מה עושים בביקור קצר בבאזל?

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עושים בביקור קצר בבאזל?

לכתבה
באזל על גדות הריין Boris Stroujko/Shutterstock.com

בין כל ערי אירופה המתוירות קל מאוד לפספס את באזל שבשווייץ, אולם 40 המוזיאונים שבה, השוקולד והעיר העתיקה עוצרת הנשימה שלה שווים עצירה ולו קצרה

3תגובות

באזל היא אולי העיר היחידה בעולם שעדיף לחוות אותה ביום שני ב–4 לפנות בוקר. זאת אומרת, ביום שני מסוים אחרי "יום רביעי של האפר", כשכמעט כל תושבי המקום באים לעיר העתיקה כדי לצפות בתהלוכה הנקראת "מורגנשטרייך". ואז, בצלצול הרביעי של פעמוני הכנסייה העתיקה ביותר, מכבים את כל אורות העיר ולהקות חוגגים מחופשים הנקראות "קליקות" יוצאות לרחוב ומתחילות לנגן ובכך מאותתות על תחילת ה"פאסטנאכט" של באזל — קרנבל מסורתי בן מאות שנים שתפקידו היה לגרש את החושך של החורף ולזרז את בוא האביב. הקרנבל המלהיב הזה, הנמשך 72 שעות, מבטא את האמת הבסיסית על עיר הנהר הקוסמופוליטית הזאת, שאוכלוסייתה מונה כ–170 אלף תושבים, הגובלת באלזס וביער השחור.

באזל אולי ידועה בגין יריד האמנות הגדול ביותר בעולם, המוזיאונים וחברות הפרמצבטיקה שיש בה וכעיר הולדתו של כוכב הטניס רוג'ר פדרר. אך מעל לכל היא עיר הנאמנה למסורות שלה, שהאהובה ביותר היא המסורת הפאסטנאכט (2–5 במארס), שלדברי התושבים הם שלושת הימים הטובים ביותר בשנה. בדיוק כשביקרנו בה.

תיירים שמטיילים באירופה עלולים להחמיץ את באזל, וזה חבל כי העיר העתיקה שלה היא בין היפות באירופה. יש בה 40 מוזיאונים ותושביה מסבירי הפנים גאים להראות אותה. בביקור בה גילינו שמקומות כמו באזל אינם מוערכים כראוי וראויים למבט שני.

טיול לאורך גדות הריין
Clara Tuma / NYT

3 אחרי הצהריים, שעון הריין

התחלנו את הרפתקת סוף השבוע שלנו בקליינבאזל, לאורך גדות הריין שהיה מקור החיים של העיר הזאת מאז ששבט קלטי התיישב לאורך הפיתול בנהר בתקופת הברונזה. קליינבאזל ("באזל הקטנה") היא מקום המתאים להפליא לרכיבה על אופניים חשמליים, שאותם אפשר לשכור בתחנת הרכבת המרכזית. את הסכום הזה ניתן לשלם ב"באזל־קארד" (חינם בכל שהייה במלון, וכוללת גם 50% מדמי הכניסה למוזיאון והטבות נוספות).

אך אם רוצים להיות "אזרחי כבוד" של העיר, צריך להרגיש גם את זרם הנהר. שחייה במים הצלולים והקרירים של הריין בקיץ, ואחר כך קניית משקה או חטיף ב"דובט" (דוכן) הניצב לאורך הנהר הן מסורות אופייניות לבאזל. מסורת נוספת, שאותה אפשר לבצע בכל השנה (אם מזג האוויר מרשה), היא חציית הנהר אל גרוסבאזל ("באזל הגדולה") באחת מארבע מעבורות העץ של העיר הפועלות רק בכוח זרמי הנהר.

שקיעה על הריין
maytikka/Shutterstock.com

הזוג החזק של באזל בימי הביניים: ביקור בקתדרלה של באזל

הקתדרלה של באזל קודשה לפני אלף שנים, ב–11 באוקטובר 1019, במקום שבו ניצבה לפני כן כנסייה. ההקדשה נעשתה בנוכחות קיסר האימפריה הרומית הקדושה היינריך ה-2 (שהפך מאוחר יותר לפטרון הקדוש של באזל) ורעייתו קוניגונדה. השניים היו מהזוגות החזקים בתקופת ימי הביניים. הם נשבעו שבועת בתולים ונתנו השראה לחסידיהם שהתנהלו כמו כת. זהו מקום מעורר יראת כבוד, שעדיף לבקר בו עם מדריכה מלומדת, במקרה שלנו ד"ר הלן ליבנדורפר המקסימה, שדוברת אנגלית שגם הראתה לנו את המקומות המעניינים כאן ובכל מקום בעיר שאחרת היינו עוברים לידם בלי להעיף מבט שני. בתוך הקתדרלה כדאי לעבור ליד קברו של אראסמוס מרוטרדם, שהתיישב בבאזל וחי במשך זמן מה בבית שהוא עכשיו מוזיאון מעניין למדעי הרוקחות.

Marktplatz
Clara Tuma / NYT

להרגיש כמו מלך לרגע

אולי אין לכם מספיק פרנקים לחדר במלון גרנד הוטל טרואה רואה (Grand Hotel Les Trois Rois — מלון שלושת המלכים) בעל חמשת הכוכבים, אבל אתם חייבים להתלבש בהידור וללכת לבר של המלון הזה כדי לשתות בו משהו. המלון המהודר הזה, שהוקם ב–1681, הוא אחד מבתי המלון העתיקים והיפים ביותר באירופה. אם מזג האוויר נאה, כדאי למצוא מקום בחוץ כדי לצפות על הריין. אם לא, אפשר לשבת בפנים ולספוג את האווירה האלגנטית. כוס רוזה הבית עולה 12 פרנק, צ'יזבורגר וטוגנים כ–55 פרנק.

ולארוחת ערב: צבי עם פטריות יער

שליסלזונפט (Schlüsselzunft) היא מסעדה קסומה בנוסח העולם הישן. היא שוכנת במדרחוב בעיר העתיקה המקסימה של באזל בבניין של אחת הגילדות העירוניות שנבנה ב–1306. בקומה העליונה יש אווירה נעימה של "אבירי השולחן העגול", ובקומת הקרקע יש תנור קרמיקה מ–1850 במרכז חדר האוכל. התפריט משתנה לעתים קרובות, אך לאחרונה הוא כלל פריטים כמו Kalbsleberstreifen — פרוסות כבד עגל ברוטב מדיירה ו– Rehgeschnetzeltes — פרוסות בשר צבי עם פטריות יער ברוטב קרמי. אגב, המקום פתוח גם לארוחת בוקר וצהריים.

Volta Bräu
Clara Tuma / NYT

באזל הגדולה לעומת באזל הקטנה

התחלנו את השבת בהליכה איטית על Mittlere Brücke (הגשר האמצעי), כפי שעושים תושבי באזל מאז 1226. שימו לב לכנסייה הקטנה — העתק של כנסייה שניצבה בגשר ישן ואשר ממנה הושלכו לנהר חשודים בכישוף ובניאוף ופושעים שדינם נגזר. לכו לכיוון Grossbasel, ומיד לאחר שתרדו מהגשר הביטו בפסלו של המלך שמוציא את לשונו לכיוון Kleinbasel. משם, הלכנו ברגל אל Andreasplatz, כיכר קסומה שמתעוררת לחיים בזמן הפאסטנאכט. יש כאן אוסף של חנויות מעניינות, פסל של קוף שאוכל ענבים, ובפינה אחורית מסתתרת Holzofenbäckei Bio Andreas, מאפייה אורגנית נהדרת וקצת מוזרה, ששלחה מכתב אהבה לתנור העצים שלה באתר האינטרנט שלה ("תנור יקר, אתה כל כך חם ולוהט... אתה ממש מדליק אותי"). יש להם קפה חזק וטוב וקרואסונים ומיני מאפה טעימים ולחם נהדר.

ביקור בבאזל העתיקה, בדיוק כמו בזמנים ההם

Holzofenbäckei Bio Andreas
Clara Tuma / NYT

העיר העתיקה של באזל היא גן עדן לאלה שאוהבים לשוטט ללא מטרה מיוחדת. שלושה משבעת השערים המקוריים של העיר נותרו ללא פגע, ועל דלתם של בתים רבים מתנוססת השנה שבה נבנו. כשיורדים במדרגות לסימטת Imbergässlein (ג'ינג'ר) 31 מוצאים שם את מוזיאון Hoosesagg, מוזיאון קטן ורב קסם שבו מוצגים אוספי מיניאטורות על נושאים שונים, באדיבותם של חברי הקהילה שמשאילים לו הכל — ממגדלי אייפל מיניאטוריים ועד לצבים מקרמיקה. לכל בלוק יש סיפור משלו, למשל, דוברי אנגלית יכולים להיכנס לסמטה מרתקת בשם Elftausendjungfern Gässlein (סמטת 11 אלף הבתולות), ששמה מספר על אגדה על 11 אלף בתולות מימי הביניים, שהעריצו את אורסולה הקדושה והגיעו לעיר בספינה ובסופו של דבר נרצחו בקלן.

השכונה של רוג'ר

עם כל הכבוד לארסמוס, רוג'ר פדרר הוא ככל הנראה בן באזל המפורסם בעולם. הוא גדל בפרבר מוינכנשטיין של העיר, בבית דו־משפחתי בשכונת וסרהאוס והחל להתאמן במועדון Ciba-Geigy שנהרס בינתיים, ובהמשך במועדון הטניס אולד בויז, שמגרש מספר 1 בו קרוי על שמו. לביקור במועדון, עלינו על חשמלית מספר 8 לכיוון ברנרינג; שם אפשר לקחת שיעור טניס (אם מתאמים מראש) ואחר כך, גם ליהנות מאחד הסודות הכמוסים ביותר של העיר: ארוחת צהריים של שלוש מנות בלה וונגולה, La Vongola, מסעדת המועדון, במחיר 21-23 פרנקים שווייצריים. כל מנות הפסטה נפלאות. אבל אם תפריט היום לא נראה לכם, נסו את "סטרוצאפרטי" (חונק־כמרים באיטלקית), פסטה עם פירות ים טריים מעולה.

לקינוח: שוקולד שווייצרי

זה הזמן לקנות את כל השוקולד השווייצרי שאת יכולים הרשות לעצמכם ב־Läderach, אחד השוקולטיירים המובילים במדינה. בבאזל יש אמנם רובע אורות אדומים קטן בקליינבאזל, אבל החוויה הכי אירוטית בעיר היא ביקור בחנות זו ושאיפת ניחוחות השוקולד המשובח. מטילי ה־frischschoggi, שוקולד חלב שווייצרי משיי עם אגוזי לוז ענקיים מחבל פיימונטה באיטליה, יכולים היו כנראה להכריע את המלחמה הקרה (לולא שוווייץ היתה ניטרלית). למי שרוצה להביא הביתה משהו שלא נמס, מומלץ לבחור ב־Basler läckerli ־ עוגיות ג'ינג'ר שהן מעין מסורת פולחנית במחוזות אלה מאז ימי הביניים ב־Läckerli Huus (שלושה סניפים). המשכנו ללכת עד ספאלנברג (Spalenberg) אחד מרחובות הקניות הנאים ביותר של העיר, שבו מצוים בוטיקים כ־Hejkoh, ובו בגדי מעצבים, דברי עיצוב לבית, מתנות, בתי קפה אינטימיים, שבהם חובבי טוסט־אבוקדו מתכנסים לנשנש ולפטפט.

גן עדן של שפים מהוללים

Hejkoh
Clara Tuma / NYT

ב־Zum Gifthüttli Bier & Weinstube בעיר העתיקה, מצאנו אווירה מחויכת של בילוים, בירה זורמת וגרגרנות. המנות המיוחדות של הבית, מעשה ידי שף המקום המהולל כוללות שפע בשרים. התפריט מציע סטייק בשר צבי או של חזיר בר בפלפל, וכיוצא באלה. טעמנו את מנת העגל שווינגר הממולא בבייקון איכרים וגבינה ומדובר בגן עדן קטן. קינוח כבר אכלנו ב-Läderach, בדמות עוגת שוקולד לאבה עם גלידת וניל תוצרת בית, שבהחלט שווה את כ־15 הקילומטרים שהצטרכנו ללכת ברגל בשביל לשרוף את הקלוריות. המשכנו את הערב במסע דילוגים בין הפאבים באזור. התחלנו עם כוס של בירה מהחבית ב־Volta Bräu, פאב כיפי שבו יש לעתים קרובות הופעות מוזיקה חיות, המשכנו אל־ Matt & Elly Brewery & Kitchen, פאב שנפתח לפני הקורונה בקלייבאזל, ומציע  בירות עונתיות ואוכל שהולם אותן.

בראנץ' בפייפרבויז Paperboys’ Brunch

בעקבות הקמת אוניברסיטת באזל ב־1460 הפכה העיר למרכז של הגות הומניסטית, שמשך אליו שורה ארוכה של סופרים ומלומדים, ובראשם ארסמוס, שפרסם ב־1516 את הברית הישנה ביוונית. אגף התיירות של באזל מפעיל סיור בראנצ'ים מעולה, הכולל ביקור במוזיאון בית חרושת לנייר של באזל (Basel Paper Mill) ובראנץ' משובח במסעדת המקום. האתר, ששימש כבית חרושת לנייר במשך יותר מ־ 500 שנה בשכונת סנט טור אלבן המקסימה, ממוקם על שפת תעלה נאה. המוזיאון ידידותי לילדים והוא מציג תערוכות השופכות אור על תולדות הדפוס, הנייר והכתיבה.

עיר המוזיאונים

באזל היא עיר מוזיאונים לשמה המציעה לא פחות מ-40 מקומות, מתוכם שני מוזיאוני מדע ואמנות: Powerhouse Art museums וקונמוזיאון באזל Kunstmuseum Basel. הכניסה אליהם חופשית בכל ימי הראשון הראשונים בכל חודש, ובשאר הימים מחיר הכניסה הוא 15 פרנק, חצי מזה עם באזלקארד, ובחינם לילדים. מוזיאון קטן יותר, אבל ששווה בהחלט ביקור, הוא פאונדשיון ביילר (Fondation Beyeler) מחיר הכניסה אליו 25 פרנקים, חצי עם באזלקארד, הכניסה חופשית לבני 25 ומטה. המוזיאון ממוקם בבניין שטוף אור שתכנן האדרידל רנצו פיאנו ברובע ריהן הנאה בחלקה הצפוני של העיר.

קונמוזיאון, שהחל במאה ה־16 כגלריה לאוסף פרטי, הנחשב היום למוזיאון ברמה עולמית, ידוע על אוסף שש עבודותיו של פבלו פיקאסו, בהן אחת מסדרת "ארלקינו היושב" שלו. ב־1967, אחרי שהמוזיאון עמד לאבד שניים מציוריו של פיקאסו - האספן הפרטי ובעליו של האוסף, הסתבך בחובות וביקש למכור אותם - התגייסו שוחרי אמנות בעיר ויזמו משאל עם שאיפשר לעיירייה לרכוש את הציורים בעבור 8.4 מיליון פרנקים. פיקאסו כה התרגש מכך, שתרם למוזיאון שרטוט ושלושה ציורים נוספים.

Zum Gifthüttli Bier & Weinstube
Clara Tuma / NYT

טיול בגנים

כמה דקות הליכה מדרום לפאונדשיון ביילר, מצאנו מקום מקסים ורגוע שבו יכולנו לסיים את הביקור שלנו בעיר: וילה ונקנהוף (Villa Wenkenhof), אחוזה בסגנון אנגלי שנבנתה ב־1735 מוקפת גנים יפהפיים, הפתוחים לקהל הרחב כל השבוע, למעט שבת. פדרר ומירקה וורינץ' התחתנו כאן. השוטטות בגנים מופלאה ואפשר להצטלם באותו מקום שבו הם הצטלמו, מול האורווה הגדולה לשעבר, משמאל למבנה המרכזי של הווילה.

איפה לישון?

לאור מחירי המלונות, השכרת דירות נופש היא פופולרית מאוד בבאזל (אם כי במקרה שתתארחו במלון, תקבלו באזלקארד, כרטיס המקנה נסיעה חינם בתחבורה ציבורית והנחה של 50% בכל המוזיאונים). לפי תחקיר שערכנו מראש גילינו שהמחירים ב־Airbnb מתחילים מ־100 דולר ללילה בעבור דירות קטנות, ועולים לפי גודלן, איכותן ומיקומן.

לבסוף הלכנו על Krafft Base מלון טרנדי בעל אופי מיוחד. החדרים משקיפים לנהר והוא נמצא במיקום מצוין, בקליינבאזל, קרוב לגשר התיכון. הרמן הסה כתב בו חלק מהנובלה שלו "זאב הערבה". יש בו מסעדה מעולה עם חצר פנימית. מחירי החדרים מתחילים ב-150 פרנקים בעונת האביב ותחילת הקיץ לחדר של יחיד או 190 פרנקים לזוג.

עוד אופציה נאה שראינו היא מלון Grand Hotel Les Trois Rois, שהוקם על הריין ב־1681 והצופה לגשר התיכון, נראה כאחד מהארמונות המפוארים של אירופה, עם נברשות שעלותן גבוהה אולי מהתמ"ג של כמה מדינות, וריהוט שלא מבייש את ארמון ורסאיי. מחירי החדרים מתחילים ב-550 פרנקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות