פרשנות ארה"ב השלימה עם הסיכוי הנמוך להסכם עם איראן, בישראל עוד חוששים שייחתם
היסוסי הממשל באשר למגעים בווינה גוברים לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר, בשעה שמקורות מדיניים בישראל מעריכים את הסיכויים לחתימה כ-"50־50"
היסוסי הממשל באשר למגעים בווינה גוברים לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר, בשעה שמקורות מדיניים בישראל מעריכים את הסיכויים לחתימה כ-"50־50"
לשתי המדינות חשבונות פתוחים: תקיפות בסוריה ולעומתם ניסיונות פיגוע ביהודים בחו"ל. בהיעדר יכולת רלוונטית, פעולה נגד אתרי הגרעין אינה על הפרק כרגע
אין זה מקרה שאלבומו החדש של הראפר עורר התרגשות כה גדולה. גם לאחר שהתפרסם והתעשר, מה שיש לו לומר על חיי השחורים באמריקה רחב ומשמעותי הרבה מעבר לתיאור חייו
הכותרות דיברו על תרגול תקיפה באיראן, אבל בפועל שתי המדינות אינן קרובות למלחמה יותר מבכל שלב אחר בשנים האחרונות. בחיים עצמם, האיום הביטחוני המוחשי ביותר נשקף דווקא מג'נין
הנימוק המרכזי להחלטה הוא שאין חשד לפלילים, אך נראה שסיבה נוספת היא ההערכה בצה"ל כי חקירת לוחמים באזהרה תעורר מחלוקת קשה בצבא ובחברה הישראלית. סביר שההחלטה, שעליה לא פורסמה הודעה רשמית, תעורר ביקורת בממשל בארה"ב
החלטת צה"ל להתיר את פרסום שמו ותמונתו של חיר א־דין היא שינוי מדיניות המאפשר דיון רחב, רווי סנטימנטים, סביב דמותו של הקצין. הפעולה בה נהרג היתה כישלון מבצעי של צה"ל, אשר במבט לאחור נראה כאיתות אחרון מעולם שחלף וכבר כמעט איננו
השינויים בלשכת בנט מגדילים את הסיכון להרפתקאות ביטחוניות, ומצבו הדחוק עשוי להכניס שיקולים פוליטיים להחלטות אסטרטגיות. בינתיים השטח ממשיך לבעור, ויום הנכבה שיצוין היום וכן יום ירושלים בעוד שבועיים לא מסמנים רגיעה
הרג שירין אבו עאקלה יכול להפוך למהדורה מעודכנת של פרשת מוחמד א-דורה אם האמת לא תתברר ■ הפרצות בגדר מהוות איום ביותר ממובן אחד ■ ולפי אלוף אייל זמיר, ישנו איום איראני לא פחות גדול מהגרעין
התחקיר שנערך בפיקוד מרכז גילה כי הלוחמים ירו כמה עשרות קליעים, ומנגד חמושים פלסטינים ירו כמה מאות. בשלב זה לא ברור מאיזה ירי שירין אבו עאקלה נפגעה, ובדיקה בליסטית של הקליע עשויה לשפוך אור על כך
ההתחמקות הישראלית, בלא הוכחות בצדה, משיגה את התוצאה ההפוכה מהרצוי ורק מחזקת את הנראטיב הפלסטיני על התקרית. חלק מהתגובות של בכירים ישראלים אינן מעידות על הבנה של חומרת המצב
גל הטרור מלמד כי המצב בשטחים לא השתנה משמעותית שנה אחרי המבצע בעזה. כשהממשלה בצרות ומערכת הביטחון מתקשה לעצור פיגועים, עשויה להחריף המחלוקת בין הדרג המדיני לצבאי
התלונות בדבר אופן לכידת המחבלים מעידות על חוסר התמצאות מוחלט, וגם על כוונות פוליטיות. התמשכות גל הטרור מתחילה לגבות מחיר גם בהכשרת חיילי צה"ל וגם בכשירות למלחמה
סגן י', מפקד כוח צה"ל שלכד את שני המחבלים שרצחו שלושה בני אדם באלעד, סיפר כי השניים "היו בהלם טוטאלי כשנתפסו". לדבריו, שני הפלסטינים לא ניסו להתנגד למעצרם כשנתפסו ונראו מותשים
אם היתה תקווה שסוף הרמדאן יביא עמו רגיעה, נראה שהתבדתה - ההשראה שמעוררים הפיגועים משאירה את האש בוערת. ישראל מצליחה לפענח את הפיגועים ולשים ידה על המבצעים, אך מתקשה לגבש התרעות מודיעין מוקדמות
מכיוון שהקואליציה מקרטעת ותוחלת חייה אינה ברורה, חלון ההזדמנויות של גנץ הולך וקטן ■ לאחר 70 יום כבר ברור: המלחמה של פעם עושה קאמבק באוקראינה, וזה נוגע גם לצה"ל ■ ומה נפתלי בנט מסרב להבין
שני המחבלים הגיעו לאמפי פארק בעיר עם גרזנים, תקפו אזרחים ונמלטו ■ המשטרה מחפשת אחריהם וההערכה היא שהם עדיין בשטח ישראל ■ הסגר על הגדה ורצועת עזה הוארך עד יום ראשון
ספר הביכורים של איש השב"כ לשעבר ניר זמיר, על איש מודיעין שנשלח למשימה אחרונה לאיתור טרוריסט איסלאמיסט, יצא לאור בסמיכות זמנים מקרית לגל הטרור האחרון. בשיחה איתו מסביר זמיר איך מגייסים מודיעין אנושי שיסייע במשימות כאלו, למה הסייבר לא יתפוס את מקומו לעולם וגם מדוע הוא עדיין מסרב לחשוף את פניו
מאחורי הכותרות מסתתרים ארבעה אתגרים: השינויים הדמוגרפיים יקשו על ישראל להמשיך לתחזק את הכיבוש, מחדל המשילות יורגש גם מעבר ליישובים הערביים, מודל הגיוס של צה"ל קורס בהדרגה והתקפות הסייבר הגוברות יגבו מחיר יקר
הצנזורה התירה היום לפרסם כי לוחם סיירת מטכ"ל ברק שרעבי נהרג בהתהפכות ג'יפ כמה קילומטרים לתוך שטח סוריה. לוחמים אחרים נפצעו וחולצו לשטח ישראל ללא חילופי אש
האפלה סביב אירועים רבים כבר אינה מוצדקת, ולמעשה נמשכת מכוח האינרציה. במערכת הביטחון מתלבטים כיום האם ומתי נכון להפעיל לוחמים מעבר לקווים - אך השאלות הגדולות כעת רחוקות שנות אור מהפעולה שבה נהרג סמ"ר ברק שרעבי, ושעליה דיבר השר