בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממדים ללימודים: המשך האפרטהייד הכלכלי שהחל ב-1994

66תגובות
חיילים בתחנת רכבת מרכז
תומר אפלבאום

תיקון מס' 24 לחוק קליטת חיילים משוחררים, המכונה "ממדים ללימודים", אושר אתמול כמעט ללא כל ביקורת ציבורית. בעצם, רוב הדיון הציבורי התמקד בשאלה אם הליכוד יצביע בעד או נגד התיקון לחוק, שלפיו חיילים ששירתו כלוחמים יקבלו מימון של 75% לשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. תיקון זה מפלה את הסטודנטים הערבים בהיותם פטורים משירות צבאי וגם מעמיק את הפערים הכלכליים שממילא קיימים נגדם.

הענקת הטבות למשרתי צבא אינה סוגיה חדשה והיא עוגנה לראשונה בחוק חיילים משוחררים משנת 1984. לאחר מכן עוגנו ההטבות בחוק קליטת חיילים משוחררים משנת 1994, אשר קבע את רשימת ההטבות שיוענקו למי ששירת בצבא. החוק משנת 1994 קיבל אז תמיכה מצד חברי הכנסת הערבים מתוך כוונה לתחום ולהגביל את ההטבות שיוענקו לחיילים משוחררים ובכך להימנע מחלוקה שרירותית של הטבות כלכליות באופן שידיר את האזרחים הערבים הפטורים משירות חובה בצבא. כך למשל לאורך שנים לפני אישור החוק, קצבאות הילדים ששולמו להורים ששירתו בצבא היו גבוהות יותר מאלו שלא שירתו ובמבחן התוצאה הופלו ההורים הערבים בקבלת קצבאות ילדים נמוכות יותר.

אולם המחוקקים של שנת 1994 לא ידעו או ציפו כי "רשימת ההטבות" בחוק שאישרו תפורש כרשימה פתוחה ולא סגורה ושניתן יהיה להוסיף לה הטבות, או מכח החלטות ממשלה או מכח תיקונים לחוק. ואכן, עם עליית הקריאה הפוליטית של "בלי נאמנות אין אזרחות" מטעם "ישראל ביתנו" בשנות ה-2000 התגבר השיח בדבר התניית מתן הזכויות במילוי חובות. השימוש בקריטריון השירות הצבאי הפך להיות אחד הכלים העיקריים להעדפת האוכלוסייה היהודית בהקצאת "הטבות" שונות על פני הערבית והעמקת ההפליה כנגד האחרונים. בכך נוצרו שני מסלולים כלכליים נפרדים בין יהודים לערבים במימוש זכויות כלכליות כמו קבלת מימון וסיוע ממשלתי בהשכלה גבוהה, בדיור ובתחומים נוספים.

קמפוס אוניברסיטת חיפה
רמי שלוש

במהלך השנים הוגשו מספר הליכים משפטיים נגד הפליית האזרחים הערבים עקב השימוש בקריטריון השירות הצבאי, אולם בתי המשפט נתנו הצדקה משפטית לשימוש בו מעבר לאמור בחוק משנת 1994. אחד התיקים הראשונים שנגע להטבות למשרתי צבא בהשכלה גבוהה הוגש בשנת 2006 כנגד אוניברסיטת חיפה בגין מתן ניקוד משמעותי גבוה יותר לחיילים משוחררים בכל הנוגע להקצאת מעונות סטודנטים באוניברסיטה (פסק דין "נעאמנה"). בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה וקבע כי במבחן התוצאה השימוש בקריטריון זה שלא נכלל אז בחוק, מפלה את הסטודנטים הערבים. אולם, אוניברסיטת חיפה ערערה לבית המשפט העליון ובטרם ניתן פסק דין, מיהרה הכנסת בשנת 2008 ואישרה תיקון לחוק משנת 1994 המאפשר מתן הטבות במעונות לסטודנטים ששירתו בצה"ל.  

בית המשפט העליון נתן ב-2006 פסק דין בעתירה של ארגון עדאלה שתקפה את השימוש בשירות הצבאי לצורך התניית מתן סיוע בהלוואות בתחום הדיור. בפסק דינו קבע העליון כי משרד ממשלתי רשאי להעניק הטבות מסוג זה מעבר לאמור בחוק משנת 1994 אך ההטבה אמורה להיות מידתית, כלומר שלא תהווה תנאי סף למי שלא שירת בצבא ולא תהיה למשך תקופה ארוכה לאחר השחרור הצבאי. פסק דין זה למעשה פתח אפשרות לקיומו של אפרטהייד בכל הקשור להטבות בתחום החברתי. לאחר מכן כמעט כל המקרים שהגיעו לבתי המשפט בהקשר זה נדחו והשימוש בקריטריון מדיר זה הושרש בפסיקות השונות של הערכאות השיפוטיות. מספר עתירות נגד השימוש בקריטריון השירות לצורך הטבות ןעדיפות במכרזי הקצאת מגרשים לבנייה נדחו, וביססו עוד יותר את הנחיתות של האוכלוסיה הערבית שהבניה ביישוביה מוגבלת גם כך ואוכלוסייתה מצויה ככלל במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר.

בשנים האחרונות מתחזק השיח בדבר קיומו של פשע האפרטהייד על ידי ישראל לא רק בהקשר לכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים אלא גם בנוגע לקיום משטר כזה בתוך הקו הירוק, במיוחד לאחר חקיקתו של "חוק הלאום". ביטוי לאפרטהייד בתוך ישראל עלה סביב חוקי האזרחות והשבות ובמיוחד בעקבות האיסור על איחוד משפחות בין אזרחים פלסטינים לבני משפחתם מהשטחים הכבושים. אבל שיח האפליה חייב לכלול גם התייחסות להסללות כלכליות וחברתיות המבוססות על הפרדה גזענית. הצעת החוק "ממדים ללימודים" תיספר, בדיון זה, בראש רשימת חוקי האפרטהייד בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה.

הכותבת היא עורכת דין, בתחום זכויות האדם, חברת הנהלת "בצלם" ולשעבר סמנכ"לית ארגון "עדאלה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו