בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי עיכוב ממושך, משרד הבריאות פרסם נוהל לטיפול בהטרדה מינית של עובדי רפואה

הנוהל קובע בין היתר כי כל מוסד רפואי יכין תוכנית למניעת פגיעות מיניות בתוך חצי שנה. פעילות שהיו מעורבות בגיבושו מתחו ביקורת על התוצאה: אין בו בשר, הוא לא יעזור למתמחה שהוטרדה

17תגובות
שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, בפברואר
הדס פרוש

משרד הבריאות פרסם היום (שני) להערות הציבור נוהל למניעה וטיפול בפגיעות מיניות בין עובדים במערכת הבריאות. בשבוע שעבר פורסם ב"הארץ" כי משרד הבריאות נמנע מלפרסם את הנוהל, אף שחלפו ארבע שנים מתחילת העבודה עליו ושנה מאז גיבושו. יו"ר הוועדה שקידמה את הנושא, ד"ר ליאור שחר, התפטרה בעקבות העיכוב הממושך. לאחר הפרסום הבטיח שר הבריאות ניצן הורוביץ כי הנוהל יפורסם להערות בתוך שבוע. הנוהל צפוי להיכנס לתוקף בשבועות הקרובים.

הנוהל מגדיר כללים ודרכי מניעה, טיפול והתמודדות עם הטרדות ופגיעות מיניות בין צוותים בכל מוסדות הבריאות בישראל, וקובע כיצד יש לטפל בתלונות של מוטרדות ומוטרדים בקרב עובדי מערכת הבריאות.

לפי הנוהל, כל מוסד רפואי מחויב להכין בתוך שישה חודשים תוכנית למניעת פגיעות מיניות. הוא גם קובע כי ועדות המשמעת הפנימיות שדנות בתלונות על הטרדה מינית צריכות להיות מאוזנות מגדרית ומגזרית ככל הניתן, ושלפחות חבר ועדה אחד צריך להיות בעל הכשרה בטיפול בהטרדות מיניות. משרד הבריאות קובע כי הטיפול בתלונות "ייעשה ביעילות וללא דיחוי. לצורך כך, יש לקבוע לוחות זמנים סבירים, ולפרסם אותם לידיעת העובדים". בנוסף, הוא מבהיר כי הגשת תלונה לא תפגע במתלוננות, וכן שמסקנות בירור התלונות יימסרו למתלוננת ולנילון.

הנוהל גם קובע כי על הממונה על הטרדות מיניות במוסד לדווח פעם בשנה להנהלת הארגון על היקף וסוג התלונות בנושא הטרדה ופגיעה מינית, ועל מהלך ותוצאות הטיפול, ללא פרטים מזהים. כמו כן, נדרשים המוסדות להציג בפני הממונה הארצית במשרד הבריאות תוכנית שנתית למניעת הטרדה מינית וצעדי מניעה נוספים. הנוהל גם מאפשר במקרים חריגים לעובדים ולעובדות להתלונן ישירות לממונה הארצית, למשל במקרה של חשש לניגוד עניינים מצד הממונה על הנושא במוסד.

ד"ר ליאור שחר בתל אביב, בשנה שעברה
מוטי מילרוד

במאמר שכתבה ד"ר שחר ב"הארץ" היא ציינה כי משרד הבריאות הסיר במהלך העבודה על הנוהל את ההתייחסות המיוחדת לסטודנטים וסטודנטיות לרפואה שמוטרדים בזמן ההכשרה וההתנסות שלהם במוסדות הרפואיים. הנוהל שפורסם בסופו של דבר כן מתייחס לנושא, ומגדיר כי סטודנטיות שמבקשות להתלונן על פגיעה מינית בזמן ההכשרה יכולות לבחור אם לפנות לגורם המטפל בנושא במוסד שבו התרחשה הפגיעה או במקום לימודיהן.

עוד קובע הנוהל כי מנהלי המוסדות הרפואיים צריכים להגיש למשרד הבריאות בכל שנה סיכום של מספר התלונות שהוגשו, מספר התלונות שהתבררו כהטרדה מינית לפי החוק, פירוט של אופן הטיפול בהן, ומידע נוסף לצורך מעקב וגיבוש מדיניות רוחבית בנושא.

"מסמך פחדני"

פעילות ועובדות במערכת הבריאות שהיו מעורבות בגיבוש הנוהל מתחו ביקורת על נוסח הנוהל. לדברי חלקן, הוא לא מבטא נטילת אחריות של ממש מצד משרד הבריאות, ולא כולל צעדים שיכולים להביא לשינוי. "החוזר הוא יפה באופן תיאורטי, אבל בפועל אין בו בשר", אומרת אחת מהן.

ד"ר שחר אומרת כי הנוהל "הוא מאוד מעורפל, ובעצם מאפשר להשאיר את המצב פחות או יותר כפי שהוא כיום. זה מאוד בעייתי". היא מציינת כמה סעיפים שהיו בנוהל המקורי שגובש אך לא מופיעים כעת. בין היתר, שחר ביקשה להכניס לנוהל קביעה כי יש לספק הכשרה ייעודית וליווי מקצועי לממונות על ההטרדות המיניות במוסדות הבריאות, שכיום אין להן זמן ותקציב כדי להשקיע בתפקיד זה כראוי. היא מוסיפה כי היה ראוי למנות נציבה ארצית חיצונית למשרד הבריאות, שתהיה אחראית על הממונות המוסדיות, ושיהיה אפשר לפנות אליה במקרים מסוימים.

עוד אומרת שחר כי הנוהל היה צריך לכלול שקיפות לגבי פוגעים סדרתיים, "כך שהם לא יוכלו לעבור ממוסד למוסד ולהמשיך לפגוע, כפי שקורה היום". ביקורת זו נשמעה גם מפעילות ומעובדות נוספות. לדברי עובדת נוספת שהיתה מעורבת בגיבוש הנוהל, "לא ברור מה משרד הבריאות יעשה עם התלונות שיתקבלו אצלו. אין בו שום ריכוז ושיתוף מידע בין מוסדות לגבי מטרידים, ומטריד שעבד במוסד אחד יכול למחרת לעבוד במוסד אחר מבלי שמעסיק מודע להיסטוריה שלו. אין פה חידוש או מהפכה, אני לא רואה איך מסמך כזה עוזר למתמחה שהוטרדה על ידי רופא ויודעת שלא תקודם אם תתלונן. אין כאן שום דבר שגורם למנהל משאבי אנוש לפעול לטובתה".

ד"ר דפנה שוחט, רופאה ואחת הפעילות המרכזיות במאבק נגד הטרדות מיניות במערכת הבריאות, מוסיפה כי אף לא ברור אם מעסיק יכול לברר מול משרד הבריאות אם לעובד יש היסטוריה של הטרדות במקומות עבודה קודמים. לדבריה, "מדובר במסמך פחדני עם אפס לקיחת אחריות מצד משרד הבריאות, שמשתדל מאוד לא לדרוך על הבהונות של בעלי הכוח והשררה בממסד הרפואי".

שוחט מותחת ביקורת גם על הרכב ועדות המשמעת שדנות בתלונות בתוך המוסדות עצמם. "עדיין אין שקיפות איך ממנים אותן. כתוב שצריכים להשתדל שיהיה איזון מגדרי, ושאחד מהם צריך לעבור הכשרה כלשהי בפגיעות מיניות, אבל גם אישה יכולה להיות בורה גמורה בנושא. למה אנשים יכולים לקבוע גורלות בתחום שהם לא מבינים בו כלום?"

גורמים במשרד הבריאות אמרו בתגובה: "הנוהל לא מושלם. אנחנו יודעים שיש בו בעיות, וברור לנו שהוא שאין די במסמך כדי לשנות ולתקן את המצב באופן מלא ויסודי, בין היתר בשל מגבלות החוק, שלא מאפשר, למשל, צבירה והעברה של מידע אישי לגבי המטרידים. כדי לגבש נוהל משמעותי יותר, נדרשים גם שינוי בחקיקה".

העבודה על הנוהל החלה ב-2018 ביוזמת המועצה הלאומית לבריאות האישה, שפועלת תחת משרד הבריאות, ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. אולם רק לפני כשנה הצליח הצוות לשכנע את משרד הבריאות שנוהל ייעודי עבור עובדי מערכת הבריאות אכן נדרש ולא ניתן להסתפק בחוק הקיים למניעת הטרדה מינית. משרד הבריאות עיכב את פרסום הנוהל במשך שנה מאז שגובש, ופורסם רק כעת לאחר התערבות שר הבריאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו