בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

ישראל ואיראן מנהלות מלחמה שאינה קשורה לגרעין. עכשיו היא הגיעה לטהראן

לשתי המדינות חשבונות פתוחים: תקיפות בסוריה ולעומתם ניסיונות פיגוע ביהודים בחו"ל. בהיעדר יכולת רלוונטית, פעולה נגד אתרי הגרעין אינה על הפרק כרגע

29תגובות
ראיסי בטהראן, אתמול. סביב חודש המלחמה שמתרגל צה"ל דווח על תרגיל רחב של חיל האוויר שידמה מטס תקיפה לאיראן
- - AFP

אחרי ההתנקשות בטהראן הגיעו, כמקובל, האיומים. נשיא איראן, איברהים ראיסי ודוברים מטעם משמרות המהפכה איימו אתמול (שני) לנקום את מותו של בכיר משמרות המהפכה, חסן סיאד חודאיארי, שנורה ברחוב בידי שני מתנקשים על אופנוע בבירה. באופן מעניין, בהצהרות האיראניות לא הוטלה האחריות הישירה לחיסול על ישראל, אף שהעליצות הרבה שבה התקבלו החדשות מטהראן בערוצי הטלוויזיה בארץ אינה מותירה הרבה מקום לספקות.

ההרוג האיראני היה בכיר בכוח קודס של המשמרות, וההתנקשות מזכירה פעולות קודמות שיוחסו לישראל, בהן התנקשויות בראש תוכנית הגרעין הצבאית מוחסן פחריזאדה בנובמבר 2020, ובכמה מהמדענים הבכירים של התוכנית לפני יותר מעשור. בינואר 2020 התנקשו האמריקאים בחיי מפקד כוח קודס, הגנרל קאסם סולימאני בבואו לעיראק (בכמה פרסומים בתקשורת נטען מאוחר יותר כי ישראל סייעה במודיעין לקראת הפעולה). ברקע, כדאי להזכיר, נמצאת התעקשות של ממשל ביידן, תחת מאמצי שכנוע כבדים מצד ישראל, לשמור את המשמרות ברשימת הסנקציות האמריקאית. המחלוקת עם איראן בעניין זה מתוארת כאחד המכשולים המרכזיים בפני חתימת הסכם הגרעין החדש.

רכבו של חודאיארי בזירת ההתנקשות, שלשום. בהצהרות האיראניות לא הוטלה האחריות הישירה לחיסול על ישראל
/אי־פי

אבל מה שהתרחש בטהראן שלשום קשור פחות בגרעין ויותר, כך נראה, במלחמה החשאית שבין איראן לישראל. כבר יותר מעשור, על רקע מלחמת האזרחים הסורית ואירועי האביב הערבי, מתנהל מאמץ איראני נרחב לחמש את חיזבאללה בלבנון ומיליציות שיעיות אחרות ברחבי המזרח התיכון. ב-2017, טהראן העבירה הילוך והחלה להקים בסיסים משלה בסוריה, שבהם מיקמה אמצעי לחימה, אנשי מיליציות ויועצים ממשמרות המהפכה.

ישראל חיבלה במהלכים הללו בעקביות, בעיקר באמצעות מאות תקיפות אוויריות בסוריה ובמקומות אחרים. אבל כך גם הלך והתארך לו החשבון הפתוח האיראני, שעליו הגיבו סולימאני ואנשיו בניסיונות פיגוע ביעדים יהודים וישראלים ברחבי העולם. צעדים אלו נמשכו גם לאחר שהאמריקאים סילקו מהדרך את הגנרל. בניגוד, למשל, לפיגועים הקטלניים בארגנטינה בשנות התשעים ולפיגוע נגד ישראלים בבולגריה ב-2012, שיוחסו לחיזבאללה ולאיראנים, הפעם המאמצים הללו זוכים עד כה להצלחה פחותה. חלקם נראים כמו מבצעים חצי־אפויים.

תהלוכה של משמרות המהפכה בטהראן, בחודש שעבר. המהלומות ההדדיות בינה לבין ישראל עדיין מוחלפות, כמעט בלי קשר למצב המו"מ על הגרעין
WANA NEWS AGENCY/רויטרס

המהלומות ההדדיות עדיין מוחלפות, כמעט בלי קשר למצב המו"מ על הגרעין. לצד ניסיונות פיגוע איראניים בחו"ל, דווח גם על מל"טים התקפיים ששוגרו לישראל כל הדרך מעיראק. נראה שאין כאן שינוי מדיניות, אלא אולי יותר האצה שלה, משני הצדדים. ולא צריך לבלבל בין היכולת להפעיל מחסלים על אופנוע (כאן נהוג להוסיף "כמו בסרטי ג'יימס בונד"), לבין הנושא השני הכי אהוב על התקשורת הישראלית — תוכניות התקיפה של אתרי הגרעין באיראן. אלה, כך דווח, הוצאו מהמגירה עם השבעתה של ממשלת בנט, ויודעי דבר טענו כי התברר שנאסף סביבן לא מעט אבק, אולי עם כמה קורי עכביש בפינות.

סביב חודש המלחמה שמתרגל כעת צה"ל דווח על תרגיל רחב של חיל האוויר, שידמה מטס תקיפה גדול לאיראן. בעניין הזה, כדאי לשוב ולהזכיר: ראשית, ידי ישראל כבולות למעשה, משום שבינתיים אף ממשלה בישראל — לא של בנט ולא של קודמו נתניהו — מוכנה להסתכן במריבה מהותית עם הממשל האמריקאי. ושנית, היכולת לתקוף את אתרי הגרעין כמעט אינה רלוונטית כעת. ספק אם היא היתה ממשית בתחילת העשור הקודם, כשבנימין נתניהו דן בה במרץ. והיא אינה חלק מהדיון עכשיו, אחרי שנים של הזנחה מכוונת. מה שהצבא עוסק בו כעת הוא השלמת פערים מבצעיים באשר לתקיפה, וזה תהליך שיכול לקחת שנים ארוכות.

עצבים רופפים

בינתיים, בשטחים, הדעיכה המסוימת המורגשת בניסיונות הפיגועים בשבועיים האחרונים עשויה להיות קשורה בירידת המתח בהר הבית — והמחלוקות החדשות סביב ההר עלולות להצית מחדש את האש. ביום ראשון הקרוב, יום ירושלים, מתוכנן מצעד הדגלים של הציונות הדתית, שמשתתפיו יעברו (באישור) דרך הרובע המוסלמי. וכבר כעת מתעוררת סערה סביב החלטת בית משפט השלום בבירה שלא להגדיר קריאת "שמע ישראל" בידי יהודים על הר הבית כעבירה פלילית, שהמוסלמים רואים בה הפרה של הסטטוס־קוו.

שתי ההחלטות הללו נתפסות בצד הפלסטיני כהוכחה לקיומה של מזימה ישראלית גדולה, שמטרתה השתלטות יהודית על הר הבית ודחיקתם של המוסלמים מהמתחם. מאז החל גל הטרור הנוכחי, באמצע מארס השנה, שימשו העימותים על ההר דלק שהגביר את האש בירושלים, בגדה המערבית ובתחומי הקו הירוק. עם תום חודש רמדאן היתה תקווה מסוימת להרגעת הרוחות, בשל צמצום מספר המתפללים שהגיעו להר הבית. אבל העצבים בירושלים כל כך רופפים, שדי גם בפסיקה משפטית של ערכאה נמוכה כדי להלהיט מחדש את הרוחות. אם למישהו עוד היה ספק, נראה שיום ירושלים עומד להיות מתוח למדי השנה.

ברכת כוהנים בכותל המערבי, בחודש שעבר. הדעיכה המסוימת המורגשת בניסיונות הפיגועים בשבועיים האחרונים עשויה להיות קשורה בירידת המתח בהר הבית
אוהד צויגנברג

עוד לפני החלטת בית המשפט, איים מנהיג חמאס איסמעיל הנייה כי קיום מצעד הדגלים — "הבלים יהודיים תלמודיים", כפי שתיאר זאת — עלול לעלות בחידוש האלימות. בכירים אחרים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה רמזו לתגובות דומות. ועם זאת, האמירות הללו נאמרו די זמן לפני הצעדה כדי לאפשר למתווכים המצריים להתערב ולמנוע הסלמה בעזה.

באגף המודיעין בצה"ל מעריכים כי המתיחות בשטחים עלולה להתארך על פני שבועות, אם לא חודשים. עם זאת, אמ"ן ממשיך לייחס לחמאס בעזה מעורבות קלושה במתרחש. בעיני המודיעין הצבאי, זהו גל טרור שצמח מלמטה בלא שליטה ארגונית והנהגת חמאס ברצועה מוסיפה להסתייג מסיבוב לחימה מול ישראל, בעיתוי הנוכחי. שב"כ, ראוי לציין, מעט יותר פסימי. בשירות מוטרדים מהפעילות הנמרצת של מפקדות חמאס בחו"ל, לגיוס ולמימון חוליות טרור מהגדה, ומזהים במציאות הנוכחית פוטנציאל להסלמה רחבה יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו