בין קיסריה למעגן מיכאל, תנו הזדמנות לחוף הנפלא של ג'סר

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין קיסריה למעגן מיכאל, תנו הזדמנות לחוף הנפלא של ג'סר

לכתבה
טיילת "הפנינה הכחולה" בג'סר א זרקא איתן לשם

בין הגשר המשופץ שמחבר בין מעגן מיכאל לכפר הדייגים לבין חוף הים היפה אך נטוש, נמתחת טיילת חדשה שביישוב מקווים שתסמן את תחילת הגאולה התיירותית של ג'סר א-זרקא. לא הכל סלול או מוביל למקום כלשהו, אבל הפוטנציאל של החוף הזה ניבט מכל פינה

19תגובות

"טיילת חדשה על שפת הים של ג'סר א-זרקא". יש במשפט הזה מוטיבים אוקסימורוניים, כיאה לסמל של תיירות ונופש בליבו של כפר הדייגים שנחשב לאחד היישובים העניים בישראל. אך אכן, טיילת חדשה נחנכה לאורך החוף של ג'סר א-זרקא, ויש בה את כל היופי, הכשלים והמגבלות שיש לכפר השוכן מאחוריה, מעין משל תיירותי-דמוגרפי, עם רעש נפלא של גלים מתנפצים וסירות דייגים עתיקות מתנודדות על המים.

שמנו פעמינו אל המועצה המקומית הקטנה והענייה, שתחומה מדרום ומצפון בישובים עשירים במיוחד. מצפון קיבוץ מעגן מיכאל, על חופיו הקסומים והאיים הציוריים שמבצבצים כמה עשרות מטרים מהם. מדרום, קיסריה של מגרשי הגולף והווילות ונתניהו. ובתווך – יישוב שנמצא במקום השני מתוך עשר במדד הכלכלי-חברתי של ישראל (עלייה של השנים האחרונות) ובו תושב ממוצע מרוויח משכורת ממוצעת של כ-5,000 שקלים לחודש (לעומת כ-10,000 בממוצע ארצי).

המרינה של ג'סר א זרקא
איתן לשם

ג'סר א-זרקא היא סמל רב ממדי. סמל של קיפוח, סמל של הבדלים מעמדיים שנשענים על הבדלים לאומיים, סמל לדקיקות קו הגבול המבדיל בין כאלה שיש להם לבין כאלה שאין להם כלום. לכן אירוע של חניכת טיילת חדשה ביישוב העני היא לא פחות מברייקינג ניוז בכל הנוגע לעולם הטיולים הישראלי, בוודאי כשלוקחים בחשבון את הסיפורים אודות חוף הים הבתולי והנפלא של כפר הדייגים הערבי הזה.

הכניסה לכפר גם היא, כמו כל דבר פה, סמלית. בעוד שלמעגן מיכאל הסמוך מגיעים דרך גשר עילי שמיתמר מעל כביש החוף, כאן מנמיכים קומה מתחת לכביש, בחצי מנהרה מהדור הישן של סלילת הכבישים. הנסיעה בתוך ג'סר משולה למסע גיאוגרפי משמעותי, כיאה לדרך שעוברת בין הררי זבל, כבישים שבורים, עסקים סגורים וכמעט אפס בני אדם ברחוב – פשוט משום שאין במקום דבר כזה, רחוב.

טיילת "הפנינה הכחולה" בג'סר א זרקא
איתן לשם
טיילת "הפנינה הכחולה" בג'סר א זרקא
איתן לשם

כל זה משתנה באחת כשחוצים את הקו בין הבתים לשמורת הטבע של החוף. אז נשארים מאחור כל הבתים ללא הטיח וכל השלוליות מעוררות החשד (מאחר שלא ירד גשם בשבועות האחרונים, החשוד המיידי הוא הביוב) ומתחיל עולם של עצי דקל, נחל וחוף ים בתולי ופראי. ירדנו דרך כפר הדייגים עצמו שבליבו מיני-מרינה עם חמש סירות דיג שכבר רואים עליהן את השנים. במים גולש אחד, שני דייגים מחזיקים רשת ענקית ושתי מסעדות דגים שוממות מאדם. תרנו אחרי אותו מיראז', אותה טיילת מדוברת והצפנו אל הנקודה הצפונית ביותר של החוף של ג'סר – גשר וילהלם השני.

הגשר, שנבנה על חורבות הגשר הרומאי שעבר מעל נחל תנינים ואז נבנה מחדש על ידי העות'מנים לכבוד ביקור הקיסר הגרמני בארץ ישראל, שופץ בשנית בינואר האחרון. הוא מחבר למעשה בין חוף הים המושלם של מעגן מיכאל לבין חוף הים המושלם לא פחות של ג'סר א זרקא. ממנו, באופן רשמי, מתחילה אותה טיילת שאמורה להסתיים כמה מאות מטרים דרומה משם – בחוף הים המוכרז (והיחיד) של הכפר. 

טיילת "הפנינה הכחולה" בג'סר א זרקא
איתן לשם
גשר וילהלם השני המשופץ
איתן לשם

הגשר יפה ובהחלט יכול לשמש בסיס לטיול של שבת (או סתם יום חול). בין אם במעבר בין החופים, בין אם בטיפוס בין השבילים המתפתלים על הגבעה שממנה תצפית נהדרת על רצועת החוף הכחולה והעמוקה הזו, אולי היפה בישראל. משם הדרמנו במורד הגבעה, כשכל העת משקיף עלינו או אנחנו עליו, ג'סר על בתיו ומסגדו המוזהב – כולם בנויים במין כאוס שיוצר פסיפס יפה במיוחד של כפר וטבע.

גשר וילהלם השני המשופץ
איתן לשם

בדרך דרומה, בחיפוש אחרי הטיילת האבודה של ג'סר, עברנו שוב בכפר הדייגים שבמעבר בו אי אפשר שלא לחוש כמו דייג במאה ה-18 (בלי הקטע של היכולת לדוג דגים, כמובן), ואז – עוד מראה מוזר. עשרות אנשים עם לפטופים פתוחים מולם, יושבים על מרפסת מעל הים ואוכלים חומוס ועלי גפן. זהו ה"ביץ' האב", חלל עבודה משותף על טהרת הטבעונות, שמושך אליו עובדים מרחוק שמאסו בביתם והמירו אותו – ולו למספר שעות – בנוף המטמטם של הגלים המתנפצים. "מצטערת, אין מקום עד סוף אוקטובר", מבהירה לי מורן שטיאסני שמש מנהלת המקום. 

חוף הים של ג'סר א זרקא
איתן לשם
תצפית אל מעגן מיכאל
איתן לשם

עם עלה גפן מגוגל ביד והרבה חול בנעליים, הגענו אל תחילתה של הטיילת הסלולה. בתחילתה שלט ממוטט המגלה כי את ההשקעה הכספית נידבו משרד הבינוי והשיכון והחברה לפיתוח קיסריה ועוד שלט אבן ריק. הנצחה שממתינה לתורם מתאים, כנראה. מכאן מתחילים 650 מטרים של טיילת, אמיתית. מדשאות, ספסלי ישיבה מוצלים, שולחנות פיקניק ושביל הליכה מפסיפס בצבעי הכחול (כיאה לכפר שמשמעות שמו היא "הגשר הכחול"). 

לפניו רק חול וחול, אחריו שוב חול וחול, אבל במאות המטרים הסלולים הללו יש נורמליות שבכפר מקווים שתתרחב ותתפרס לאורך כל רצועת החוף של ג'סר. בטיילת יש אפילו שביל אופניים, שמוביל אמנם משום מקום לאף מקום, אך מקווים כאן כי בעתיד אולי יתחבר עם הטיילת של קיסריה ויאפשר רכיבות אופניים מטריפות לאורך הים. הסיום העתידי של הטיילת הוא חוף הים של ג'סר, שעומד כעת שומם.

בכל סופ"ש מנסים מאות רוחצים את מזלם בכניסה למעגן מיכאל רק כדי לשכשך את רגליהם בים של הקיבוצניקים. והנה, כמה קילומטרים דרומה משם ממתין אותו חוף, עם המליחות הגבוהה והמים הנקיים והגלים הפראיים ואף אחד לא מתנפל עליו. אף אחד לא יעצור את הרוחצים כאן בשאלות על חבר קיבוץ שיכניס אותם, הנוף כאן הוא אותו דבר – אסדת גז במרחק מטריד מהחוף, והארובות של חדרה משקיפות על כל הרוחצים באותה מידה של אדישות. יש טיילת חדשה לג'סר א-זרקא, עכשיו מחכים למטיילים שיבואו בעקבותיה.

טיילת "הפנינה הכחולה" בג'סר א זרקא
איתן לשם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות