לאוסקר אייזק נמאס משוברי קופות הוליוודיים. עד שהגיע הטלפון ממארוול

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאוסקר אייזק נמאס משוברי קופות הוליוודיים. עד שהגיע הטלפון ממארוול

לכתבה
אוסקר אייזק. "רציתי להתאהב שוב במשחק" Erik Tanner / NYT

השחקן המוערך היה חשדן כשהוצע לו תפקיד ראשי כפול ב"מון נייט", אבל אז נשבה בדמות מפוצלת האישיות: זבן וגיבור־על. בראיון הוא מספר איזו מהדמויות שגילם שינתה את חייו ואיך זה מרגיש להיות שגריר של דיסני ובו בזמן שחקן שייקספירי

2תגובות

בשלב זה בתולדותיה, "מארוול" לא מוכרת כמי שמשנה את נוסחת גיבורי־העל המוכחת שלה. ובכל זאת, הסדרה "מון נייט" של האולפן, שעלתה בדיסני+, נוטלת סיכונים מפתיעים. פרק הבכורה הציג בפני הצופים את סטיבן גרנט, זבן מגושם בחנות מתנות במוזיאון שמתדהר במבטא בריטי גרוע, בגילומו של אוסקר אייזק. השחקן מגלם גם את מארק ספקטור, שכיר־חרב אמריקאי אפור שיער שחולק את אותו הגוף עם גרנט — ושהוא גם "אביר הירח", לוחם פשע וגלגול של אל מצרי. כפי שמתגלה בסדרה, ספקטור סובל מילדות מהפרעת זהות דיסוציאטיבית (שנקראה פעם פיצול אישיות), וגרנט הוא זהות חלופית שיצר כדי להגן על עצמו מהטראומה.

גילום "אביר הירח" הוא סיכון גם מבחינת אייזק, בן 43, אף שכבר גילם דמויות בכמה ממותגי הפנטזיה הגדולים ביותר של הוליווד. במקביל לקריירה שלו בפרויקטים קטנים — הוא שיחק ב"המלט" וב"רומאו ויוליה" בתיאטרון הציבורי וכיכב בדרמות אינטימיות דוגמת "סופר הקלפים" ו"תמונות מחיי נישואין" — הוא גם הופיע בסדרות סרטים כמו "מלחמת הכוכבים" ו"אקס־מן". בזכות שוברי הקופות הפך אייזק למוכר יותר, אבל הוא היסס כשבמארוול הציעו לו לגלם את"אביר הירח", בין היתר כי תפקידים כאלו כרוכים בעבודה מפרכת ובחוסר משוב מיידי מהקהל. ההנאה בסדרה, הוא מסביר בראיון, נבעה מהיכולת להעמיק בדמות באופן שנכון לו, גם אם גישתו לא תמיד מתאימה לתבנית של מארוול.

קדימון "מון נייט". "חלק מהמשיכה לדמות נבעה דווקא מהאלמוניות שלה"

בין אם "מון נייט" יקבל בהמשך סרט משלו ובין אם יהיה חלק מצוות גיבורי־על כמו "הנוקמים", "זה לא כל כך משנה", אומר אייזק ממשרדי חברת ההפקות שלו ושל אשתו, הבמאית־תסריטאית אלווירה לינד, בברוקלין. "זו דמות חדשה ואנחנו מסתכנים איתה. הסיפור הוא תעלומה שנחשפת באיטיות. אם זה יתפוס כיוון אחר, נהדר".

"מתחת לכבודי? לא, לא הרגשתי ככה. רציתי להתפרנס כשחקן. לא היו לי מותרות של אתיקה או של יושרה (צוחק). הרגשתי שאני מסוגל להביא את נקודת המבט שלי לכל תפקיד שייפול לידי"

אתה מקבל שכר כפול על התפקיד הכפול שלך ב"אביר הירח"?

"באמת שכך היה צריך להיות. זה מצחיק כי זה בדיוק הדבר שהדאיג אותי: לא רציתי שתתעורר איזו תחושת אוננות עצמית סביב הכפילות הזאת. התעקשתי שאני לא מעוניין במעבר מזהות לזהות כגימיק, בסגנון ד"ר ג'קיל ומר הייד. הפרדתי לגמרי את מארק מסטיבן, אפילו שאלתי אם אפשר לצלם את הסצינות שלהם בימים נפרדים".

יש שחקנים שאומרים שכשמארוול מזמינה אותם, הם נענים מיד. אתה לא. למה?

"בזמנו לא הייתי להוט כל כך לקפוץ לתוך הפקת ענק. רציתי להתאהב שוב במשחק. הייתי קצת עייף, יש לי שני ילדים קטנים ונערכתי לקחת צעד אחורה, להופיע בסרטים קטנים יותר שלא ידרשו מחויבות גדולה. כשהגיעה ההצעה הזאת, התחושה הראשונה שלי היתה שזה תזמון גרוע".

"מון נייט". "זו מחווה לדברים שאני אוהב"
/אי־פי

כחובב קומיקס, הרגשת שנותנים לך דמות סוג ב' או ג'?

"כן, הם די הגיעו לתחתית החבית. למרות שאמרו דבר דומה בזמנו על איירון מן, ואז הוא שינה את הקולנוע לתמיד — ואיזו הופעה מהממת זו היתה (של רוברט דאוני ג'וניור). למען האמת, חלק מהמשיכה שלי לדמות נבעה דווקא מהאלמוניות שלה".

מאיפה שאבת השראה לאופן שבו אתה מגלם את גרנט?

"זו מחווה לדברים שאני אוהב, כמו פיטר סלרס ו"המשרד" הבריטי, הסדרה Stath Lets Flats והיוצר הבריטי קרל פילקינגטון. צפיתי גם ב"אהבה על הרצף" — האנשים על הרצף האוטיסטי שיוצאים לדייטים, שמרגישים את אותם דברים שאנחנו היינו מרגישים, אבל לא פיתחו את אותן מסכות כדי להסתתר מאחוריהן. הכל שם פתוח לגמרי. הדבר הזה ריגש אותי מאוד. התחלתי לעבוד על הדמות בבית, והילדים שלי כל הזמן ביקשו ממני לעשות אותה".

תותבות לפרצוף

אייזק דיבר בעבר על תחושת השחיקה בפרויקטים עתירי תקציב. על השאלה מתי החל להרגיש כך, הוא עונה: "מהאמצע ועד סוף טרילוגיית 'מלחמת הכוכבים'. מתחייבים לזמן ממושך ואתה צריך להיות זמין במועדים ספציפיים מאוד. התחלתי להתגעגע לעבודת תחקיר על דמות ולעבודה עם הבמאים הגדולים".

"סרטי 'מלחמת הכוכבים' הם ענקיים. גם אם הם כיפים, אתה מוציא המון אנרגיה ובסוף אתה פשוט תשוש. זה היה חלק מהפחד. לא חזיתי כמה גמישות יצירתית תהיה בסרט החדש, בכמה אנרגיה זה ימלא אותי"

גילמת כמה תפקידים בולטים בתיאטרון — האם הסרטים עתירי התקציב הם שנתנו לך הזדמנות לפרוץ?

"גילמתי כמה תפקידי־משנה בהפקות כמו 'רובין הוד' ו'סאקר פאנץ'', שנתנו לי הזדמנות לשחק על הבמות הגדולות. היה כיף ולאף אחד לא היה מושג מי אני. שיחקתי את מלך אנגליה ב'רובין הוד' ולאף אחד לא היתה בעיה עם זה. עכשיו, כשאני מפורסם יותר, פתאום עולה השאלה — הוא מסוגל בכלל לשחק אנגלי? ראוי שהוא ישחק אנגלי? כיום אנחנו יודעים הכל על כולם וקשה להשעות את הספק".

אייזק ב"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'ידיי". "התחלתי להתגעגע לעבודת תחקיר"
Jonathan Olley/Lucasfilm/ AP

כבוגר ג'וליארד ושחקן שייקספירי ותיק, לא חשבת שסרטים כאלה הם מתחת לכבודך?

"לא, לא הרגשתי ככה. רציתי להתפרנס כשחקן. לא היו לי מותרות של אתיקה או של יושרה. הרגשתי שאני מסוגל להביא את נקודת המבט שלי לכל תפקיד שייפול לידי. בהתחלה אמרתי — 'אם רק אקבל הזדמנות אחת, אני אוכיח...' ואז הייתי מקבל הזדמנות, זה בא והלך ושוב אמרתי: 'כנראה שאני צריך עוד הזדמנות'. אחרי כמה זמן היה לי ברור שהדברים היחידים שבהם אני שולט הם המיומנות שלי כשחקן והיכולת להמשיך להשתמש בה בכל תפקיד שמזדמן לי והוא טוב לדעתי".

התפקיד הראשי שלך ב"בתוך לואין דייוויס" היה אחת מאותן הזדמנויות?

"הסרט הזה שינה את חיי מכל מבחינה. זה היה התפקיד הראשי הראשון שלי, סרט של האחים כהן. ניגנתי מוזיקה. אני עדיין מתקשה להאמין שזה באמת קרה. רציתי כל כך את התפקיד הזה וקרעתי את התחת לקראתו. זה היה צירוף נסיבות מוצלח והאחים כהן הסתכנו כשלקחו מישהו לא ידוע יחסית".

לא מוזר לך שדווקא התפקיד הזה הביא אותך לעוד תפקידי פנטזיה? בקטע של "זה מה שהם חושבים עלי"?

"אני מספיק זמן בעסק הזה כדי לדעת שאין 'הם', יש רק אנשים שמנסים לעשות סרטים, בקנה מידה גדול או קטן. ג'יי־ג'יי (אברמס) רצה לפגוש אותי (ל'מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר') כשעדיין הצטלמתי ל'שנה קשוחה מאוד'. אני זוכר את זה כי אלברט ברוקס (ששיחק לצדו ב'שנה קשוחה מאוד') השאיר לי הודעה מצחיקה מג'יי־ג'יי כביכול, לפני שהלכתי לפגוש אותו. אתה הולך באמונה עיוורת. וכמובן, אלמלא עשיתי את זה, אולי הייתי זמין למשהו אחר שהיה מגיע. אי אפשר לדעת".

אייזק, ג'סטין טימברלייק וקרי מאליגן ב"בתוך לואין דיוויס"
AP

עוד לפני "מלחמת הכוכבים" הצטלמת ל"אקס־מן: אפוקליפסה". הסרט לא התקבל טוב, אם כי אני חושב שיצא לו מוניטין גרוע שלא בצדק. זה תפקיד שאתה מתנער ממנו?

"כשבמאי 'מון נייט' ואני התחלנו לברר איך ליצור את הסדרה מנקודת המבט שלנו, אמרנו שהרבה יותר חשוב שנהיה נאמנים להפרעת הזהות הדיסוציאטיבית מאשר לעלילה של איזה קומיקס"

"לא, אני לא מתנער. אני יודע בדיוק מה רציתי לעשות כשנכנסתי לזה. היו בסרט שחקנים מדהימים ורציתי לעבוד איתם: ג'יימס מקאבוי ומייקל פסבנדר וג'ניפר לורנס. בילדותי אספתי חוברות של אקס־מן ואהבתי את 'אפוקליפסה', הוא נראה לי דמות מוטרפת ומוזרה. ואז הגעתי לסט, הדביקו לי את כל חלקים התותבים האלה לפרצוף והלבישו אותי. לא הייתי מסוגל לזוז. לא ראיתי אף אחד. כל השחקנים שרציתי לעבוד איתם — בכלל לא הצלחתי לראות אותם. אני עדיין נזכר בתקופה הזאת בחיבה. חבל שלא יצא סרט טוב יותר ושלא טיפלו בדמויות טוב יותר, אבל אלה הסיכונים".

הצילומים שלך ל"חולית" של דניס וילנב — אתה מתייחס אליהם כאחת מאותן חוויות של סרטי מותג טיפוסיים?

"דניס הוא הסיבה שעשיתי את הסרט הזה. כשהוא פנה אליי עדיין לא היה לו בראש תפקיד ספציפי בשבילי. הוא אמר: 'אני עושה את 'חולית', רוצה? איזה תפקיד יעניין אותך?' החלטנו שזה יהיה התפקיד של לטו אטרידיס. היה מאתגר להיות צליל מאוד מסוים בתוך סימפוניה גדולה".

וידעת שלדמות הזאת יש תוחלת חיים מוגבלת?

"כן, זה היה חלק ממה שמשך אותי אליה".

אייזק וג'וש ברולין ב"חולית". "היה מאתגר להיות צליל מאוד מסוים בתוך סימפוניה גדולה"
Chia Bella James/ Warner Bros. P

התפקיד שלך ב"מלחמת הכוכבים" היה הדבר הכי קרוב בסגנונו להצעה של מארוול עם "מון נייט". האם זה מה שעשה גרם לך להיות חשדן בתחילה?

"אלה סרטים כל כך גדולים, ענקיים. גם אם הם כיפיים, אתה מוציא המון אנרגיה ובסוף העבודה אתה פשוט תשוש. זה היה חלק מהפחד. לא חזיתי מראש כמה גמישות יצירתית תהיה בסדרה החדשה, בכמה אנרגיה זה ימלא אותי".

"דיסני אולצה להצהיר על עמדתה ואני שמח שהם נקטו בעמדה הנכונה. לפעמים שתיקה וניטרליות לא עובדות. מדהים לראות פוליטיקאי נקמן (מושל פלורידה הרפובליקני, רון דה סנטיס) מנסה להשפיל את הליברלים"

איך זה קרה?

"ברגע שמוחמד דיאב, במאי 'מון נייט', ואני התחלנו לברר אם נצליח ליצור את את הסדרה מנקודת המבט שלנו, אמרנו שהרבה יותר חשוב שנהיה נאמנים להפרעת הזהות הדיסוציאטיבית מאשר לעלילה של איזה קומיקס. כשאתה עושה תחקיר על הסיבות להפרעה כזאת, לא תגלה סיבה אחת ברורה. זה לא שראית משהו נורא קורה ואז אתה עשוי להתפצל לכל האישיויות השונות האלה. הסיבה היא טראומה מתמשכת והתעללות לאורך זמן. זה מנגנון הישרדותי שנוצר אצל מי שחווה התעללות כזאת. מדהים איך האנשים האלה שוברים לעצמם את הנפש כדי לשרוד".

בחלק ניכר מהסדרה מתקיים קשר נסתר בין מארק לסטיבן. למשל, הם מדברים זה עם זה דרך השתקפות במראה. איך עבדת על הקטעים שראינו בפרק האחרון, כשהשניים עומדים זה לצד זה?

"אחי מייקל (השחקן מייקל בנג'מין הרננדז), שהוא שחקן אדיר ונושא את אותו דנ"א כמו שלי, שיחק את הכפיל שלי. לעתים זה היה אתגר טכני עצום, בעיקר בצילומים הרחבים. במקרים האלה הייתי צריך לשחק בלי אף אחד מולי ולזכור את הקטע שעשיתי קודם, כשגילמתי את הדמות השנייה, ולהגיב לשורות שהשמיעו לי דרך אוזנייה".

ידעת משהו על הפרעת זהות דיסוציאטיבית לפני שעשית את "מון נייט"?

"לא. עשיתי את 'סופר הקלפים', שהיה כולו על החיים עם הפרעה דחק פוסט־טראומטית. עשיתי קצת תחקיר והרגשתי שחלק מהעניין הוא לראות מה נמצא בקצה האחר של הספקטרום".

אייזק וג'סיקה צ'סטיין ב"שנה קשוחה מאוד". עבודה עם הבמאים הגדולים
אי־פי

האם "מון נייט" בוחן לדעתך את השאלה מדוע סיפורים על זהויות חלופיות ויקומים מקבילים נעשים יותר ויותר פופולריים?

"אנחנו חיים בעולם של פוסט־מציאות. בעבר הדברים עוררו תחושה ברורה יותר, עכשיו לא. שום דבר כבר לא יכול להיות נכון או אותנטי, ולדעתי זה מתבטא בהמון דרכים בתרבות הפופולרית".

אתה שגריר בולט של המותג "דיסני" בתקופה שבה החברה מותקפת על ידי שמרנים ונענשת פוליטית בגלל התנגדותה לחוק "זכויות הורים בחינוך" של מדינת פלורידה (שאוסר לדון עם ילדים עד כיתה ג' על נושאים הקשורים בקהילה הלהט"בקית), המכונה בפי מבקריו "אל תגידו גיי". אתה מרגיש מעורבות אישית בכך? המתקפה הזאת משפיעה עליך?

"אני לא חווה את זה כך. למרבה המזל, אני לא ברשתות החברתיות, ולכן אם אני מותקף בהקשר הזה, אני פשוט לא יודע. אבל לכל דבר יש תת־זרם פוליטי. דיסני אולצה להצהיר על עמדתה ואני שמח שהם נקטו בעמדה הנכונה בעניין הזה. לפעמים שתיקה וניטרליות לא עובדות. מדהים לראות פוליטיקאי נקמן (מושל פלורידה הרפובליקאי, רון דה סנטיס) מנסה להשפיל את הליברלים. גדלתי בפלורידה ואני יודע עד כמה המדינה הזאת לא מתפקדת. אבל זו תקופה מעניינת שבה הכל מפורק. ואם דיסני עומדת להיות הבעלים של חלק כל כך גדול מתעשיית הבידור, עליהם לצפות שיצטרכו להתמודד עם כמה החלטות קשות".

האם תידרש להפעיל שיקולים מעין אלה, עכשיו כשאתה עובד עבור אולפן גדול?

"אני מעדיף שלא (צוחק). זה ידרוש ממני לערוך תחקירים רבים ואני מעדיף לבלות את הזמן הזה בעיצוב דמות טובה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות