"חומר החיים" של איש התקשורת המנוח יצחק לבני מתגלה כיצירה מפעימה
ספר הזיכרונות המונומנטלי שהותיר אחריו יצחק לבני חושף כישרון מפתיע של סופר גדול, וגם את תל אביב שהיתה ואיננה
ספרה של אורלי אזולאי מבקר בלהט את שלטון נשיא ארה"ב לשעבר, אך נענה למאפייניו הבולטים: ראייה שטוחה של המציאות, חפיפניקיות והפיכת הפוליטיקה לבידור
רצח, התאבדות, תקיפה מינית ושלל פגעים בגוף ובנפש ממלאים את סיפוריה של לודמילה פטרושבסקיה, שכתובים בווירטואוזיות ומצטברים לקובץ עוכר שלווה
הגר להב מתארת בספרה מודל שיכול להכיל בנינוחות חילוניות לצד רגש אמוני - ומיטיבה לנתח את התפוגגות ההגדרות המוכרות של זהות דתית בישראל
הממואר המוצלח של סטפני לנד, מתאר איך נראים באמת חיים מתחת לקו העוני ומשרה על הקוראים מחנק פיזי
הרומן הקלאסי של צ'רלס דיקנס, שיוצא בתרגום חדש לעברית, מתאפיין ברוח אופטימית שהופכת אותו למתאים לכולם
גם אם מתעלמים מהליהוק הבעייתי של רוצח בבגדי נשים, הספר החמישי בסדרת המותחנים של ג'יי־קיי רולינג, תחת השם רוברט גלבריית, מייגע ומאכזב
ב-1924 התקבל סבי, העיתונאי הרוויזיוניסטי ד"ר זאב בנימין פון וייזל, אצל "ח'ליף כל המאמינים", המלך החיג'אזי חוסיין, והיה האירופאי היחיד שאכל עמו את ארוחתו המלכותית האחרונה לפני גלותו. הוא היה אורחו של המלך אבן סעוד, בן־בית בארמונו של אמיר עבר הירדן עבדאללה והמלווה האישי ומתורגמנו של פואד מלך מצרים בביקורו הממלכתי בגרמניה. ב-1936 פירסם בגרמנית יחד עם לב נוסימבאום, שנודע בשמות "אסד ביי" ו"קורבן סעיד", את הספר "אללה הוא אכבר". כשיצא הספר במהדורה מחודשת בגרמניה ב-2002 הושמט שמו של סבי. לאחר מאבק משפטי לעשות צדק עם שמו בגרמניה החלטתי לתרגם את "אללה הוא אכבר" לעברית. לפנינו הפרק על עליית הווהאביה, התנועה שהיתה לימים לדתה הרשמית של ערב הסעודית
"גבירותיי ורבותיי, מהפך" מתמקד בארבע השנים הראשונות לשלטון הימין ומיטיב לתאר את סוד קסמו של מנחם בגין. זהו אמנם שיר הלל למנהיג המנוח, אולם הספר מאפשר להבין לעומק את הסיבה המרכזית לתבוסת השמאל ב–1977 ולכישלונו המתמשך מאז
"לא עלה בדעתו של אף אחד במזרח, שמדבר נג'ד היה הנקודה היחידה עלי־אדמות, שם הרעיון של מוחמד על מדינת האלוהים, על חרב וקוראן, יתקיים במקור הפרימיטיבי הטהור". פרק מהספר "אללה הוא אכבר"
רשמים מביקור בתערוכות החדשות של טלי בן בסט וגלעד לייבה
רופאת האליל שלנו מצוידת בתואר דוקטור לגיטימי כנראה. כמו כל רופא אליל היא מציעה "תרופה" הנראית פלאית בפשטותה ואיך לא חשבנו עליה קודם? אם "הנוער" לא אוהב ללמוד תנ"ך נחסוך לו את מרבית פרקיו שהיו נלמדים אי־פעם כחוליה מרכזית בחינוך הציוני הארץ ישראלי ונחשבו כמקור החינוך לצדק חברתי. אם לימודי הספרות אינם הולכים לשום מקום נצמצם את תוכנית הלימודים לחצי מניין שירים ושני פרקי פרוזה. נבטל את בחינת הבגרות ונציע לו שיכתוב עבודה על שיר אחד ובה יציע תיקונים למשורר כדי שהשיר ייהפך למסר תועלתי־מעשי
אליזבת אנסקומב, פיליפה פוט, אייריס מרדוק ומרי מידג'לי היו ארבע נשות־רוח בריטיות שחשבו וכתבו והחליפו זו עם זו מאהבים, וקיימו יחסי חברות קרובים ודיאלוג אינטלקטואלי פורה. בנג'מין ליפסקומב כתב עליהן ספר
שיר מאת יעל סטטמן
רומן הביכורים של דריה שועלי הוא ממתק אנרגטי שמספק בידור מהוקצע והסחת דעת נחוצה
כשמרותקים למיטה או לבית אין דבר משמח מקריאת ספרים, וקראתי בחודשיים האחרונים כמה וכמה ספרים. המשמח ביותר היה "המוח רחב משמים", מבחר שירים של המשוררת האמריקאית הגדולה אמילי דיקינסון שתירגם שמעון זנדבנק, גדול מתרגמי השירה שלנו. תמיד חשבתי שאמילי דיקינסון אינה ניתנת לתרגום, והנה הנס הזה
רק רומן גדול כמו "זיכרונות של אנטישמי" יכול לאפשר לנו לחוות, ולו בעקיפין, את רוח התקופה מנקודת מבטם של אנטישמים "קטנים", א־פוליטיים ואגביים, ולהבין מעוד זווית את הנסיבות שאיפשרו את תרגומה למעשים
"טיפסתי אל עבר הקולות במדרגות הצרות העולות אל גג הבית והנה אש גדולה עולה השמימה והמון אנשים מפזזים, ומהם שתינוקות של חלאקעס רכובים על כתפיהם, ואבי בראש כל הרוקדים, בעיניים עצומות רוקד ושר במתק קול, בר יחויֶיא, בר יחויֶיא, וכולם עונים אחריו, בר יחוייא נמשחת אשריכו, שמן שׂוּשוׂין מֵחבֵריכו". דבורה ברגמן, פרופסור לשירה העברית של הרנסנס והבארוק, נזכרת בל"ג בעומר של ילדותה
| שם האירוע | מקום | תאריך ושעה |
|---|---|---|
