בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'ידא רינאוי־זועבי, עוד ביביסטית בארון

327תגובות
רינאוי-זועבי, בשנה שעברה. מינוי שנולד בשני חטאים
גיל אליהו

אני מכבדת אנשים כמו ח"כ עמיחי שיקלי, שמיום גיחתם לאוויר העולם הציבורי הודיעו שהם ביביסטים, הרבה יותר מאנשים כמו ח"כ ג'ידא רינאוי־זועבי, ששוריינה במרצ, אחת המפלגות המובהקות בגוש אנטי־ביבי, ושהחליטה כעת כי אינה יכולה עוד, והיא משיאה תרומה נכבדה ביותר להפלת הממשלה היחידה בשנים האחרונות שבה יש לשמאל חלק.

אני מכבדת אנשים כמו גדעון לוי, שכותבים שחור על גבי לבן שהם מעדיפים את שלטון בנימין נתניהו על פני ממשלת השינוי, הרבה יותר מאינטלקטואלים שמסבירים כמה הממשלה הזאת גזענית ונוראית, לאחר שבמשך שנים הסבירו באותו הלהט ששלטון נתניהו הוא התגלמות הרשע עלי אדמות וקץ הדמוקרטיה וכו' וכו'.

אני מכבדת הרבה יותר אנשים שהם כנים מספיק כדי לזקק את עצמם לשורה אחת פשוטה, במקום להתפלש בשומן הסמיך והנעים של הרדיקליות השובבה והפרועה שבחסותה כולם רעים בלא הבדל או מדרג. אני מכבדת הרבה יותר אנשים נעדרי תודעה פריווילגית, שמביטים נכוחה במציאות ובוחרים בכאב באפשרות הגרועה פחות כדי לשרוד. מי שמחזיק בתודעה פריווילגית אינו יודע סבל או מחסור, ולכן אינו נדחק לפשרה מכאיבה.

נראה שאיימן עודה, אחמד טיבי ורינאוי־זועבי אינם סובלים. ואולי אפילו יותר מזה: שבניגוד למה שאמר פעם עודה בריאיון — שאין ראש ממשלה בישראל שהסית נגד הערבים כמו נתניהו — מצבם בימי נתניהו טוב יותר ממצבם מול האלטרנטיבה, שבה מפלגה ערבית חברה בקואליציה. שבניגוד למה שחשבנו, דו־קיום, שבו נפתלי בנט מגן בנאום בכנסת על מנסור עבאס מפני גזענים פרועים, אינו ערך רצוי. ושהחלוקה המקטבת של נתניהו אינה רעה כלל לכמה מהאנשים שעושים את עצמם מתנגדים. אחרת הם לא היו נוהגים כך.

פעם התלוננתי לפני חבר, שהוא אינו אומר מספיק מילות אהבה באוזני אהוביו. שהוא אינו מיידע אותם על רגשותיו, והם נידונים לרחף בחלל חסרי ודאות וביטחון. "מה שמשנה זה מה שעושים, לא מה שאומרים", ענה לי, ומאז אני משתדלת ליישם.

משמעות המעשה של ח"כ רינאוי־זועבי היא בחירה בבנימין נתניהו, משום שהמציאות כאן פשוטה מאוד, פשוטה מדי, עד שמביך להסביר אותה. במציאות הזאת יש בחירה בין שתי אפשרויות בלבד: או הממשלה המכהנת, או ממשלת נתניהו־סמוטריץ'־בן גביר.

האפשרות הראשונה ימנית מאוד, ויש בה אנשים קשים לעיכול כמו אביגדור ליברמן, גדעון סער ואיילת שקד, אין בה ייצוג מספק למזרחים ועוד מיני בעיות שאפשר למנות, אבל היא עדיפה הרבה יותר מהאפשרות השנייה, שהיא שילוב של משפחה מלוכנית וחסרת גבולות עם תיאוקרטיה כהניסטית. ברור שצריך לבקר את הממשלה על כשליה, מותר למחות, אפשר להיעלב, תמיד כדאי להרים דגל ולהתעקש בשם רעיון או עיקרון. אבל במציאות הקיימת, פוליטיקאי שקם באצבעו מול הממשלה הכה בלתי מושלמת הזאת — בפועל מצביע בעד נתניהו. כמה פעמים צריך לחזור על המובן מאליו?

לפיכך, חברי הרשימה המשותפת וח"כ רינאוי־זועבי — וכל שאר החברים שצפויים לצוץ בעתיד, כי הם לא מרוצים מספיק — צריכים להיות כנים עם עצמם ועם זולתם, ללכת בדרך שיקלי ועידית סילמן ולהצהיר בריש גלי: אנחנו באים לסייע לנתניהו ולהשיב לו את השלטון שנשמט מידיו בשגגה. צאו מהארון — אתם ביביסטים.

תומכי נתניהו אינם הרוב במדינת ישראל, אך בשל תודעת המיעוט המחודדת שלהם הם שומרים על לכידות ועל נאמנות. כך הצליחו להגן על שלטונו, וכך הם משמרים אותו להסתערות מחודשת. בעזרת בעלי הברית המוסווים שלהם, הם עוד יצליחו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו