בין נצרת לתרשיחא: שפרעם היא ההפתעה הקולינרית שכדאי להכיר

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין נצרת לתרשיחא: שפרעם היא ההפתעה הקולינרית שכדאי להכיר

לכתבה
סיבוב קולינרי בשפרעם רותם מימון

אחרי לא מעט זמן ששפרעם, העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל, נחשבת לענק המתעורר - כעת היא מתחילה לפרוע את ההבטחה. בזכות הגלידה המפורסמת, הממתקים, האוכל וכמה אתרים היסטוריים - היכן להעביר יום בשפרעם

46תגובות

האדם מתכנן תכניות והקורונה צוחקת לו בפנים. זה בערך תמצית התקופה החולפת, אם אפשר כבר לסכם את השנה וחצי האחרונות מבחינת העיר שפרעם. אחרי השקעה רבה וממושכת בתשתיות, 2020 היתה אמורה להיות השנה שתיירני שפרעם ומסעדניה מצפים לה בכיליון עיניים. אחרי עשור במגמת עלייה מתמדת, כשהיא צופה כיצד אחיותיה, נצרת, עכו ותרשיחא, תופסות את מקומן על מפת התיירות, זו היתה אמורה להיות השנה שלה. הכל כבר היה מוכן. אבל אז הגיעה הקורונה ואת התקופה מאז והלאה כולם יעדיפו לתייק בארכיון ולמחוק בבוא העת.

אז מה פתאום שפרעם ולמה דווקא עכשיו? הו, טוב ששאלתם. כבר לא מעט זמן נמשלת העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל ליפהפייה הנרדמת שעומדת אוטוטו להתעורר. מצד אחד, עד בוא הקורונה היא חתמה שבע שנים טובות שבה החלה לנוע מפאזה של ברווזון מכוער לכיוון ברבור גאה ומציעה הן לתושביה והן למבקרים מן החוץ חיי לילה, קניות ואפילו אופנה ויעידו על כך מרכזי הקניות החדשים שנפתחו בה לאחרונה ורחובה הראשי שעובר מתיחת פנים מאסיבית תחת גלגלי השיפוצים והפיתוח. גם מצד הרשויות כאן, נדמה שאט אט מתחילים להבין את הפוטנציאל והחלו להשקיע מיליונים בשיפוץ אתרי התיירות בעיר ובמיוחד את אזור העיר העתיקה שמציע במרחק קטן זה מזה, כמו שמעט מאוד ערים אחרות עושות, בתי תפילה יהודיים, מוסלמיים, דרוזים ונוצריים. אם מוסיפים על זה סמטאות יפות וקהל שצמא לגילוי "הדבר הבא" - מובן מאוד למה שפרעם ומדוע עכשיו.

סמטאות שפרעם
רותם מימון

מבחינת אנשי האוכל זה אומר שנפתחו בה בשנים האחרונות ובקצב מסחרר מסעדות ענק מושקעות שבעליהן הבינו את הפוטנציאל התיירותי והבלייני בה. אם נוסיף על זה את היתרון הגדול שבמיקומה הנוח (ובלי בעיות חניה, כמו שהם אוהבים להתגאות, בהשוואה המתמדת לנצרת). אז יצאנו לסיבוב וחזרנו קצת מופתעים, אך גם נבוכים שלא ביקרנו פה קודם. 

סמטאות שפרעם
רותם מימון

מהצעיר והעדכני ועד לקלאסי והוותיק, שפרעם מציעה תמהיל רחב ומעניין שנע כמובן מחומוס ושווארמה, דרך כנאפה מרהיב ואחת הגלידות הטובות בארץ, וכן גם תבשילים ערבים ועד מסעדת דגים שצריכה להפוך לתחנת עלייה לרגל ואפילו אוכל איטלקי. בקיצור שפרעם, טעים להכיר:

סיידא - אם יש משהו שלא חוסכים בו במסעדות שפרעם זה במטרים ואחת הדוגמאות למסעדת ענק רחבת ידיים ממש - היא סיידא. כשהיא משתרעת על מרפסת ענקית, חלל האכלה עצום ממש ועוד אחד נוסף מקביל אליו, מוחמד נימר מחזיק באחת המסעדות הגדולות בארץ. נימר, יליד שפרעם פתח את המסעדה לפני חמש שנים - אחרי שביסס ברחבי הצפון בכלל ובעירו בפרט את מסעדותיו סמיראמיס (כולל אטליז משפחתי) ושווארמה וואלה. דרך מסעדותיו, הגיעו אליו לא מעט מבקרים שרצו לטעום אוכל לבנוני ודמשקאי מבית אמו.

הפתיחים במסעדת סיידא
רותם מימון
המלבי המצוין של מסעדת סיידא בשפרעם
רותם מימון

בסיידא, המשיך נימר את הקו הלבנוני (על כן קרא למסעדה על שם העיר צידון), אבל החליט לפתוח את הראש גם לאוכל מערבי ואירופאי יותר. ובכל זאת, על אף שהתפריט מציע מכל וכל - נמליץ להתמקד דווקא במנות המיוחדות מהטאבון - כבש בתנור, מנסף או מחמרובעיקר לפתוח שולחן עם הרבה מאוד סלטים (חלקם מתחנף ביודעין לחך הישראלי) ומאפים. לקינוח השאירו מקום למלבי המפתיע. כתובת: הכניסה המערבית לשפרעם.

גני שפרעם - אחת ההפתעות הגדולות ביותר בסיבוב שלנו בשפרעם הגיעה, כהרגלה, דווקא במקום הכי לא צפוי. בגן אירועים. כששאלנו בבירור מקדים לא מעט אנשים המליצו לפקוד את גן האירועים עצום הממדים הזה, שפתוח לקהל הרחב בשעות הצהריים כמסעדה. מאחורי המקום עומדת מנאל בחוס שהחייתה את המתחם המבוקש בשנות ה-80. העסק שגשג יפה עד שב-1992 נשחקה המשפחה והתעייפה. לא מעט שנים עמד המקום ריק ובזוז, פרוץ ומוזנח עד שלפני שלוש שנים מנאל, עורכת דין ומהנדסת אזרחית, הרגישה שעליה לקחת את המושכות בחזרה, לאחר שאף אחד מהאחים שלה לא רצה לחזור לתחום האירוח. 

גני שפרעם
רותם מימון

אמנם הקורונה שיבשה כאן לא מעט מתכניות השיפוץ של הגן והמסעדה שנפרסים על שטח של עשרה דונם והתכניות לבר גדול שיקיף את הרחבה נכנס להקפאה, אבל האוכל - איזה אוכל. גם כאן מציע התפריט מכל וכל, אבל כדאי להתמקד בכל מה שמקומי, אז מגלים את ידיה של מנאל שלא רק מתפקדת כמנהלת המקום, אלא גם כטבחית שלו. טעמנו כאן שרימפס וקלמרי צרובים על הפלנצ'ה עם תרד וקרם ארטישוק ופתיחת השולחן המפוארת יחד עם מחירים שמזמן לא ראינו בשום מקום בארץ, סימנו לנו את המקום כראוי לחזור. כתובת: כניסה ראשית, צומת נאעמה.

גלידת שפרעם - גולת הכותרת של הביקור ואולי גם בית הקפה או הגלידרייה המפורסמים ביותר בשפרעם, היא גם  המקום שראוי לנסיעה מיוחדת - בעיקר אם את חובבי מתוקים שכמונו. לא בכדי יצאה תהילת העיר על הגלידה שהגיחה לאוויר העולם בשנות ה-50 של המאה הקודמת. לא מעט גלידה עברה פה במכונה מאז נפתחה החנות בשנת 1952 עם שלושה טעמים בלבד על בסיס המסטיקא, שסימנו את המקום כחריג בנוף. לא רק שהווניל או הפיסטוק פה היו סמיכים במיוחד, גם בת הטעם נתנה אותותיה. מאז התרחבה מאוד הוויטרינה אבל עם כל הכבוד לקינדר ולבייגל'ה מלוח, כאן עדיין מרבית המכירות שמורות לטעמים המסורתיים ועל המתכון הסודי של הסבתא. 

קינוח גלידה מהמטבח הערבי בגלידת שפרעם
רותם מימון
גלידת שפרעם
רותם מימון

נכון, טעמי הפיסטוק והווניל משגעים, במיוחד בגרסה הקלאסית עם המסטיקא - אך אותם ניתן למצוא גם במקררי סופרים ובסניפים אחרים. מעבר להם בשפרעם ניתן למצוא העונה - גלידת כנאפה על בסיס ג'יבנה ושיערות קדאיף, שהיא משהו שבאזור המרכז היו עומדים מולו בתור. כך גם יתר קינוחי הגלידה המבוססים על קינוחים מהטבח הערבי, בסגנון לילות ביירות על בסיס חלב וסולת, מי ורדים ומסטיקא כמובן. אם יש, אל תפספסו את טעמי השומשום שמשחקים בראש של כל חובב נוסטלגיה וחטיף שומשומית או גלידת קטאייף על בסיס אגוזים וקינמון. כתובת: יוסף ג'בור 42.

אל אהלי - מקום מבלבל מהסוג של אל תביטו בקנקן אלא בקשו לשבת בחדר האחורי. הכניסה אל דוכן האוכל של אבו דחיל נראית כמו עוד שווארמה טיפוסית, אבל דלת צדדית מובילה לחלל גדול עם שולחנות לישיבה של ממש עם מפות וכל המתבקש, אך מעבר לזה עם תפריט מסקרן מאוד. המקום שנפתחה בשנת 1989 החל את דרכו כדוכן פלאפל עם חומוס, אך תמיד התמחה בשווארמה (באמת מצטיינת) והיה למעשה למסעדה הראשונה של שפרעם שנפתחה לישיבה. 

אל איהלי
רותם מימון

אחרי שגילינו את חלל הישיבה הממוזג, לא יכולנו שלא להתנחל בו ביום קיץ לוהט ולהתחיל להזמין קצת מהכל - הן מהשווארמה גאוות המקום אבל עם כל הכבוד לה - גזרת הבישולים היתה מעניינת במיוחד - מנסף, ממולאים, מחמר עם עוף ואפילו אוסובוקו. בקיצור, כשלא מעט מסעדות מציעות הכל מכל, כולל הכל (כולל מוקפץ, השם ישמור), כאן מדובר באנטיתזה מוחלטת. מסעדה משפחתית צנועה וטעימה עם תבשילים מהמטבח הערבי בלבד וכמה שזה טוב. לפעמים זה כל מה שצריך.

ספון - כמו במקרה של אל אהלי, גם כאן אל תתנו לדוכן השווארמה "אבו זאקי" שבכניסה להטעות אתכם, מיד תבקשו לטפס לקומה השנייה (אל דאגה, כל מה שנמכר במזללה למטה תוכלו לקבל גם בישיבה מעל). נאדר כמאל הוא מסעדן די ותיק בשפרעם ובדוכן השווארמה שלו הצטבר רזומה נאה של 20 שנות פעילות. לרוע מזלו, רגע לפני בוא הקורונה הוא החליט לפתוח מסעדה גדולה בהשקעה כלכלית לא קטנה בקומה שמעל לדוכן והמוטו שלו היה - למטה מזון מהיר יחסית ולמעלה - קחו את הזמן.

מסחאן במסעדת ספון
רותם מימון
השווארמה של אבו סאקי במסעדת ספון
רותם מימון

גם כאן מדובר בהפתעה עצומה כשמגלים היכל עצום ממדים עם חלון גדול שמשקיף על שפרעם ומורדות הגליל המערבי. לדברי ג'מאל, שמוכר בשפרעם כאבו זאקי, הוא החליט לפתוח מסעדה אחרי ששמע שלא מעט מתושבי המקום מתקשים למצוא מענה הולם בחוץ ורצו משהו לאכול אחר מעבר לחומוס. ג'מאל כנאמן למקורותיו לא יכול היה שלא להכניס לכאן בכל את שווארמה, אבל הרחיב את התפריט לכיוון פירות הים והאיטלקי, כך שבכפיפה אחת דרים פה צלעות כבש עם פסטות. המנות ענקיות ממש ובשעות הערב המאוחרות הווליום הולך וגובר והמקום מקבל תפנית חדשה. כהרגלנו בקודש, דבקנו דווקא בתפריט המקומי והזמנו מסחאן נהדר וסלט טאבולה מושלם, אך גם את גולת הכותרת של המקום (ע"ע הקומה שמתחת) שמוכיחה מדוע רבים טוענים פה שאבו זאקי הוא הוא מלך השווארמה של שפרעם. אנחנו לא לוקחים אף צד בוויכוח.

דגי הרייס - עוד מקרה מובהק של ספק מסעדה, ספק חנות דגים - שאם היתה ממוקמת נגיד באזור המרכז היתה עולה לכותרות חדשות לבקרים והיתה לכל הפחות הסוג הגלוי של יודעי דבר. ובכן, גם פה בצפון דג אל רייס הוא הסוד הגלוי של יודעי דבר, שכן מעל לחנות הדגים הוותיקה פועלת מסעדה שמאוכלסת כבר מהשעה 9.00 בבוקר והיא מבוססת על התוצרת שנמכרת בקומת הכניסה ומציעה להכין לכם על המקום את הדגים - איך שתרצו.

דגי הרייס
רותם מימון

ארבעה-חמישה שולחנות בסך הכל, עם המתנה לא קצרה והגשה ספרטנית כמעט, אבל מדויקת באיכותה - כמה סלטים טריים וכמה ירקות מהגריל, טחינה ולחם וכעת תתרכזו בדגים - איזה תענוג. 

מה עוד אוכלים כאן? עראייס וכריכים חביבים בעלוש בעיר, יינות בשר ונקניקים כדאי לרכוש במעדניית עבוד, קפה ושאר התוצרים שסביבו בקפה אל נחלה המפורסם, מאפים וממתקים למיניהם במאפיית אל תנור. קצת אחרי בית הכנסת העתיק נמצאת קונדיטוריית מסאב, שמציעה קינוחים ערביים קלאסיים בדגש על מני בקלוואות שונים ומעולים, בקשו לטעום את שפתי הנסיכה ובורומא, למי שחייב כנאפה - יש כאן לפי הזמנה.

הממתקים של קונדיטוריית מסאב
רותם מימון
קונדיטוריית מסאב בשפרעם
רותם מימון

איפה לטייל?

כאמור, יהלום לא מלוטש הוא אנדרסטייטמנט במקרה של שפרעם. עם זאת, יש כאן כמה נקודות ואתרים שלא כדאי לפספס בזמן הסיבוב בעיר. יודע דבר מקומי לקח אותנו אל בניין העירייה שפועלת למעשה משנת 1910, אולם ברחבת החנייה שלה הציבו בשנת 1985 פסל שבמרכזו אבן בת ארבע צלעות שמספרת את קורותיה של שפרעם מהתקופה הביזנטית ועד היום. 

שביל הסנהדרין - לאורך 70 קילומטרים באזור הצפון יצרה רשות העתיקות דרך שמחברת בין תחנות חשובות בחיי מועצת הסנהדרין ובין יתר המקומות, עובר השביל כאן בבבית הכנסת ובמנזר נזירות נצרת בשפרעם העתיקה. כנסיית נזירות נצרת פועלת כבר משנת 1862. מסדר הנזירות הגיע לכאן לבקשת הבישופ של נצרת, אחרי שהיו בעכו ובחיפה,על מנת לשרת את האוכלוסייה בבריאות, רווחה וחינוך. הן פתחו מרפאה שנסגרה עם השנים ובית ספר לבנות שפועל עד היום, אך לקהל הרחב הגישה היא רק לכנסייה עצמה, שהמבנה הייחודי שלה הוא העתק מהתקופה הצלבנית. 

מנזר נזירות נצרת בשפרעם
רותם מימון

בדרך אל בית הכנסת העתיק חולפים על פני כמה מבנים מעניינים, בהם הכנסייה האנגליקנית, שם נערכים קונצרטים והשביל שמסביבה עבר שחזור נאה ונותן הצצה אל העבר. טיול בין הסמטאות והרחובות הקטנים מגלה בתים יפהפיים ופה ושם נראים סימנים לכך שמישהו מבין את הפוטנציאל הגלום באזור.

בדיוק בשעת צהריים צלצלו פעמוני הכנסייה הלטינית ואנחנו מתהלכים ליד בניין התרבות הקהילתי, חורבה של הכנסייה האנגליקנית שהפכה לפנינה וגם בה מתקיימים אירועי תרבות. משם, הדרך קצרה מאוד אל בית הכנסת העתיק וקטן המידות, שנבנה ב-1770, במקום בו ישבו מאות שנים לפני כן הסנהדרין. לאורך כל ההיסטוריה הארוכה של שפרעם חיו בה יהודים, מתקופת בית שני ולמעשה עד 1928, אז הפקיד היהודי האחרון את המפתחות לבית הכנסת בבית משפחת חאג', אצלה הוא שמור עד היום.

בית הכנסת העתיק בשפרעם
רותם מימון

כך, ברדיוס של מאתיים מטרים אנחנו עוברים ארבעה בתי תפילה של ארבע דתות שונות וניסינו לתהות בכמה מקומות בארץ ניתן לראות זאת. והנה שוב עולה לראש המחשבה איך שפרעם נותרת כבעלת פוטנציאל לא ממומש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות