השקדייה אולי פורחת אבל מה לגבי הרעב? חמישה מקומות מומלצים סביב הר תבור

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השקדייה אולי פורחת אבל מה לגבי הרעב? חמישה מקומות מומלצים סביב הר תבור

לכתבה
שיפוד כנאפה על גחלים של "ארמון סהרה" שני בריל

כולל שיפוד כנאפה, פלאפל מטוגן בשמן זית, פיצה-מסחן וקפה אל מול ההר

18תגובות

לאן שלא תפנו את העיניים תראו פריחות. ועוד יותר מהפריחות עצמן, תוכלו לראות כתבות על פריחות. אבל בין כל פריחת הכלניות הזו, לבין בצבוץ האירוסים ותפרחת השקד, בולטת שאלה אחת גדולה – לאן הולכים המטיילים הרעבים אחרי שחזו בפריחה הצבעונית?

עבור חובבי הפרחים הסולידיים ישנן שתי פריחות משמעותית כעת – הכלניות בדרום והשקדיות בכל רחבי הארץ. אחד מאזורי הפריחה המשמעותיים של שקדיות, בין אם במטעי גידול ובין אם בצורת עצים בודדים ופורחים בצדי הדרכים, הוא בסביבת הר התבור. יער בית קשת מצפון, שמורת טבע נחל תבור מדרום-מזרח, ובצדי הדרכים אל ומהר תבור ניתן להבחין בקלות בפריחה הלבנה-סגלגלה ומשובבת הנפש של השקד.

פריחת השקד ליד "אוליב קפה"
איתן לשם

אך בטבורו של כל טיול, בוודאי כזה עם הילדים, חייבת לבצבץ נקודת אור שהיא לרוב עצירת האוכל. לצד בתי הקפה החלביים של כפר תבור והמסעדות המזרחיות בסביבה, צמחו בשנים האחרונות כמה בתי אוכל שמנסים להביא תנופה קולינרית חדשה לאזור. עבורנו הם נקודות האור של סוף, או אמצע, הטיול.

קפה ומאפה באוליב

עגלת קפה חדשה בפאתי שדמות דבורה, שמציעה קפה לצד הדרך אל מול תבור וסמוך לפריחת שקדיות. שני הבעלים הם תושבי המושב שמאסו בחייהם הקודמים כחקלאים. מורן פרידמן עבדה במשך למעלה מ-20 שנה כלולנית של תרנגולי הודו קטנים. "התרגלתי לדבר רק עם הודים", היא מספרת כדי להבהיר מדוע ביקשה מדני גיווין – החלק השני של המקום – "להוציא אותה כבר מהלול". 

עגלת הקפה "אוליב קפה"
איתן לשם

בכל יום הם מקפלים את העגלה ומסיעים אותה בחזרה למשק, כשהיא מחוברת לטרקטור. לצד קפה ואווירה נעימה, ניתן למצוא כאן גם עוגת גזר ביתית ומתוקה במידה, פריקסה של מאמא מושבניקית, מרקחות פרי מתוצרת חקלאית מקומית, פאי אוכמניות לא רע ושני כלבים מקומיים שרועים על המרפסת, להשלמת חווית המרגוע הכפרית.

אוליב קפה - שדמות דבורה, על כביש 767. שני-שבת, 08:00-17:00

שווארמה בזאד זואד

אי שם בתוך הפיתולים של נעורה ממתינה מסעדה קטנה ודי מטריפה. כל החשודים המיידיים מופיעים כאן, וכולם בהכנה ביתית. מהחומוס והחמוצים, ועד סלטי הירקות, הבורגול והחוביזה. אך מעל כולם ניצב לו סיח השווארמה. הודו נקבה עם שומן כבש או עגל, מתובל בנדיבות אך לא באגרסיביות, כך שכל נתח ונתח מצליח להוות שילוב מוצלח של בשר שומני ותיבול מידתי.

שווארמה בזאד זואד
איתן לשם

להשלמת האווירה, השווארמה מוגשת על מגשון לוהט, כך שהיא תמשיך להתחמם ולהגיר מיצים גם כשהיא נחה מולכם על השולחן. במהלך סופי שבוע ניתן למצוא כאן גם שיפודים, והבעלים הוא נצר למשפחה קולינרית משמעותית שעמדה מאחורי המסעדה "סהרה" במשך 20 שנה עד שנסגרה לפני מספר שנים.

זאד זואד - נאעורה. ראשון-שבת, 08:00-22:30

מסחן נאפוליטני בתותי

עוד נציגה לגל המתהווה של מסעדות איטלקיות-ערביות. אחרי מסעדת "סלימה" המסקרנת בעראבה, הגיע תורה של תותי ביישוב דבורייה שלמרגלות הר תבור. גם כאן משלבים בין שני עולמות לכאורה לא קשורים, אך למעשה מחוברים מחבל הטבור. בני הזוג חמודי ואימאן אברהים הגשימו את חלומם על מסעדה איטלקית רק השנה, והם לא מהססים למזוג לתוך הבסיס האיטלקי לא מעט מסורות קולינריות ערביות.

"מסחן נאפוליטני"
צילום LMSY

במרכז המסעדה שנקראת על שם הכינוי שהוצמד לבעלים על ידי מורה מבית הספר היסודי שלו, ניצב טאבון נאפוליטני גדול. ממנו נשלפים מאפים נהדרים מקמח איטלקי מיובא, אך הם נטולי מוצרלה, נקניקים ושאר תוספות איטלקיות. על הבצק האיטלקי יוצקים מאכלים ערביים מובהקים, וכך נולד לו מסחן נאפוליטני, עם עוף וצנוברים, או גרסה נאפוליטנית של בייגלה עם זעתר, שמבהירה שוב כמה כיף לנו לגדול ולאכול חומרי גלם נפלאים כאלו.

תותי - כפר דבוריה. ראשון-שבת, 09:00-23:00

פלאפל במשתלת בית חי

מתחם המשתלה שלמרגלות כפר כנא, על כביש 77 ולמרגלות המורדות הצפוניים של התבור, כבר מוכר למטיילים רבים. מלבד שתילים, פרחים וצמחים מכל הסוגים והגדלים ניתן למצוא כאן גם תוצרת חקלאית של המשפחה. אפשר לרכוש כאן שמן זית, ראשון המסיק, מהכרם המשפחתי שגדל בחקלאות בעל מסורתית (50 שקלים לליטר). ניתן למצוא גם דבש שהמשפחה מייצרת בעצמה (35 שקלים לצנצנת) וגם פלאפל.

פלאפל במשתלת בית חי
איציק ברוך

דוכן הפלאפל המשפחתי הזה נולד במקרה, והפך בשנתיים האחרונות לתחנת עצירה אהובה על מטיילים ועוברי אורח. עיסת החומוס הירוקה, מתובלת על פי מתכון משפחתי ותיק, מטוגנת בשמן זית בן שנתיים. "שמן זית צעיר עדיין בועט ולכן טיגון יוציא ממנו חמיצות מוגזמת", מספר לנו יאסר אמארה, האיש מאחורי המיזמים המשפחתיים. "אחרי שנתיים הוא נרגע, הופך שקט ונעים. לכן אנחנו משתמשים בו לטיגון".

ואכן, ארומת שמן הזית החמצמץ במידה עוטפת כל כדור וכדור כאן ומעניקה לו שוני משלל הכדורים האחרים בארצנו. אמארה מבטיח כי המחיר שעומד על 18 שקלים לא יעלה בקרוב, למרות נסיקת המחירים בכל תחומי החיים האחרים.

כביש 77, כפר כנא. ראשון-שבת, 09:00-20:00

כנאפה על שיפוד בארמון סהרה

מאז 2016 עומדת המסעדה הערבית העממית "סהרה" נטושה. והנה קם נשאת עבאס, שיחד עם אחיו חוסאם אחראי לגל הקודם של פריחת המטבח הערבי ב"אל באבור" ובמקומות נוספים, ומעז לנסות ולכתוב עוד פרק מפואר במטבח הערבי המודרני. כדי לעשות זאת הוא שולף את מלוא היצירתיות שלו ומחבר אותה עם חומרי הגלם הייחודיים של האזור ושיטת הבישול המשולבות – ערביות ומערביות כאחד. 

נשאת עבאס
שני בריל

תפארת הליקוט מהצמחייה האזורית מופיע אמנם בתפריט, אך המילים אינן יכולות לתאר את שפע הריחות, הטעמים, הצבעים והיופי של המנות כשהן מתממשות על השולחן מולכם. יוגורט עם חרדל בר עוקצני; תבשיל חוביזה עם מעט סלק; תבשיל חמציץ בר שישנה כל מה שידעתם על חמציצים, מקדוס (חצילונים כבושים) עם אגוזים על לאבנה; שומר בר עם פיצוחים, חמציץ וסילאן; תבשיל עכוב מתקתק; שישברק ממולא בעולש ומאפה שיבולת ממולא תרד בר – שהוא למעשה אחד הבורקסים הנהדרים שקיימים כיום.

אחרי מסע הליקוט הזה אפשר לצלול אל המטפונה – תבשיל עגל ועוף שנאפה במשך שש שעות בתוך בור באדמה או קבב כבש נהדר ועדין שמגיע על גבי ענף שומר שמעניק לו מעט אניסיות חמקמקה. וכמובן שיפוד כנאפה על גחלים וקינוח של בצק פיסטוק עם מילוי קאימק. הכי רחוק מחומוס-צ'יפס-סלט שאפשר.

ארמון סהרה - ליד תחנת הדלק בנין. ראשון-שבת, 11:00-23:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות