קראנץ' פיסטוק: טעמנו את הארטיק שנולד כהטרלה, אך האם ההייפ מוצדק?

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קראנץ' פיסטוק: טעמנו את הארטיק שנולד כהטרלה, אך האם ההייפ מוצדק?

לכתבה
פיסטוק אמיתי הוא בדיוק מה ששלגון תעשייתי היה זקוק לו רוני קשמין

המוצר שנולד מתרמית רשת הוביל לעלייה אסטרונומית בביקושים ובמכירות, אך בזמן שב"נסטלה" מלקקים את האצבעות, מה חשבנו אנחנו על הארטיק הוויראלי?

13תגובות

בשבוע החולף לא היה צריך לגור ברשתות החברתיות, כדי להישטף באותן שמועות עיקשות אודות ארטיק בטעם שוקולד לבן ופיסטוק ומידע על מקום הימצאו. אותו ארטיק מסוג "קראנץ'" פיסטוק, גרף כל כך הרבה תהודה והייפ - עד שחצי מיליון יחידות שלו התאיידו מהמדפים תוך שבועיים - מספר שהיה אמור להחזיק עונה. למרות זאת, האירוע המרכזי בעניין, הוא הסיפור עצמו.

מה הקטע של הקראנץ' פיסטוק הזה? 

הטירוף האמיתי הוא שבפועל, ההייפ נוצר סביב מוצר לא קיים. אז איך הכל התחיל? עמוק אל תוך הקורונה, לפני כשנה, קופירייטר בשם אוהד ראוך החליט להטריל את הרשת, כשהוא מעצב עוד ועוד חטיפים ומוצרים אהובים בגרסת פיסטוק – מבמבה במילוי פיסטוק (אסם כנראה בתרדמת אם עוד לא הושק המוצר), דרך "פיסטוקי" (גרסת פיסטוק לחטיף "אגוזי"); טובלרון פיסטוק (אויה, השיניים כואבות רק מלדמיין את כל האלמנטים נדבקים לשיניים) ועד ובכן, קראנץ' פיסטוק. כשראוך העלה את המוצר הערוך והבדיוני לרשת וליתר דיוק, לקבוצת "רעבים ברעבך", קבוצת האוכל הגדולה ביותר בפייסבוק (ונמסיס מוצהרת לכאורה לקבוצת "אוכלים את הראש" של עיתון זה) הכל התפוצץ, במובן החיובי של המילה. 

שלגון קראנץ' פיסטוק
רוני קשמין

עובדים מדרגים שונים בחברת "נסטלה" נתקלו בפוסט הוויראלי, שבינתיים בער כשדה קוצים ברשת, עד שהגיע לידיים הנכונות, טכנולוגי המזון של החברה, שבסופו של דבר הוציאו את ההטרלה מהכוח אל הפועל. שנה תמימה קדימה והופ, נולד לו קראנץ' פיסטוק – אולי הארטיק הראשון, והמוצר בכלל, להיוולד מתרמית רשת חביבה. בקיצור, דוגמה קטנה ומתוקה לכוחם העצום של המדיה. 

מה הטעם של זה? 

כחובבת פיסטוק מושבעת, עלי להודות שקיוויתי דווקא להימנע מלתת יד להייפ ולא לכתוב עליו. בדרך כלל כשההמונים צובאים אחרי משהו – אשתדל לנווט לכיוון השני. במקרה הנוכחי, פיסטוק הוא לרוב מוצר יקר וכזה שנתפס איכותי, מה שלא עולה בקנה אחד עם שלגון תעשייתי ועל פי רוב, מתוק מדי. הפעם, אכלתי את הכובע. כן, באתי להשחיר, אבל מה גדולה היתה ההפתעה כשנגסתי במוצר הנחשק. וואלה, זה טעים. 

כן, זה כולה ארטיק, לא צריך להשתגע, אבל זה ארטיק מאוד טעים. זה אפילו כמעט מרגש (אם היינו מתרגשים מארטיקים) שהצליחו לייצר פה שלגון תעשייתי שיש בו טעם נוכח, מעודן ומהנה של פיסטוק אמיתי. אסייג ואגיד כי הפיסטוק, אמנם נוכח, אך לא מצליח למסך עד הסוף על המתיקות המחניקה של השוקולד הלבן, ואני דווקא מחובבי השוקולד הלבן ("לא באמת שוקולד"). בנוסף לטעם האגוזי והייחודי לפיסטוק, שהופך את המוצר הזה למהנה מאוד ולבחירה האידיאלית - אם כבר בשלגון תעשייתי עסקינן - אז גם יש פה עניין מרקמי.

שלגון "קראנץ" בטעם שוקולד לבן ופיסטוק, והאריזה שלו לידו
רוני קשמין

ב"קראנץ'" הזה יש כמה שכבות של עונג - אחרי מעטפת שוקולד לבן פציחה ומשובצת פיסטוק גרוס ואורז תפוח, מגיעה שכבת גלידת פיסטוק (יותר וניל מפיסטוק) די רגילה, שמחביאה את המטמון האמיתי - ליבת נוגט-פיסטוק ושוקולד לבן קשיחה, מוצקה ומתוקה, אבל מאוד טעימה. עד כדי כך שהיא כמו גרמה לנו להתגעגע ולגלות את השוקובו מחדש (של החברה המתחרה).

בשורה התחתונה - ההייפ מוצדק - כן, זה סך הכל ארטיק, אבל מאוד טעים ובעיקר, מהנה בזכות משחק מרקמים וטעמים ובראשם, הפיסטוק האהוב. תודה לך, קופירייטר שהיו לו כמה דקות לשרוף אי אז במגפת הקורונה.  

מחיר: 5.50-12.50 שקלים לשלגון במשקל 100 גרם. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות