בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב תנוח אל תירא. מה תהיה ההשפעה של משק כנפי פרפר בירושלים?

בחודש נובמבר תיפתח בירושלים תצוגת הפרפרים הגדולה בישראל. זה הזמן הטוב ביותר לבדוק את מערכת היחסים שלכם עם המעופפים היפים

2תגובות
פרפר כחול
אמיר ספיריה

תצוגת פרפרים בירושלים, עיר שלא ידועה בקלילות ובאווריריות שלה, נשמעת כרעיון מצוין. גן החיות התנ"כי בירושלים משיק השבוע תצוגת קבע חדשה בסמוך לאקווריום ישראל: תצוגת המגוון הביולוגי ובית הפרפרים על שם הילרי טיש. התצוגה תיפתח לקהל החל מה-1 בנובמבר 2021. הכניסה לתצוגה בשלב זה מתאפשרת רק כחלק מהביקור באקווריום ישראל, זאת ללא תוספת תשלום.

המבקרים בגן ייכנסו למתחם סגור, בו ירחפו אלפי פרפרים טרופיים מ-15 מינים שונים. התצוגה, ששטחה 700 מ"ר, כוללת ארונות הגחה ומווסתי טמפרטורה המכילים גלמי פרפרים, בהם יוכלו המבקרים לצפות בתהליך הגחת הפרפרים מהגלמים ושחרורם אל חלל התצוגה.

לפני הביקור כדאי מאוד לקרוא בספרו של הסופר האיטלקי פרימו לוי "מקצועות של אחרים", שיצא לאור בעברית לאחרונה (הספריה החדשה, תרגום יונתן פיין). בין היתר כתב לוי כך: "אני חושב שעצם מושג היופי שלנו, שהוא בהכרח יחסי ותלוי תרבות, התעצב במהלך הדורות סביב הפרפרים, וגם סביב הכוכבים, ההרים והים."

הכניסה לבית הפרפרים
ללא קרדיט

רק סופר נפלא כלוי יכול לעשות חיבור כזה. אחר כך הוא ממשיך וכותב: "בתרבות שלנו (אבל לא בכל התרבויות) הצבעים החיים והסימטריה נחשבים 'יפים' וכך גם הפרפרים יפים (...) אבל הקסם של הפרפרים אינו נולד רק מצבעים ומסימטריה: תורמים לו גורמים עמוקים יותר. לא היינו חושבים את הפרפרים לכה יפים אם הם לא היו עפים, או אילו היו עפים באופן ישר ומהיר כמו הדבורים, או אילו היו עוקצים אותנו, ומעל לכל אלמלא היו עוברים את המטמורפוזה המסתורית והמרגשת: זו לובשת בעינינו ערך של מסר שפוענח גרוע, של סמל ושל סימן". 

פרפרבצבעי צהוב שחור  על עלה
ליהי ראלף

אחרי שקראתי כמה פעמים את דבריו של לוי נזכרתי בביקור שערכתי לפני כמה שנים בתצוגת פרפרים גדולה בלונדון (אני משער שזו בירושלים, בה טרם ביקרתי, תהיה דומה לה). רק אז הבנתי עד כמה הוא צודק ומדייק. היחסים שלנו עם הפרפרים הם תמיד על בסיס הידיעה שפעם הם היו גולם ואחר כך נהפכו באורח פלא לפרפר קליל, שמרחף בתנועה חיננית שפשוט מבקשת להופכה לסמל. כאשר כל אלה מגיעים לעיר שסימלה הוא אריה שואג הניצב על רגליו האחוריות על רקע חומות האבן אפשר להפליג בתיאורי משמעות.

התצוגה החדשה בירושלים כוללת גם ארבעה מתחמים המציגים את חשיבות המגוון הביולוגי ובעלי חיים במערכת פרוקי-רגליים (בעלי חיים שגופם מחולק לפרקים והגפיים שלהם מחולקות לפרקים). זו המערכת הגדולה ביותר בעולם הטבע, והיא כוללת יותר ממיליון מינים. כ-80 אחוזים מבעלי החיים בעולם הם פרוקי-רגליים, בהם חרקים, עכבישים, עקרבים וסרטנים.

חגב על ענף של עלה
ללא קרדיט

המתחמים עוסקים בחקיינות והסוואה בטבע, ביחסי גומלין (למשל בין נמלים אורגות ודבורי דבש המוצגות בכוורת שקופה), במחזור ופירוק ובשיתוף פעולה בין חרקים לחקלאות.  

לדברי זיו איילון, מנכ"ל גן החיות התנ"כי ואקווריום ישראל: "התצוגה החדשה הוקמה מתוך מחשבה ורצון להציג לקהל המבקרים מיקרו קוסמוס של יער פרפרים טרופי ומתן חוויה ייחודית למבקרים, המאפשרת צפייה במגוון מיני פרפרים שטרם נראו בישראל, והכרת החשיבות הקיימת בשמירה על המגוון הביולוגי הקיים, בעלי-חיים קטנים כגדולים, תוך הקפדה על סטנדרטים בינלאומיים".

התצוגה הוקמה מתרומת משפחת טיש לזכרה של בת המשפחה הילרי ובסיוע משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות, זאת בהתאם לסטנדרטים והנחיות השירותים להגנת הצומח ולביקורת משרד החקלאות, בהסתמך על תקנים מחמירים, הכוללים בין היתר, סגירה הרמטית של דלתות כפולות, באופן המבטיח שמירה על התנאים האקלימיים הייחודיים במקום ומוודא כי הפרפרים לא ייצאו מחוץ למתחם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו