לראות את בלאג'ו ולחיות טוב: טיול יום לעיר הנופש הקסומה באגם קומו

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לראות את בלאג'ו ולחיות טוב: טיול יום לעיר הנופש הקסומה באגם קומו

לכתבה
בלאג'ו. כבר אלפיים שנים שהיא מציתה את דימיון התיירים בעולם Oleksandr Berezko / shutterstock

גנים ירוקים על שפת המים, וילות מהודרות והרבה פולנטה – מי שמוכן להצפין קצת מעבר לעיירה קומו המתוירת עד זרא, ימצא מזור לכל החשקים הצפון איטלקיים שלו

14תגובות

את הקסם הייחודי של העיירה בלאג'ו, לחופי אגם קומו בצפון איטליה, היה מי שזיהה כבר במאה הראשונה לספירה. גאיוס פליניוס קאיקיליוס סקונדוס, הידוע יותר בכינויו פליניוס הצעיר, היה משורר ומשפטן רומאי שדרך מכתביו הציוריים אחראי על לא מעט מחלקי הפאזל שעזרו להיסטוריונים להבין את האירועים ברומא הגדולה. הוא אחראי על התיאור המשמעותי ביותר מהתפרצות הר הגעש וזוב, בשנת 79 לספירה, למשל, אך בין כתביו בנושא משפט וחוקה נמצאו כמה מכתבים שבהם תיאר את המקום בו אהב לשהות ולכתוב. פליניוס הצעיר החזיק בעיירה בלאג'ו שתי וילות, אותן כינה בחיבה ולפי קרבתן למים כ"קומדיה" ו"טרגדיה", והפך לראשון שמציב את שם העיירה בפסגת יעדי התיירות העולמיים.

מאות שנים לאחר מכן, עמוק במאה ה-19 ולאחר שדוכס לודי שמונה על ידי לא אחר מאשר נפוליאון, פרנצ'סקו מלצי, בנה לו שתי וילות גם כן במקום, יצא שמה של העיירה למרחוק ושועי עולם החלו לנהור אליה לטובת חופשה צפון איטלקית בניחוח קומואי. קיסרית רוסיה, מריה פיאודורובנה; מלך מצרים, פארוק הראשון ואפילו יורש העצר האוסטרו-הונגרי, פרנץ פרדיננד שההתנקשות בו הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נפש בעיירה שהלכה והתגבשה לכדי יעד תיירותי נחשק. הרומנטיקה נקשרה בשם העיירה אחרי שהמלחין ההונגרי-גרמני פרנץ ליסט ערך כאן את ירח הדבש הארוך שלו עם הרוזנת מארי ד'אגולט, ובשנים לאחר מכן נהרו לכאן זוגות רעבים לחיים משותפים ארוכים.

בלאג'ו
leoks / shutterstock

גם אלפיים שנים אחרי ש"סוכן הנדל"ן" חד העין פליניוס הצעיר גילה אותה, בלאג'ו היא אחד האתרים היפהפיים ומיוחדים שניתן לבקר בהם, בצפון איטליה בפרט ובאירופה בכלל. בעיירה מתגוררים כמה אלפים בודדים של תושבים והיא מוקדשת כמעט כל כולה לתיירות, אך בניגוד לאחות הגדולה (והאויבת במשך מאות שנים) קומו, מדובר בעיר תיירותית רומנטית יותר, רגועה יותר והרבה פחות יקרה. יחד עם זאת, לא רק ששום דבר מהקסם שעל שפת אגם קומו לא הולך לאיבוד, המבנים, הפארקים והנופים שנשקפים מהעיירה השוכנת על חצי האי שמחלק את האגם לשניים, נותנים חוויית טיול נהדרת במרחק שעה וחצי נסיעה ממרכז מילאנו.

הדרך לארץ האגמים של חבל לומברדיה הופכת מרהיבה יותר ויותר, ככל שמותירים את הכרך מאחור. האלפים נשקפים מכל עבר ואגמים קטנים משובצים בצדי הדרך. אי אפשר לשעוט לעיר כמו בלאג'ו בלי עצירת ביניים, כדי לאכול משהו וכדי לשזוף את העיניים בנוף הפראי של אגם קומו. נקודת עצירה נהדרת עבור כך, גם אם מצריכה טיפוס קל, היא Ristorante Rifugio Martina. לא רק שהנוף הנשקף מהמסעדה שממוקמת על פסגה המשקיפה אל שלוש הזרועות של אגם קומו הוא מרהיב, ניתן לאכול כאן את האוכל המסורתי של שוכני ההרים שעל גבול איטליה-שוויץ. לא פסטה או פיצה, אלא אך ורק פולנטה.

המדרגות של בלאג'ו
Alexandre Rotenberg / shuttersto

מחית התירס מוגשת כאן בתצורה הרבה יותר מגובשת מכפי שאנחנו מכירים, והיא מוגשת לצד תבשילי בקר, חזיר או צבי. "פולנטה בבקתה מאז 1928" מצהירה הכותרת מעל התפריט המצומצם של המקום, ומצליחה לספר את קורות המסעדות באזור. בקתות ציידים, בהן התזונה התבססה על נקניקים מעושנים, תבשילי בשר והרבה מאוד פולנטה. התפריט לא רק פשוט אלא זול, ולצד פולנצ'טה כפי שהיא נקראת בהרי הצפון האיטלקיים ניתן לאכול גם צלחת גבינות ונקניקים תוצרת בית.

אפשרויות אחרות, זולות גם כן ולא רעות בכלל, הן Polentoteca Chalet Gabriele ו- Osteria da Gaetan, שמציעות גם הן את השילוב הנהדר בין אוכל מסורתי ומקומי, לבין נוף מרהיב ותפריט זול עד כדי שפשוף עיניים מתדהמה. אחרי הפלנצ'טה והקפה, חייבים לשתות מצו-קפה (מלשון "מעיכת הקפה") – גראפה או ליקר עשבים מקומי. בעיקר כדי לצבור כוחות עבור הירידה בגבעה בדרך חזרה אל הרכב.

הנוף מההרים שמעל בלאג'ו, המלאים בפולנטות מסוגים שונים
איתן לשם

מכאן ממשיכים כל הדרך לבלאג'ו. ברחבי העיירה לא מעט מגרשי חנייה חינמיים, ומהם כדאי לצאת לשוטטות על שפת המים של העיירה המופלאה הזו. אמנם, קו המים קולו מופקע עבור מלונות יוקרה ומסעדות יקרות מדי, אך לא יקרה כלום אם נשלם שני יורו נוספים עבור כוס פרוסקו ממש על שפת אגם קומו. התחנה הראשונה ואולי המשמעותית ביותר היא הווילה של אותו דוכס, פרנצ'סקו מלצי. עבור דמי כניסה של שבעה יורו תוכלו להיכנס לממלכת גנים, פסלי שיש ופינות חמד, שבלתי אפשרי להבהיר עד כמה הם נושקים למים וכתוצאה מכך נעימים לטיול ורביצה. משם אפשר להתחיל ולטפס במעלה גרמי המדרגות המתישים אך המספקים מראה נהדר של העיר והאגם, עד שתמצאו מקום טוב לשבת וללגום בו.

כיאה לעיר תיירותית, לא מעט מהמסעדות מציעות תפריט יקר עבור חוויה בינונית, אך יש לא מעט בתי אוכל נהדרים גם כאן. Ristorante darsene di loppia שמציעה מנות עיקריות ב-25 יורו, או Ristorante Mella ששוכנת על המים ומציעה פסטה עם פירות האגם – מולים, שרימפס וכו' תמורת 12 יורו בלבד. ואחרי שציינו זאת, כדאי לאמץ את התיירותיות של העיירה ולנהוג בה כמו תייר, גם אם זה אומר להיעקץ פה ושם במחיר יקר יותר. הנוף מרפא הכל.

קשה מאוד לעזוב את שפת המים של בלאג'ו, במיוחד כשנחים תחת הצל של אחד מעצי הזית או הדפנה הרבים שפזורים סביב לאגם קומו, במעין צוואה בוטנית רומאית (הרומאים נטעו עצים רבים בסביבת האגם, כאות לשליטתם במקום), אך עצירת ביניים בעיר קומו בהחלט תקהה את האכזבה המתלווה לעזיבת האזור. מקו המים המרהיב של קומו בולטים כל ההבדלים בין כאן לשם, בין קומו לבלאג'ו. 

אגם קומו
איתן לשם

בקומו התיירים שולטים, המחירים גבוהים והתמורה לכסף היא מזערית, ובכל זאת שווה לעצור לגלידה ב-Piazza Cavour המשקיפה אל המפרץ של העיר, אולי ב-Gelateria Guidi שמציעה גלידה טרייה וביתית, וגם כמה טעמים נועזים כמו גלידת בזיליקום, או גלידת דבש-לבנדר. אם נותר לכם זמן או עזוז תיירותי, אפשר לבקר גם בווילה אולמו שמכילה גנים ציוריים על שפת האגם, לצד אירועי אמנות שונים ומארחת לעיתים תערוכות של ממש. 

גם כאן הבתים הצבעוניים נושקים למים, ההרים הירוקים משקיפים ממעל ועצי התאנה סביב האגם משווים נופך קסום, אבל בניגוד לקומו בלאג'ו שמרה מעט על הפלאיות הבתולית שלה, שהציתה את דימיונם של הרומאים וכל מי שהגיע אחריהם. כעת היא פרושה לרגלי התיירים שמוכנים להרחיק מעט צפונה ולחוות את אגם קומו במלוא עוזו המנצנץ על פני המים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות