היא כתבה את המדריך "איך לרצוח את בעלך". ואז בעלה נרצח

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היא כתבה את המדריך "איך לרצוח את בעלך". ואז בעלה נרצח

לכתבה
ברופי בבית המשפט. הרעיפה שבחים על בעלה ועל החיים שבנו יחד Dave Killen / The Oregonian / AP

התביעה באורגון משוכנעת שננסי ברופי, סופרת של רומנים רומנטיים, התנקשה בחיי בעלה בשתי יריות אקדח במבצע מתוכנן בקפידה. היא מצדה טוענת שהסיפור האמיתי הוא סיפור על אהבה

תגובות

מהן השיטות הטובות ביותר לרצוח בן זוג? לדברי ננסי ברופי, מחברת רומנים רומנטיים, הקריירה שלה כסופרת הובילה אותה לא פעם לחשוב על מקרי רצח ועל האופן שבו הם נחקרים. השאלה הזאת, כיצד נראה הרצח המושלם, כזה שלא מותיר עקבות, העסיקה אותה.

אישה שרוצחת את בעלה תהפוך כמעט בוודאות לחשודה מרכזית, כתבה ברופי במדריך שפירסמה ברשת לפני כעשור, תחת הכותרת "איך לרצוח את בעלך". לפי ברופי, הרוצחת צריכה להיות "מאורגנת, חסרת רחמים ופיקחית ביותר".

במקום אחר במדריך היא התנסחה בגוף ראשון: "אם הרצח אמור לשחרר אותי לחופשי, אני בהחלט לא רוצה להעביר את זמני בכלא. אבקש לומר בבירור ולציטוט: אני לא אוהבת סרבלים וכתום הוא לא הצבע שלי".

שבע שנים לאחר מכן נרצח בעלה של ברופי, דניאל. הוא נורה פעמיים במקום עבודתו, מכון קולינרי בפורטלנד, אורגון, לשם הגיע בבוקר שטוף שמש בחודש יוני. כעת מבקשות רשויות אכיפת החוק באורגון להוכיח שברופי, בת 71, התנקשה בחיי בעלה בערמומיות אכזרית. אותה ערמומיות שברופי חשבה בעבר שתידרש למי שיבקש לבצע רצח ולחמוק מהרשעה.

לפי התביעה, היא הרכיבה אקדח מכמה חלקים, כדי לא להשתמש באקדח מסומן שישאיר עקבות; היא תקפה במקום שלא רושת במצלמות; בחרה שעה שבה לא יהיו עדים; וביקשה לפדות שורה של ביטוחי חיים ימים ספורים לאחר מכן.

השבוע התייצבה ברופי בבית המשפט, שם תיארה בבכי את האובדן. היא סיפרה על מערכת יחסים מאושרת שנמשכה 25 שנה, ופירטה תוכניות משותפות לטיולים בעולם לאחר הפרישה. היא תיארה את בעלה כחכם, מצחיק, אדיב וצנוע, ואמרה שמעולם לא היו ביניהם סכסוכים רציניים. להפך, אמרה, תמיד הם היו מחויבים זה לזה.

"החולשות שלו היו נקודות החוזק שלי", העידה ברופי. "נקודות החוזק שלי נטו להיות החולשות שלו. יחד, זו היתה התאמה מיידית שמעולם לא פסקה".

***

בני הזוג ברופי נפגשו בתחילת שנות ה–90, כשננסי החלה ללמוד בבית הספר הקולינרי שבו לימד דניאל. השניים החלו לצאת, ובהמשך התחתנו ובנו חיים שקטים בפרברי פורטלנד. דניאל גידל תרנגולות ותבלינים בחצר האחורית, ואילו ננסי עסקה בכתיבה רומנטית, בעודה מתפרנסת ממכירת ביטוחי חיים.

ננסי לא קצרה הצלחה כסופרת. הרומנים שלה פורסמו בהוצאה עצמית, ועל הכריכות של ספריה התנוססו גברים חשופי חזה, תחת שמות כמו "הבעל הלא נכון" ו"השוטר הלא נכון". היא נהגה לבלות את הבוקר בכתיבה במיטה, ובעלה היה מביא לה קפה מסטארבקס.

"הסיפורים שלי עוסקים בגברים יפים ובנשים חזקות, במשפחות שלא תמיד עובדות, בשמחה שבמציאת אהבה ובקושי לגרום לה להתמיד", כתבה ברופי כשהציגה את ספריה ואת הביוגרפיה שלה, שם הרעיפה שבחים על בעלה ועל החיים שבנו יחד.

לבני הזוג לא היו ילדים משותפים, אך קרובי משפחה וחברים שיבחו את הקשר שלהם. אחייניתה של ננסי, סוזן אסטרדה, התגוררה עם בני הזוג במשך שנה לפני כעשור. היא סיפרה שלשניים היתה מערכת יחסים תומכת: ננסי היתה מפסיקה לכתוב כדי לעזור לבעלה בבית, והוא היה מבשל ואורז לה ארוחות צהריים לפני שהיתה יוצאת לעבודה. "זו היתה מערכת יחסים שגרמה לי לחשוב שנישואים הם אולי לא רעיון רע", העידה אסטרדה.

בבוקר 2 ביוני 2018 גילו סטודנטים שהגיעו למכון הקולינרי את גופתו של דניאל ברופי על רצפת המטבח. לפני שנורה הוא מילא דליים של מים וקרח, זמן קצר אחרי שהגיע ופתח את הבניין. בהמשך אותו הבוקר הגיעה ננסי למקום, לאחר שנודע לה על פעילות משטרתית חריגה במקום עבודתה של בעלה. הבלשים סיפרו לה שהאיש שאיתו חיה במשך חצי יובל נהרג.

בני הזוג ברופי. קרובי משפחה וחברים שיבחו את הקשר שלהם והעידו על מערכת יחסים תומכת

ברופי סיפרה להם שבעלה קם בסביבות ארבע לפנות בוקר כדי להאכיל את התרנגולות ולטייל עם הכלבים, ושהיא התעוררה כשהוא עלה לקומה השנייה להתקלח. הם החליפו כמה מילים על הנזילה בכיור, ואז הוא הלך לעבודה. לדברי ברופי, הוא יצא קצת אחרי שבע.

אנתוני מריל, הבלש ממשטרת פורטלנד ששמע ממנה את הדברים, סיפר כי "באותו שלב ראינו אותה כבת זוג אבלה, אישה שזה עתה גילתה שבעלה נרצח באכזריות. ריחמנו עליה". השוטרים לקחו את ברופי הביתה, שם הובילה אותם לאקדח שהוחזק בארון. היא סיפרה שקנתה את הנשק לאחר הירי בבית הספר בפארקלנד, פלורידה, שעורר בה חשש לביטחונה.

בלשים אחרים סרקו את זירת הירי וחיפשו צילומי אבטחה. בזירה עצמה לא היו מצלמות, אך בפיצרייה סמוכה הוצבה מצלמה שתיעדה את הנעשה ברחוב. החוקרים עברו על התיעוד וחיפשו פרט חריג כלשהו משעות הבוקר המוקדמות של אותו היום. עד מהרה הם נתקלו בפרט כזה, שגרם להם להריץ את ההקלטה לאחור כדי לבחון אותה שוב ושוב: בשעה מוקדמת באותו בוקר חלף במקום מיני־ואן טויוטה ישן, בדיוק כמו זה של ננסי ברופי.

המיני־ואן הזה, גילו הבלשים בזריזות, הופיע בצילומי אבטחה נוספים מרחבי השכונה. התביעה טוענת כי אין ספק שננסי ברופי היא שנהגה ברכב, שנצפה לראשונה באזור ב–6:39 בבוקר. לפי הגרסה שמסרה ברופי לשוטרים, בשעה הזאת היא היתה עדיין במיטה. אחת ממצלמות האבטחה בשכונה תפסה את הרכב של ברופי חונה על צלע גבעה שהשקיפה אל המכון הקולינרי. מצלמות אחרות קלטו את הרכב ליד המכון בערך ב–7:08 בבוקר, ואז שוב כ–20 דקות לאחר מכן. לפי החוקרים, זה חלון הזמן שבו אירע הרצח.

***

ברופי העידה השבוע שהיא לא זכרה שהיתה במקום בשעות הבוקר המוקדמות, ובכלל, שלא זכרה הרבה מאותו בוקר בגלל ההלם על מות בעלה. היא אמרה שייתכן שקפצה כהרגלה לסטארבקס במהלך כתיבת הערות לסיפור האחרון שלה, ואולי זו הסיבה שמכוניתה הופיעה בצילומי האבטחה, אך לא היתה בטוחה.

אך הסיפור לא נגמר בצילומי האבטחה. החוקרים גילו שברופי רכשה ערכה של "אקדח רפאים", אוסף של חלקים לייצור כלי נשק לא רשום. כשברופי לקחה את השוטרים לאקדח בארון, סמוך אחרי הרצח, היא לא ציינה זאת. היא גם לא אמרה שרכשה באתר איביי מכלול שאפשר להרכיב על האקדח שהחזיקה בבית. אילו אכן הרכיבה אותו לקראת הרצח ולאחר מכן הסירה אותו, היא הבטיחה בכך שאי־אפשר יהיה לקשור את האקדח שברשותה לסימנים הייחודיים של הכדורים שפגעו בבעלה. המכלול הזה לא נמצא מעולם.

ברופי העידה שקנתה את ערכת אקדח הרפאים והמכלול לצורך מחקר לקראת ספר חדש. לדבריה, הרומן אמור היה לפרוס את סיפורה של אישה שנמצאת במערכת יחסים מתעללת, שמחליטה לרכוש חלקי אקדח בהדרגה, חלק אחד כל חודש, עד שיהיה ברשותה נשק שלם. רישומי הבנק הראו שהתשלומים עבור החלקים הגיעו מהחשבון המשותף של בני הזוג, וברופי טענה שלא זו בלבד שבעלה היה מודע לרכישות, הוא אף פתח איתה את ערכת האקדח כשהיא הגיעה בדואר.

אחייניתה של ברופי, שהתגוררה עם בני הזוג במשך שנה, סיפרה שהיתה להם מערכת יחסים תומכת, ושברופי היתה יוצאת לעבודה עם ארוחות צהריים שבעלה בישל וארז לה. "זו היתה מערכת יחסים שגרמה לי לחשוב שנישואים הם אולי לא רעיון רע"

אלא שבסצנה דרמטית במהלך העדות שלה הודתה ברופי כי בשלב מסוים פירקה את האקדח שקנתה לאחר הירי בפלורידה, אף שלפי עדותה מדובר בנשק שנועד להגנה ולא למחקר. סגן התובע המחוזי, שון אוברסטריט, נזעק ומיהר להביא את האקדח לדוכן העדים. מדוע, שאל, היה עליה לקנות חלקי אקדח נוספים לשם מחקר, אם כבר היה לה אקדח אחד בבית?

ברופי אמרה שהתעניינה בחלקי הנשק השונים, וביקשה לבחון כיצד הדמות בספרה עשויה לרכוש אותם. "זה נועד לכתיבה", הסבירה. "זה לא נועד, כטענתכם, כדי לרצוח את בעלי".

ההגנה טוענת כי צילומי האבטחה מספקים רמזים לגבי חשודים פוטנציאליים נוספים. לפי הסנגורים, בחומרים שאספה המשטרה נראים חסרי בית שמסתובבים בשכונה, כמו גם תיעוד של אדם אחד כשהוא מסתתר מאחורי קיר ומסתכל בתיקו בעת הגעת השוטרים לזירה. החוקרים אמרו שלא הצליחו לזהות את האיש. הם הוסיפו כי איש לא נגע בארנק, בטלפון הנייד או במפתחות המכונית של הנרצח.

לפי התביעה, לננסי ברופי היה תמריץ כספי לרצוח את בעלה. בני הזוג חוו תקופה של חוסר יציבות פיננסית ונאלצו לקחת הלוואה. למרות זאת, הם הוציאו מאות דולרים בחודש על פרמיות ביטוחי חיים. הסנגורים טענו מנגד כי ברופי רכשה פוליסות בשל עבודתה כסוכנת ביטוח, וכי היא אינה המוטבת בכולן. בעקבות מותו של בעלה, אמרו התובעים, ביקשה ברופי לפדות פוליסות בשווי 1.4 מיליון דולר.

ארבעה ימים לאחר הרצח שוחחה ברופי עם אחד החוקרים, וביקשה ממנו לספק לה הצהרה שלפיה היא איננה חשודה בפרשה. השיחה בין השניים הוקלטה. הבלש, שנשמע מופתע, שאל מדוע, וברופי ענתה שזוהי בקשה של חברת הביטוח: "הם לא ירצו לשלם אם יתברר שנסעתי בסתר למכון ויריתי בבעלי כי חשבתי, ש'להגיע לגיל זיקנה בלי דן אחרי 25 שנה זה באמת מה שאני רוצה'".

כעבור שלושה חודשים היא הואשמה ברצח בעלה.

תרגום: מרב שמבן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות