בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לסמלו המעצבן של יום העצמאות אין כל־כך קשר לחג, ואפילו לא לישראל

על מקורו של הפַּטִּישׁ

64תגובות
פטיש פלסטיק
רן בר יעקב / Ranbar

הפטיש הוא אחד מכלי העבודה הראשונים שידע האדם. בקניה התגלו "פטישים" בני 3.3 מיליון שנה — אבנים בגדלים וצורות שונים שבהם השתמשו האבות הקדומים של האדם כדי להכות בחומרים שונים. "פטישים" כאלה שימשו במשך תקופה ארוכה מאוד, עד שלפני כ–32 אלף שנים החלו לקשור להם ידיות עץ, וכך נוצר הפטיש בצורתו המוכרת.

לכלי חשוב זה יש שמות שונים. המַקֶּבֶת, למשל, מהשורש נק"ב, הוא הפטיש שבעזרתו רוצצה יעל את גולגולתו של סיסרא (שופטים ד', כ"א). ואילו הקוּרְנָס, שמופיע במשנה (למשל בשבת י"ב, א'), שאול מהמילה היוונית העתיקה ל"נבוט" — קוֹרִינִי. אלה הן מילים נדירות למדי, ואנו כמעט תמיד נעדיף את המילה פַּטִּישׁ. מקורה במקרא: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָה וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (ירמיהו כ"ג, כ"ט).

מה מקור המילה פטיש? מכיוון שהפועל פַטַשַׂ מורה בערבית על "רידוד, שיטוח", ייתכן שהפטיש קיבל את שמו בשל תפקידו. אפשרות אחרת היא שהשם מתייחס לצורת הכלי. בארמית סורית, פַּטְשָׁא הוא "בעל אף שטוח", ובערבית, פִטִיסַה מורה על "חוטם חזיר", כך שייתכן שהשם קשור דווקא לצורת הפטיש, ולהיותו בעל "אף" שטוח.

אך הפטיש אינו רק כלי עבודה חשוב. הוא גם סמל, ובחברה הישראלית פטיש הפלסטיק הוא אחד מסמלי חגיגותת יום העצמאות. ניתן היה לחשוב שיש בכך משמעות סמלית — שאולי הפטיש מסמל את בניין הארץ וכו'. אבל פטיש הפלסטיק תפס את מקומו כסמל החג לא מתוך מחשבה מיוחדת, אלא די במקרה.

"לשווייצרים המסכנים אין מתי לעשות שמח", דיווחה ב–1964 שרי רובר, כתבת "מעריב" בשווייץ, על חגיגות אוגוסט בז'נבה. "אין להם חג פורים, אף לא חנוכה, ואפילו 'יום עצמאות' לא הצליחו לארגן. חשבו תושבי באזל והמציאו את ה'קרנבל'! במשך שלושה ימים ושלושה לילות רצופים הם מתהוללים ומתקנדסים... השנה הכניסו חידוש: מוכרים לקהל פטישים קטנים מפלסטיק, והשמחה מתבטאת בכך שבחור הרואה נערה המוצאת חן בעיניו, מרביץ על ראשה בפטיש".

יהודי שווייצרי שראה באותה שנה את ההתלהבות שבה התקבלו פטישי הפלסטיק המצפצפים בשווייץ זיהה הזדמנות עסקית. חמוש בפטיש כזה, הוא קפץ על מטוס לישראל ומצא את עצמו במפעל הפלסטיק הקטן של יוסף אלפנדרי בדרום תל אביב. "הצעתי לאיש שותפות בייצור וברווחים", נזכר היצרן אלפנדרי בראיון שפורסם ב"מעריב" באפריל 1990. "הוא היסס, ולמחרת חזר עם תשובה חיובית. לא היתה לנו אגורה. את השטנץ ליציקת הפטיש רכשנו בהקפה. זה היה הימור על מוצר שאפילו לא ידענו בדיוק מה מקורו". תחילה ניסה אלפרנדי למכור את הפטישים באמצעות קמעונאי, אך משנכשל שינה אסטרטגיה. "לקחנו עגלה רתומה לסוסה של אבא של אחת הפועלות שלי, והעמסנו עליה כמה מאות פטישים. ביקשתי מהעגלון שיעשה סיבוב בעיר ויצעק 'פטיש בלירה'. אחרי חצי שעה חזר בדהרה פראית וצעק: 'תמלא את העגלה מחדש'. ככה נכנסנו לשוק".

"בעצם לא התכוונתי שישתמשו בפטיש ביום העצמאות", סיפר באותו ראיון, "אבל לגמרי במקרה יצאנו עם המוצר בפורים, וגל המכירות הראשון נמשך גם ביום העצמאות".

אותו יום העצמאות תואר בכתבה ב"על המשמר" במאי 1965: "כל השנים האחרונות היינו מהללים עצמאות המדינה בתקע שופר: שופרות פה, שופרות קרטון — תרועה גדולה. השנה, נהיינו מודרניים יותר — שוב לא שופרות, אלא פטישי פלאסטיק קטנים, שכל הרוצה, הריהם גם שופרות קטנים… קול צקצוקם של פטישי הפלאסטיק — אי־אפשר להיפטר ממנו: אם שעמדנו מול הבמות ושמענו נבל וכנור — כנורותיהם של תזמורת החתונות, אם ששמענו תופים וחזינו בחולם של להקות תימניות ולהקות הריקוד של ההסתדרות".

הפטישים חזרו גם בימי העצמאות הבאים, וב–1969 הם כבר כונו "פטישי יום העצמאות". בשנות ה–70 מעמדם כסמל החגיגות היה כבר מבוסס: תמונת האילוסטרציה לחגיגות העצמאות של 1971 ב"מעריב" היתה של ילדים מכים את ראש העיר ירושלים טדי קולק בפטיש.

אף על פי שרבים התלוננו בעיתונים על הפטישים וצפצופם, הם נותרו פופולריים עד לראשית ה–21, אז מכירותיהם החלו להידלדל. הילדים העדיפו להציק זה לזה עם ספריי קצף וחוטים, ולפני כעשור תפסו את מקומם של הפטישים המצפצפים פטישי פלסטיק מתנפחים, לרוב בצבעי דגל ישראל, שבהם מכים ילדים זה את זה. לפחות הם לא מצפצפים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו