוצרים אנגליקנים ויהודים משיחיים.

עד להתפרצות מגפת הקורונה, בית ההארחה שבו 32 חדרים פנה כמעט אך ורק לצליינים, בעיקר פרוטסטנטים. בחודשים האחרונים מספר גדל והולך של ישראלים הגיעו אליו.

"בסגר הראשון סברנו, בטעות, שכל זה יסתיים בתוך כמה חודשים", אומר מנהל ההזמנות סקוט מורגן, יליד ארה"ב. כשהבינו ששגו שינו מנהלי בית ההארחה את גישתם והתחילו לשווק את המקום לישראלים. אבל בית ההארחה לא היה מוכן לשינוי. "כל החומר הפרסומי המקוון שלנו היה מיועד למבקרים מהעולם", אומר מורגן. "לא היה לנו כלום בעברית".

בקיץ האחרון פתח בית ההארחה עמוד פייסבוק בעברית והצוות נמצא בשלבים האחרונים של תרגום אתר האינטרנט לעברית. מאז יוני התארחו בו לא מעט קבוצות, מטיילים בודדים ומשפחות של ישראלים. "מכיוון שאנחנו לא מציעים אוכל כשר, הלקוחות שלנו הם בעיקר יהודים חילונים", מציין מורגן.

בית ההארחה כנסיית המשיח
אמיל סלמן

בבית ההארחה הזה אין צלבים על הקירות, אבל בכל חדר, במקום בולט, יש עותק של הברית החדשה – לא מחזה נפוץ בבתי מלון ישראליים.

בית ההארחה כנסיית המשיח
אמיל סלמן

דפנה דרסלר, שגרה ביישוב קהילתי קטן בגליל ומצהירה שהיא "יהודייה גאה", בילתה לאחרונה כמה ימים בבית ההארחה במסגרת טיול מאורגן בירושלים. "למדתי היסטוריה וגיאוגרפיה, אז ביטויים מפורשים כאלה של נצרות הם לא משהו שמרתיע אותי", אומרת דרסלר. "למעשה, אני אפילו מתחברת לזה באופן מסוים. אולי יש לזה קשר לעובדה שפעם שרתי במקהלה והמוזיקה הכנסייתית מוכרת לי היטב".

בית ההארחה כנסיית המשיח
אמיל סלמן

כשהיא נשאלת מה הפך את השהות שלה בבית ההארחה הנוצרי לחוויה "נפלאה", לדבריה, דרסלר אומרת: "פתאום, בתוך הרחש-בחש של העיר העתיקה, את נכנסת לגינה השלווה והרגועה הזאת, כולם סביבך מדברים אנגלית והם נחמדים כל כך. ממש הרגשתי כאילו אני בחו"ל, במקום שונה לגמרי".

האכסניה האוסטרית
אמיל סלמן

פתאום, עסק משגשג

בלב הרובע המוסלמי שוכנת אכסניה נוצרית נוספת, שלאחרונה פוקדים אותה אורחים יהודים רבים. זוהי האכסניה האוסטרית. אך למען האמת, לא כל היהודים שמגיעים לאכסניה מוכנים להישאר בה בלילה. "המיקום קצת מפחיד אותם", אומר המנהל, לוקס מאייר.

לכן מרבית 45 החדרים בבית ההארחה שממוקם ממש בוויה דולורוזה נשארים ריקים. אבל בית הקפה הווינאי שלו, שמגיש שטרודל תפוחים ששמו יצא למרחוק, שוקק חיים.

האכסניה האוסטרית
אמיל סלמן

באביב, כשהסגר הוסר ועסקים בישראל נפתחו מחדש, "המוני ישראלים עברו כאן", אומר מאייר. "הם אמרו שמכיוון שעדיין לא בטוח לנסוע לחו"ל, בית הקפה שלנו הוא הדבר הקרוב ביותר לאירופה שהם יכולים להרשות לעצמם בלי לעלות על מטוס".

האכסניה האוסטרית
אמיל סלמן

רוב אנשי הצוות של בית ההארחה הם מתנדבים מחו"ל, רבים מהם צעירים אוסטרים שיוצאים לשירות לאומי בארץ הקודש. עצם היכולת לשוחח עם האירופים האלה "היתה פינוק אמיתי בשביל ישראלים שהגיעו, שרבים מהם לא היו בחו"ל זמן מה", אומר מאייר.

האכסניה האוסטרית
אמיל סלמן
האכסניה האוסטרית
אמיל סלמן

המיקום של אכסניית סנט האוס, בית הארחה לצליינים שנמצא ממש מול שער שכם, נקודת שבה פרצה לא פעם אלימות בעיר הקודש, בעייתי. בדומה לבית ההארחה בטבחה, גם אכסניה זו שייכת לאגודה הגרמנית לארץ הקודש. במרתף האכסניה שנבנתה בתחילת המאה ה-20 יש מוזיאון ארכיאולוגי, בקומה השנייה שלה אוסף רהיטים שתרם הקיסר וילהלם השני וממרפסת הגג שלה נשקפים נופים מדהימים של העיר העתיקה והר הזיתים. במארס 2020, 35 החדרים שלה נותרו ריקים.

רלף רותנבוש, המנהל שהתמנה זה עתה, חשב שזה הזמן לערוך לישראלים היכרות עם הפנינה שאינה מוכרת לרובם. "אצלנו אין מותרות, אבל האכסניה שלנו ממוקמת באתר היסטורי עם אווירה מאוד מיוחדת – שקוסמת במיוחד לישראלים שמתעניינים בנצרות", הוא אומר.

מלון מגדלה
רמי שלוש

מבחן הנקניקייה

מלון מגדלה, ששוכן על שפת הכנרת, נפתח בעיתוי בעייתי, נובמבר 2019. עם כנסייה גדולה בשטחו וקפלה בלובי הוא קיווה למשוך עולי רגל נוצרים אמידים ואפילו הציע להם בריכת שחייה. אבל חודשים ספורים לאחר הפתיחה נפסקה תנועת התיירים לישראל. לא היו עולי רגל שימלאו את 143 החדרים במלון.

מלון מגדלה
רמי שלוש

מכיוון שעלויות האחזקה של מבנה כה גדול הן גבוהות, ההנהלה החליטה הקיץ שהמלון לא יישאר סגור והחלה למקד את מאמצי השיווק שלה בתיירים מקומיים.

הכנסיה במלון מגדלה
רמי שלוש

בתוכנית המקורית המלון, ששייך למסדר הקתולי הליגיונרים של ישו, היה אמור להיפתח לפני עשר שנים. אבל כשהחלו לחפור את היסודות שלו התגלו שרידיו השמורים היטב של בית כנסת מהמאה הראשונה.

הידיעה שבמקום קיים אוצר ארכיאולוגי מרשים כזה בהחלט עזרה למשוך מבקרים יהודים, שאולי לא היו שוקלים להישאר בבית הארחה נוצרי, אומר סגן המנהל, הכומר איימון קלי. "רבים מהם לא ראו מעולם מבנה עתיק כמו בית הכנסת שלנו", הוא אומר במבטא אירי כבד. בניצוץ בעיניו מוסיף קלי: "אני בטוח שמעולם לא שמעת כומר אומר 'בית הכנסת שלנו'".

סגן המנהל, האב איימון קלי
רמי שלוש

במגדלה לא מגישים אוכל כשר בחותמת הרבנות, אבל מתוך כבוד לאורחים היהודים ההנהלה החליטה להציע לאורחיה מזון "כשר לייט". במילים אחרות, בחדר האוכל לא מגישים בשר חזיר או צדפות.

מלון מגדלה
רמי שלוש

בטבחה הסמוכה עשו ניסיון דומה, אבל לדברי רויבקמפ המאמצים למשוך אורחים יהודים באמצעות מזון כשר לכאורה הניבו טענות ומענות. "החלטנו שמכיוון שרוב האורחים שלנו עכשיו הם יהודים, לא נגיש נקניקיות בארוחת הבוקר", הוא אומר. "אבל הם באו אלינו אחרי ארוחת הבוקר בטענות ואמרו, 'היי, איך אפשר לקרוא לזה בית הארחה גרמני אם לא מגישים כאן נקניקיות?'"

לפני כמה שבועות התקיים בבית ההארחה בטבחה אירוע שכמותו מעולם לא נערך בו עד כה: בר מצווה. "פנתה אלינו משפחה מקיבוץ סמוך", מספר רויבקמפ. "ההורים רצו לחגוג בר מצווה לבנם, אבל הוא לא רצה לקיים טקס דתי משום סוג. אחרי התדיינות משפחתית הם הגיעו לפשרה: המסיבה תהיה כאן, במתחם של בית ההארחה הנוצרי שלנו".

האם יש כבר תוכניות לחתונה יהודית בטבחה? בשלב זה רויבקמפ אינו פוסל שום אפשרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות