בפנים גן עדן, בחוץ גיהינום: טבילה בחוף הפתוח של נחל האסי היא פרדוקס ישראלי קלאסי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בפנים גן עדן, בחוץ גיהינום: טבילה בחוף הפתוח של נחל האסי היא פרדוקס ישראלי קלאסי

לכתבה
החוף הירוק בנחל האסי איתן לשם

פשרת "החוף הירוק" בנחל האסי מאפשרת ל-400 מבקרים לרחוץ במי המריבה המפורסמים במדינה. אלא שהפער בין החוף המוזנח והמלוכלך לבין המים הנפלאים מבטיח המשך לסערת "הצדק החלוקתי"

167תגובות

ב-18 ביולי נכנסה לתוקפה הפשרה שהייתה אמורה להוביל לסיום המשבר שליווה את חיינו כאן בשנתיים האחרונים. אין המדובר על המאבק בקורונה, או הניסיון למנוע מבלוני תבערה לעוף לעבר עוטף עזה אלא על הסדרת "החוף הירוק" בנחל האסי.

המאבק על הכניסה לנחל שזורם בתחומי הקיבוץ ניר דוד כבש את השיח הציבורי וגם לא מעט כותרות חדשותיות בשני הקייצים הקודמים. מהצד האחד תושבי הקיבוץ, שסירבו להניח לעם ישראל לשכשך במי הטורקיז של הנחל שלהם ומהצד השני, חברי התנועה לשחרור נחל האסי – לא מעט מהם תושבי בית שאן – שדרשו נחל פתוח לכולם.

החוף הירוק בנחל האסי
איתן לשם

הפשרה הגיעה אחרי שנתיים של מאבק חסר פשרות ובברכת בית המשפט, והיא מזכירה מאוד את התוצאה אליה כיוונו בקיבוץ כבר עם פרוץ המחאה. על פי ההסדר יוקצה לכלל הציבור שטח באורך של כ-8% מהנחל כולו, בקצה הקיבוץ ועם כניסה נפרדת ושעות פעילות ברורות. בנוסף נקבע כי תפוסת החוף, שזכה לכינוי "הירוק", לא תעלה על 400 איש שלא יוכלו להבעיר אש, להשמיע מוזיקה בעוצמה גבוהה וכן – גם לא להיכנס לתחומי הקיבוץ.

שמנו פעמינו אל החוף הירוק שעל גדות האסי ("עאסי", בפיהם של המשחררים) כדי להצטנן מהחום האוגוסטי, לשוחח מעט עם הטובלים ולנסות להבין האם זהו סוף המאבק או רק סופה של ההתחלה?

החוף הירוק בנחל האסי
איתן לשם
החוף הירוק בנחל האסי
איתן לשם

הכניסה לחוף הירוק היא דרך "מרכז הולצר לספורט" וזהו גם השם שיש לכתוב בווייז, כדי להגיע לחוף הפתוח לכולם ולא לשער הקיבוץ הסגור בפני רובם. כאמור, רק 400 רוחצים בני מזל יכולים לבקר בחוף בכל רגע נתון, כששיטת הכניסה היא "אחד יוצא, אחר נכנס", לכן בהחלט חשוב להגיע מוקדם לחוף.

הוא נפתח למבקרים בתשע בבוקר ונשאר פתוח בפניהם עד חמש, אז שער הפשפש נסגר והקיבוץ חוזר לייעודו המקורי – יישוב חומה ומגדל שמונע מהבחוץ לזלוג פנימה. מעל שער הכניסה לחוף הירוק מיתמר אותו מגדל, מימי ראשית היישוב. אי אפשר שלא להרהר בסמליות שלו, כי גם היום ישנה חומה (גדר) ומגדל (שער) שנועד לשמור על התושבים. אלא שהצובאים על השערים אינם פורעים, אלא המוני בית ישראל החמושים בבגדי ים, משקפות צבעוניות, מגוון מתנפחים ותחושת צדק חברתי.

החוף הירוק בנחל האסי
איתן לשם

גם עם כניסתנו לחוף (09:15) וגם עם עזיבתנו (11:00), החוף לא היה עמוס והכניסה עוד התאפשרה, אך ככל שהתקדמו השעות השטח המוצל הזעיר על החוף הלך והתמלא עד תומו. הרחצה כאן היא לא רק ניסיון להצטנן גרידא, כמובן, יש בה גם תחושה סמלית וגם אפשרות להבין את רחשי הרוחצים של היום, שהיו אך לפני רגע המוחים של אתמול. מעל כל זמן השהייה בחוף מרחף עצם הסכסוך, שבתוכו מסתתרת הלבה הישראלית – מזרחים מול אשכנזים. אין הרבה חופים שהפער בין התחושה בתוך המים לזו שממתינה מחוצה להם, הוא כה גדול.

החוף הירוק בנחל האסי
איתן לשם

בחוץ – ארץ ישראל החדשה והטובה. מבקרים מבית שמש, שדרות, בית שאן וירושלים. דתיים, חילוניים, מזרחיים ואזכנזים, רוסים ואתיופים. כולם פזורים על משטח הדשא הזעיר, כשסביבם פזורים מעט מדי פחים מתפקעים. האזור מלוכלך, האוויר מלא בריח טיגון בצל מכמה מוקדים על החוף, וכן – גם צעקות "אני התחתני אתמול, תן לחגוג!" בין חתן נלהב לחברו שעמדו במרחק 20 ס"מ זה מזה.

בהרבה מובנים זה חוף מרהיב, הכי רחוק מהחופים המקוטלגים של תל אביב (חוף הכלבים, חוף הגייז, חוף הברמנים, חוף הדתיים, חוף המשפחות) והחוף הכי כל-ישראלי שיש. במובנים אחרים זה חוף מייאש, מלא בכל החוליים של החברה הישראלית ותשובה נהדרת לשאלה מדוע אי אפשר לפתוח את כל הנחל לכל הציבור.

ואז נכנסים למים. אותם מי טורקיז שמככבים בכל כך הרבה תמונות מדהימות של הנחל הזה, שסביב לו הרי הגלבוע וסמוך לו המון צמחייה ירוקה, עצים ובתי קיבוץ ישנוניים פרושים לאורכו. המים צוננים, צלולים ונהדרים. הם מלאי דגים בגדלים שונים והנחל הזה הוא מהנעימים לטבילה שבנחלי הצפון. גם מבחינת העומק – עד מותניו של אדם ממוצע, גם בשל הרוחב – שנחפר על ידי אנשי הקיבוץ, וגם בשל יופיו.

מהטבילה במים ברור לחלוטין כי הנחל הזה צריך להיות של כולם; מהחוף ברור לגמרי מדוע יש להגביל את הכניסה אליו. פרדוקס האסי, בטבילה אחת. המראה מסביב לחוף מצליח לייאש – גדרות המונעות גישה ממנו לשאר הקיבוץ, שלטים האוסרים על חציית צינור המתכת הגדול שהוצב בין "הנחל של כולם" לנחל האסי שבקיבוץ, ומעבר לגדר תושבי ניר דוד רוחצים בבריכתם המקורה. אבל בתוך המים, אף אחד מהטובלים לא נותן לזה לייאש אותו.

"זה נהדר. בינתיים", מסכם בחיוך נועם  – אב לשלושה מבית שמש שהגיע לביקור השלישי שלו החודש באסי ולא מסתיר את שאיפות השחרור העתידיות שלו. "זו אחלה פשרה, המים מדהימים והבנתי שגם אם תעבור את המחסום ותיכנס לקיבוץ אז לא יגידו לך כלום. אמריקה ורסאנו", מבהיר אדם, תושב שדרות שניגש מחדש לבצע את הקפיצה הידועה בשם "פצצת אטום" ישר אל המים. אפרת, תושבת בית שאן שנמצאת כאן עם חברות מירושלים שבאו לראות את החוף, מבינה את המאזן העדין. "מצד אחד, אי אפשר שישבו בדשא של הבית של האנשים בקיבוץ, אבל אי אפשר לחשוב שהפשרה הזו תשתיק אותנו. חייבים לזכור שהמים האלה של כולנו, ובעתיד נשחרר גם אותם", היא אומרת.

החוף הירוק בנחל האסי
איתן לשם

סביב השעה 11 העניינים התחילו להיות קצת יותר מדי צפופים עבורנו. כשבמרחק נגיעה מאיתנו, ולעיתים אף פחות מכך, יושבים עם גיטרות ושירים לאור שמש יוקדת, נציגים מכל מנעד הישראליות, אי אפשר שלא להרהר בפשרה הזו. הקיבוץ אמנם הנגיש את המקום על חשבונו, אך יש בו רק תא שירותים אחד (מצחין ובלתי שמיש), מעט מדי פחים וכולם מתפקעים, מעט צל, ללא מים קרים לרווחת הרוחצים וזוהמה על זוהמה. אם פרנסי הקיבוץ רוצים שהפשרה הזו תחזיק מים, כדאי להם להפוך את החוף לירוק הרבה יותר – כן, על חשבונם.

ביציאה מהחוף אל המוות הקרוי "אוגוסט בעמק המעיינות" הצלחנו לפתוח בשיחה עם אחד הקיבוצניקים שמבפנים. גם הוא מבין שהמאבק הזה הוא לא רק על האסי, אלא גם על שטחים אחרים, בקיבוצים אחרים. "הבעיה איתם שהם לא רוצים את המים", הוא מספר בחצי-לחישה של ממתיק סוד שאינו פוליטיקלי קורקט. "הבעיה שהם רוצים את הדשא. ואת זה כבר לא ניתן להם". השאלה היחידה היא מי זה "הם" ומי זה לעזאזל  זה "אנחנו" בתוך הסיפור הזה שיש בו רק דבר אחד בלתי ניתן לוויכוח – נחל האסי המדהים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות