בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל הכריזה על שמורת הטבע הגדולה ביותר בגדה מאז הסכמי אוסלו

שמורת נחל אוג שליד יריחו משתרעת על 22 אלף דונם - כרבע מהם קרקע פרטית פלסטינית. בעלי הקרקעות יידרשו לאישור המינהל האזרחי כדי לעבד את אדמותיהם או לרעות בהן צאן ובקר

99תגובות
כפר בדואי במעלה נחל אוג, ב-2015. הכרזה על שמורת טבע בגדה מגבילה את אופני השימוש המותרים בקרקע
אמיל סלמן

ראש המינהל האזרחי, תא"ל פארס עטילה, חתם בחודש שעבר על צו שמכריז על שמורת טבע חדשה בגדה המערבית, הגדולה ביותר שישראל הכריזה עליה מאז הסכמי אוסלו. שמורת נחל אוג, הקרובה ליריחו, משתרעת על שטח של כ–22 אלף דונם: רבע ממנו הוא קרקע פלסטינית פרטית, והיתר אדמות מדינה. בעלי הקרקעות הפלסטינים יידרשו מעתה לקבל את אישור המינהל כדי לעבד את אדמותיהם או לרעות בהן צאן ובקר, אישור שלרוב לא ניתן.

הכרזה על שמורת טבע בגדה מגבילה את אופני השימוש המותרים בקרקע, ולאורך השנים ישראל הכריזה על מאות אלפי דונמים בגדה כשמורות טבע והחלה לאכוף בהם איסורים. כך, למשל, רועים פלסטינים דיווחו בשנים האחרונות כי חיילים ופקחים של המינהל האזרחי מנעו מהם לרעות בתחומי שמורת הטבע אום זוקא שבבקעת הירדן, בנימוק שהדבר יפגע בערכי הטבע במקום. עם זאת, מתנחלים שביקשו לעשות שימוש דומה בקרקעות האלה דווקא קיבלו אישור. באחת הפעמים, שאירעה בנובמבר 2020, החרימו פקחי המינהל פרות של פלסטיני שרעה אותן במקום, בזמן שפרות של תושב מאחז סמוך רועות גם הן שם לעתים קרובות.

מפת השמורה

אחרי החתימה על הסכמי אוסלו נמנעה ישראל מלהכריז על שמורות טבע חדשות בגדה, אך בינואר 2020, כשנפתלי בנט כיהן כשר הביטחון, הוא אישר להכריז על שבע שמורות, הגדולה שבהן היא שמורת נחל אוג. הכרזה על שטח בגדה כשמורה מצריכה צו בחתימת ראש המינהל האזרחי, ושלוש מהשמורות — נחל תרצה, ערבות יריחו ומשכיות, ששטחן הכולל 10,880 דונם — הוכרזו בצו שנחתם באוקטובר 2020. בחודש שעבר הוכרזה גם שמורת נחל אוג. שלוש שמורות נוספות טרם הוכרזו.

בארגון "שלום עכשיו" אמרו כי ההכרזה על השמורה אינה "עניין של שמירת טבע אלא של השתלטות על קרקע. בשטחים הכבושים, שמורות הטבע הן אחד מהכלים הרבים שבהם משתמשת ישראל כדי לנשל פלסטינים מאדמותיהם. אי אפשר לשטוף את הכיבוש בצבעים ירוקים — הוא נשאר כתם שחור על מדינת ישראל והגיע הזמן להפסיקו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו