בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צוות מומחים: זיהום סביבתי גורם לאחד מכל שישה מקרי מוות בעולם

בשנים האחרונות חלה ירידה בתמותה מגורמי זיהום מסורתיים כמו מים מזוהמים, אך שיעור מקרי המוות מחשיפה לעופרת ומזיהום אוויר שמייצרים כלי רכב ומפעלים זינק בעשרות אחוזים

18תגובות
אישה רוחצת את בתה בנהר יאמונה בבירת הודו ניו דלהי, המכוסה קצף כימי שמקורו בזיהום, בשנה שעברה
Manish Swarup / AP

סקירה מקיפה של ועדת מומחים שפורסמה בכתב העת הרפואי Lancet בשבוע שעבר קובעת כי זיהום סביבתי הוא הגורם לאחד מכל שישה מקרי מוות בעולם. הוועדה מדגישה שמדובר ככל הנראה בהערכת חסר של ממש, שכן לא נכללו בה חומרים רעילים נפוצים שמידת הפגיעה שלהם לא ידועה. אחת ההמלצות המרכזיות של המומחים היא להקים צוות מדענים בינלאומי שיסייע בגיבוש מדיניות להפחתת הזיהום, בדומה לצוות הפועל כיום מטעם האו"ם בתחום משבר האקלים.

בראש הצוות שערך את הסקירה עמדו מומחים מהארגון לבריאות ולסביבה הפועל בשווייץ, והוא מבסס את מסקנותיו בעיקר על סמך נתונים בנוגע לעומסי התחלואה העולמיים בשנת 2019. המסקנה העיקרית העולה מניתוח מגמות ארוכות טווח היא שבשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף התחלואה והתמותה הקשורות בגורמי זיהום מסורתיים, כמו שתיית מים מזוהמים או זיהום אוויר הנוצר מבישול בחומרי בעירה כמו עץ ופחם. זאת בעקבות שיפור בטיפול במקורות המים ומעבר לשיטות הסקה בטוחות יותר. ההצלחה המרשימה ביותר התרחשה בסין, שם פחת זיהום האוויר בעשרות אחוזים בשני העשורים האחרונים.

לעומת זאת, בשני העשורים האחרונים חלה עלייה של 66% בשיעור מקרי המוות מגורמי זיהום מודרניים ותעשייתיים יותר. עיקר זיהום האוויר המדובר נובע מכלי רכב וממפעלי תעשייה (4.5 מיליון מקרי מוות בשנה) או מחשיפה לעופרת (900 אלף מקרים). כ–90% ממקרי המוות הללו תועדו במדינות בעלות הכנסה לנפש המוגדרת בינונית או נמוכה. מדובר בעיקר במדינות בדרום אסיה ובמזרחה, ובאפריקה, שבהן טרם אומצו שיטות למניעה או להפחתה של זיהום, שכבר שולבו בכלכלות החזקות יותר. אחד הממצאים העולים ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות הוא שזיהום אוויר פוגע בלב וגורם לסרטן בריכוזים נמוכים יותר לעומת הערכות החוקרים בעבר.

עופרת נחשבת לחומר המסוכן ביותר בעולם מבחינה בריאותית, ואחת המזהמים הסביבתיים הנפוצים. מתכת רעילה זו גורמת למקרי מוות יותר מאיידס וממלריה, והחשיפה אליה מתרחשת בין השאר במדינות מתפתחות שממחזרים בהן פסולת של סוללות כלי רכב. החומר הרעיל מתפזר לסביבה ומגיע גם לגידולים חקלאיים. המתכת הרעילה הזאת נמצאת גם בצבעים שנעשה בהם שימוש בכמה מוצרים. נוסף על מקרי המוות היא פוגעת גם בהתפתחות המוחית של ילדים — פגיעה שבאה לידי ביטוי בירידה במנת המשכל (IQ).

זיהום אוויר בניו מקסיקו, שלשום. הוועדה הדגישה כי הנתונים בדבר התמותה מהווים ככל הנראה הערכת חסר
GUSTAVO GRAF/רויטרס

"האינטליגנציה של אוכלוסיות שלמות בעולם נפגעת, ויש לכך השפעות כמו פגיעה עתידית באפשרויות השכלה ותעסוקה וביכולת להבחין בין עובדות לשקרים", ציין ראש צוות המומחים, ריצ'רד פולר, בתדריך בשבוע שעבר בניו יורק. ההערכה היא שכיום יש בעולם יותר מ–800 מיליון ילדים שרמת העופרת בדמם דורשת התערבות רפואית. הפגיעה בכלכלה של מדינות באפריקה בגלל הבעיה הזאת נאמדת ב–4% מהתוצר הלאומי של כל מדינה ביבשת, בממוצע.

בעיית זיהום נרחבת אחרת קשורה בייצור כימיקלים תעשייתיים למיניהם. קצב העלייה השנתי של ייצור הכימיקלים מגיע ל–3.5%, וההערכה היא שחשיפה לכימיקלים רעילים גורמת ל–1.8 מיליון מקרי מוות בשנה. כמאתיים כימיקלים שנעשה בהם שימוש נרחב ויום־יומי, ובהם מעכבי בעירה, ממיסים וחומרי הדברה, מוגדרים רעילים למערכת העצבים.

אף על פי שמדינות מפותחות הצליחו להפחית במידה ניכרת את זיהום האוויר ואת החשיפה לעופרת, האוכלוסיות במדינות האלה חשופות לסוגי מזהמים רבים שכיום אין מידע מספיק בנוגע להיקף הפגיעה שלהם. מדובר בין השאר במתכות רעילות כמו כספית ובחומרים הגורמים לשיבוש פעילות המערכת האנדוקרינית. מכיוון שהשפעתם של חומרים רבים אינה מובאת בחשבון, צוות המומחים מעריך שהיקף הנזקים הבריאותיים המוצג בסקירה נמוך הרבה יותר מהיקפם בפועל.

נהר שכמעט יבש לחלוטין בעקבות החום הכבד בדלהי שבהודו, החודש
Manish Swarup/אי־פי

אחת הדוגמאות להיקפן הלא ידוע של ההשפעות הבריאותיות הוא הזיהום שמחוללת קבוצת תרכובות תעשייתיות הנקראות PFAS. תרכובות אלו נמצאות בין השאר בקצף כיבוי ובציפויים של סירים ושל מחבתות. הן גורמות למחלות בבלוטת התריס, לסרטן, לנזק בכבד ולפגיעה במערכת החיסון. בשבוע שעבר דיווחו משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים כי תרכובות אלו נמצאו בהיקף נרחב במקורות מים בישראל. שאריות של החומרים נמצאו בשליש ממכוני הטיהור העירוניים שנבדקו, וכמעט במחצית שפכי מפעלי תעשייה. בכמה מוקדים נמצאו ריכוזים גבוהים. "התרכובות הללו הן רק דוגמה אחת לכימיקלים שהתברר שיש להגביל את השימוש בהם", ציינה רעות רבי, מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים במשרד להגנת הסביבה. "יש עוד כימיקלים רבים הנמצאים בשימוש יום־יומי שנדרש ללמוד את הסיכון העולה מהם ולצמצמו".

כמה מהזיהומים יוצרים שרשרת של פגיעות נוספות בסביבה. בשנה שעברה פרסמו חוקרים במכון לחקר ימים ואגמים ובבית חולים לניאדו ממצאי דגימות מים מנחל אלכסנדר, שבו יש זיהום רב של שפכים בדרגת טיהור נמוכה. בדגימות אלו נמצאו חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה, והחוקרים ציינו שמתרחצים בחוף הים הסמוך לשפך הנחל עלולים להיחשף להם. "הממצאים מנחל אלכסנדר מדאיגים מאוד", אמר ד"ר יובל ארבל מעמותת צלול. "חשוב לציין שהם נמצאו גם בחלק של הנחל שאינו מושפע משפכים המגיעים משטחי הרשות הפלסטינית — כלומר מדובר בגלישות ביוב מישובים בתוך ישראל". לדבריו, ריכוזים גבוהים של חיידקים נמצאו בנחלים נוספים הזורמים לים ובהם הירקון, פולג ולכיש, וגם משום כך "יש להשקיע את מרב המשאבים כדי לעצור את התופעה של הגלשת ביוב וקולחים לנחלים".

ועדת המומחים קובעת בסקירה שצריך לראות בזיהום חלק מאיום סביבתי נרחב יותר, ובכלל זה משבר האקלים והפגיעה במגוון הביולוגי. לדברי החברים בה, מדינות העולם המפותחות אינן מכירות בכך ואינן כוללות את הטיפול בזיהום בתוכניות הסיוע למדינות מתפתחות. לשם דוגמה ציין פולר את העובדה שמניעת חשיפה לעופרת אינה נכללת ביעדי הפיתוח בר־קיימא שגיבש האו"ם בשנים האחרונות. עם זאת, יש מדינות מתפתחות שהבינו כי מדובר באיום קיומי, והן מנסות לגבש תוכנית להפחתת הזיהום. כך למשל מדגסקר — אחת המדינות העניות בעולם — החליטה להשקיע משאבים בלחימה בזיהום סביבתי.

צוות המומחים מציע להקים צוות מדענים בינלאומי שיסייע בגיבוש מדיניות למניעת זיהום ויפעל במתכונת דומה לזו של צוות המדענים בתחום האקלים, הפועל מטעם האו"ם. כמו כן הם קוראים להגדיל את הסיוע הכספי למדינות מתפתחות, כדי שיוכלו לעקוב אחר השפעות הזיהום ויפעלו להפחתתו. לדבריהם, כדאי להתחיל במעקב ובניטור בסיסיים שחסרים במקומות רבים: כיום, רק לשבע מתוך 54 מדינות באפריקה יש מערכות למדידת איכות אוויר בתחומן, וגם הן פועלות באופן חלקי בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו