לדף הבית של TheMarker
stars

500 עשירי ישראל | דירוג 2022

צמרתהעושרבישראלשווה337מיליארדדולר

איתן אבריאל
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

בשנה שבה סטארט-אפיסטים הרגישו איך האוויר בורח מהבועה - המשיכו לחגוג הנדל"ניסטים, היבואנים הבלעדיים ואנשי האנרגיה. המיליארדרים שממשיכים לגדול כבר מחזיקים 77% מהונם של 500 עשירי ישראל, ושוויים צמח כמעט פי 30 בשני עשורים

בחסות
gulfstream
הרשימה הורכבה בידי כתבי ועורכי TheMarker

הבורסות בישראל ובחו"ל נופלות מאז תחילת 2022, ולמרות זאת בשנה החולפת התרחש בישראל זינוק גדול במספר המולטי־מיליונרים, ובמספרם של אלה שהסביבה תגדיר אותם "מסודרים" – ככל הנראה הזינוק הגדול ביותר שהיה אי־פעם בנתונים אלה. הסיבה המרכזית לכך היא כמובן הגאות בענף ההיי־טק, שגם אם נרגע לאחרונה, עדיין אחראי לזינוק בעושרם של רבים, אבל זו אינה הסיבה היחידה. נהנים אחרים מהגאות הכלכלית בשנה האחרונה הם אנשי הנדל"ן, טייקונים שכמעט איבדו את הונם אבל התאוששו, וגם יבואנים בלעדיים שיותר מבכל שנה אחרת, נהנו מהשילוב בין מעמדם הבלעדי והמונופוליסטי בישראל לבין עליית מחירי המוצרים שלהם בעולם ובישראל. הניתוח המלא על מה שקרה בשנה החולפת להונם של 500 עשירי ישראל (המספר כולל בני משפחה) מופיע בהמשך אחרי רשימת המיליארדרים.

מועדון המיליארדרים

מרים אדלסון

$27,500,000,000

שווי אחזקות: 16.8 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 38.2 מיליארד דולר

ד"ר מרים אדלסון, 76, רופאה פנימית, היא האישה העשירה בישראל בפער עצום מאחרים. אדלסון היא בעלת השליטה בלאס וגאס סנדס, חברת קזינו ומלונאות שנסחרת בוול סטריט. היא גם הבעלים של החינמון "ישראל היום", היומון בעל שיעור החשיפה הגדול בישראל, והשבועון "מקור ראשון". 

במשך השנים תמך "ישראל היום" בבנימין נתניהו, ומשפחת אדלסון השקיעה בעיתון כמיליארד שקל, השקעה שנתפשה בעיני רבים כתרומה לא רשמית לנתניהו. בינואר 2017, במסגרת חקירות תיק 2000, נחקרו תחת אזהרה נתניהו וארנון מוזס על עסקה שלכאורה סוכמה ביניהם כי "ידיעות אחרונות" יסקר באופן אוהד את נתניהו אם נתניהו יפגע בהצלחתו של "ישראל היום". מאז אותה שנה החל "ישראל היום" לבקר את נתניהו. 
אדלסון נולדה בתל אביב וגדלה בחיפה. בשנות ה־80 היא התמחתה כרופאה בהתמכרויות לסמים באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, והכירה את שלדון אדלסון, לו נישאה ב־1991. בסוף שנות ה־90 הקים שלדון את אימפריית ההימורים שלו – ובני הזוג נהפכו למיליארדרים.

לפני מותו של בעלה בינואר 2021, קיבלה ממנו מרים את חלקו וכעת בידיה כ־57% ממניות לאס וגאס סנדס. השנה מכרה את מתחם המלונות והקזינו שלהם בלאס וגאס לקרן אפולו תמורת 6.5 מיליארד דולר. כעת כמעט כל ההכנסות של לאס וגאס סנדס מקורן במזרח הרחוק, בעיקר במקאו.

אדלסון מתגוררת בלאס וגאס ובתל אביב, ובבעלותה גם בית בהרצליה פיתוח. היא אלמנה ואם לארבעה ילדים, שתי בנות מנישואיה הראשונים ושני בנים משותפים עם שלדון אדלסון.

בר בליניצקי | צילום: מגד גוזני

עלייה גדולה

אייל עופר

$16,500,000,000

שווי אחזקות: 3.12 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 12 מיליארד דולר

לאחר מותו של הטייקון הישראלי סמי עופר ב־2011, חולקו נכסיו והונו בין בניו אייל, 71, ועידן, בהתאם למעורבותו של כל אח בתחומים שונים. חלק מהנכסים חולקו במאמצעות הגרלה פשוטה. "הכנסנו יד ושלפנו מעטפה", סיפר בעבר עידן עופר לסוכנות הידיעות "בלומברג", "וזהו זה. הכל היה בלי דרמה ובשלום". אף שקיבלו אחזקות באותו שווי, כעת, יותר מעשור לאחר מותו של סמי עופר – אייל עופר הוא כעת אדם עשיר בהרבה מאחיו הצעיר.

אימפריית הנכסים של אייל עופר חולשת על שורה ארוכה של עסקים ברחבי העולם, הכוללים את ענקית הספנות הפרטית זודיאק, ששוויה מוערך במיליארדי דולרים; חברת החזקות הנדל"ן גלובל הולדינגס, שבין היתר מחזיקה בכמה מהבניינים היקרים בניו יורק; נתח של 21% מבנק מזרחי־טפחות הישראלי; ו־5% מחברת השיט רויאל קריביאן (RCL).
בעבר החזיק עופר גם בנתח מחברת הנדל"ן המניב מליסרון, בשותפות עם בני דודיו, ליאורה ודורון עופר, אך ב־2018 הפרידו את עסקיהם בשל חוק הריכוזיות. אייל נולד בחיפה, ובסוף שנות ה־70 נכנס לעסקי הספנות המשפחתיים וסייע להרחיבם לתחומים חדשים – לרבות נדל"ן ובנקאות. בפעילותו הפינתרופית תרם להרחבת מוזיאון טייט מודרן בלונדון ולבתי חולים בישראל. הוא נשוי ואב לארבעה ומתגורר במונקו.

דן קיני | צילום: Ofer Global

ירידה גדולה

רומן אברמוביץ'

$10,550,000,000

שווי כולל ב–2021: 17.1 מיליארד דולר

זאת היתה שנה לא קלה עבור האוליגרך הרוסי־ישראלי רומן אברמוביץ', 55. הפלישה הרוסית לאוקראינה ריסקה את המוניטין שלו, שנבנה בעמל רב במשך שני עשורים. סנקציות הוטלו עליו ועל רכושו בארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ושווייץ. לאחרונה דווח כי הרשויות באי ג'רזי שבין בריטניה לצרפת, המשמש מקלט מס, הקפיאו נכסים של אברמוביץ' בשווי של יותר מ־7 מיליארד דולר.

אברמוביץ' עשה את הונו באמצעות קנייה ומכירה של חברות אנרגיה ממשלתיות לאחר התפרקות ברה"מ, וכיום הוא בעל מניות בענקיות המתכת הרוסיות אווראז ונורילסק ובשלל עסקים אחרים. בתחקיר BBC ממארס השנה נטען כי הרווחים העצומים שעשה באמצעות חברת סיבנפט, שהופרטה ב־1995, מבוססים על עסקות מושחתות. "ניו יורק טיימס" דיווח כי אברמוביץ' העביר מיליארדי דולרים לקרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות באמצעות חברות קש, בנק אוסטרי קטן וקשרים שונים. החשאיות והמורכבות של ההעברות הופכות את איתור הכספים – לצורך הטלת סנקציות – למשימה קשה.

ב־2018, לאחר שהוויזה הבריטית שלו נשללה, מצא אברמוביץ' פתרון יצירתי: הוא עלה ארצה מכוח חוק השבות, וכאזרח ישראלי, נכנס לבריטניה ללא צורך בוויזה. ב־2021 קיבל גם אזרחות פורטוגלית, לאחר שטען כי הוא צאצא של יהודים שגורשו בתקופת האינקוויזיציה. בעקבות זאת מנהיג הקהילה היהודית בליסבון נעצר בחשד שסייע לאברמוביץ' להשיג אזרחות שלא כחוק.

ב־2015 רכש אברמוביץ' בית בנווה צדק שבתל אביב תמורת 100 מיליון שקל. הוא החל לשפץ את הנכס, אך במארס השנה הושעו העבודות. לפני כשנתיים רכש אחוזה בהרצליה פיתוח תמורת 225 מיליון שקל וב־2019 רכש את בניין המשרדים בית המגן בתל אביב תמורת 200 מיליון שקל. הוא היה נשוי שלוש פעמים ויש לו חמישה ילדים.

דן קיני | צילום: בלומברג

עלייה גדולה

עידן עופר

$9,030,000,000

שווי אחזקות: 4.6 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 6 מיליארד דולר

עידן עופר, 66, מחזיק דרך חברת אנסוניה הפרטית בכ־60% ממניות קנון הולדינגס, חברת השקעות זרה שפוצלה בעבר מהחברה לישראל. קנון שולטת באו.פי.סי אנרגיה ומחזיקה בחברת הספנות צים וביצרנית רכב בסין.

עופר מחזיק גם בכחצי ממניות החברה לישראל, קונגלומרט כימיקלים, אנרגיה ושילוח, הנסחר בבורסה. החברה לישראל הקטינה בשנה החולפת את אחזקותיה בבזן, כנראה כחלק מניסיון של עופר להתרחק מהזיהוי שלו עם אחזקה בחברות מזהמות.

בבעלותו של עופר 33% מקבוצת הכדורגל הספרדית אתלטיקו מדריד, שזכתה באליפות הליגה הספרדית ב־2021, וממוקמת כעת בצמרת הליגה. כמו כן, הוא הבעלים של קבוצת הכדורגל הפורטוגלית פמליקאו, שממוקמת בתחתית הליגה הראשונה בפורטוגל.

ביוני 2019 פורסם בתוכנית "עובדה" תחקיר שלפיו עופר שכר את שירותי חברת הריגול העסקי בלאק קיוב כדי לאסוף מידע על פוליטיקאים ורגולטורים, במקביל להקמת ועדת ששינסקי 2 שדנה בהגדלת המס על המחצבים שכורה כיל.

עידן הוא אחיו הצעיר של אייל עופר ובנו של סמי עופר, שהוריש לו לאחר מותו ב־2011 הון ואחזקות בשווי 6 מיליארד דולר. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וספנות מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני במינהל עסקים מבית הספר לעסקים של לונדון. הוא חבר במועצת המנהלים של דקאן בית הספר קנדי לממשל של אוניברסיטת הרווארד. עופר נשוי בפעם הרביעית ואב לחמישה ילדים.

בר בליניצקי | צילום: אליהו הרשקוביץ

עלייה גדולה

משפחת עזריאלי

$8,442,000,000

בני משפחה: דנה עזריאלי (בתמונה), שרון עזריאלי, נעמי עזריאלי, רפי עזריאלי
שווי אחזקות: 7.3 מיליארד דולר

שווי כולל ב–2021: 6.1 מיליארד דולר

משפחת עזריאלי היא בעלת השליטה (55%) בענקית הנדל"ן קבוצת עזריאלי, ששווי השוק שלה עולה על 30 מיליארד שקל. הקבוצה חולשת על 19 קניונים ומרכזים מסחריים, 17 בנייני משרדים, ארבעה בתי דיור מוגן, שמונה מרכזי משרדים בחו"ל ושתי חוות שרתים. ב־2021 נהנתה החברה מרווח תפעולי תזרימי של 1.3 מיליארד שקל.

לצד חברת מליסרון, עזריאלי שולטת בשוק הקניונים בישראל. בשנה שעברה אמר ל־TheMarker בכיר בשוק האופנה כי "שתי הקבוצות הן דואופול משוכלל. הן אלה שמכתיבות את מחירי השכירות ודמי הניהול". שלושת הקניונים הגדולים ביותר של הקבוצה מבחינת השווי הם עזריאלי תל אביב, קניון איילון ברמת גן וקניון מלחה בירושלים. לאחרונה אישרה רשות התחרות את העסקה שבמסגרתה רכשה קבוצת עזריאלי את קניון מול הים באילת, שנחשב לאחד המובילים בישראל, לאחר משא ומתן ארוך. בשנים האחרונות הגדילה החברה את ההימור על חוות השרתים, שכעת מהוות 13% מנכסי החברה במונחי מ"ר.

קבוצת עזריאלי הוקמה על ידי איש העסקים הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת ב־2014. את הקבוצה מובילה כיום בתו דנה עזריאלי, 55. שתי אחיותיה, שרון ונעמי, מכהנות כדירקטוריות בדירקטוריון החברה, ואחיהן, רפי, אינו מעורב בעסקים.

דן קיני | צילום: זיו קורן

ירידה גדולה

פטריק דרהי

$7,580,000,000

שווי אחזקות: 17.9 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 11.8 מיליארד דולר

איל התקשורת הצרפתי־ישראלי פטריק דרהי, 58, הוא הבעלים והמייסד של חברת אלטיס, המספקת שירותי אינטרנט, טלפון וטלוויזיה ל־30 מיליון לקוחות, בעיקר במערב אירופה. בינואר 2021 רכש את מניות החברה שהיו בידי הציבור והתאגיד נהפך לפרטי. לפי דיווחים, דרהי לווה סכום משמעותי כדי להשלים את רכישת המניות, וסוכנות הידיעות "בלומברג" מעריכה את סך חובותיו בכ־10 מיליארד דולר. מכאן הפער שבין שווי אחזקותיו לבין שוויו הכולל. אלטיס פועלת גם בישראל באמצעות החברה הבת HOT שרכש דרהי לפני כעשור. בתחילת 2022 נודע כי HOT מתכננת להקים מיזם טלוויזיוני חדש מבוסס פרסומות על גבי תשתית אינטרנט, בשיתוף עם אלי עזור, "ידיעות אחרונות" ורשת 13.

דרהי הוא בעל השליטה בחברת הציבורית אלטיס ארה"ב, הנפרדת מהקבוצה האירופית, שמניותיה נסחרות בוול סטריט לפי שווי שוק של 4.9 מיליארד דולר. שווי החברה נחתך ביותר מחצי בשנה החולפת. הוא גם הבעלים של רשת הטלוויזיה i24 NEWS הפועלת בתל אביב ומפעילה ערוצי חדשות בצרפתית, אנגלית וערבית. ב־2019 רכש את בית ההשקעות הבינלאומי סותביס. בספטמבר 2021 מכר את מתחם הרב קוק בנווה צדק שבתל אביב תמורת 200 מיליון שקל.

דרהי נולד בקזבלנקה שבמרוקו. בנערותו היגרה המשפחה לדרום צרפת. בשנות ה־90 נכנס לשוק הטלקום כיועץ ומשקיע, וב־2002 הקים את אלטיס. כיום הוא מתגורר בז'נבה. בעבר, כשנתקל בביקורת על אסטרטגיית הרכישות האגרסיבית שלו, המבוססת על חובות כבדים, אמר דרהי לפרלמנט הצרפתי: "אם אפסיק עם זה, בעוד חמש שנים לא יהיו לי חובות. אבל זה יהיה מטומטם, כי לשם כך אוותר על חמש שנים של צמיחה".

דן קיני | צילום: בלומברג

פרנק לאוי

$7,290,000,000

שווי כולל ב–2021: 6.3 מיליארד דולר

פרנק לאוי, 92, מכר ב־2018 את אימפריית מרכזי הקניות האוסטרלית ווסטפילד, שבה שלט, בעסקת ענק של 33 מיליארד דולר. בסוף אותה שנה, כשהוא בשלהי העשור התשיעי לחייו, עלה לישראל. ערב מכירתה חלשה החברה שהקים על עשרות קניונים ומרכזים מסחריים באוסטרליה, אירופה וארצות הברית.

לאוי, ניצול שואה, נולד בצ'כוסלובקיה והפליג לארץ ישראל בתום המלחמה באוניית מעפילים. הוא הצטרף לארגון ההגנה ולחם במלחמת השחרור, אך ב־1952 הצטרף לבני משפחתו שהיגרו לאוסטרליה, וב־1955 פתח חנות קטנה בסידני.

כיום מתגורר לאוי בתל אביב בבניין דירות שרכש, ועושרו מנוהל בחברת ההשקעות שהקים, לאוי פמילי גרופ, אותה הוא מוביל עם בניו דייוויד, פיטר וסטיבן. בעבר אמר בראיון ל"מעריב": "כל חיי, מה שרציתי להיות זה אדם מצליח. לא רדפתי אף פעם אחרי כסף, רדפתי אחרי הצלחה".

דן קיני | צילום: עופר וקנין

משפחת ורטהימר

$7,220,000,000

בני משפחה: סטף ורטהיימר (בתמונה), רותי ורטהיימר, אירית ורטהיימר, יפתח ורטהיימר ויורשי איתן ורטהיימר

שווי כולל ב–2021: 7 מיליארד דולר

משפחת ורטהיימר הפתיעה את הכלכלה הישראלית כשמכרה ב־2006 את המפעל המשפחתי ישקר לחברה של המשקיע האמריקאי המפורסם וורן באפט, לפי שווי של 5 מיליארד דולר. עד היום, זהו אחד האקזיטים הגדולים בתעשייה המקומית. ישקר, הפועלת באזור התעשייה תפן שבגליל, מייצרת כלי חיתוך ממתכת קשה. היא הוקמה ב־1952 על ידי סטף ורטהיימר, 95, ובמשך שנים הובלה על ידי בנו, איתן ורטהיימר, שמת השנה בגיל 70. חברה נוספת בבעלות המשפחה, להבי ישקר (כיום טכנולוגיית להבים) המייצרת להבי מנועי סילון, נמכרה אף היא לחברה אמריקאית ב־2014 תמורת מאות מיליוני שקלים.

בשנים האחרונות, ועד מותו, הוביל איתן ורטהיימר שורה של מימושים ועסקות נדל"ן גדולות, כחלק ממאמצי ההיערכות להעברת העושר אל הדור הצעיר. בין היתר, מימשה המשפחה את מניותיה בחברת נצר חיישני תנועה מדויקים, ומכרה מתחמי נדל"ן בשווי כולל של יותר ממיליארד שקל. ב־2006 אמר איתן ורטהיימר בראיון ל־TheMarker: "יש הרבה מודלים לעסק משפחתי...אבל החוק הראשון בעסק הוא שאת הבעיות צריך לפתור לפני שמגיעים אליהן".

בסוף שנות ה־70 נבחר סטף ורטהיימר לכנסת מטעם מפלגת ד"ש, אך ב־1981 פרש מהפוליטיקה וחזר לעסקיו. מלבד איתן, יתר ילדיו – רות, אירית ויפתח – לא הצטרפו לעסקים המשפחתיים. בנה של אירית הוא אורן הרפז, מייסד ומנכ"ל חברת התעשייה קוליברי ספינדלס; ובתו של איתן היא השחקנית מאיה ורטהיימר.

דן קיני | צילום: עופר וקנין

שרי אריסון

$6,815,000,000

שווי אחזקות: 1.1 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 6.1 מיליארד דולר

שרי אריסון, 64, נולדה בניו יורק והתגוררה בישראל לסירוגין. ב־1999 מת אביה, תד אריסון – ישראלי שהיגר לארצות הברית בשנות ה־50, וייסד את קבוצת קרניבל, החברה הגדולה בעולם בתחום של ארגון והפעלת אוניות לשיט תענוגות – והיא ירשה מיליארדי דולרים.

אריסון היא בעלת השליטה בקבוצת אריסון, ששלטה, בין היתר, בבנק הפועלים ובחברת שיכון ובינוי מסוף שנות ה־90 עד 2018. כיום היא מחזיקה בכ־8% ממניות בנק הפועלים ששוויין כמיליארד דולר. ב־2019 נפרדה גם מבעלותה על יצרנית המלח מלח הארץ ועל חברת תשתיות המים מיה.

בשנות ה־90 הקימה אריסון את "הקרן המשפחתית על שם תד אריסון", שבאמצעותה היא תורמת למיזמים בתחומי הבריאות, החינוך, המחקר והאמנות. מאז הקמתה העניקה הקרן תרומות לשורה ארוכה של ארגונים, בסכום המוערך ב־2 מיליארד שקל. הקרן גם מפעילה בעצמה שלושה ארגונים: מהות החיים, רוח טובה וכולנו אחד. הקרן תרמה את המימון להקמת מגדל האשפוז במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב וכן לבניית אודיטוריום ואגף עיוני לבית הספר לאמנויות – קמפוס אריסון. בנה של שרי, ג'ייסון אריסון, הוא יו"ר הקרן מ־2009.

בפברואר 2021 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי החליטה להעמיד לדין 15 חשודים בפרשת שיכון ובינוי, שבמסגרתה, על פי החשד, בכירים בחברה שיחדו בסך מצטבר של מאות מיליוני שקלים עובדי ציבור במדינות אפריקה בתמורה לזכייה במכרזי תשתיות. בנובמבר הוחלט כי אריסון לא תועמד לדין בפרשה.

אריסון מתגוררת בתל אביב, ובבעלותה גם אחוזה במושב בני ציון. היא היתה נשואה שלוש פעמים, ואם לארבעה.

בר בליניצקי | צילום: ג'ק גז, AFP

גיל שויד

$6,300,000,000

שווי אחזקות: 3.9 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 4.9 מיליארד דולר

גיל שויד, 54, חתן פרס ישראל ל־2018 ביזמות ובחדשנות, הוא מנכ"ל חברת ההיי־טק הישראלית צ'ק פוינט, שאותה ייסד ב־1993 עם שלמה קרמר ומריוס נכט. החברה עוסקת בפיתוח תוכנות לאבטחת מידע ואבטחה מפני איומי סייבר והיא מחלוצות הפיתוח של מערכת חומת האש.

צ'ק פוינט, המעסיקה אלפי עובדים ברחבי העולם, נסחרת בבורסת נאסד"ק מאז 1996 לפי שווי של כ־15.5 מיליארד דולר. שויד מחזיק בכ־22% ממניות החברה בשווי של כ־3.9 מיליארד דולר. החברה רשמה גידול של 5% בהכנסותיה ב־2021 וסיכמה את הרבעון הראשון של 2022 עם הכנסות של 543 מיליון דולר, צמיחה של 7% לעומת הרבעון המקביל.

שויד משמש גם יו"ר עמותת יכולות, הפועלת לצמצום שיעור הנושרים מבתי ספר, ולהגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידים בפריפריה. הוא נמנה עם חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ומכהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה לנוער של אוניברסיטת תל אביב.

שויד נולד וגדל בירושלים ולמד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית במקביל ללימודיו בבית הספר התיכון. הוא בעל תארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון ומטעם אוניברסיטת תל אביב. הוא מתגורר בתל אביב ואב לשישה ילדים, שלושה מנישואיו הראשונים לחמוטל איינהורן ושלושה מרעייתו הנוכחית, מיטל דנינו־שויד.

בר בליניצקי | צילום: מגד גוזני

טדי שגיא

$6,100,000,000

שווי אחזקות: 976 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 5.4 מיליארד דולר

באמצעות חברת לאבטק שמרכזת את מרבית הפעילות הנדל"נית של קבוצת שגיא, טדי שגיא, 50, הוא בעלי אתר התיירות קמדן מרקט בלונדון, שרכש ב־2014 תמורת כ־2.6 מיליארד שקל. בינואר פורסם כי לאבטק מוכרת את בניין ויקטוריה היוקרתי בלונדון ב־430 מיליון ליש"ט, לאחר שרכשה אותו בדצמבר 2018 תמורת כ־300 מיליון ליש"ט ושיפצה אותו. הרווח ההוני מהמכירה (לא כולל דמי שכירות) הוא כ־175 מיליון דולר. במארס פורסם כי בכוונת שגיא לפתוח, עם חברת בבילון פארק הישראלית, את פארק השעשועים המקורה הגדול בבריטניה בהשקעה של 20 מיליון ליש"ט. 

בנוסף, שגיא הוא בעל השליטה בחברת אבטחת הסייבר קייפ, הנסחרת בבורסת לונדון. במארס 2021 רכשה קייפ את וובסלנס הישראלית, תמורת 149 מיליון דולר. השנה הודיעה על רכישת ExpressVPN  האמריקאית ב־936 מיליון דולר, בעסקת מזומן ומניות. המיזוג יכפיל את מספר לקוחות קייפ ל־6 מיליון. מ־2015 הוא הבעלים של הסטארט־אפ סטוקו מדיה, שרכש תמורת 43 מיליון דולר. ב־2021 הקים, יחד עם תום וקנין ואסף כהן, את חברת הפינטק Pay.com.

השנה מכר שגיא את פרויקט לאבס, שמשתרע על פני חמש קומות במגדלי עזריאלי, ב־130 מיליון שקל לקבוצת עזריאלי. כמו כן נכנס לשוק הנדל"ן האמריקאי, עם שתי תוכניות לפרויקטים בפלורידה בהשקעה של יותר ממיליארד דולר.

בפרשת הרצת המניות של דיסקונט שנחשפה ב־1994, הורשע שגיא במימון עסקה של הרצת אג"ח – ונדון לתשעה חודשי מאסר בפועל וקנס של 300 אלף שקל. ב־1999 הקים את פלייטק, המפתחת תוכנות להימורים מקוונים והונפקה ב־2006 בבורסת לונדון. מאז מימש מניות בכ־1.9 מיליארד דולר, וב־2018 מכר את יתרת מניותיו בה.

בר בליניצקי | צילום: ניק קלארק

שאול שני

$5,930,000,000

שווי אחזקות: 91 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 5.4 מיליארד דולר

שאול שני, 68, הוא מוותיקי תעשיית ההיי־טק הישראלית. ב־1981 הקים שני עם עודד פוליג את חברת עוש"פ (עודד ושאול פרטנרשיפס), שפיתחה רובוטים לשימוש תעשייתי. החברה הונפקה ב־1985 בנאסד"ק וגייסה 6 מיליון דולר, וב־1999 נמכרה לסאנגארד תמורת 220 מיליון דולר.

שני הוא גם אחד ממייסדי חברת התוכנה סאפיינס ב־1982; ואחד ממייסדי חברת התוכנה טקנומטיקס, שהוקמה ב־1983 כחברה בת של עוש"פ, ונמכרה ב־2005 לחברת UGS האמריקאית תמורת 228 מיליון דולר. ב־1997 הוא היה שותף להקמת חברת הטלקום הישראלית־ברזילאית GVT, שהקימה בין השאר רשת לתקשורת לוויינית באמריקה הלטינית. ב־2009 מכר את חלקו ב־GVT לחברת ויוונדי הצרפתית, תמורת כ־1.2 מיליארד דולר במזומן.

ב־2019 מכר שני את אחזקותיו בחברת ההיי־טק הישראלית אי.סי.איי טלקום (ECI) לחברת ריבון קומיוניקיישנס האמריקאית תמורת כ־1.5 מיליארד שקל. זאת, לאחר שב־2007 רכש את אי.סי.איי עם קבוצת משקיעים תמורת כ־1.2 מיליארד דולר.

כיום משמש שני דירקטור בריבון ומחזיק בכ־17% ממניות החברה באמצעות קרן ההשקעות Swarth Group. לפני שנתיים הוא מכר לשלמה נדל"ן את הקרקעות של אי.סי.איי בפתח תקווה תמורת 170 מיליון שקל. בידיו גם 12.5% ממניות חברת אקופיה הישראלית, המפתחת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים. ב־2016 היה שני אחד ממייסדי חברת אבטחת הסייבר XM Cyber, שגייסה 48 מיליון דולר במהלך חמש שנות פעילותה הראשונות ונרכשה בנובמבר האחרון על ידי התאגיד הגרמני שוורץ גרופ, תמורת 700 מיליון דולר.

שני עזב את ישראל ב־1986 ונרשם בחזרה כתושב ב־2009. הוא מחזיק בבתים באיטליה ובכפר שמריהו, נשוי ואב לשלושה ילדים.

בר בליניצקי | צילום: סיון פרג'

עלייה גדולה

משפחת פדרמן

$5,855,000,000

בני משפחה: מיכאל (בתמונה) וליאורה פדרמן; דניאל, דוד וגידי פדרמן; אירית פדרמן־לנדו; רות פדרמן, עמי ורונית פדרמן

שווי אחזקות: 5.1 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 4.2 מיליארד דולר

משפחת פדרמן היא בעלת השליטה ברשת מלונות דן, המשפחה נכנסה לעסקי המלונאות ב־1947, בהובלת האחים יקותיאל ושמואל פדרמן, עם רכישת הפנסיון קטה דן על חוף ימה של תל אביב. כיום, מובילים בנו של יקותיאל, מיכאל, ובנם של שמואל ורות, עמי, את הרשת המלונאית הוותיקה שמפעילה בתי מלון ברחבי הארץ, וכן בית מלון בהודו. המשפחה מחזיקה כ־71% ממניות הרשת. בדצמבר האחרון מכרה הרשת לחברת הנדל"ן רמות בעיר את מלון גני דן באשקלון, תמורת 100 מיליון שקל.

מיקי פדרמן, 79, מחזיק גם בכ־44% מאלביט מערכות, העוסקת בפיתוח וייצור מערכות לחימה אוויריות, יבשתיות וימיות בתחומי אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה, תעופה, לייזר ועוד. מיקי פדרמן נכנס לאלביט ב־1998 כשזו התמזגה עם חברת אל־אופ, שהיתה בבעלות המשפחה. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק. ב־2021 היא רשמה גידול של 13% במכירות ל־5.3 מיליארד דולר. הרווח הגולמי של אלביט מערכות ב־2021 היה 1.4 מיליארד דולר, עלייה של 17% לעומת 2020. הרווח הנקי של החברה ל־2021 היה 274.4 מיליון דולר, עלייה של 16% לעומת 2020. אלביט מערכות מעסיקה 19.5 אלף עובדים בישראל ובעולם. מיקי נשוי לליאורה והם הורים לדניאל, דוד וגידי.

בר בליניצקי | צילום: אליהו הרשקוביץ

עלייה גדולה

משפחת חרל"פ

$4,770,000,000

בני משפחה: שמואל חרל"פ (בתמונה), יואב חרל"פ, תמרה חרל"פ

שווי כולל ב–2021: 3.4 מיליארד דולר

משפחת חרל"פ היא המייסדת והבעלים של קבוצת כלמוביל, המייבאת ומשווקת כלי רכב פרטיים ומסחריים מתוצרת מרצדס־בנץ, מיצובישי, יונדאי, סמארט ואוטובוסים של קינג לונג. הקבוצה מספקת גם שירותי טרייד אין, פתרונות מימון ופוליסות ביטוח. החברה הוקמה ב־1962 על ידי עו"ד עמיחי חרל"פ. בתחילת שנות ה־80, לאחר שהשלים לימודי דוקטורט בפילוסופיה בהרווארד ומונה למרצה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, החל בנו, שמואל חרל"פ, 77, לשמש יו"ר כלמוביל. הוא רכש את אחזקותיהם בקבוצה של אחיו דן ונחום – ונהפך לבעל השליטה. אמו החורגת תמרה ואחיו יואב, שהוא סגן היו"ר, הם בעלי מניות מיעוט בקבוצה. חלק ניכר מהונו של שמואל הגיע מהאקזיט הענקי של מובילאיי ב־2017, שבו גרף רווח של כמיליארד דולר על 7% ממניות החברה, שאותן רכש ב־2002 (עם כלמוביל) תמורת כ־12 מיליון דולר בלבד.

השקעות נוספות שלו הן בחברת המכשור הרפואי אורקם טכנולוגיות, שגם אותה הקימו מייסדי מובילאיי, אמנון שעשוע וזיו אבירם, ובחברת הסייבר נייטרון אבטחת מידע. באפריל הודיעה קבוצת כלמוביל כי היא נכנסת לתחום האנרגיה הסולארית על ידי רכישה של חברת האנרגיה המתחדשת אנרפוינט, תמורת 160 מיליון שקל.

בר בליניצקי | צילום: מוטי מילרוד

יקיר גבאי

$4,395,000,000

שווי אחזקות: 887 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 4.2 מיליארד דולר

יקיר גבאי, 56, מחזיק בכ־10% ממניות קבוצת הנדל"ן אראונדטאון, שאותה הקים ב־2004 בקפריסין. הקבוצה, שנסחרת בבורסה של פרנקפורט, פעילה בתחום הנדל"ן המניב בעיקר בגרמניה והולנד, והיא אחת מחברת המשרדים והמלונאות הגדולות באירופה, עם פורטפוליו בשווי כולל של כ־30 מיליארד דולר. תמהיל הנכסים שלה כולל משרדים, מלונות, מגורים, לוגיסטיקה ומסחר. בפברואר 2020 מוזגה לתוך אראונדטאון חברת הנדל"ן הגרמנית טי.אל.ג'י אימוביליין שבשליטת משפחת דיין, בעסקה שבה גרף גבאי כמיליארד יורו במזומן ומניות בשווי 1.3 מיליארד יורו בחברה הממוזגת, תמורת 10% ממניות אראונדטאון.

ב־2018 רכש גבאי, באמצעות חברת ההשקעות הפרטית ילוסטון, 50% ממניות חברת הנדל"ן למגורים האמריקאית סטאר, שהיתה בבעלות יצחק תשובה, תמורת 150 מיליון דולר. ב־2021 נמכרה סטאר תמורת 1.75 מיליארד דולר לחברת מורגן פרופרטיס – וגבאי גרף מהעסקה רווח המוערך ב־200 מיליון דולר (בשל חובות של 1.1 מיליארד של סטאר). באפריל 2021 רכש גבאי, שוב באמצעות ילוסטון, את מלון ווטסון בניו יורק תמורת 175 מיליון דולר.

גבאי גדל בירושלים, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ובעל תואר שני במימון וייזום עסקים מהאוניברסיטה העברית. הוא עבד בעבר במחלקת התשקיפים של רשות ניירות ערך, ושימש מנכ"ל חברות החיתום של הבנקים לאומי והמזרחי. הוא מתגורר בלונדון, ומחזיק באזרחות ישראלית וקפריסאית.

בר בליניצקי | צילום: איליה מלניקוב

רמי ויעל אונגר

$3,825,000,000

בני משפחה: רמי (בתמונה) ויעל אונגר
שווי כולל ב–2021: 2.9 מיליארד דולר

רמי אונגר, 74, הוא איל ספנות בינלאומי ואחד מיבואני הרכב הגדולים בישראל, המייבא את המותג קיה. בסוף שנות ה־60 הוא פתח עסק ליבוא מערכות אוורור ללולים אך מאוחר יותר פנה לעסקי הרכב, והיה היבואן הראשון לישראל של אוטוביאנקי, ובהמשך גם של לנצ'יה. אונגר פעל גם בתחום הספנות: הוא רכש אניות מצים, בנה אניות בפולין, וייטנאם וקרואטיה, והחכיר אותן ליצרניות רכב באמצעות חברת הספנות שבבעלותו, Ray Shipping. מאז 2008 הוא נהנה ממעמד דומיננטי בשוק הרכב המקומי, לאחר שהצליח להעביר לידיו את יבוא קיה.

בינואר השנה נחשף כי ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, היה מעורב בסכסוך בין אונגר למיכאל לוי, בעלי סמלת, וב־2013, בעת שהיה סגן ראש המוסד, התעקש שצריך לעזור לאונגר. בתקופה שבה כהן התערב לכאורה בסכסוך העסקי לטובת אונגר, תרם אונגר סכום לא צנוע במיוחד של 1.1 מיליון שקל לבניית בית הכנסת שבו מתפלל כהן במודיעין.

שמו של אונגר נקשר בשתי פרשות שחיתות: בראשונה, נחשף כי בשנות ה־80, העביר אונגר 27 אלף דולר לעזר ויצמן, אז שר בממשלה, בתשלומים קטנים. כעבור שנים הובילה חשיפת התשלומים הללו להתפטרותו של ויצמן מתפקיד נשיא המדינה; הפרשה השנייה נוגעת להקלטות הסתר שביצעה שולה זקן לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ובהן התגלה כי אונגר אמור היה להעביר לזקן תשלום חודשי של 10,000 דולר כדי שלא תעיד נגד אולמרט. שמו של אונגר עלה גם במשפטו של נוחי דנקנר, בעקבות הלוואה בסך של 20 מיליון שקל שנתן אונגר לדנקנר.

אונגר מתגורר בכפר שמריהו עם אשתו יעל, ולהם שלושה ילדים, טלי גדי ודני.

יעל בלקין | צילום: מוטי קמחי

מריוס נכט

$3,800,000,000

שווי כולל ב–2021: 3.5 מיליארד דולר

מריוס נכט, 60, ייסד ב־1993 את חברת ההיי־טק הישראלית צ'ק פוינט, עם גיל שויד ושלמה קרמר. בצ'ק פוינט שימש נכט בתפקידי ניהול שונים בתחומי מו"פ, מוצר, מכירות, שיווק ותמיכה. הוא פרש מתפקידו כיו"ר החברה ב־2020, בין השאר במטרה למקד את פעילותו בפרויקטים בתחום הבריאות – ובהם קרן aMoon, שאותה הקים ב־2016 עם ד"ר יאיר שינדל, והיא משקיעה בסטארט־אפים בתחום הבריאות, למשל DayTwo המציעה אפליקציה שעוזרת בשמירה על איזון רמת הסוכר בדם; פארמה טו בי המפתחת תרופה לפרקינסון; וכאהר מדיקל המפתחת תרופות לסרטן. בהמשך פרש נכט מהקרן וכיום הוא מושקע ישירות בכ־40 סטארט־אפים בתחומים אלה.

נכט נולד ברומניה וגדל באשקלון. הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בפיזיקה ומתמטיקה מטעם האוניברסיטה העברית, ותואר שני בהנדסת חשמל ומערכות תקשורת מטעם אוניברסיטת תל אביב. בת זוגו לשעבר היא עו"ד ענת אגמון, המחזיקה ב־50% מהעיתון "גלובס" ולהם ארבעה ילדים. כיום הוא נשוי לענבר אפק־נכט והם מתגוררים בתל אביב. פעילותם הפילנתרופית מתבצעת באמצעות "הקרן המשפחתית של ענבר ומריוס נכט". במהלך מגפת הקורונה, השיקה הקרן שורה של יוזמות בתחומי הביטחון התזונתי, התרבות והמוזיקה. אחת היוזמות הידועות שבהן היא פרויקט "צו השעה" שבמסגרתו מבצעים אמנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירים עבריים.

בר בליניצקי | צילום: תומר יעקובסון

ארנון מילצ'ן

$3,735,000,000

שווי כולל ב–2021: 3.3 מיליארד דולר

ארנון מילצ'ן, 77, הוא מפיק קולנוע שהחל את דרכו בהפקת סרטים ישראליים בסוף שנות ה־70 ולאחר מכן עבר להוליווד והפיק יותר מ־130 סרטים, ובהם "אישה יפה", "מועדון קרב" ו"סודות אל.איי", שעליו גם היה מועמד לאוסקר כמפיק. ב־1982 הקים את חברת ההפקות Regency Enterprises, שבה הוא מחזיק ב־80% מהמניות.

אביו היה בעלים של חברת הדישון "האחים מילצ'ן", ולאחר מותו ירש ממנו ארנון את החברה, ופיתח אותה לחברת כימיקלים מצליחה. ב־2009 נמכרה החברה ליוסי מימן בסכום המוערך ב־10 מיליון דולר. במקביל עסק מילצ'ן בסחר בנשק, תוך ניצול הפלטפורמות המסחריות של המשפחה כדי לייבא ולייצא מישראל ציוד לתעשיות הגרעין, הטילים והמטוסים. מילצ'ן היה מעורב בתיווך בעסקות נשק בשווי מאות מיליוני דולרים, והרוויח עמלות ודמי תיווך עליהן. ב־1996 התחיל להשקיע בפומה, יצרנית בגדי ספורט מגרמניה. הוא רכש 42% מהחברה תמורת 150 מיליון דולר וב־2002 מכר את אחזקותיו תמורת 800 מיליון דולר.

ב־2008 נחקק "חוק מילצ'ן", שהעניק לתושבים חוזרים ולעולים חדשים פטור ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשור, ולאחריו שב מילצ'ן להתגורר בישראל.

שמו של מילצ'ן נקשר בתיק 1000. על פי האישום, בשנים 2016־2011 קיבלו בני הזוג בנימין ושרה נתניהו ממילצ'ן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניה בשווי מאות אלפי שקלים, ובמקביל פעל לכאורה נתניהו לטובת מילצ'ן בשלושה תחומים: מול הממשל בארצות הברית עבור מתן ויזה למילצ'ן; מול שר האוצר כדי להאריך את פטור המס שניתן לתושבים חוזרים; ולגבי סיוע בענייני רגולציה הנוגעים למיזוג החברות רשת וקשת. מילצ'ן מתגורר בתל אביב, נשוי שנית לאמנדה ואב לחמישה, שלושה מהם מאשתו הראשונה ברז'יט.

בר בליניצקי | צילום: ויטוריו סנינו זלוטו גטי אימג'ס

חיים סבן

$3,735,000,000

שווי כולל ב–2021: 3.3 מיליארד דולר

חיים סבן, 77, הרוויח את רוב הונו מהפקות טלוויזיה בארצות הברית. הוא נולד במצרים, ועלה לישראל בגיל 12. בצעירותו היה חבר להקת "האריות", ובהמשך אמרגן. בשנות ה־70 הקים בצרפת חברת תקליטים. בשנות ה־80 עבר לארצות הברית, הלחין מוזיקה לסדרות טלוויזיה והפיק סדרות אנימציה. ב־1988 הקים את "סבן אנטרטיינמנט", שהפיקה סדרות אנימציה מצליחות, ובהן "אקס מן" ו"אגדות האחים גרים". הצלחתו העסקית הגדולה ביותר היתה רכישת זכויות השידור של הסדרה "פאוור ריינג'רס", תמורת כחצי מיליון דולר. ב־2018 מכר את המותג לחברת הסברו תמורת יותר מחצי מיליארד דולר.

ב־2007 הוביל סבן עם קבוצת משקיעים את רכישת השליטה (64%) בחברת המדיה יוניוויז'ן – מפעילת רשת הטלוויזיה המובילה בשפה הספרדית בארצות הברית, לפי שווי של 13.7 מיליארד דולר. ב־2013 מכר סבן את אחזקותיו לפי שווי חברה של פחות מ־10 מיליארד דולר.

ב־2009 גרף סבן רווח (לפני מס) של כ־2.2 מיליארד שקל על מכירת אחזקותיו בקבוצת בזק, אותן רכש ארבע שנים קודם לכן מממשלת ישראל. ב־2013 רכש את השליטה (כ־30%) בחברת התקשורת פרטנר, וב־2019 ויתר על השקעתו זו, כשהוא מופסד בכ־175 מיליון דולר.

ב־2021 התמזגה חברת האינטרנט הישראלית איירון סורס, שפיתחה פלטפורמה לשיווק של משחקים ואפליקציות עם חברת ספאק. מיזוג החברות נעשה לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר, וכלל אקזיט של 1.5 מיליארד דולר לבעלי המניות של איירון סורס, ובהם סבן (0.5%), שהקרן שלו, סבן ונצ'רס, היא מהמשקיעות בחברה.

סבן מתגורר בבוורלי הילס, הוא נשוי ואב לשניים.

בר בליניצקי | צילום: ווילי סנג'ואן אי אף פי

מורי ארקין

$3,673,000,000

שווי אחזקות: 160 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 3.4 מיליארד דולר

משה (מורי) ארקין, 69, הוא הבעלים של ארקין אחזקות, המתמחה בחברות ישראליות המפתחות תרופות ומכשור רפואי. הוא נולד ברמת גן להורים רוקחים שעלו מרוסיה ב־1932. בתחילת שנות ה־70, בהיותו בן  19, עדיין חייל בשירות חובה, מת אביו והוא ירש את ניהול חברת יבוא התרופות הישראלית אגיס, שהוקמה בראשית שנות ה־60. תחת ניהולו נהפכה אגיס לחברת דרמטולוגיה מובילה בשוק האמריקאי.

בשנות ה־80 וה־90 הגדילה אגיס את כוחה באמצעות רכישת חברות ומפעלים מתחרים, וב־2005 נמכרה לחברת התרופות האמריקאית פריגו, תמורת 820 מיליון דולר. באותה שנה, כשהופרטה חברת בזק, הצטרף ארקין לקבוצה שרכשה את השליטה בחברת התקשורת – שכללה גם את חיים סבן וקרן אייפקס. במסגרת הפרטת החברה, רכש ארקין מניות של בזק ב־170 מיליון דולר – ולאחר כמה שנים מכר אותן תמורת 470 מיליון דולר.

ארקין הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, ולמד בה גם במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. במסגרת פעילותו הפילנתרופית הקים באוניברסיטת רייכמן את המכון לגיל הינקות ע"ש אביו זיאמה ארקין. הוא חובב אמנות רנסנס, ופירסם מאמרים  על מיכלאנג'לו. הוא נשוי לאמנית דוריס ארקין והם מתגוררים בהרצליה פיתוח. שניים משלושת בניהם משמשים בתפקידים בכירים בחברה: ניר הוא מנכ"ל ארקין אחזקות, ואיתי מנהל השקעות בארקין אחזקות.

בר בליניצקי

אודי אנג'ל

$3,635,000,000

שווי אחזקות: 196 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 3.2 מיליארד דולר

אודי אנג'ל, 72, הוא יו"ר ומנכ"ל קבוצת האחזקות XT, ומחזיק מחצית ממניותיה (מחצית נוספת מוחזקת על ידי עידן עופר). הקבוצה פעילה בעיקר בתחומי הספנות וההיי־טק, ומחזיקה 20% ממניות חברת מילניום השקעות אלעד – בעלת השליטה בחברה לישראל, השולטת בקבוצות בזן ו־ICL (לשעבר כיל). אנג'ל הוא גם מבעלי המניות של ערוץ הטלוויזיה רשת 13.

אנג'ל נולד בירושלים למשפחת האופים המפורסמת, וכשהיה בן שמונה עברה משפחתו לחיפה. ב־1975 הצטרף לקבוצת עופר ספנות (כיום קבוצת XT) וחמש שנים מאוחר יותר מונה למנכ"ל הקבוצה.

לצד הפעילות העסקית, אנג'ל מקיים גם פעילות חברתית ופילנתרופית, ובין היתר משמש מאז 2003 נשיא ארגון וראייטי ישראל. ב־2006 ייסד את המיזם "סיסמה לכל תלמיד", הפועל לצמצום הפער הדיגיטלי בפריפריה. הוא בעל תואר ראשון בחשבונאות ובכלכלה מטעם אוניברסיטת חיפה, נשוי בשנית ואב לארבעה (שניים מנישואיו לליאורה עופר, ושניים מבת זוגו הנוכחית, ענת כרם). בנם של עופר ואנג'ל, אורי, הוא חבר דירקטוריון בקבוצת XT וכן מנכ"ל חברת הספנות; בתם רונה היא סגנית יו"ר חברת עופר השקעות.

בר בליניצקי | צילום: יואב אלמוג

משפחת מירילשווילי

$3,425,000,000

בני משפחה: מיכאל (מימין) ויצחק מירילשווילי

שווי אחזקות: 103 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 3 מיליארד דולר

משפחת מירילשווילי, שעלתה לישראל ב־1995, פעילה בתחומי הנדל"ן, התשתיות, ההיי־טק, האנרגיה, התקשורת והיהלומים. מיכאל מירילשווילי, 62, נולד בגאורגיה לאב תעשיין ועבר לסנט פטרבורג, שם למד רפואה והוסמך כרופא ילדים. בשנות ה־90, תקופת ההפרטות הגדולות בברית המועצות לשעבר, הוא רכש בתי מלון, בתי קזינו ומרכזי תרבות גדולים. כיום הוא פעיל בכמה חברות בתחום הטכנולוגיה הירוקה, בהן ווטרג'ן המפתחת מכשירים להפקת מים מהאוויר; וחברת ורטיקל פילד, הפעילה בתחום החקלאות העירונית והקירות הירוקים.

בנו של מיכאל, יצחק מירילשווילי, 38, נולד בסנט פטרבורג והיה נער כשהמשפחה עלתה לישראל. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת טאפטס בבוסטון. הוא ממייסדי הרשת החברתית הפופולרית ברוסיה וי־קונטקטה (VKontakte), שהוקמה ב־2006. ב־2013 מכר את אחזקותיו בה תמורת יותר ממיליארד דולר, וכארבע שנים לאחר מכן גרף רווח של יותר מ־170 מיליון דולר ממכירת חברת הגיימינג פלאריום, שנמכרה ביותר מחצי מיליארד דולר. יצחק הוא בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית רוטשטיין. הוא גם בעל אחזקות בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה, והבעלים של ערוץ 14 (לשעבר ערוץ 20).

בר בליניצקי | צילום: רונן גולדמן, WJC

משפחת שטראוס

$3,060,000,000

בני משפחה: רעיה שטראוס בן דרור; האחים עפרה (בתמונה), עירית ועדי שטראוס

שווי אחזקות: 2 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 2.7 מיליארד דולר

משפחת שטראוס היא בעלת השליטה בקבוצת שטראוס, יצרנית המזון השנייה בגודלה בישראל, המחזיקה בכ־12% משוק המזון והמשקאות בארץ, ונסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ־10 מיליארד שקל. ב־1936 הקימו הילדה וריכרד שטראוס, עולים מגרמניה, מחלבה קטנה בנהריה. בשנות ה־50 וה־60 החברה העסיקה כמה עשרות עובדים במפעליה בנהריה ובעכו, שייצרו מוצרי חלב, גלידות וגבינות. החברה החלה לייצר מעדני חלב בשנות ה־70, לאחר שחתמה על הסכם עם דנונה העולמית. לאחר פטירתו של ריכרד שטראוס ב־1975 עברה הובלת הקבוצה לילדיו, מיכאל ורעיה.

שלוש עסקות שביצעה שטראוס בשנות ה־90 הרחיבו משמעותית את פעילותה: רכישת 50% מהבעלות על מחלבות יטבתה; רכישת יצרנית המזון עלית; וכניסה לשותפות (50%) עם תאגיד פפסיקו־פריטו ליי בתחום הסלטים הטריים. עקב השתלטותה על שוק מעדני החלב, ב־1998 הוכרזה שטראוס כמונופול בתחום. בתחילת שנות ה־2000 מונתה עפרה, 61, בתו של מיכאל, ליו"ר הקבוצה. באוקטובר 2020 מת מיכאל והוריש לשלושת ילדיו מניות של החברה בשווי של כ־750 מיליון שקל.

בנובמבר 2021 פשטה רשות התחרות על משרדי שטראוס, לקחה את הבכירים לחקירה והחרימה חומרים ומכשירים ניידים, בשל חשד לתיאום העלאת מחירים בענף המזון. החקירה עדיין מתנהלת. ב־25 באפריל הודיעה החברה על חשש לסלמונלה במוצרי השוקולד. החברה הודיעה על ריקול לכל מוצרי המפעל בנוף הגליל. משרד הבריאות סגר את המפעל לשלושה חודשים לפחות, ושטראוס הודיעה שהמפעל ישוב לפעילות רק אחרי שיתוקנו כל הליקויים.

בר בליניצקי | צילום: מוטי מילרוד

לורנט לוי

$3,055,000,000

שווי כולל ב–2021: 2.7 מיליארד דולר

לורנט לוי, 55, הוא בעלי רשת חנויות האופטיקה והשמיעה הבינלאומית אופטיקל סנטר שהקים לפני כ־30 שנה בצרפת, ומונה כיום יותר מ־700 סניפים באירופה, בקנדה ובישראל. הרשת מעסיקה כ־5,500 עובדים והכנסותיה ב־2021 הסתכמו בכמיליארד יורו.

לוי, שקיבל את הכשרתו כאופטומטריסט בפריז, עלה ב־2005 מצרפת לישראל עם משפחתו. הוא מחזיק בנדל"ן בשווי של כ־450 מיליון יורו, ומרכז כיום את מאמציו בישראל בתחום זה. בבעלותו כ־50 דירות יוקרה במרכז ירושלים בשווי מאות מיליוני שקלים, שאותן הוא משכיר ליהודים עשירים שמגיעים לארץ; כ־30 נכסים, חנויות ומגרשים ברחבי ירושלים המוערכים ב־120 מיליון דולר; נכס שבו ממוקמת עמותת משכן הראייה שהקים, המוערך ב־15 מיליון דולר; ומגרשים בשטח כולל של כ־150 דונם במושבה מגדל, שעליהם מתוכנן להיבנות מלון בן 650 חדרים ומרכז קונגרסים. לוי הוא גם בעלי מועדון הכדורגל ירושלים, המשחק בליגה ב'.

ביוני 2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מאיר תורג'מן, לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים, בגין לקיחת שוחד תמורת קידום עסקיהם של אנשי עסקים, ובהם לוי. הוא מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשבעה.

בר בליניצקי | צילום: אוליבייה פיטוסי

משפחת חורש

$2,770,000,000

בני משפחה: ג'ורג' חורש (בתמונה), אנדרו חורש, רוקסן חורש

שווי אחזקות: 171 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 2.5 מיליארד דולר

ג'ורג' חורש, 78, הוא הבעלים של חברת יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, לקסוס וג'ילי לישראל. חורש נולד באיראן ואת הקשר עם ענקית הרכב היפנית החל בשנות ה־60, כשייבא לאיראן מכוניות טויוטה. בעקבות המהפכה האסלאמית עזב את איראן והשתקע בבריטניה. ב־1993 עלה ארצה וקשריו עם טויוטה סייעו לו לקבל את הזיכיון ליבוא בישראל, וכן לשמש נציג החברה בטורקיה. ליוניון מוטורס, המעסיקה כ־900 עובדים, יש השקעות משמעותיות בהיקף מצטבר של מיליארדי דולרים בישראל, בבריטניה, בארצות הברית ובקנדה, והיא מקבוצות השקעה הפרטיות הגדולות במשק הישראלי.

ב־2010 קיבל חורש את הזיכיון הישראלי לרשת האופנה H&M, וב־2019 רכש כ־34% ממניות סופר־פארם תמורת כ־600 מיליון שקל. הוא פועל גם בתחום הנדל"ן, ובין השאר רכש מגרש של כ־180 דונם בצריפין תמורת כ־386 מיליון שקל, 50 דונם בגבעתיים תמורת 256 מיליון שקל, וקרקע בת 538 דונם של מפעל כיתן בדימונה תמורת 105 מיליון שקל. בין האחזקות הרבות של המשפחה: כ־4% בחברת סחר הרכב הבינלאומית אינצ'קייפ, כ־24% בחברת כהן פיתוח גז ונפט, כ־80% בחברת האנרגיה סיגמא אפסילון וכ־22% בחברת משלוחי המזון קוויק.

ג'ורג' חורש מתגורר בפארק צמרת בתל אביב, ובבעלותו גם בית ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח. ילדיו אנדרו ורוקסן שותפים לעסקיו. אנדרו הוא מנכ"ל טויוטה בישראל, ורוקסן מנהלת את פעילות הטכנולוגיה ביוניון טק ונצ'רס. בפברואר 2021 העביר חורש לילדיו נכסים בשווי של כמיליארד שקל, הכוללים אחזקות בדליה אנרגיה (22%) ובסופר־פארם (34%), וכן בעלות מלאה ב־H&M ישראל, ברשת דייסו ישראל ובחברת הגזים התעשייתיים מקסימה.

בר בליניצקי | צילום: לימור אדרי

משפחת מיתר

$2,770,000,000

בני משפחה: שמואל מיתר (בתמונה); אביעד מיתר, יואל ודפנה נחמד

שווי אחזקות: 170 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 2.3 מיליארד דולר

משפחת מיתר היתה מבעלי קבוצת עורק שהחזיקה בחברות בתחום התקשורת, בהן אמדוקס, דפי זהב וערוצי זהב. את הקבוצה ייסד מוריס קאהן, והיא החלה את דרכה ב־1967 כשזכתה במכרז של משרד הדואר להפקת מדריכי טלפון מסווגים ("דפי זהב"). הפקת המדריכים והפצתם נעשו בשותפות עם חברת ITT, שבה שימש עו"ד צבי מיתר יועץ משפטי. ב־1973 רכש קאהן את אחזקותיה של ITT בדפי זהב – וצירף לקבוצת עורק את האחים צבי ושמואל מיתר.

דפי זהב היתה הבסיס להקמתה של אמדוקס ב־1982 (בתחילה היא נקראה "עורק אינפורמיישן"), חברה שנהפכה למובילה עולמית בטכנולוגיות חיוב עבור חברות תקשורת. ב־1989, לקראת תחילת שידורי הטלוויזיה בכבלים, הקימה הקבוצה את ערוצי זהב שזכתה במכרז של משרד התקשורת, וב־1990 החלה לשדר בכמה אזורים בישראל. ב־2008 מכרה קבוצת עורק את כל נכסיה תמורת 2 מיליארד דולר. שמואל מיתר מושקע כיום בזהב, ומתמקד בפילנתרופיה בתחומי המחקר הרפואי והחינוך. צבי מיתר, שהיה גם ממייסדי פירמת עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מת ב־2015 ואשתו עפרה מתה ב־2020. ילדיהם אביעד ודפנה ירשו את הונם. בעלה של דפנה, אמיר נחמד, מחזיק ב־27.48% ממניות נאייקס, שעוסקת בפיתוח ומכירת פתרונות ושירותים דיגיטליים לסליקה ותפעול עסקים.

בר בליניצקי | צילום: Dave Kotinsky / Getty Images IL

משפחת סגול

$2,650,000,000

בני משפחה: סמי סגול (בתמונה), יצחק ויוסי סגול

שווי כולל ב–2021: 2.5 מיליארד דולר

משפחת סגול היא המייסדת של חברת כתר פלסטיק, הקבוצה הגדולה בעולם לייצור של ריהוט לבית ולגינה, וכן מוצרי פנאי ואחסון, ואחת החברות הגדולות בתעשיית הפלסטיק בישראל. החברה צמחה מתוך בית מלאכה ליצור צעצועים ומוצרי בית ביפו שהקים יוסף סגול ב־1948, ונהפכה בהובלתם של שני בניו, סמי ויצחק, ליצרנית בינלאומית ענקית. תשעה מתוך 20 מפעליה ממוקמים בישראל.

ביולי 2016 מכרה המשפחה כ־80% ממניות כתר לקרן ההשקעות הבינלאומית BC Partners, תמורת 1.4 מיליארד דולר, בעסקה שגילמה לחברה שווי של 1.7 מיליארד דולר. המשפחה, שנותרה עם אחזקה של כ־20% בכתר, אינה מעורבת כיום בניהולה. בשנים האחרונות רכשה כתר שתי חברות גדולות תמורת 500 מיליון דולר, והחוב של החברה מגיע לכמיליארד דולר.

בספטמבר 2021 הגישה כתר תשקיף לרשות ניירות ערך בארצות הברית, אך לבסוף דחתה את ההנפקה מאחר שהשווי שהסתמן לה בשוק היה נמוך מ־2.5 מיליארד דולר, וקטן מצפי הבעלים לכ־3 מיליארד דולר.

סמי סגול, 79, משקיע בתחומי החדשנות הרפואית והביוטכנולוגיה, ובין היתר השקיע בחברת ביונד ורבל, המפתחת טכנולוגיות לניטור מצב רוח ובריאות על בסיס שינויים בקול האנושי. בנובמבר 2021 רכש יוסי סגול, בנו של יצחק, 20% מבית ההשקעות פרופיט תמורת 50 מיליון שקל.

בר בליניצקי | צילום: יעל צור

סילבן אדמס

$2,600,000,000

שווי כולל ב–2021: 2.3 מיליארד דולר

סילבן אדמס, 63, עשה את עיקר הונו מחברת הנדל"ן המשפחתית איברוויל דיוולופמנט, שהוקמה בשנות ה־50 על ידי אביו מרסל, ניצול שואה יליד רומניה שהיגר לקנדה. החברה מנהלת יותר מ־100 נכסים בצפון אמריקה. אדמס עלה לישראל ב־2015, והוא הישראלי היחיד במיזם "התחייבות הנתינה" (The Giving Pledge) של וורן באפט וביל גייטס, שבו חברים מיליארדרים שהתחייבו לתרום לפחות מחצית מהונם למטרות צדקה. ב־2019 תרם 100 מיליון שקל למרכז הרפואי איכילוב בתל אביב לצורך הקמת מרכז לרפואה דחופה.

אדמס פועל להציג את ישראל באור חיובי בעולם, ובמסגרת זו תרם בין השאר להקמת מסלול אופניים אולימפי בתל אביב; הביא לישראל את מרוץ האופניים ג'ירו ד'איטליה בהשקעה של 100 מיליון שקל; מימן את הופעתה של מדונה באירוויזיון 2019 בתל אביב; והפגיש למשחק בישראל את נבחרות הכדורגל של אורוגוואי וארגנטינה בנובמבר 2019. הוא נשוי למרגרט ולשניהם ארבעה ילדים. בני הזוג מתגוררים בפנטהאוז בחוף הים של תל אביב.

בר בליניצקי | צילום רועי קאפח

האחים שפירא

$2,526,000,000

בני משפחה: גיל, חן (בתמונה), הראל וישראל שפירא

שווי אחזקות: 2.1 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.9 מיליארד דולר

האחים שפירא הם בעלי השליטה בחברת שפיר הנדסה, ששווי השוק שלה מסתכם בכ־10 מיליארד שקל. שפיר עוסקת בארבעה תחומים עיקריים: ייצור ומכירה של חומרי גלם לענפי הבנייה והתשתיות, הקמת תשתיות בישראל, הפעלת פרויקטים במודל זכיינות, וייזום ובנייה של נדל"ן.

בעשור האחרון נהפכה שפיר לחברה גדולה וריכוזית, עם פרויקטים ענקיים כמו חפירת המנהרות הארוכות בישראל בקטעים מקו הרכבת המהירה בין תל אביב לירושלים, סלילת כביש חוצה ישראל צפון והפעלתו, בניית נמל המפרץ בחיפה והפעלת הרכבת הקלה בירושלים. נוסף על כך, חלק ניכר מרווחי החברה מגיע ממחצבות שהיא מפעילה ברישיון על קרקעות המדינה.

את שפיר הנדסה ייסד ב־1968 אביהם של האחים, יעקב שפירא, ובסוף שנות ה־80 הם נכנסו בהדרגה לעסק המשפחתי. כיום מחזיק כל אח ב־15% מהחברה, והיתר מוחזק על ידי משקיעים מוסדיים והציבור. האחים מחזיקים באופן פרטי גם בנדל"ן רב בארצות הברית, ובעבר טענו בחברה כי בני הדור השלישי במשפחה הם שמנהלים את ההשקעות הללו.

דן קיני | צילום: עופר וקנין

משפחת שמעון

$2,376,000,000

בני משפחה: אנג'לה שמעון (בתמונה), אלכסנדרה שמעון ויורשים נוספים

שווי כולל ב–2021: 2.1 מיליארד דולר

אנג'לה שמעון ובתה אלכסנדרה הן בעלות השליטה בקבוצת יכין (יכין־חק"ל) שחולשת על אלפי דונמים של פרדסים ומטעים, ומחזיקה גם במתחמי המסחר Y Center בפולג ובפתח תקווה ובמאגר גדול של נדל"ן מסחרי ותעשייתי. השתיים ירשו את החברה מאיש העסקים הבריטי־ישראלי סמי שמעון, בעלה של אנג'לה ואביה של אלכסנדרה, שמת ב־2009.

מלבד קבוצת יכין, נכסיו של סמי שמעון במותו כללו גם החזקות בחברת טבע, שותפות בגאון אחזקות ובחברת הנדל"ן קאש אנד קארי, וכן נדל"ן בישראל, בשווייץ, בבריטניה ובארצות הברית. בעבר נטען כי אנג'לה וסמי התגרשו ב־1988 לצורכי מס, וכדי שסמי יוכל להינשא בנישואים פיקטיביים לאישה פורטוגלית. מאז מותו מתנהל קרב ירושה עתיר תובעים לגבי חלוקת רכושו.

סמי שמעון נולד בבגדד למשפחת סוחרים אמידה שבהמשך היגרה לאיראן, ובבגרותו נישא לאנג'לה הבריטית שהתגיירה לשם כך. המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון בבאר שבע קרויה על שמו, לאחר שתרם למוסד 30 מיליון דולר ב־2004.

דן קיני | צילום: איתן ריקליס

משפחת קאהן

$2,320,000,000

בני משפחה: מוריס קאהן (בתמונה), דייוויד קאהן, בנג'מין קאהן

שווי כולל ב–2021: 2.1 מיליארד דולר

מוריס קאהן, 92, יזם את הקמת מדריך הטלפונים המסווג "דפי זהב", והיה ממייסדי הזרוע הישראלית של חברת הביטוח AIG וחברת ההיי־טק אמדוקס, המפתחת מערכות לחיוב תשלומים וניהול קשרי לקוחות. האחרונה נולדה כמיזם מחשוב של דפי זהב, במסגרת קבוצת עורק שקאהן נמנה עם בעליה. ב־1998 הונפקה אמדוקס בנאסד"ק, וקאהן מכר את אחזקותיו בה. בהמשך מכר גם חלקו בדפי זהב, וב־2013 רכשה AIG העולמית את חלקה של קבוצת עורק בשלוחה הישראלית.

ב־2020 דווח כי קאהן מוכר חצי מזכויותיו בבניין עורק (80%) ברמת גן לקבוצת הראל תמורת 100 מיליון שקל.

קאהן היה התורם הגדול ביותר למיזם "בראשית" של עמותת SpaceIL הישראלית ששאפה להנחית גשושית על הירח, והוא משמש יו"ר חבר הנאמנים של העמותה. המיזם הגיע לסופו כשהגשושית התרסקה על קרקע הירח, אך בהמשך הושק פרויקט בראשית־2 שגם לו תרם קאהן סכום כסף.

בנימין (בנג'י) קאהן, בנו של מוריס, הקים את חברת אטלנטיום המפתחת מערכות לטיהור מים. במאי 2021 דווח כי קאהן מעוניין להנפיק את החברה בבורסת תל אביב לפי שווי של 100 מיליון דולר, אך הדבר עדיין לא קרה.

דן קיני | צילום: אייל טואג

משפחת רפפורט

$2,320,000,000

בנות משפחה: עירית רפפורט (בתמונה), ורד דרנגר, שושנה רפפורט, נוגה רפפורט־ורדי

שווי כולל ב–2021: 2.1 מיליארד דולר

בנות משפחת רפפורט ירשו את הונן מאביהן, איש העסקים הישראלי־שווייצרי ברוך (ברוס) רפפורט, שמת ב־2010. הנכס העיקרי של רפפורט האב היה בנק אינטר מריטיים שעסק בתובלה ימית, חיפוש והפקת נפט ובנקאות. ב־2006 נמכרה החברה לבנק הפועלים תמורת 350 מיליון שקל.

מעטה הסודיות שאפף תמיד את עסקיו של רפפורט הביא לשמועות רבות בנוגע לקשריו לפעילות ארצות הברית בעיראק, לשייח'ים סעודיים, לגורמים ב־CIA ולנשיאי העבר רונלד רייגן וג'ורג' בוש. בשנות ה־80 נקשר שמו בכמה פרשיות שנויות במחלוקת של ממשל רייגן.

רות רפפורט, אשתו של ברוך ואחת מיורשותיו, מתה ב־2018. המשפחה תורמת כספים רבים בישראל, וכמה מוסדות קרויים בשמה.

דן קיני | צילום: סיון פרג'

ליאורה עופר

$2,314,000,000

שווי אחזקות: 1.7 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

ליאורה עופר, 68, היא בעלת השליטה (85%) בחברת עופר השקעות המחזיקה ביותר ממחצית ממניותיה של ענקית הנדל"ן המניב מליסרון. לחברה קניונים ומרכזים מסחריים בישראל הממותגים תחת השם "עופר", בהם קניון רמת אביב והקריון. שווי השוק של מליסרון מסתכם ב־11.5 מיליארד שקל. מלבד זאת, עופר השקעות מחזיקה גם בנדל"ן ברחבי הארץ.

ליאורה היא בתו של יולי עופר, שהקים את עופר השקעות יחד עם אחיו סמי. לאחר מות אביה נאבקה על השליטה בחברה עם אחיה, דורון עופר, וניצחה בקרב המשפטי. בעבר החזיקה החברה גם ב־22% ממניות בנק מזרחי־טפחות, אך בשל חוק הריכוזיות מכרו ליאורה ודורון את חלקם בבנק לבן דודם אייל עופר, ורכשו ממנו את חלקו במליסרון.

בנובמבר 2021 דווח כי עופר השקעות צפויה לרכוש שליש ממניותיה של חברת סלע לוגיסטיקה הפרטית, לפי שווי של כ־250 מיליון שקל.

דן קיני | צילום: ורדי כהנא

האחים נקש

$2,292,000,000

בני משפחה: ג'ו נקש, רפי נקש, אבי נקש (בתמונה)

שווי כולל ב–2021: 1.8 מיליארד דולר

האחים ג'ו, רפי ואבי נקש מחזיקים בשלל נכסים בישראל ובעולם בתחומי התיירות, הנדל"ן והפיננסים. המשפחה שולטת, בין היתר, בחברת פפו ספנות המחזיקה בזיכיון להפעלת נמל אילת המופרט עד 2028, בחברת התעופה ארקיע, ביצרניות המזון פריניר וחלוצה ובמלונות רבים – לרבות אורכידאה והרברט סמואל.

האחים מנהלים את עסקיהם בישראל בפרופיל נמוך. הם פועלים באמצעות חברות פרטיות שממומנות בעיקר דרך הבנקים, ולא באמצעות גיוסים בבורסה, וכמעט שאינם מתראיינים לתקשורת. לקבוצה יש ממשק עם שוק ההון המקומי בעיקר דרך קבוצת אמפא (50%), שמגייסת הון מגופים מוסדיים ובנקים.

בפברואר השנה נחתם הסכם עקרונות לרכישת ארקיע על ידי אל על באמצעות החלפת מניות. על פי פרטי העסקה, אם היא תצא לפועל האחים נקש – שמחזיקים 70% מארקיע – יקבלו לידיהם 7% ממניות אל על ועוד 7% מהאופציות.

בדצמבר 2021 נודע כי זרוע ההשקעות של בנק הפועלים רכשה 20% מחברת ראם אחזקות של משפחת נקש תמורת 150 מיליון שקל. לאמפא נדל"ן, מקבוצת אמפא, שותפות אסטרטגית בישראל עם חברת חללי העבודה WeWork ועם רשת ההוסטלים סלינה.

האחים נקש גדלו בתל אביב להורים ילידי עיראק וסוריה, ובתחילת שנות ה־60 היגרו לארצות הברית. כיום הם חיים על על הקו בין שתי המדינות. את עיקר הונם עשו ממותג הג'ינסים המצליח ג'ורדאש, שראשיתו בחנות בגדים שפתחו בברוקלין.

דן קיני | צילום: תומר אפלבאום

קובי ויהודית ריכטר

$2,263,000,000

שווי כולל ב–2021: 2 מיליארד דולר

קובי (76) ויהודית (75) ריכטר הם מייסדי חברת הביוטכנולוגיה הפרטית מדינול, המפתחת ומייצרת סטנטים (תומכנים) המושתלים בכלי דם במהלך צנתור. קובי משמש יו"ר החברה ומנהל הטכנולוגיות הראשי, ויהודית היא המנכ"לית. החברה הוקמה ב־1993, אז ייסדו בני הזוג גם חברה נוספת, מדקון, שפיתחה מערכות תוכנה לניהול מידע במחלקות קרדיולוגיות. כעבור כמה שנים הונפקה מדקון בבורסת תל אביב, וב־2005 נמכרה לחברת מקסון תמורת 105 מיליון דולר. לצד אחיו יוחאי, קובי ריכטר היה ממקימי חברת האלקטרוניקה אורבוט – בהמשך אורבוטק – שב־2018 נמכרה תמורת 3.4 מיליארד דולר.

קובי ריכטר הוא ד"ר לחקר המוח ואילו יהודית ריכטר היא ד"ר לניהול. בשנים האחרונות מעורב קובי בפוליטיקה הישראלית: ב־2016 הקים את תנועת דרכנו, וב־2019 היה ממקימי מפלגת "ישראל דמוקרטית" בראשות אהוד ברק, שרצה ברשימה אחת עם העבודה ומרצ ובהמשך התפרקה.

בעבר אמרה יהודית ל־TheMarker: "היתרון בעבודה עם בני זוג הוא שאין אג'נדה נסתרת. מאז 1993 אנחנו עובדים יחד, אבל בקריירות מקבילות: אותו מעניינת הטכנולוגיה, ואותי מעניינים תהליכים ארגוניים ואנשים".

דן קיני | צילום: אייל טואג

דודי ורטהיים

$2,205,000,000

שווי אחזקות: 1.4 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.6 מיליארד דולר

דודי ורטהיים, 64, הוא בעל השליטה ויו"ר החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, הזכיינית הבלעדית בישראל של חברת קוקה־קולה העולמית. נוסף על כך, הוא חלק מגרעין השליטה בבנק מזרחי־טפחות, שמיזג לתוכו את בנק אגוד, ושווי השוק הכולל שלו מסתכם ביותר מ־28 מיליארד שקל; ובשידורי קשת המפעילה את ערוץ קשת 12 וחברת החדשות שלו, ואת האתרים מאקו ו־N12. בעבר היה ורטהיים בעל השליטה בחברת הנדל"ן והאנרגיה הציבורית אלוני חץ, אך בשל חוק הריכוזיות נאלץ ב־2019 להקטין את החזקותיו בחברה, וכיום הוא מחזיק בפחות מ־5% ממניותיה.

את מרבית נכסיו ירש ורטהיים מאביו, איש העסקים מוזי ורטהיים, שמת ב־2016. עוד ב־2010 חילק האב את נכסיו בין דודי ואחותו, דרורית ורטהיים. דודי קיבל אז 63% בחברות ואחריות על ניהולן, ואילו לדרורית הועברו 37% מהחברות. הוסכם כי דרורית תשמש יו"ר קשת, אף שאחיה היה בעל השליטה בחברה בפועל. בין השניים התפתח סכסוך חריף, שבסופו התפטרה דרורית מתפקידה.

ורטהיים מתגורר ברמת השרון, נשוי ואב לששה.

דן קיני | צילום: מוטי קמחי

שלמה קרמר

$2,125,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.8 מיליארד דולר

שלמה קרמר, 56, הוא אחד מיזמי הסייבר הבולטים והמשפיעים בעולם. חברת קייטו נטוורקס שהקים ב־2015 עם שותפו גור שץ, ואותה הוא מנהל עד היום, משלבת את תחום התקשורת ואבטחת המידע כדי לפתח רשת ארגונית מאובטחת. "זאת פלטפורמה עצומה, אני לא רואה סטארט־אפ אחר בעולם שמתכוון לעשות את זה", אמר קרמר ל־TheMarker באוקטובר 2021. באותו חודש גייסה החברה הון לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, והודיעה על כוונה להגיע לוול סטריט בשנים הקרובות.

קרמר הוא ממייסדי צ'ק פוינט, אך כמה שנים לאחר הקמת החברה עזב אותה ומכר את מרבית המניות שלו. ב־2002 הקים את חברת הסייבר אימפרבה, שב־2014 הונפקה בוול סטריט וב־2018 נמכרה לקרן תומא בראבו תמורת 2.1 מיליארד דולר. ב־2006 הקים את הסטארט־אפ טראסטיר, שפיתח תוכנה להגנה מפני הונאות, וכעבור שבע שנים נמכר לחברת יבמ תמורת יותר מ־800 מיליון דולר.

בנוסף, קרמר משקיע באופן עצמאי בסטארט־אפים רבים, ולאורך השנים כמה מהם צמחו לחברות גדולות, בהם פאלו אלטו, גונג ואקסבים. הוא נשוי ואב לחמישה, שניים מנישואיו הקודמים. ב־2020 רכש נחלה של 30 דונם במושב בני ציון תמורת 10 מיליון דולר.

דן קיני | צילום: שרון ברקת

עלייה גדולה

אורן זאב

$2,100,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.5 מיליארד דולר

אורן זאב נהפך בשנים האחרונות לאחד המשקיעים הישראלים הבולטים ביותר. מבתי קפה בעמק הסיליקון הוא מנהל את קרן ההשקעות זאב ונצ'רס, שבה אין לו שותפים או אנליסטים. הקרן יצאה לדרך ב־2015 עם 20 מיליון דולר וכיום היא מנהלת 1.65 מיליארד דולר. בימים אלה הוא מגייס את הקרן העשירית, שגודלה צפוי להיות חצי מיליארד דולר. ב־2021 לבדה השקיע זאב כ־683 מיליון דולר, מהם 170 מיליון דולר הושקעו בעשרה סטארט־אפים חדשים, והיתר שימשו להשקעות בהשקעות קיימות.

רוב השווי של זאב מורכב משווי אחזקותיו, כלומר הוא "על הנייר". כמו שאר המשקיעים בהיי־טק, הוא נהנה מהגאות שהיתה בענף בשנתיים האחרונות. החברות שבהן הוא מושקע הן פרטיות ולכן ההשפעה של הירידות בוול סטריט על השווי שלהן אינה ידועה, אך סביר להניח שיש השפעה על רובן. הקרן מחזיקה בכשליש ממניות סטארט־אפ התשלומים טיפלתי, שזאב עומד מאחורי הרעיון להקמתו ונמנה עם מייסדיו. בסוף 2020 היה השווי של טיפלתי 2 מיליארד דולר, ושנה לאחר מכן הוא גדל פי ארבעה, ל־8.3 מיליארד דולר.

הצלחה נוספת של זאב היא טריפאקשנס, חברה אמריקאית שהוקמה על ידי ישראלים בתחום התיירות העסקית. החברה גייסה באוקטובר 2021 לפי שווי של 7.25 מיליארד דולר ובימים אלה היא מתכננת סבב גיוס נוסף, בשווי גבוה יותר. זאב נכנס להשקעה בחברה לפי שווי של 10 מיליון דולר.

זאב, 57, בוגר תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת אינסיאד, החל את דרכו בעולם ההשקעות בקרן אייפקס בשנות ה־90.  

צילום: עופר וקנין

חיים צוף וקובי מימון

$2,100,000,000

שווי אחזקות: 776 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 1.6 מיליארד דולר

באמצעות חברות אקויטל ונפטא הציבוריות, ודרך שרשור של חברות וקרובי משפחה, חיים צוף, 64, וקובי מימון, 66, הם בעלי השליטה בחברת ישראמקו, המחזיקה ב־29% ממאגר הגז תמר, ובענקית הנדל"ן איירפורט סיטי. האחרונה היא גם הבעלים של חברת נצבא, המחזיקה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב – ויש המאשימים את החברה ואת בעלי השליטה בה בהזנחת התחנה. נצבא־איירפורט סיטי מימנה גם את העסקה שבמסגרתה רכש איש הנדל"ן ספי צביאלי את החניון בכיכר אתרים בעיר. מעורבותם של צוף ומימון בעסקה זו נחשפה רק לאחר שהושלמה.

עסקיהם של השניים, חברי ילדות שהחלו את דרכם העסקית בראשית שנות ה־70, מתפרשים על פני מדינות רבות ותחומים שונים, אך הם מקפידים להתרחק מאור הזרקורים ולא לחשוף את פעילותם שלא לצורך. כך למשל, במשך שנים הכחיש מימון כל קשר לבעלות על אקויטל. שמו של צוף הוזכר בהדלפת הענק של "מסמכי פנדורה" בסוף 2021 כמוטב הסופי של חברות רבות שנרשמו במקלטי מס.

בתחילת שנות ה־90 נקשרו שמותיהם בפרשת קווי אשראי לישראל, חברה בורסאית שגייסה מיליוני שקלים ממשקיעים, קרסה לאחר שנכנסה לעסקות רבות שכשלו, ולא הצליחה לעמוד בהחזרי ההלוואות שניתנו לה. אחת מתוצאות הפרשה המסועפת היתה, ככל הנראה, העברת הבעלות בקבוצת אקויטל – שהיתה אז בשליטה חלקית של קווי אשראי – לצוף ומימון ולמשפחת לבנת, תמורת כמה מיליוני שקלים.

דן קיני | צילום: מוטי קמחי, איליה מלניקוב

האחים דיין

$2,084,000,000

בני משפחה: משה (מיקי, בתמונה), יעקב, אבי, אמיר, אהרון (רוני) ויצחק דיין

שווי אחזקות: 500 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 2.8 מיליארד דולר

האחים דיין שולטים באימפריית נדל"ן בעלת נוכחות בישראל ובחו"ל, הכוללת מלונות, משרדים, בנייני מגורים ותחנות דלק. פעילותם מתבצעת באמצעות שורה של חברות פרטיות הרשומות במדינות שונות, כך שמידת השקיפות שלה בפני הציבור היא מוגבלת מאוד. בין היתר, האחים מחזיקים בחברת הנדל"ן המסחרי Vivion ובמניות של חברת Aroundtown, הנסחרת בבורסת פרנקפורט. בבעלותם גם חברת אפריקה־ישראל מלונות, הזכיינית בישראל של מלונות קראון פלאזה והולידיי־אין. ב־2019 רשמה המשפחה אקזיט רווחי כשחברת הנדל"ן ADO – שהאחים החזיקו 19% ממנה – נמכרה לחברה גרמנית תמורת 2.75 מיליארד שקל. בסוף 2021 נודע כי המשפחה מתכוונת להיכנס לשותפות עם רשת ישרוטל הישראלית, שבמסגרתה ישקיעו שתי הקבוצות ברכישת מלונות ביוון ורומא.

לצד פעילות הנדל"ן האחים פעילים גם בתחום הרכב. חברת פטרוטק שהקימו מוכרת שמנים ואביזרים למכוניות, חברת תיר שרכשו עוסקת בהשכרת מכוניות וליסינג, וטרייד מובייל שניהל במשך שנים האח דודו דיין, שמת ב־2017, היא אחת מחברות הטרייד־אין הגדולות בישראל. נוסף על כך, לפי דיווחים, בבעלות המשפחה גם נתח קטן מחברת ניו־מד אנרג'י (דלק קידוחים).

הקבוצה העסקית של משפחת דיין צמחה מדירת חדר וחצי בשכונת התקווה בתל אביב, שם זוג הורים קשי יום, עולים מכורדיסטאן ומאיראן, גידלו 12 ילדים.

דן קיני | צילום: עופר וקנין

עלייה גדולה

האחים זלקינד

$2,055,000,000

בני משפחה: דני (משמאל) ומייקי זלקינד

שווי אחזקות: 1.5 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.3 מיליארד דולר

חברת אלקו הוקמה ב־1949 על ידי אלכסנדר זלקינד, תעשיין שהיגר ארצה מגרמניה ב־1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, ותחילה נקראה "חרושת אלקטרו־מכאנית". את החברה הקים זלקינד יחד עם דיסקונט השקעות, שהיתה אז בשליטת משפחת רקנאטי, ובסוף שנות ה־80 נפרדה מהשותפות. בנו של אלכסנדר, גרשון, ניהל את החברה אחריו ובתחילת שנות ה־70 הפך את המפעל לקבוצת אחזקות דומיננטית. בספטמבר 2017 מת גרשון ושניים מבניו – דני ומייקי – לקחו לידיהם את מושכות הניהול. כיום השניים הם דירקטורים ומנכ"לים משותפים בחברה. מייקי, 55, נחשב המוח הפיננסי והעסקי ומשמש הפנים של הקבוצה מול שוק ההון ומערכת הבנקאות, ואילו דני, 61, הוא איש הביצוע.

קבוצת אלקו פועלת בעיקר באמצעות ארבע חברות בנות ציבוריות: אלקטרה בע"מ, שמאגדת פעילות בתחום הבנייה, התשתיות, ותחזוקת בתים; אלקטרה מוצרי צריכה, המרכזת את פעילות השיווק והקמעונות של הקבוצה; אלקטרה נדל"ן, שמשקיעה במגורים ובנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל; וסופרגז, העוסקת ברכישה, אחסון ושיווק גז (גפ"מ), גז טבעי וחשמל. עם העסקות הבולטות שביצעה בשנים האחרונות נמנות רכישת גולן טלקום ב־350 מיליון שקל ומכירתה לפי שווי כפול; רכישת סופרגז; כניסה לשותפות בכ־30% מדסק"ש, הכוללת את סלקום, נכסים ובניין, גב ים, אלרון ועוד; כניסה לתחום המזון, עם רכישת השליטה ביינות ביתן־מגה וקבלת זיכיון של סבן אילבן וקארפור; כניסה לתחום התחבורה הציבורית, עם רכישת אפיקים ואגד תעבורה; ודריסת רגל בתחום האופנה עם רכישת השליטה ברשת קולומביה.

יעל בלקין | צילום: ישראל הדרי

ניר ואריה קלקשטיין

$2,015,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.8 מיליארד דולר

חברת פיינל שייסדו ניר קלקשטיין, 49, אביו אריה, נועם שטרן־פרי ושותפים נוספים ב־2001 היא כיום אחת מחברות המסחר האלגוריתמי הגדולות והמצליחות בעולם, שלפי הערכות גורפת הון עצום מדי שנה. האלגוריתם שפיתח ניר מאתר הפרשי מחירים קטנים בבורסות ברחבי העולם ומשחרר מספר גדול של פקודות קנייה ומכירה, כשהרווח הקטן מכל עסקה מצטבר לסכומי עתק.

לפי דיווחים, ב־2014 סירבו בעלי פיינל לאקזיט של 4 מיליארד דולר שהציעו שתי קרנות גידור גדולות. "ניר מתעסק עם מחשבים ונוסחאות מתמטיות מגיל 14 והוא גאון וגיק של טכנולוגיה ומספרים, בכמה רמות מעל גאוני ההיי־טק המוכרים לנו", אמר בעבר ל־TheMarker אדם שמכיר את קלקשטיין מקרוב. "בדרך כלל אנשים מסוג זה פותחים חברה ועושים אקזיט גדול. אצלו זה עבד קצת אחרת, והוא מצא עצמו די במקרה מרים אימפריה כלכלית עצומה". כיום הוא כבר אינו מעורב בניהול החברה, ועוסק במיזמים אחרים.

ב־2011 היה ממקימי חברת מטאו לוג'יק שפיתחה אלגוריתמים לחיזוי מזג אוויר וצריכת אנרגיה, ומתכננת להשתמש בהם כדי לבצע מסחר אלגוריתמי בחשמל. ב־2009 הקים את הסטארט־אפ מדיאל ארליסיין לאבחון סרטן על בסיס בדיקות פשוטות; וב־2019 הקים את מכון המחקר Ki למחקר חישובי בתחומי הבריאות, שבשנתיים האחרונות ערך מחקרים בנושא מגפת הקורונה.

ניר קלקשטיין גדל בהרצליה, שם פועל עד היום מטה פיינל, ואביו אריה היה טכנאי אלקטרוניקה. ניר מחזיק ב־20% מפיינל ואביו ב־10% נוספים מהחברה.

דן קיני

משפחת המבורגר

$2,000,000,000

בני משפחה: יאיר המבורגר (בתמונה), גדעון המבורגר, נורית מנור

שווי אחזקות: 1.2 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

ב־1975 הקים יאיר המבורגר, 76, את חברת הביטוח הראל, על בסיס סוכנות הביטוח של הוריו. בתחילת שנות ה־70 ניהל את הסוכנות אחיו הבכור, גדעון. ביחד עם אחותם, נורית מנור, ירשו יאיר וגדעון את החברה לאחר מות הוריהם, ונותרו בעלי השליטה בה גם לאחר שהונפקה בבורסת תל אביב. כיום משמש יאיר יו"ר החברה, ובדירקטוריון מכהנים גם גדעון המבורגר, בנו בן, וכן יואב מנור, בעלה של נורית.

לחברת הביטוח וההשקעות שווי שוק של 7.5 מיליארד שקל, וב־2021 היא דיווחה על רווח שיא (לאחר מס) של 1.5 מיליארד שקל. לאחר שבמשך שנים היתה החברה בעלת שווי השוק הגבוה בענף בישראל או שחלקה בתואר עם מתחרתה הפניקס, מאז 2021 פתחה הפניקס פער, ושוויה של הראל התייצב כשני בגודלו מבין חברות הביטוח המסורתיות.

דן קיני

משפחת בינו

$1,975,000,000

בני משפחה: צדיק בינו (בתמונה), גיל בינו, דפנה בינו־אור, הדר בינו־שמואלי

שווי אחזקות: 493 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

צדיק בינו, 78, ומשפחתו, הם בעלי השליטה בבנק הבינלאומי, באמצעות חברת פיבי שהם בעלי המניות הגדולים בה. הבנק, שהוא החמישי בגודלו בישראל ונסחר לפי שווי שוק של 12.6 מיליארד שקל, דיווח על רווחים של 1.4 מיליארד שקל ב־2021. הבינלאומי מפעיל גם את המותגים יובנק, בנק פאגי ובנק אוצר החייל, שמוזגו לתוכו.

צדיק בינו עלה לישראל מעיראק בראשית שנות ה־50, ובתחילת דרכו עבד בבנק הבינלאומי כשכיר. בשנות ה־80 כיהן במשך כמה שנים כמנכ"ל הבנק וכיו"ר מועצת המנהלים שלו. לאחר מכן עזב לתפקידים אחרים, וב־2003 חזר לבינלאומי כבעל השליטה. בעבר היה גם יו"ר ובעל השליטה בחברת האנרגיה פז, אך בשל חוק הריכוזיות נאלץ לבחור בין שליטה בפז לשליטה בבנק הבינלאומי – ובחר באחרון. גיל בינו, בנו של צדיק, משמש יו"ר פיבי ומכהן בדירקטוריון הבינלאומי לצד אביו.

דן קיני | צילום: מוטי קמחי

דודי וירניק וקובי הלפרין

$1,970,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

דודי וירניק (בתמונה) וקובי הלפרין הם מייסדי חברת הטכנולוגיה הפרטית NNG (לשעבר Nav N Go), המפתחת פתרונות ניווט עבור חברות רכב ברחבי העולם. החברה, שהמטה המרכזי שלה ממוקם בהונגריה, מעסיקה כ־1,000 עובדים ב־12 מדינות.

החברה הוקמה ב־2004, ושנתיים לאחר מכן השיקה את תוכנת הניווט iGO, שעליה מבוססים מוצרי NNG עד היום. לפי החברה, מוצריה משמשים יותר מ־30 מותגי מכוניות, לרבות שבע מתוך עשר יצרניות הרכב הגדולות בעולם.

וירניק (68) הוא טייס לשעבר, ממקימי ישראייר, ובעבר הקים את חברת קונדור ליבוא מוצרי תעופה. הוא גדל ברמת גן, ובבגרותו ניהל מועדון צלילה בתל אביב ובית ספר לטיסה, שם נפגש עם הלפרין. בעבר אמר וירניק לאתר מאקו כי החברה פועלת מהונגריה ולא מישראל בשל התנהלות רשות המסים הישראלית, בין היתר.

דן קיני | צילום: סיון פרג'

משה ינאי

$1,918,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.9 מיליארד דולר

משה ינאי, 73, הוא מהנדס חשמל ויזם היי־טק, ומומחה עולמי לטכנולוגיות אחסון נתונים. ינאי החל את דרכו המקצועית בחברת אלביט, שבה תכנן אמצעי אחסון נתונים עבור מחשב מרכזי (מיינפריים). המחשב נמכר לחברת ניקסדורף הגרמנית, ולאחר המכירה הצטרפו ינאי וצוותו לניקסדורף. ב־1987 הצטרף ינאי לתאגיד EMC והוביל את פיתוח מוצר הדגל של החברה, סימטריקס – מערכת אחסון נתונים המבוססת על מערך של דיסקים. סימטריקס היתה גורם משמעותי להפיכתה של EMC לחברה ענקית בשווי של עשרות מיליארדי דולרים.

ב־2008 היו לינאי שני אקזיטים של סטארט־אפים שהקים בתחום אחסון הנתונים: הוא מכר ליבמ תמורת 300 מיליון דולר את XIV, וכמה חודשים לאחר מכן מכר ליבמ גם את דיליג'נט, תמורת 165 מיליון דולר. ב־2010 השקיע ינאי 40 מיליון שקל ברכישת חצי ממניות לגין טובופלסט של קיבוץ יגור, המייצרת שפופרות פלסטיק ואלומיניום. ב־2011 הקים את אינפינידט, העוסקת בפתרונות אחסון נתונים לארגונים. סך הגיוסים של אינפינידט הוא כ־325 מיליון דולר, נכון ל־2021, והיא מעסיקה כ־500 עובדים בישראל ובארצות הברית.

ינאי הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. הוא תרם ב־2010 למוסד האקדמי 40 מיליון שקל והתנה זאת בשיפור היחס של המרצים לסטודנטים. ב־2012 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. הוא מתגורר בארצות הברית, נשוי ואב לשלושה.

בר בליניצקי | צילום: עופר וקנין

משפחת אקירוב

$1,895,000,000

בני משפחה: אלפרד וחוה אקירוב, שרון אקירוב, ג'ורג'י אקירוב

שווי אחזקות: 1.2 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.5 מיליארד דולר

אלפרד אקירוב, 81, נולד בעיראק, ועלה לארץ ב־1952. לאחר שירותו הצבאי הוא החל לעבוד בעסקי הקבלנות והבנייה של אביו, והמשיך בכך גם לאחר פטירת האב. ב־1978 ייסד את אלרוב, שכעבור חמש שנים החלה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. קבוצת אלרוב פועלת באמצעות חברות בנות ציבוריות ופרטיות בשלושה תחומים עיקריים: נדל"ן, טכנולוגיות ותקשורת. היא נסחרת לפי שווי של כ־4.2 מיליארד שקל ומחזיקה בעשרות נכסים מניבים, בעיקר באירופה. את החברה מנהל אלפרד אקירוב בעצמו, כמנכ"ל זמני, בנוסף לתפקיד היו"ר.

בשנה האחרונה ניסה אקירוב להשתלט על כלל ביטוח באמצעות אלרוב, על ידי הגדלת האחזקה בה מ־15% ל־30%, אולם יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על שוק ההון והביטוח, וכן דירקטוריון כלל, טרפדו את המהלך. 

אקירוב הוא אחד מאנשי העסקים המקושרים בישראל, והוא מתחזק מערכות יחסים עם פוליטיקאים בכירים. הוא נהג לתרום למפלגת העבודה, והיה מיודד עם שמעון פרס; בעת שאהוד אולמרט היה ראש עיריית ירושלים ושר התעשייה, בנה אקירוב פרויקטים ענקיים בעיר. שנים אחר כך, כשהתנהל משפט השוחד נגד אולמרט, אקירוב שילם דמי שתיקה למנהלת לשכתו, שולה זקן. ב־2013 ייסד אקירוב את קרן אלרוב, המרכזת את פעילותו הפילנתרופית ומטרתה לעודד השכלה גבוהה בישראל. הוא נשוי לחוה ולהם שלושה ילדים.

יעל בלקין | צילום: תומר אפלבאום

משפחות מייסדי אשטרום

$1,855,000,000

בני המשפחות: גיל גירון (בתמונה), דן גירון, דפנה גירון, מיכל זהבי, ורדה ליפשיץ, נורית מור, ליפא משורר, יהודית משורר, יואב משורר, ירון משורר, סיגל משורר, אברהם (רמי) נוסבאום, נחמיה רובין, יורם רובין

שווי אחזקות: 1.8 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.4 מיליארד דולר

אשטרום, שנוסדה ב־1963, היא מקבוצות ההנדסה והתשתיות הגדולות בישראל. הקבוצה עוסקת בקבלנות בניין ותשתיות, ייצור חומרי גלם לבנייה, בנייה למגורים באמצעות אשדר, ונדל"ן מניב באמצעות אשטרום נכסים. הקבוצה מעורבת כמעט בכל פרויקט תשתיות מרכזי בישראל; בין היתר היא מבצעת את פרויקט נמל חיפה החדש, פרויקטי דיור להשכרה בתל אביב וירושלים, מנהרות הכרמל וקניונים ברחבי המדינה.

אשטרום סיכמה את 2021 עם עלייה חדה ברווח הנקי, שחלקה מגיע בעקבות מכירת אחזקותיה בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים בחזרה למדינה, תמורת כמעט 500 מיליון שקל. בנוסף, רשמה החברה עליית ערך בנדל"ן להשקעה בכ־399 מיליון שקל, בעקבות שערוך נדל"ן. בין היתר, בזכות שערוך המגורים להשכרה בפרויקט הגדנ"ע בתל אביב בסך של כ־164 מיליון שקל. בנובמבר 2021 נכנסה אשטרום לתחום האנרגיה, וחתמה ביחד עם חברת קנלוב אנרגיה על הסכם לפיתוח פרויקטים סולאריים בארצות הברית ב־1.1 מיליארד דולר.

במאי 2014 השלימה אשטרום הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה כשגייסה מניות ואג"ח ב־1.5 מיליארד שקל. ההנפקה לא עברה בקלות, החברה נאלצה להפחית את שווייה במאות מיליוני שקלים ומנייתה דשדשה כשנתיים לאחר ההנפקה. אולם, בשנים האחרונות אשטרום היא אחת המניות החביבות על המשקיעים. רמי נוסבאום וגיל גירון, בני הדור השני למייסדים, מכהנים בה כמנכ"לים משותפים.

יעל בלקין | צילום: ישראל הדרי

משפחת לנדסברג

$1,770,000,000

בני משפחה: אלכס לנדסברג, איה שחר־לנדסברג

שווי אחזקות: 1.1 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.4 מיליארד דולר

יצרנית מוצרי הטואלטיקה והקוסמטיקה סנו היא חברה משפחתית שצלחה היטב את ההעברה הבין־דורית. החברה הוקמה ב־1965 על ידי ברונו לנדסברג והונפקה בבורסה בתל אביב בתחילת שנות ה־80, אך במשפחה העדיפו לשמור על מרבית המניות, ורק 14% מהן נמצאות בידי הציבור. בעלי החברה כיום הם אלכס לנדסברג, בנו של ברונו, ואיה שחר לנדסברג, נכדתו של ברונו דרך אמה אווה לנדסברג ז"ל. בנו של אלכס, יובל, מכהן כמנכ"ל החברה ובתו תמר מכהנת כסמנכ''לית שיווק.

דרכם של איה ואלכס לנדסברג להובלת החברה לא היתה קלה: אלכס למד הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון, ולאחר מכן יצא להשתלמות של כמה חודשים במפעלי מרסל דאסו בצרפת ועבד בתעשייה האווירית, עד שהצטרף לסנו בגיל 28; איה נאלצה לנהל מאבק משפטי מול אורי באומן, בן זוגה של אווה, על מנת שיתקבל צו ירושה שיכיר בצוואתה של אמה, שהורישה לה את כל אחזקותיה בחברה.

לסנו נתחי שוק מרכזיים בתחומי הניקיון הניקוי ואחזקת הבית, מוצרי נייר, טואלטיקה וקוסמטיקה. היא משווקת את מוצריה בישראל לשוק הקמעוני באמצעות "החברה הדרומית לשיווק", וכן מייצאת לשווקים ברחבי העולם. זוהי השחקנית הגדולה בתחום מוצרי הניקוי בישראל, עם נתח שוק של כ־39%. היא אמנם סיימה את 2021 עם עלייה של 18.2% ברווח הנקי, אך העלייה נבעה ברובה ממכירת קרקעות בעמק חפר בתמורה ל־63 מיליון שקל. את הרבעון הראשון של 2022 סיימה החברה עם ירידה של 27.4% ברווח הנקי. 

יעל בלקין | צילום: עופר וקנין

משפחת זיסאפל

$1,740,000,000

בני משפחה: זהר זיסאפל ויהודה זיסאפל (בתמונה), נאוה זיסאפל, רועי זיסאפל

שווי אחזקות: 190 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

האחים יהודה וזהר זיסאפל (80 ו־73, בהתאמה) עומדים בראש קבוצת רד־בינת ובה כ־30 חברות עצמאיות הפועלות בתחומי התקשורת, המחשבים והביומד. מתוכן, שמונה חברות מוחזקות על ידי קבוצת בינת תקשורת מחשבים, שנוסדה כחברה ב־1975. לפי דיווחים, האחים מעוניינים להנפיק את בינת בבורסת תל אביב לפי שווי של כ־800 מיליון שקל.

חברות נוספות שנשלטות על ידי המשפחה ואינן מוחזקות על ידי בינת מהוות את קבוצת רד וקבוצת רד־ביומד. אחת החברות שצמחו מתוך קבוצת רד היא רדוור, שהונפקה בנאסד"ק ב־1999 ולה שווי שוק של מעט יותר ממיליארד דולר. מחירה של מניית החברה צנח מאז השיא שאליו הגיעה בדצמבר 2021.

סטארט־אפ אחר מקבוצת רד, רדיפלואו, שמפתח פתרונות בתחום אבטחת סייבר לתשתיות קריטיות, נרכש באפריל השנה על ידי חברת השקעות בשם DX Technologies, המוחזקת על ידי חברה אירופית גדולה בתחומי התעשייה ונסחרת במיליארדי דולרים. סכום העסקה היה 80 מיליון דולר.

דן קיני | צילום: עופר וקנין, ארן דולב

בן-ציון (בני) לנדא

$1,730,000,000

שווי אחזקות: 68 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 1.6 מיליארד דולר

היזם בני לנדא, 76, הוא בעל השליטה בחברת ג'נסל הציבורית, שמפתחת פתרונות אנרגיה ירוקה בתחום תאי הדלק. החברה פיתחה גם פתרון להפקת מימן מאמוניה בתהליך ייחודי, המאפשר לספק אנרגיה לייצור חשמל גם לאזורים כפריים ומרוחקים. מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב, ושווי השוק שלה עולה על חצי מיליארד שקל.

בסוף שנות ה־70 הקים לנדא את חברת אינדיגו העוסקת בפיתוח טכנולוגיות הדפסה וב־2002 מכר אותה ל־HP האמריקאית תמורת כ־850 מיליון דולר. כיום הוא שולט בחברות הפרטיות לנדא לאבס, המפתחת ננו־טכנולוגיה לתעשייה; לנדא ונצ'רס, המשקיעה בסטארט־אפים; וחברת טכנולוגיית ההדפסה לנדא דיגיטל פרינטינג, שב־2018 גייסה הון לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר. האחרונה דיווחה בשנה שעברה על כוונתה להגיע לוול סטריט באמצעות מיזוג עם חברת ספאק, אך בינתיים הדבר לא קרה. לנדא הקים גם את חברת לוסיקס המפתחת יהלומי מעבדה, מתוך רצון, כדבריו, "להחזיר את תעשיית היהלומים לישראל, אבל שאלו יהיו יהלומי היי־טק".

לנדא שנולד בפולין והיגר לקנדה, עלה עם משפחתו לישראל באמצע שנות ה־70 ומאז הוא מתגורר בנס ציונה. הוא נשוי לפטסי ולהם שלושה ילדים, בת ושני בנים. בני הזוג הקימו קרן פילנתרופית לקידום שוויון הזדמנויות באמצעות חינוך שמשקיעה בין היתר בתוכנית עתידים.

דן קיני | צילום: ריי שרם

אמנון שעשוע

$1,700,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

פרופ' אמנון שעשוע, 62, אחראי לאקזיט הגדול בתולדות ההיי־טק המקומי, זה של חברת מובילאיי - לצד שותפו זיו אבירם. שעשוע הקים את החברה ב־1999 בעקבות מחקריו האקדמיים באוניברסיטה העברית, ולאחר שהונפקה בוול סטריט ב־2014, היא נרכשה על ידי אינטל ב־2017 תמורת סכום עתק של 15.3 מיליארד דולר. שעשוע נותר נשיא ומנכ"ל מובילאיי, והוא גם נושא בתואר סגן נשיא בכיר של אינטל העולמית. ב־2021 נודע על כוונת אינטל לחזור ולהנפיק את מובילאיי כחברה ציבורית עצמאית.

אחרי האקזיט פנה שעשוע לפרויקט גדול אחר, בתחום שונה, כשהצטרף כבעלים לבנק הדיגיטלי One Zero שהקים מריוס נכט. לאחר זמן קצר פרש נכט מהפרויקט והעביר את חלקו לשעשוע, שנותר בעל השליטה היחיד. בדצמבר 2021 גייס הבנק הון לפי שווי של 320 מיליון דולר. זוהי הפעם הראשונה ביותר מ־43 שנה שבה קם בישראל בנק חדש. השקתו הרשמית צפויה להתקיים בהמשך השנה.

שעשוע הוא מנכ"ל משותף, לצד שותפו זיו אבירם, בחברת אורקם שהשניים הקימו ב־2010. החברה מפתחת מוצרי ראייה ממוחשבת, בין היתר עבור לקויי ראייה. בפברואר 2021 גייסה אורקם הון ממשקיעים לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.  נוסף על כך, שעשוע משמש כיו"ר הסטארט־אפ AI21 Labs, שהוא אחד ממייסדיו. הסטארט־אפ מפתח מודלי שפה המבוססים על בינה מלאכותית ולמידה עמוקהלטובת פיתוח מוצרים המסייעים לקריאה ולכתיבה. בנובמבר 2021 הודיע AI21 על גיוס הון לפי שווי של 400 מיליון דולר. הוא מתגורר במבשרת ציון וביחד עם אשתו ענת הקים ב־2020 חברה לתועלת הציבור, "הבית לסולידריות חברתית", לתמיכה בעסקים קטנים שנפגעו במשבר הקורונה.

דן קיני | צילום: יונתן הפנר

יצחק וחיה תשובה

$1,600,000,000

שווי אחזקות: 1.3 מיליארד דולר

​בשיאו של גל הקורונה הראשון, לפני כשנתיים, היה איש העסקים יצחק תשובה, 73, קרוב לפשיטת רגל עסקית, לאחר שחובותיו העצומים כמעט הכריעו אותו. ואולם מאז הצליח תשובה להתאושש, לאחר שביצע מימוש אגרסיבי של נכסים – וגם, במידה רבה, בזכות הזינוק במחירי הנפט והגז בעולם. חובותיו לבנקים עדיין משמעותיים, והאימפריה העסקית שבנה במשך שנים הצטמקה, אך נראה שהקריסה נמנעה.

תשובה ומשפחתו מחזיקים בקצת פחות מ־50% מחברת האנרגיה קבוצת דלק, ששווי השוק שלה מסתכם בכ־9.7 מיליארד שקל. לאחר מסע המימושים של תשובה, הקבוצה כבר אינה שולטת בחברת הבנות לשעבר דלק ישראל ודלק רכב, אך עדיין כוללת את איתקה, הפועלת בשוק הנפט והגז בים הצפוני, ובאפריל השנה הגדילה משמעותית את נכסיה לאחר שרכשה את חברת סיקאר פוינט. בנוסף הקבוצה מחזיקה ביותר מ־50% מחברת ניו־מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים), שבבעלותה נתח ממאגר הגז לווייתן שלחופי ישראל.

משפחת תשובה מחזיקה גם בחברת הנדל"ן אלעד גרופ, המחזיקה בעיקר בנכסים בארצות הברית. בעבר כללה הקבוצה גם את החברות אלעד קנדה ואלעד ישראל מגורים, אך בשנתיים האחרונות מכר תשובה את הזרוע הישראלית לקרן JTLV2, ואת הזרוע הקנדית לקבוצת רסטר. ב־2021 מכרה המשפחה גם את אחזקתה (22%) בחברת הטלוויזיה קשת.

זאת אינה ההתאוששות הדרמטית הראשונה של תשובה. גם במשבר 2008 הוא נחלץ ברגע האחרון מפשיטת רגל, בזכות תגליות גז. ב־2011 לא הצליחה דלק נדל"ן לעמוד בחוב של יותר מ־2 מיליארד שקל, ותשובה נחלץ מכך באמצעות תספורת עתק של החוב, לצד תשלום של 800 מיליון שקל מכיסו. 

דן קיני | צילום: Ahikam Seri / Bloomberg

אריה ורבקה בלדגרין

$1,577,000,000

שווי אחזקות: 242 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

אריה בלדגרין, 72, הוא יזם ופרופסור לרפואה שייסד שורה של חברות ביוטק, ובהן אלוג'ן תרפויטיקס, המפתחת טיפול לסרטן המבוסס על המערכת החיסונית ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של יותר ממיליארד דולר. נוסף על כך, חברת קרונוס ביו שייסד, ומפתחת תרופות לסרטן הדם, נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ־220 מיליון דולר; וחברת יורוג'ן פארמה, שבלדגרין הוא היו"ר שלה, מפתחת טיפולים לסרטן בדרכי השתן ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ־123 מיליון דולר. השווי של שלוש החברות צנח בשנה האחרונה, מה שלפי ההערכה צמצם מעט את עושרם של בני הזוג בלדגרין.

ב־2009 ייסד ד"ר בלדגרין בארצות הברית את חברת קייט פארמה, המפתחת אף היא טיפול לסרטן הדם. ב־2014 הונפקה החברה בנאסד"ק, וב־2017 נמכרה לענקית התרופות גיליאד תמורת סכום עתק של 11.9 מיליארד דולר ששולם במזומן.

אריה בלדגרין גדל בשכונת ביצרון בתל אביב, ולאחר לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים שירת בצה"ל כרופא צבאי. רעייתו, ד"ר רבקה בלדגרין, 71, היא רופאת עיניים שנולדה בהלסינקי שבפינלנד ועלתה לישראל. השניים מתגוררים בלוס אנג'לס ועומדים בראש קרן ההשקעות בלקו קפיטל שייסדו ב־2003.

דן קיני | צילום: צרלי גלאי, אי אף פי

משפחת אייזנברג

$1,510,000,000

בני משפחה: לאה אייזנברג, ארווין אייזנברג (בתמונה)

שווי כולל ב–2021: 1.3 מיליארד דולר

לאה אייזנברג היא בת למשפחת אצולה יפנית, ונישואיה לשאול אייזנברג המנוח פתחו עבורו דלתות לעסקים מסחריים עם יפן, דרום קוריאה וסין. לשניים שישה ילדים, חמש בנות ובן, אך זה יותר מ־20 שנה שלאה ובנה ארווין נמצאים בנתק.

אייזנברג האב היה ממקימיה של חברת האחזקות החברה לישראל, שמתמקדת בעיקר בענפי הכימיקלים והזיקוק. עם מותו ב־1997, הוא הותיר אחריו נכסים בשווי 1.3 מיליארד דולר וצוואה שהציתה את אחד ממאבקי הירושה הגדולים והפומביים בישראל. בתום מאבק מתוקשר על ירושתו, זכה הבן ארווין בנתח הגדול ביותר בירושה, ונותר מנהל עסקי של קבוצת אייזנברג. סכסוך הירושה במשפחה היה ממושך ומורכב והסתיים ב־2003, לאחר שלושה סבבי בוררויות ודיונים בבתי המשפט.

שאול אייזנברג הקים ב־1979 את בית אסיה בתל אביב. לאחר מותו נמכרה החברה לישראל למשפחת עופר.

יעל בלקין | צילום: מוטי קמחי

ישי דוידי

$1,500,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.3 מיליארד דולר

המנכ"ל והמייסד של קרן פימי, ישי דוידי, 60, בנה את עושרו במו ידיו. בתחילת דרכו, ב־1993, ניהל את קרן תקווה. ב־1996 יצא לדרך עצמאית וייסד את פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל. פימי נוהגת להשקיע בחברות משני סוגים: כאלה שיש להן טכנולוגיה מובילה, שוק יעד צומח וחסמי כניסה גבוהים; וחברות שנמצאות במשבר תפעולי או במצוקה פיננסית שניתן לרכוש במחיר נמוך, ובאמצעות חיזוק מבנה ההון והתרומה הניהולית של פימי – לבצע בהן מפנה שיביא לעליית ערך. כיום מחזיקה הקרן בכ־30 חברות ומנהלת נכסים בשווי של כ־7 מיליארד דולר.

בשנה האחרונה חיסלה פימי את אחזקתה בחברת גילת לוויינים לאחר כעשור בתשואה של 169%. בפברואר 2022 הושלמה בבורסה בתל אביב הנפקה ראשונית (IPO) גדולה של חברת אימג'סאט אינטרנשיונל (ISI), שמפתחת ומספקת פתרונות מודיעין מבוססי לוויין. בהנפקה נמכרו 28% ממניות ISI תמורת 320 מיליון שקל לפי שווי חברה של 937 מיליון שקל לפני הכסף ו־1.2 מיליארד שקל אחרי הכסף. שווי זה שיקף לפימי תשואה של 350% על ההשקעה בחברה, שהחלה לפני ארבע שנים.

לצד ההצלחות, פימי חוותה בשנה האחרונה גם כישלון עם חברת תדירגן. הקרן חתמה ביולי 2021 על עסקה למכירת אחזקתה בחברה (55%) לקבוצת DBSI, כך שזו תקבל את האחזקה של פימי, ששווייה בבורסה 28 מיליון שקל, ללא תמורה במזומן. 

דוידי נולד ברמת השרון, ומתגורר שם גם כיום. הוא נשוי לשירה ולזוג שלוש בנות. 

יעל בלקין | צילום: יונתן בלום

בני שטינמץ

$1,470,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.3 מיליארד דולר

בני שטינמץ, 66, הוא הבעלים של חברת הכרייה BSGR, המשקיעה במכרות יהלומים, זהב ומתכות ברחבי העולם. הוא עוסק גם בתחומי הנדל"ן, האנרגיה והמימון. שטינמץ הוא בנו של היהלומן ראובן שטינמץ, ועוסק בתחום היהלומים זה עשרות שנים. בגיל 21, עם סיום שירותו הצבאי, היגר לבלגיה ושם חבר לסוחר היהלומים אברהם לאוב, שליווה אותו וסייע לו בעסקיו.

בעשור האחרון נקשר שמו של שטינמץ בכמה פרשות שבהן קיים חשד לפלילים, ובהן חשדות להונאת קרקעות ולמתן שוחד לבכירים ברומניה, חשד למתן שוחד לנשיא גינאה תמורת זיכיון כרייה, חשד להלבנת הון לצורך העברת שוחד וחשד להעלמת מסים בישראל. ב־2019 פסק בית המשפט הבינלאומי לבוררות בלונדון כי BSGR שילמה שוחד כדי להבטיח זכויות פיתוח למכרות בגינאה. בית המשפט הורה לחברה לפצות ב־2 מיליארד דולר את חברת הכרייה הברזילאית ואלה, שב־2010 רכשה 51% מזכויות הכרייה במכרות אלה, וזאת בעקבות ביטול הזיכיון לאחר שממשלת גינאה קבעה כי הושג בדרך לא חוקית. בסוף 2020 גזר בית המשפט העליון של רומניה חמש שנות מאסר על שטינמץ בגין מתן שוחד בעסקת הקרקעות במדינה. בתחילת השנה הורשע שטינמץ גם בפרשת מתן השוחד לנשיא גינאה – ונגזרו עליו חמש שנות מאסר וקנס של 8.5 מיליון דולר.

שטינמץ נשוי לאניאס ולהם ארבעה ילדים.

בר בליניצקי | צילום: תומר אפלבאום

האחים נפתלי

$1,440,000,000

בני משפחה: רוני, גיורא ויהודה (בתמונה) נפתלי

שווי אחזקות: 1.3 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1 מיליארד דולר

האחים נפתלי התחילו את דרכם העסקית בחברת מי עדן, שאת אחזקתם בה מכרו ב־2013 לקרן זרה, לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. הפעילות העסקית המשפחתית העיקרית שייכת לאחים רוני ויהודה, בעלי השליטה בחברת ביג, שעוסקת בייזום, תפעול והשכרה של מרכזי קניות פתוחים וקניונים, ושולטת באפי נכסים, חברה יזמית בתחום הנדל"ן המניב.

יהודה נפתלי הוא יזם נדל"ן ותיק שהחל את דרכו בתחום בלוס אנג'לס. ב־1994 שב לישראל והחליט להקים כאן מרכזי קניות פתוחים בסגנון אמריקאי. המרכז הראשון נפתח בבאר שבע ב־1997 וכיום חולשת החברה על 26 מרכזי קניות וקניונים בישראל, ויש לה עוד כמה מרכזים המצויים בתהליכי פיתוח. החברה גם מחזיקה במרכזי קניות בארצות הברית וסרביה, וכן במרכזים לוגיסטיים בצרפת.

בינואר 2021 הניעו האחים נפתלי מהלך להשתלטות על אפי נכסים בעסקה ענקית בשווי של 1.6 מיליארד שקל. זאת, לאחר שכ־37% מבעלי מניות אפי נכסים נענו להצעת רכש שפרסמה ביג, להחליף את מניות אפי נכסים במניות ביג. כיום, האחים רוני ויהודה מחזיקים יחד בכ־40% ממניות ביג. ביג מחזיקה באפי נכסים בשיעור של 61%.

בר בליניצקי | צילום: רוני שיצר, ג'יני

דוד פתאל

$1,425,000,000

שווי אחזקות: 1.2 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.1 מיליארד דולר

דוד פתאל, 64, הוא בעל השליטה בפתאל החזקות שעוסקת בהחזקה, ניהול ושכירות של בתי מלון בישראל ובאירופה ושולטת בחברת פתאל אירופה. פתאל, שהונפקה ב־2018 בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ־4 מיליארד שקל, היא רשת המלונות הישראלית הגדולה בעולם, וכוללת 220 בתי מלון ב־19 מדינות. החברה פועלת בין השאר תחת המותגים לאונרדו, הרודס, יו וניקס. פתאל עצמו מחזיק ב־55.5% ממניות הרשת ומכהן כיו"ר ומנכ"ל החברה. גרושתו, הדסה פתאל, מחזיקה ב־6.6% נוספים. פרט למשפחת פתאל, הרשת מוחזקת גם על ידי חברת הביטוח מגדל (כ־11.5%).

פתאל נולד וגדל בחיפה. ב־1980, אחרי לימודי תעודה בתחום המלונאות, הוא החל לעבוד כמנהל ערב במלון דן כרמל בחיפה, במקביל ללימודם באוניברסיטת חיפה. בתחילת שנות ה־90 ניהל את חברת מלונות אפריקה ישראל, שהיתה אז בראשית דרכה, והפך אותה בתוך חמש שנים לבעלים של כעשרה בתי מלון בישראל. בהמשך הוביל את מלונות אפריקה להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

ב־1997 החל פתאל לנהל את רשת קלאב הוטל והשיק את מלון הדגל של הרשת באילת, וב־1998 ייסד את חברת פתאל ניהול ויזמות, ייעוץ למלונאים ושירותי ניהול מלונות. בתוך כמה חודשים קיבל את הזיכיון למלונות מרידיאן בישראל, והחל לפתח את הרשת עם מלונות באילת, ירושלים, תל אביב, טבריה, חיפה וים המלח. ב־2005, במקביל לניהול מלונות, רכש את המלון הראשון שלו, לאונרדו קלאב ים המלח, ושנה לאחר מכן הרחיב את הפעילות של החברה גם לאירופה.

פתאל נשוי ואב לחמישה ילדים, מהם שלושה מנישואים קודמים ­– אסף, נדב ויובל – שעובדים בתפקידים בכירים בחברה.

בר בליניצקי | צילום: יניב קופל

עלייה גדולה

אדם נוימן

$1,400,000,000

שווי כולל ב–2021: 750 מיליון דולר

אדם נוימן, 43, ייסד ב־2010 את WeWork, חברה להשכרת מתחמי עבודה, והיה מנכ"לה עד 2019, אז החזיקה 156 מתחמים ברחבי העולם, שישה מהם בישראל. ב־2019 נקלעה החברה למשבר והנפקה חגיגית שתוכננה לפי שווי של 47 מיליארד דולר בוטלה. זאת, בעקבות תשקיף שהגישה החברה לרשות ניירות ערך האמריקאית, שבו פורטו  הפסדים עצומים ונחשפה תרבות ארגונית בעייתית. באותה שנה פרש נוימן מתפקיד המנכ"ל ומכר כמחצית ממניותיו לתאגיד היפני סופטבנק.

בסופו של דבר יצאה WeWork להנפקה באמצעות מיזוג עם ספאק באוקטובר 2021, לפי שווי של 9 מיליארד דולר, וגייסה 1.3 מיליארד דולר. את הכסף שקיבל נוימן מהנפקת החברה הוא השקיע במיזם נדל"ן חדש שלו שעוסק בדירות להשכרה. בתחילת השנה דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי חברות הקשורות לנוימן רכשו בשנה החולפת בעלות רוב ביותר מ־4,000 דירות בפלורידה, בג'ורג'יה ובטנסי, בשווי של יותר ממיליארד דולר.

ב־2020 רכש נוימן שליש ממניות חברת גו טו גלובל שמפעילה תחבורה שיתופית. בנוסף, המשרד המשפחתי שלו, שבו עובדים כ־50 איש בניו יורק ובמיאמי, השקיע בכמה עשרות סטארט־אפים. בבעלותו גם חברה בשם פלואו קרבון, שמוכרת אשראי פחמן לחברות שמעוניינות לקזז את הפליטות שלהן. לדברי נוימן, החברה הכניסה כ־10 מיליון דולר בשנה שעברה.

נוימן נולד בבאר שבע, ובהיותו בן שבע התגרשו הוריו והוא ואחותו עברו לגור עם אמם בארצות הברית, ולאחר כשנתיים שבו לישראל. הוא בוגר Baruch College בניו יורק. הוא נשוי ואב לששה ילדים ומתגורר עם משפחתו בארצו הברית. במארס עלתה באפל TV פלוס סדרה בשם WeCrashed שמגוללת את סיפורם של נוימן ו־WeWork.

בר בליניצקי | צילום: בלומברג

זיו אבירם

$1,390,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.7 מיליארד דולר

בסוף המאה הקודמת הקים זיו אבירם, כיום 63, סטארטאפ בשם מובילאיי על בסיס מחקרים של שותפו, פרופ' אמנון שעשוע. השניים ניהלו את החברה יחד: אבירם היה אחראי על תפעול החברה וניהולה הפיננסי, ואילו שעשוע הופקד על המחקר והפיתוח הטכנולוגי. לימים צמח הסטארט־אפ לחברה מבוססת והונפק בוול סטריט, וב־2017 נמכר לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר – האקזיט הישראלי הגדול ביותר מאז ומעולם.

כיום מנהל אבירם, ביחד עם שעשוע, את חברת אורקם שהשניים ייסדו ב־2010. החברה מפתחת מוצרי ראייה ממוחשבת, בין היתר עבור לקויי ראייה. מכשיר הדגל של החברה הוא MyEye, המוצמד למשקפיים ויכול לתאר למשתמש את המתרחש סביבו, להקריא טקסטים ולזהות אנשים. באוקטובר 2021 השיקה החברה את אורקם Read, מכשיר דמוי עט שסורק טקסטים מודפסים ומקריא אותם בקול רם. בפברואר 2021 גייסה אורקם הון ממשקיעים לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. בעבר דווח כי החברה מכוונת להנפקה בוול סטריט לפי שווי של 3 מיליארד דולר, אך הדבר טרם קרה.

אבירם משקיע בנדל"ן בישראל, והוא גם מבעלי המניות הגדולים בחברת הקנאביס מדיקיין. בראשית 2022 דווח כי אבירם הסכים להעביר 13% ממניות מדיקיין לעדן בר טל, כיום יו"ר הרשות השנייה, לאחר סכסוך משפטי בין השניים.

אבירם הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, ולפני הקמת מובילאיי ניהל את הרשתות כתר ספרים וגלי, וכן את פארק הנופש אטרקציה. הוא אלמן ואב לארבעה, ומתגורר בתל אביב.

דן קיני | צילום: אוליבייה פיטוסי

נעם שטרן-פרי

$1,360,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.2 מיליארד דולר

נעם שטרן־פרי, 49, הוא אחד היזמים השותפים להקמת חברת פיינל ב־2001, חברה למסחר אלגוריתמי (אלגו־טריידינג), המבוסס על רובוטי מסחר שמבצעים פעולות אוטומטיות בשוק ההון. שטרן־פרי הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ושימש קצין ביחידות טכנולוגיות בצה"ל.

פיינל הוקמה על ידי שלושה יזמים: ניר קלקשטיין, ממציא הנוסחה המקורית של פיינל, אביו אריה קלקשטיין ושטרן־פרי. השלושה החזיקו ביחד ב־50% ממניות החברה. בעבר שטרן־פרי תואר כמי שחי חיי פאר ורכש פנטהאוז במנהטן ב־30 מיליון דולר.

יעל בלקין | צילום: אביב חופי

לאוניד נבזלין

$1,300,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.2 מיליארד דולר

לאוניד בוריסוביץ' נבזלין, 62, הוא אוליגרך יהודי ישראלי־רוסי ומראשי חברת הנפט לשעבר יוקוס. נבזלין הוא אחד ממתנגדיו החריפים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ובעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה השנה ויתר על אזרחותו הרוסית. "אזרחות רוסית כשלעצמה הפכה לאות קלון שאיני רוצה לשאת עוד", כתב בפייסבוק.

אין זה החיכוך הראשון של נבזלין עם השלטון הרוסי. בעבר טען למעורבות של השלטון ברוסיה במותו של סוכן הביון אלכסנדר ליטביננקו, וב־2008 הורשע על ידי בית המשפט ברוסיה בניסיון לרצח, ונגזר עליו מאסר עולם. נבזלין, שלא נכח במשפט, טען שזהו משפט ראווה, בניסיון להשתיקו. בקשות להסגרתו נדחו על ידי הפרקליטות ובית המשפט העליון, שקבעו כי בקשת ההסגרה התבססה על ראיות שאינן קבילות בישראל.

בהשכלתו, נבזלין הוא מהנדס תוכנה מטעם המכון ללימודי תעשיית הכימיה של הנפט והגז במוסקבה. ב־1991 התמנה לנשיא בנק מנטפ, אחד הבנקים הפרטיים הראשונים שהוקמו ברוסיה. בסוף 2003 עלה לישראל ביחד עם משפחתו. ב־2004 ייסד את קרן נדב במטרה לסייע במימון פרויקטים ללימודי יהדות, חינוך יהודי, יחסי ישראל והתפוצות והאומה היהודית וכן פרויקטים לחיזוק הקשרים בין הנוער היהודי בארץ ובעולם. נבזלין מכהן כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, כחבר מועצת המנהלים של המרכז ללימודי יהדות ברוסיה, כיו"ר קרן השואה ועוד. הוא מחזיק ב־25% ממניות עיתון "הארץ".

יעל בלקין | צילום: תומר אפלבאום

משפחת אליהו

$1,275,000,000

בני משפחה: שלמה (בתמונה) וחיה אליהו, ישראל אליהו, חגית אליהו, תמי אליהו

שווי אחזקות: 1.2 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1.2 מיליארד דולר

שלמה אליהו, 86, הוא מייסד חברת הביטוח "אליהו". במארס 2012 הוא רכש 69% ממניות חברת הביטוח מגדל תמורת 3.55 מיליארד שקל, סכום ששיקף למגדל שווי של 5.1 מיליארד שקל. לטענתו, רכש את מגדל כמעין ירושה שתאפשר לילדיו להתקיים בכבוד גם לאחר מותו. זה לא מנע ממנו להרחיק אותם מהחברה לאחר כמה שנים, בטענה שאינו מרוצה מתפקודם. לא רק הם: במרוצת השנים הוחלפו יו"רים ומנכ"לים רבים תחת ניהולו של אליהו.

בתחילת השנה מינה אליהו את השופט בדימוס חנן מלצר לתפקיד יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות. בין אליהו לבין הממונה הנוכחי על הביטוח, משה ברקת, היו התנגשויות סביב ניהול מגדל ומינויים לתפקידים בכירים בה. שיאה של המתיחות היה בהעברת אליהו מתפקידיו בחברת הביטוח, לאחר שבדצמבר 2020 ביקשו בחברה למנוע פרסום דו"ח חמור של ברקת, והעברת אליהו מתפקידיו היתה מהתנאים שהציב המפקח לגניזת הדו"ח.

את 2021 סיכמה מגדל עם זינוק של 220% ברווח הכולל, בעקבות עלייה משמעותית ברווח מהשקעות של הקבוצה ופחות כתוצאה מפעילות הביטוח. לאחרונה הגדילה החברה את השקעותיה בתחום האנרגיה המתחדשת, והשקיעה 80 מיליון יורו נוספים בקרן התשתיות הדנית Copenhagen Infrastructure Partners. מאז 2017 השקיעה מגדל בקרן 1.5 מיליארד שקל במצטבר.

אליהו היה חבר כנסת מטעם מפלגת ד"ש בכנסת התשיעית. הוא מתגורר בתל אביב, נשוי לחיה ולהם ארבעה ילדים. בנם הבכור עופר, ששימש מנכ"ל חברת אליהו בשנים 1986־2014, ומנכ"ל מגדל ביטוח בשנים 2014־2018, נפטר בשנה החולפת בגיל 64.

יעל בלקין | צילום: אייל טואג

שי בנון

$1,275,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.1 מיליארד דולר

שי בנון, 42, ייסד ב־2012 את חברת אלסטיק, לאחר כשלוש שנים של כתיבת הקוד שעומד מאחורי הפלטפורמה של החברה. הוא הקים אותה עם אורי בונס, סטיבן שורמן וסיימון וילנאואר והיה מנכ"ל החברה עד ינואר האחרון. אלסטיק פיתחה מנוע חיפוש לארגונים ובין לקוחותיה טינדר, אובר, איביי וטיקטמאסטר. הצגת המידע במנוע החיפוש של אלסטיק נעשית גם בצורה גרפית, שמשפרת את יכולת הפענוח של הנתונים. למנוע החיפוש יש מגוון יישומים, לרבות קו מוצרי הגנת סייבר שמשמש חמ"לים להגנת סייבר, ובהם מערך הסייבר הלאומי בישראל.

מתחילת דרכה בחרה אלסטיק להיות מבוססת על קוד פתוח. החלטה אסטרטגית זו אפשרה לה לצבור קהל משתמשים עצום – עד 2018 הורידו את הקוד 250 מיליון משתמשים. לאלסטיק משרדים באמסטרדם, בלונדון, בפריז, בסינגפור, באוסטרליה, בדנבר, בניו יורק ובשיקגו. היא גייסה לאורך שנותיה 252 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, ובאוקטובר 2018 יצאה להנפקה בניו יורק. ביום ההנפקה זינקה המניה ב־94%.

בנון הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון. הוא מתגורר בפאלו אלטו, קליפורניה, נשוי ואב לשלושה.

בר בליניצקי | צילום: ELASTIC

משפחת קרסו

$1,265,000,000

בני משפחה: שלמה קרסו, אריאל קרסו, יואל קרסו (בתמונה), מכבי קרסו, משה קרסו, אורלי חושן, ציפורה מזרחי, עדנה עוז, שרה בוטון, יונית גולדשטיין

שווי אחזקות: 375 מיליון דולר

שווי כולל ב–2021: 1 מיליארד דולר

חברת קרסו מוטורס הוקמה ב־1933 על ידי משה (מואיז) קרסו. במחצית 2004, לאחר 70 שנה של מה שנראה כהרמוניה משפחתית עסקית, החלה השושלת להתפרק והשליטה המוחלטת כמעט של חיים קרסו, בנו של המייסד משה, החלה להתערער. מובילי המרד היו האחיינים יואל ומכבי. לבסוף, בני המשפחה הגיעו להסכמה: לא עוד ניהול משפחתי. מעתה יופקד ניהול החברה בידי מנכ"ל מקצועי חיצוני, וכך גם בעוד עמדות מפתח.

הסכסוך בין בני המשפחה בקרסו נדל"ן הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשמכבי קרסו הגיש תביעה על אי־סדרים בחברה. בהסכם הגישור בין בני המשפחה נקבע כי מכבי ימכור את כל מניותיו בקרסו נדל"ן לבני המשפחה. החברה מחזיקה בבנייני משרדים ומרכזי קניות וכן יוזמת פרויקטים להתחדשות עירונית ומגורים. בין הפרויקטים המוכרים שלה: מתחם אנדרומדה ביפו, שוק בצלאל בתל אביב ופרויקט אומאמי בקריית אונו.

קרסו מוטורס היא יבואנית רכבי רנו, ניסאן, אינפיניטי ודאצ'יה. קרסו גם מייבאת ציוד מכני הנדסי כבד, עוסקת במכירת מכוניות משומשות (באמצעות החברה הבת מרחבים), בעלת פעילות ליסינג והשכרת רכב (באמצעות חברת ליס פור יו), מייבאת, משווקת ומוכרת כלי רכב דו־גלגליים וכלי רכב תפעוליים (באמצעות מטרו מוטור) ובעלת סוכנויות ביטוח ומימון (לרבות חברת המימון החוץ־בנקאי אוטוקאש).

יעל בלקין | צילום: אייל טואג

יורשי מנחם גורביץ'

$1,252,000,000

בני משפחה: טלי וערן (בתמונה) גריפל, ניבה גורביץ'

שווי אחזקות: 1.1 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 1 מיליארד דולר

טלי גריפל, 53, וניבה גורביץ', 50, הן שתי בנותיו של מנחם גורביץ', שהיה בעל השליטה בחברת הביטוח מנורה מבטחים, אחת מחמש קבוצות הביטוח והפיננסים המרכזיות בישראל, שמנהלת את קרן הפנסיה הגדולה בארץ. גורביץ' מת בנובמבר 2013. גריפל וגורביץ' מחזיקות כ־62% ממניות מנורה מבטחים באמצעות ניידן אסטבלישמנט ופלמס אסטבלישמנט, נאמנויות זרות הרשומות בליכטנשטיין. בעלה של טלי, ערן גריפל, הוא יו"ר הקבוצה.

מנורה מבטחים נוסדה בשנות ה־30 של המאה הקודמת, וב־1963 נרכשה על ידי פישל פריש. גורביץ', שהיה חתנו של פריש, החזיק בשליטה בחברה מ־1983 ועד מותו. מלבד פעילותה בכל ענפי הביטוח העיקריים – ביטוחי רכב, ביטוחי חיים וביטוחי בריאות, יש למנורה זרועות פעילות נוספות באמצעות חברות שבשליטתה: השקעות נדל"ן בחו"ל, פעילות אנרגיה סולארית בישראל ובחו"ל וכן פעילות אשראי ומימון לעסקים קטנים ובינוניים. הקבוצה אף רכשה את הזכויות על שמו של היכל הספורט ביד אליהו, מגרשה הביתי של מכבי תל אביב בכדורסל, והחל מ־2015 הוא נקרא היכל מנורה מבטחים, למשך שמונה שנים לפחות.

דרך ניידן אסטבלישמנט ופלמס אסטבלישמנט מחזיקות גריפל וגורביץ' גם ב־53.82% מחברת האנרגיה טראלייט, שפוצלה ממנורה בספטמבר 2021 ועוסקת בייזום ופיתוח אנרגיה סולארית ומשקיעה בחברות קלינטק.

בר בליניצקי | צילום: גיא חמוי

מיליארדר חדש

יגאל דמרי

$1,230,000,000

שווי אחזקות: 1.1 מיליארד דולר
שווי כולל ב–2021: 770 מיליון דולר

יגאל דמרי היה קבלן שיפוצים בנתיבות כשהקים את חברת י.ח דמרי, ב־1989. תחילה פעלה החברה בנתיבות, ובהמשך גם בבאר שבע, אשדוד וערים נוספות. גל העלייה בשנות ה־90 סייע לה לזנק, כשבנתה כ־15 אלף יחידות דיור שנתנו מענה לעולים החדשים מרוסיה.

בשונה מחברות נדל"ן אחרות, דמרי יוזמת את הפרויקטים בעצמה וגם משמשת קבלן מבצע. מניותיה נסחרות בבורסה מאז מאי 2004, ונכללות במדד ת"א 125 ות"א 90. ההתאוששות ממגפת הקורונה הובילה לעלייה בפדיון בסינמה סיטי באר שבע, ולביטול ירידת ערך נדל"ן להשקעה ב־30 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה ב־2021 עלה בכ־54% לכ־232 מיליון שקל, לעומת כ־150 מיליון שקל ב־2020.

י.ח דמרי ידועה כחברה משפחתית ורבים מבני משפחתו של יגאל דמרי, כיום בן 65, מועסקים בה. על כך ספגה החברה בעבר ביקורת ציבורית. רעייתו של יגאל, איריס, היא סמנכ"לית קשרי לקוחות בחברה; בנם חזי הוא סמנכ"ל רכש ולוגיסטיקה; ובן אחר, אופיר, הוא מנהל מחלקת פינוי דיירים. בת נוספת, שרין, עבדה בעבר בחברה.

באוגוסט 2021 זימנה רשות התחרות את דמרי לשימוע לפני הגשת כתבי אישום בגין חשד לתיאום מכרז מחיר למשתכן בפרויקט "רמות יורם" בנתיבות, באוגוסט 2019. לצדו זומנו לשימוע גם איש המכירות של החברה, עומרי כהן, וכן גד בורשטיין וחברת י. דביר. על פי הודעת רשות התחרות, נחשד כי נציגי דמרי ודביר הגיעו להסכמה שלא יתחרו זה בזה במכרז לבניית מאות יחידות דיור בפרויקט מחיר למשתכן בנתיבות – וכך קיבלו במרמה את הזכייה במכרז. דמרי הכחיש את המיוחס לו.

יעל בלקין | צילום: עופר וקנין

מיליארדר חדש

גיל אגמון

$1,175,000,000

שווי אחזקות: 618 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 925 מיליון דולר

גיל אגמון, 60, הוא בעל השליטה בחברת דלק מערכות רכב, בעלת זיכיון היבוא וההפצה בישראל של יצרניות כלי הרכב מאזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני מיינור. אגמון משקיע באמצעות דלק מערכות רכב בחברות סטארט־אפ ובהן היילו, שמייצרת שבבים לבינה מלאכותית; אינוויז, שמפתחת חיישנים לסריקה והפקה של תמונת תלת־ממד לרכב; ואוטוטוקס, המייצרת מערכת תקשורת בין מכוניות לתשתיות בכביש. אגמון זיהה את הפוטנציאל של מובילאיי, המפתחת פתרונות למניעת תאונות דרכים שנמכרה לאינטל תמורת 15 מיליארד דולר ב־2017, והשקיע בה כבר בשלביה הראשונים, ב־2002. דלק רכב מושקעת גם בווירידס (51.3%), חברת אחזקה בתחום התשתיות.

אגמון נולד בירושלים. אביו, אברהם, היה מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל חברת דלק. ב־1979 התגייס אגמון לצה"ל, שירת כקצין בחיל השריון, נפצע במלחמת לבנון הראשונה והשתחרר בדרגת סגן אלוף. אגמון הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. בתחילת דרכו המקצועית הוא עבד כסוכן מכירות בדלק רכב, וכסמנכ"ל ומנהל השיווק של החברה הבת דלק מוטורס. ב־1998 מונה למנכ"ל דלק מוטורס וב־2003 למנכ"ל דלק רכב. מאוקטובר 2010 אגמון הוא בעל השליטה בדלק רכב והוא מחזיק כיום בכ־45% ממניותיה. הוא אב לשלושה ובזוגיות עם אורית אלסטר, לשעבר ראש החטיבה העסקית בדיסקונט.

בר בליניצקי | צילום: עופר וקנין

אביגדור וילנץ

$1,130,000,000

שווי כולל ב–2021: 1.1 מיליארד דולר

אביגדור וילנץ, 65, הוא יזם סדרתי, מהוותיקים והמובילים בהיי־טק הישראלי. הוא חתום על כמות נכבדת של אקזיטים בעשור האחרון, ומעורב בשורה ארוכה של סטארט־אפים, בעיקר בתחום השבבים אך גם בענפי האינטרנט, התוכנה, הפרסום המקוון והרפואה. הוא נמנה עם מייסדי אנאפורנה לאבס (Annapurna Labs) שנמכרה לאמזון AWS ב־2015 תמורת 360 מיליון דולר; השקיע בחברת ליבה (Leaba) שנמכרה לסיסקו ב־2016 תמורת 320 מיליון דולר; והקים את הבאנה לאבס (Habana Labs) שנמכרה ב־2019 לאינטל בעסקת ענק של 2 מיליארד דולר. בשנה האחרונה, בין היתר, הקים מיזם חדש בשם בניאס לאבס, והשקיע בסטארט־אפ לוקלייז שמפתח טכנולוגיה המסייעת לרוכשי דירות.

שלא כמשקיעי היי־טק אחרים, וילנץ אינו מחכה ליזמים עם רעיון מוכן שיגייסו ממנו כסף, אלא מגבש רעיון בעצמו ורק אז מאתר את היזמים המתאימים, משקיע בהם סכום ראשוני – ונשאר מעורב בחברה לאורך הדרך. "אני מביא רעיון ליזמים כשהוא עוד לא מבושל", אמר בעבר ל־TheMarker, "אני לא מביא להם לחם אפוי. אני מביא קמח ומים והם מתחילים ללוש את הבצק ולהכין את הלחם".

וילנץ גדל בירושלים, ובבגרותו פנה ללימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. ב־1993 הקים את הסטארט־אפ הראשון שלו, גלילאו, שפיתח שבבי תקשורת נתונים. החברה הונפקה ב־1997 ונמכרה ב־2001 תמורת 2.7 מיליארד דולר ליצרנית האחסון והמוליכים למחצה מארוול.

דן קיני | צילום: שגיא כהן

מיליארדר חדש

משפחת דבח

$1,106,000,000

בני משפחה: אייזק (בתמונה) ואיווט דבח

שווי אחזקות: 838 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 540 מיליון דולר

אייזק דבח, 65, נולד בירושלים ועבר בילדותו לברוקלין עם משפחתו. ב־1991 רכש את יצרנית הג'ינס האמריקאית גלוריה ונדרבילט, שהיתה על סף פשיטת רגל, הבריא את החברה ולאחר כעשור מכר אותה תמורת 100 מיליון דולר. חלק מהכסף הזה הוא השקיע בישראל, תחילה בחברות חבס ופולגת, ולאחר מכן בדלתא. בהמשך ניהל את פעילות הג'ינס של החברה האמריקאית ג'ונס ג'ינס, והקים את חברת ההשקעות GMM.

דלתא היא יצרנית בינלאומית ומשווקת של מוצרי הלבשה, שהוקמה ב־1965 על ידי דב לאוטמן ואליעזר פלג. ב־1982 הנפיקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מאז 1999 מניותיה נסחרות גם בנאסד"ק בניו יורק. לחברה מפעלי ייצור במצרים — והיא היתה החברה הראשונה שיישמה בפועל את הסכם השלום בין ישראל למצרים. דבח רכש את השליטה בה ב־2007 תמורת 25 מיליון דולר.

בשנה שעברה הונפקה בבורסה בתל אביב החברה־הבת דלתא ישראל, המפעילה את רשת חנויות המותג Delta ושני אתרי אונליין תחת המותגים דלתא ופיקס, לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל. כמו כן בעשור האחרון ביצעה דלתא כמה רכישות, ביניהן של יצרנית ההלבשה התחתונה הגרמנית שיסר תמורת 85 מיליון דולר ב־2012, וחלק מהפעילות של חברת VF Corporation האמריקאית, תמורת 120 מיליון דולר. בינואר 2020 רכשה דלתא גליל את בריולה, סטארט-אפ להתאמת חזיות באמצעות אלגוריתם, שנכנסה להקפאת הליכים, ב־1.1 מיליון דולר בלבד. 

באוגוסט 2021 קיבל דבח תואר ד"ר של כבוד מאוניברסיטת חיפה. הוא מתגורר בניו יורק, נשוי ואב לשלושה.

יעל בלקין | צילום: רמי שלוש

מיליארדר חדש

ברק רוזן ואסף טוכמאייר

$1,105,000,000

שווי אחזקות: 555 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 755 מיליון דולר

ברק רוזן, 51, ואסף טוכמאייר, 52, הם מייסדים־בעלים של ישראל קנדה, חברת נדל"ן ציבורית שבין הפרויקטים שלה מגדלי מידטאון, רוטשילד 17 ומגדל הגימנסיה בתל אביב, וכן הקמפוס של מיקרוסופט בהרצליה. רוזן משמש מנכ"ל החברה, ואילו טוכמאייר הוא היו"ר. לחברה כמה זרועות פעילות נוספות: ישראל קנדה מלונאות, שעוסקת בניהול, פיתוח והשבחה של מלונות; ישראל קנדה מגורים, שקמה עם המיזוג של ישראל קנדה עם מנרב פרויקטים; אלרוב נדל"ן ומלונאות, שעוסקת ברכישה ופיתוח של נכסים מניבים; ונורסטאר, בעלת השליטה בחברת הנדל"ן הגלובלית גזית גלוב.

רוזן וטוכמאייר החלו את הקריירה במשרד תיווך ברעננה ב־1994. בהמשך דרכם הקימו חברות פרטיות בתחום הנדל"ן ועסקו בתיווך ובייזום עסקות נדל"ן גדולות. ב־1998 החלו להשקיע בנדל"ן בקנדה, ובתחילת שנות ה־2000 חזרו לארץ, רכשו קרקעות פרטיות באזורי יוקרה, כמו כפר שמריהו וצומת הקאנטרי קלאב בצפון תל אביב (שם הקימו את פרויקט בלו), וב־2006 הנפיקו את החברה שהקימו, פאנגאיה נדל"ן (כיום ישראל קנדה) בבורסה בתל אביב. שווי החברה צמח בשנה החולפת והגיע לכ־4.2 מיליארד שקל. רוזן וטוכמאייר מחזיקים כל אחד ב־17.17% ממנה – וביחד 553 מיליון דולר.

רוזן מתגורר בהרצליה, נשוי ואב לשלושה; טוכמאייר מתגורר בכפר שמריהו, נשוי ואב לשלושה.

בר בליניצקי | צילום: חן גלילי

רות פרסול

$1,100,000,000

רות פרסול, 55, עשתה את הונה באמצעות חברת ההימורים באינטרנט "פארטי גיימינג", שהיא היתה בין מייסדיה בסוף שנות ה־90. החברה נהפכה לכוח דומיננטי בשוק ההימורים המקוונים שנוצר באותה תקופה, והתגאתה כי חדר הפוקר שלה הוא הגדול בעולם. ב־2005 הונפקה החברה בבורסת לונדון לפי שווי של כ־8.5 מיליארד דולר, וב־2011 התמזגה עם חברה אחרת ונמחקה מהמסחר. פרסול כבר אינה מחזיקה במניותיה.

לפי דיווחים, לפני שהקימה את "פארטי גיימינג" עשתה פרסול את הונה הראשוני מהשקעה באתרי פורנו, אך בהמשך מכרה את עסקיה בתחום. כיום היא משקיעה בעיקר בנדל"ן ברחבי העולם – לרבות בישראל. בעבר התגוררה עם ילדיה כמה שנים בהרצליה פיתוח, בבית בשווי עשרות מיליוני שקלים, אך בהמשך מכרה את הנכס וכיום היא מתגוררת בלונדון.

פרסול נולדה בסן פרנסיסקו לאב ניצול שואה בעל אזרחות ישראלית שחי בישראל שנים ספורות בנערותו. עסקיה מתנהלים בעיקר מטריטוריית גיברלטר השייכת לבריטניה.

דן קיני | צילום: אריזק

שלום מקנזי

$1,100,000,000

שווי אחזקות: 420 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 1.4 מיליארד דולר

את מקומו בצמרת עשירי ישראל הבטיח שלום מקנזי, 45, לאחר שהחברה שייסד, SBTech, ספקית פתרונות טכנולוגיים להימורי ספורט וגיימינג מקוונים, התמזגה עם DraftKings, חברת הימורי הספורט, בתחילת 2020. החברה הממוזגת רכבה על גל הנפקות הספאק והחלה להיסחר בנאסד"ק באפריל 2020, לאחר מיזוג עם חברת הצ'ק הפתוח Diamond Eagle לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. המיזוג הכניס את מקנזי ישירות למועדון המיליארדרים. הוא הגיע למיזוג עם 34.6 אלף מניות של SBTech, שאותן המיר ל־34.6 מיליון מניות דראפטקינגס. מיד לאחר המיזוג החזיק מקנזי ב־11.5% ממניות החברה, אך מאז מכר מניות בשווי של 850 מיליון דולר, וכיום הוא מחזיק במניות בשווי של יותר מ־250 מיליון דולר.

דראפטקינגס שהוקמה ב־2012 היא ספקית ההימורים המורשית של מפעלי הספורט NBA, MLB ו־NFL, וכן הספקית הבלעדית להימורים של PGA Tour, המארגנת הרשמית של משחקי הגולף בארצות הברית. במארס 2021 זינקה מנייתה לשיא שנתן לחברה שווי של יותר מ־20 מיליארד דולר. כעבור שנה התפרסם דו"ח של בית ההשקעות הינדנבורג שממנו עלה כי SBTech פעלה במדינות שבהן הימורים אינם חוקיים. יום לפני פרסום הדו"ח מכר מקנזי מניות דראפטקינגס בשווי של 34 מיליון דולר.

בנוסף לפעילותו ב־SBTech ודראפטקינגס, בשנים 2003־2018 היה חבר דירקטוריון בחברת המשחקים Gaming Tech. כמו כן, הוא מעורב בתחומי טכנולוגיית הספורט, הבלוקצ'יין וה־NFT. הוא גדל בבת ים, כיום הוא מתגורר בסביון, והוא נשוי ואב לארבעה.

יעל בלקין

משפחת שבתאי

$1,085,000,000

בני משפחה: בני שבתאי (בתמונה), גלעד שבתאי, עופר שבתאי

שווי אחזקות: 5 מיליון דולר
שווי כולל ב–2021: 1.1 מיליארד דולר

בני שבתאי החל את דרכו כמאבטח בשגרירות ישראל בצרפת, לשם הגיע בעקבות אביו שעבד בשגרירות. לאחר מכן עבר לעבוד כמפעיל בקזינו באסוואטיני שבאפריקה. בשנות ה־70 עבר לארצות הברית ועבד בחברת איסטמן, יבואנית שעונים מהונג קונג, ומשם התקדם ונהפך למשווק בארצות הברית של מותג שעוני היוקרה השווייצרי ריימונד וייל במשך 33 שנה, עד 2009.

ב־1997 השקיעה המשפחה בחברה הבורסאית ארית תעשיות, כשבני היה בעל השליטה בחברה והאח גלעד, הצעיר ממנו, מונה ליו"ר. בהמשך נהפכו גם בניו של גלעד, שרון ועופר, לבעלי מניות בחברה. ארית פועלת בתחום התעשיות הביטחוניות, ובין היתר עוסקת בפיתוח ובייצור של מרעומים אלקטרוניים לשוק הצבאי. אחד הלקוחות העיקריים שלה הוא משרד הביטחון. בשנת 2000, הרוויחה משפחת שבתאי 150 מיליון שקל ממכירת טלגייט לטריון. ב־2003, לאחר הפסדים גדולים שצברה ארית, החליטה המשפחה למכור את אחזקותיה.

המשפחה השקיעה בחברת וייבר, מפתחת צ'אט סלולרי, עוד בשלביה המוקדמים. בני וגלעד מכרו את אחזקתם ב־55% ממניות וייבר ב־2014 לחברת רקוטן היפנית לפי שווי חברה של 900 מיליון דולר.

משפחת שבתאי נכנסה גם לענף הנדל"ן עם רכישה של קומה שלמה בפרויקט נאמן VIP, ועם שיתוף פעולה עם חברת "נופים" מקבוצת פלוטקין – הם הקימו את "נופים בגלעד" שמקדמת פרויקטים של בנייה ושל פינוי ובינוי. הם מעורבים גם בחברות נדל"ן בארצות הברית ובהן Linfield Holding SA, ובעסקי כרייה של זהב ויהלומים באפריקה.

בר בליניצקי | צילום: ROMAIN MAURICE / Getty Images via AFP

דרורית ורטהיים

$1,000,000,000

שווי אחזקות: 161 מיליון דולר

שווי כולל ב–2021: 900 מיליון דולר

דרורית ורטהיים, 68, מחזיקה בנתח משמעותי מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, המייצרת ומפיצה בישראל את מותגי המשקאות של קוקה קולה הבינלאומית וכן את מי נביעות, מוצרי החלב של טרה ויינות יקב תבור. בענקית המזון הפרטית שלט במשך שנים אביה, מוזי ורטהיים, שמת ב־2016 אך עוד בחייו העביר לה כשליש מאחזקותיו השונות ולאחיה הצעיר, דודי, את שני השלישים הנותרים.

בבעלות דרורית ורטהיים גם 7.5% ממניות בנק מזרחי־טפחות, ששווי השוק שלו הוא כ־28.5 מיליארד שקל, והיא מהווה חלק מגרעין השליטה בו – לצד אחיה דודי ורטהיים וכן אייל עופר. בעבר החזיקה גם במניות של חברת הנדל"ן אלוני חץ, אך ב־2018, כחלק מעסקה שחילקה מחדש את הרכוש בין דודי ודרורית והוערכה במאות מיליוני שקלים, מכרה לאחיה את אחזקותיה בחברה.

במשך עשור כיהנה דרורית כיו"ר שידורי קשת, המפעילה את ערוץ קשת 12 ואת אתרי האינטרנט מאקו ו־N12. בחברה שולט למעשה אחיה, שמחזיק בחלק הארי של החברה למשקאות השולטת בקשת, אך המשפחה הסכימה כי דרורית היא זו שתעמוד בראש הדירקטוריון. במשך השנים התפתח סכסוך בין האחים – בין היתר, לפי דיווחים, מאחר שדרורית חשה כי קופחה בירושת אביהם וכן בשל חילוקי דעות לגבי ניהול קשת. המתיחות הגיעה לשיאה במארס השנה, כשדרורית הודיעה כי היא פורשת מתפקידה בחברת הטלוויזיה. "אני עוזבת חברה בריאה ואיתנה. בשנים הללו עברה החברה לשידורים שבועיים רציפים, מהפסד לרווח, התבססה כחברת הברודקאסט הגדולה בישראל וכבית יוצר לתרבות מקור", כתבה אז לעובדי החברה.

דן קיני | צילום: רמי זרנגר

מיליארדר חדש

משה ממרוד

$1,000,000,000

שווי אחזקות: 905 מיליון דולר

שווי כולל ב–2021: 740 מיליון דולר

משה ממרוד, 69, הוא בעל השליטה בתדיראן גרופ ומחזיק בכ־64% ממניותיה. ב־1989 הקים עם שותפים את חברת טופ ליין ליבוא ושיווק מוצרי חשמל, וב־1991 היא הונפקה בבורסה בתל אביב וממרוד החל לכהן כמנכ"ל שלה, תפקיד שבו הוא מחזיק עד היום. ב־1997 התמזגה טופ ליין עם קריסטל מוצרי צריכה תחת שמה של האחרונה. ב־2010 נהפכה לתדיראן הולדינגס, וכיום שמה תדיראן גרופ.

לקבוצה שלושה תחומי פעילות עיקריים: מיזוג אוויר ביתי ומסחרי ומוצרי חשמל תחת המותגים תדיראן, אמקור וקריסטל; תחום הטיפול באוויר; ותחום האנרגיה המתחדשת, שאליו נכנסה בינואר 2021 כשרכשה 75% מאלירן סולאר, תמורת 45 מיליון שקל. בקיץ 2021 רכשה תדיראן ב־52 מיליון שקל את חברת אביאם, שמוכרת מערכות אל פסק, אגירה ועמדות טעינה לרכב, ובינואר השנה רכשה ב־32 מיליון יורו את השליטה (60%) בחברת VP סולאר האיטלקית, המוכרת ציוד לספקים ומתקינים של פאנלים סולאריים. מדו"חות החברה לרבעון הראשון של 2022 עולה כי כמחצית מהכנסותיה מגיעה מפעילות בתחום האנרגיה המתחדשת. מנוע הצמיחה של החברה, אנרגיה מתחדשת, נתפש כפחות בטוח מתחומים כמו מזון או תשתיות. תדיראן נסחרת לפי שווי של כ־3.6 מיליארד שקל. באפריל־מאי ירדה מנייתה ב־15%, אך מתחילת השנה עלתה ב־7%.

בפברואר דווח כי ממרוד רכש ב־40 מיליון שקל מגרש בגודל 330 מ"ר בשכונת נווה צדק בתל אביב, ועליו בית המיועד להריסה. הוא מתגורר בפנטהאוז בקומה 27 במגדל ארלוזורוב בתל אביב, שנרכש ב־2018 ב־40 מיליון שקל. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים. שתיים מבנותיו, מורן ונופר, מכהנות בתפקידים בכירים בקבוצת תדיראן.

בר בליניצקי | צילום: עופר וקנין

זוהי המהדורה ה־20 של רשימת 500 העשירים של ישראל של מגזין TheMarker, והנה עשרת הממצאים העיקריים שעולים ממנה ב־2022.

* ההיי־טק נתן, ההיי־טק לקח, ועדיין נשאר הרבה. בסוף 2021, רגע לפני שהחל גל הירידות במניות ההיי־טק, היו בישראל קרוב ל־100 סטארט־אפים שעונים להגדרה של "חד־קרן" – חברות טכנולוגיות צעירות שמוערכות בשווי גדול ממיליארד שקל. בדרך כלל אלו חברות שצומחות מהר אך אין להן עדיין רווחים. ביניהן יש כמה עשרות חברות שהנפיקו בבורסות בארצות הברית ובישראל, על אף גילן הצעיר, ויותר מ־50 חברות פרטיות שגייסו בסבב הגיוס האחרון על פי שווי של יותר ממיליארד דולר.

בכל אחת מהחברות הללו ישנם כמה מולטי־מיליונרים חדשים. המתמטיקה פשוטה: לדוגמה, בחברה שגייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, ושיש בה שני מייסדים שמחזיקים ב־10% מהמניות, כל אחד מהם באופן אישי שווה, לפחות "על הנייר", 100 מיליון דולר. עם זאת, רוב העושר האמיתי שהגאות בהיי־טק יצרה בשנה האחרונה לא בא לידי ביטוי מלא ברשימת 500 העשירים, כי סף הכניסה לרשימה השנה הוא הון אישי של 140 מיליון דולר, ומאחר שהעושר שיוצר ההיי־טק מתחלק בין יותר אנשים. אם בכלכלה ישנה היזם ומשפחתו שולטים בדרך כלל בחברה ושאר המניות מפוזרות בציבור, בסטארט־אפים יש ברוב המקרים שניים עד ארבעה יזמים, ולא רק הם, אלא גם דרג הניהול הבכיר – מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, סמנכ"ל טכנולוגיה ואחרים – מקבלים מניות ואופציות בהיקף שהופך אותם למיליונרים במקרה של אקזיט גדול.

צריך להדגיש: משהו יסודי התרחש בחודשים האחרונים ב"אומת הסטארט־אפ": השוויים של החברות, אלה שהונפקו ואלה שלא, ירדו בעשרות רבות של אחוזים, ואתם גם השווי של היזמים וערך האופציות של המנהלים. ולמרות זאת, השנה האחרונה עדיין היתה שנת שיא ב"חדר הלידה" של העשירים בישראל, בין השאר בשל כ־25 מיליארד דולר שזרמו ב־2021 להיי־טק בצורה של השקעות זרות ישירות. את התוצאות רואים כיום במכוניות שבכבישים, במחירי הדיור בשכונות המבוקשות שבתל אביב, במשרדי הבנקאות הפרטית של הבנקים ובמשרדי ניהול ההון (Family Office) המנהלים את כספם.

* טוב להיות מיליארדר. כמו בשנים קודמות, הכסף שבידי המיליארדרים ממשיך לגדול, גם בשיעור מוחלט וגם כחלק מתוך סך ההון שמחזיקים 500 האנשים העשירים ביותר בישראל. השנה הגיע חלקם של המיליארדרים ברשימה ל־77%, קצת יותר מבשנה שעברה, והרבה יותר ממה שהיה לפני עשר שנים – אז החזיקו המיליארדרים בנתח של 42% בלבד מסך הונם של 500 עשירי הארץ. המשמעות היא שהמגמה של גידול בפער באי השוויון, לרבות בתוך צמרת ההון – נמשכת. המיליארדים נהפכים עשירים יותר ומתרחקים מ"סתם" מולטי־מיליונרים מן המניין.

דירוג 500 האנשים העשירים בישראל 2022 (כולל בני משפחה)

= עליה = ירידה = חדש/ה ברשימה
מעריכי שווי: אלה בורשטיין, יעל בלקין, צבי בר–נר, אושר חודוס, עומר מנדה, דן קיני
ריכוז הפרויקט: איל מילס

* הנדל"ניסטים התעשרו. יחד עם ההיי־טק, ובמידה מסוימת בזכותו, גם כמעט כל מי שעוסק בנדל"ן בכלל ובשוק הדיור בפרט רשם שנה נהדרת. המניות של חברות היזמות והבנייה נסקו לשמים; ויזמים וקבלנים גדולים ובינוניים בונים במרץ ומממשים במחירי שיא מגרשים שהם רכשו לפני שנים רבות בשבריר מהמחיר. אצל הנדל"ניסטים יש פחות עשירים חדשים לחלוטין, והתופעה הבולטת היא של צבירת ערך נוספת בקרב אנשים שכבר קודם לכן לא היה חסר להם הון. ואולם, המגמה היא ברורה ובניגוד להיי־טק, כמעט אף אחד חושב ששוק הדיור הוא "בועה", או שהוא הולך לאבד מערכו בשנים הקרובות.

* טייקונים ניצלו בדקה ה־90. הגאות הכלכלית שהגיעה כחצי שנה לאחר פרוץ מגפת הקורונה הצילה שורה של אנשי עסקים, שבשנים האחרונות נראה היה שאיבדו את רוב הונם ואפילו נמצאים בסכנה של פשיטת רגל. יצחק תשובה, למשל, נהנה מהזינוק במחירי הנפט והגז, כמו גם מהתייקרות הדיור בישראל וברוב העולם המערבי – וחזר לרשימה לאחר שנפקד ממנה. הוא משקף את הרווחים של כל העוסקים בתחום האנרגיה, כולל חברות אנרגיה מתחדשת, שנהנות מביקושים חזקים בשל עליית מחירי האנרגיה המסורתית והתקציבים המופנים למאבק במשבר האקלים. אנשי עסקים אחרים שעשו קאמבק הם המלונאים. המלונות היו סגורים במשך שנה, אבל בשנה האחרונה פעילות התיירות והפנאי נסקה במהירות, עד לאחרונה גם בשל אי יכולת לצאת לחו"ל, ואיתה ההכנסות של המלונאים.

* העושר מתפזר, אבל רק במאיון העליון. ישראל היא מדינה צעירה יחסית למערב, ולכן עד כה רוב העושר התרכז בה אצל משפחות של בעלי הון מהדור הראשון. בשנה האחרונה התגברה המגמה של פיזור העושר, בשל חלוקת ההון ליורשים וכניסת מנהלים שכירים. אירועים של חלוקת עושר ליורשים, אירועים לא בלתי נפוצים של גירושים, ופיצול של חישובי העושר בין יזמים של חברות היי־טק שעשו אקזיט ודרכיהם נפרדו, כל אלה מפזרים את העושר בתוך מועדון ההון. אין זאת אומרת שאי השוויון החברתי בישראל הצטמצם. להיפך: מאז פרוץ מגפת הקורונה זינקו הרווחים ושערי המניות של כל החברות הגדולות, והפער בין אנשים אלה לבין שאר הציבור הישראלי, לרבות מעמד הביניים, רק הלך וגדל.

* הירידות בבורסה כואבות לעשירים. כשמביטים על נתוני העושר, ומתעלמים לרגע מהעשירים החדשים, נראה שבשנה האחרונה הונם של רבים מהם עמד במקום, ולעתים אפילו ירד. הסיבה היא גל הירידות החזק בבורסות, בעיקר מתחילת השנה, שקיזז חלק גדול מהרווחים של בעלי ההון ב־2021. בריכוז כל הנתונים, ההון של 500 העשירים עלה בכ־3% – לכאורה, עלייה צנועה שבקושי מקזזת את האינפלציה שזינקה בשנה זו. אלא שממוצעים מסתירים הפעם את הסיפורים הפרטניים, וממילא המגמה ברורה: בעשר השנים האחרונות מספר המיליארדרים, מספר המולטי־מיליונרים, והיקף ההון של העשירים נמצאים בעלייה חזקה וכמעט רצופה, בעוד שההון של מי שכמעט אין לו נכסים, עומד במקום. עם זאת, גם העשירים שהונם ירד חשים את הפגיעה: לאחרונה פגשנו בבעלים של חברה שציפתה לבצע הנפקה לפי שווי של כ־10 מיליארד דולר, ועתה ברור להם שהשווי נחתך לפחות ב־50%. התחושה הסובייקטיבית שלהם היא שהם הפסידו 5 מיליארד דולר, אף שהכסף הזה מעולם לא היה בידם.

* האוליגרכים הרוסים נפגעו. בשנים הקודמות, בין עשירי ישראל היו מספר אוליגרכים רוסים, על פי העיקרון הבא: אם אדם קיבל אזרחות ישראלית, מחזיק בית בישראל ויש לו עסקים כאן – מקומו ברשימה, גם אם עיקר עסקיו מעבר לים. ואולם, השנה אנשי העסקים הרוסים הללו חטפו פגיעה קשה בהונם, בשל פלישת רוסיה לאוקראינה והסנקציות שהמערב הטיל על המדינה התוקפת. חישוב ההפסדים שלהם כמעט בלתי אפשרי או קשה מאוד, כי העושר שלהם לא נמצא ברוב המקרים בחברות שנסחרות בבורסה ולכן שווים לא גלוי, אך ברור שהונם נחתך בעשרות אחוזים לפחות, בין אם עיקלו להם את היאכטה ובין אם לא, או עדיין לא.

* גורל העשירים הישראלים דומה לזה של עשירים בכל העולם. יותר מכל קבוצת אחרת, העשירים בכל העולם דומים אלה לאלה, והם גם מרבים להיפגש ולבלות ביחד. למעשה, לעשירים יש יותר במשותף עם עשירים במדינות אחרות מאשר עם שאר אזרחי מדינת המקור שלהם: השקעות גלובליות, מטוסים פרטיים, בתי מידות בכל העולם, יאכטות, ואורח חיים של דילוגים בין הערים הגדולות ומוקדי הפנאי בסרדיניה או מיקונוס. כך, כשבדקנו מה קרה לעשירים במדינות אחרות גילינו תמונה דומה: ברבעון הראשון של 2021 הונם נשחק, אפילו משמעותית, ביחס לירידה בהון של שאר הציבור.

הכלכלנים עמנואל סאאז וגבריאל זוקמן הרכיבו מדד של האלפיון העליון ושל שאר העשירונים בארצות הברית, שמתעדכן בזמן אמת בהתאם לתנודות הבורסה, והוא מראה שהונם של ה־0.1% העשירים בארצות הברית ירד ברבעון הראשון ב־7.7%, כשמולו ההון של מעמד הביניים, המוגדר כקבוצת האוכלוסייה הנמצאת בעשירונים 6 עד 9, ירד בשיעור זניח של 0.1%. לא צריך כמובן להזיל דמעה על הירידה הזו: כמעט בכל טווח זמן אחר, בוודאי על פני עשר השנים האחרונות, עלה ההון של העשירים בכל העולם, כמו בישראל, בקצב מהיר פי כמה מעליית ההון של מעמד הביניים, בעוד 50% העניים בדרך כלל עמדו במקום.

* עוד מרוויחים: היבואנים הבלעדיים. השנה האחרונה היתה שנת בוננזה אדירה בתעשיית הרכב, ובישראל הנהנים הגדולים הם היבואנים – שכל אחד מהם מייצג בישראל בבלעדיות כמה יצרנית רכב גדולות. בשל אילוצי אספקה, מחסור בשבבים וקשיים בתעבורה הימית, עלו מחיריהם של כלי הרכב החדשים במהירות, ועמם עלו רווחי היבואנים ממכירת כלי רכב וחלפים. בענף יבוא הרכב יש כעשר משפחות שכולן עתה בעלות הון של מאות מיליוני דולרים או מיליארדי דולרים. אין זה מפתיע, בהינתן הרווחים הגדולים שלהן, שמשפחות אלה מתרחבות במהירות ומשקיעות את עודפי המזומנים בתחומי התעשייה, בתשתיות, באנרגיה – והרבה מאוד בנדל"ן. זה גם המצב בקרב יבואנים בלעדיים בתחומים לא תחרותיים אחרים, כמו טואלטיקה ותמרוקים. כולם יודעים שישראל יקרה בעשרות אחוזים מכל מדינה אחרת בענפים רבים – ובכל ענף כזה ישנו קומץ משפחות שעשו בשנה אחרונה "מכה" אדירה.

* אחרי 20 שנה, הונם של 500 העשירים גדל כמעט פי עשרה. מעבר לתנודות של הבורסה ולגורלה של דמות זו או אחרת, ראוי לעתים להביט לטווח הארוך יותר – והתמונה המתקבלת היא לא פחות ממדהימה. ב־2003, בעת שערכנו את הרשימה בפעם הראשונה, הסתכם ההון הכולל שבידי 500 העשירים בכ־37 מיליארד דולר, ואילו השנה הוא מגיע ל־337 מיליארד דולר – פי תשעה ועוד קצת. בתוך הקבוצה הזו גדל סך ההון שמחזיקים המיליארדרים בשיעור חד עוד יותר: מכ־9 מיליארד דולר ב־2003, לכ־259 מיליארד דולר – כמעט פי 30.

רשימות של עושר אף פעם אינן מדויקות: ישנם עשירים שכלל לא עלו על הרדאר הציבורי – אנחנו הרי פועלים על בסיס מידע גלוי בלבד – וישנם כאלה שהונם הנקוב אולי גבוה מזה האמיתי בשל חוסר מידע על חובות, גירושים או חלוקה בתוך משפחה ובין שותפים. מה שחשוב הוא שאת התמונה הגדולה, של התפתחות מועדון העושר הישראלי על פני 20 השנים האחרונות, כל אלה אינם משנים: הונם של העשירים ביותר עלה הרבה, הרבה יותר מהגידול בהון שמחזיקים כל יתר האזרחים, אם אלה בכלל נהנו מעלייה כלשהי.

כך הערכנו את 500 עשירי ישראל ב–2022

ברשימת 500 האנשים העשירים בישראל של מגזין TheMarker לשנת 2022 מופיעים הישראלים בעלי השווי הנכסי הנקי הגבוה ביותר, ככל הידוע למערכת. השווי מחושב על פי סך הנכסים של אדם, משפחה או קבוצת אנשים, על פי מיטב המידע ושיקול הדעת העיתונאי. הנכסים שנבדקו כוללים אחזקות בחברות (ציבוריות ופרטיות) ובעסקים שונים, בניירות ערך, בנדל"ן וכן במזומנים (תיקי ניירות ערך ופקדונות). במקרה שקיימת פעילות עסקית משמעותית בחו"ל, נעזרנו בהערכות שווי כפי שפורסמו באמצעי התקשורת הכלכליים המובילים בעולם, לרבות מגזין "פורבס" ואתר "בלומברג".

השווי הנכסי המתפרסם השנה מיוחס, בעקרון Mark to Market, לתאריך 1 באפריל 2021, ומחושב על פי שער דולר של 3.17 שקלים. בשל הירידות הגדולות בשווי חברות ההייטק, שערכנו את הסטארט–אפיסטים המתעשרים החדשים נכון לאמצע מאי. בתיקי ניירות ערך נזילים שערכנו את המזומנים על פי תיק תיאורטי שמורכב ברובו ממניות בארצות הברית ומיעוטו מנדל"ן.

רשימת ה-500 כוללת גם בני משפחה של העשירים, ולצורך הרכבתה הסתייענו במקורות המידע הבאים: מידע ציבורי גלוי, אתר TheMarker Finance, ארכיונים, אתר הבורסה, מערכת בלומברג, אתר BDi Coface, רשם החברות, משרדי יח"צ ושיחות עם מקורות, דוברים ומקורבים למדורגים. אנשים שמתגוררים גם בחו"ל וגם בישראל הוכנסו לרשימה אם הם בעלי אזרחות ישראלית ואם יש להם פעילות משמעותית בארץ.

כשלא היה בידינו מידע מהימן די הצורך להערכת העושר של אדם מסוים, ויתרנו על הכללתו ברשימתנו. כך למשל ויתרנו השנה על כמה בעלי הון רוסיים שנפגעו מהסנקציות על רוסיה וכן על היהלומן דן גרטלר.

מניסיון העבר אנו מעריכים כי ישנם בעלי הון נוספים שהיו ראויים להיות ברשימה, אך אין אנו יודעים עליהם או אין אנו יכולים לשערך את הונם. מנגד, ייתכן שישנם בעלי הון ברשימה שלא היו צריכים להיות בה השנה, בשל חובות לא ידועים מול הנכסים הרשומים, חלוקה תוך–משפחתית, גירושים, הפסדים והוצאות שלא ידענו עליהם ולא שוקללו.

כתבות שאולי פיספסתם