בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","type":"htzMobileApp","items":[]}

אם אפו הוא ייצוג גזעני, חייבים לדבר על קראסטי והאנטישמיות

הליצן ב"משפחת סימפסון" הוא מנוול שמתעמר בילדים, תאב בצע, מפמפם מרצ'נדייז מזיק, שקרן, צבוע, חנפן, מופקר מינית - ויהודי. באקלים הפוליטיקלי קורקט הנוכחי, גם זמנו על המסך שאול

31תגובות
קראסטי. הצד האפל, הנצלני והמפחיד של תעשיית הבידור
צילום מסך / ויקיפדיה

הזכות להיעלב מדמויות בדיוניות, אפילו אם הן מצוירות, היא מסימני ההיכר של הפוליטיקלי קורקט, גרסת 2018. אפו, המכולתניק הנצחי של "משפחת סימפסון", ככל הנראה לא יופיע עוד על המסך בגלל תלונה כפולה על ייצוג סטראוטיפי וגזעני של הודים - וגם בגלל העובדה שמבטאו המאופיין כל כך הוא פרי דיבוב של שחקן לבן. בהתאם, צריך כעת לחקור ואולי להוקיע, מחמת העלבון, את דמותו של קראסטי הליצן - מנוול שמתעמר בילדים, תאב בצע, מפמפם מרצ'נדייז מזיק, שקרן, צבוע, חנפן, מרושע, מופקר מינית - ויהודי. היהודי היחיד שמשמש דמות קבועה במשפחת סימפסון.

קראסטי נולד תחילה כאלטר-אגו של הומר סימפסון וכאילוסטרציה ליחסים בין בארט להומר. בארט בז לאביו, אבל מעריץ עד כלות את הליצן שתווי פניו זהים לאלה של הומר, למעט האיפור הליצני והשיער המטורלל. לאורך 30 עונות הסדרה, קראסטי התפתח כדמות שמגלמת בעיקר את הצד האפל, הנצלני והמפחיד של תעשיית הבידור הלגיטימית לכאורה. כוחו כמגנט ילדים מנוצל למופעים שמעודדים אלימות קיצונית לצורך הרייטינג, ותהילתו היא מנוף לעוד ועוד מיזמים מזיקים שמכניסים לו הון תועפות. לאורך הסדרה הוא מצטייר כמי ששולט בתעשיה - בדיוק כמו בקובלנה האנטישמית הנפוצה על "היהודים ששולטים בהוליווד".

יהדותו של קראסטי נחשפה לראשונה בפרק השישי של העונה השלישית, Like Father Like Son, בצירוף שמו המלא: הרשל שמוייקל פנחס ירוחם קרוסטופסקי. עוד נודע שאביו הוא רב (הקומיקאי ג'קי מייסון זכה באמי על הדיבוב). בפרק נחשפה גם ההיסטוריה העגומה של הליצן במהלך שנועד להדביק אליה את אהבת הצופים: מתברר שקראסטי שאינו יודע לקרוא הוא בכלל קורבן של התנכרות מצד אביו, שרצה שבנו ילמד בישיבה, התנגד למופעי הליצנות שלו וניתק את הקשרים עימו. ליסה שוחרת הטוב מפגישה ביניהם, מתפתח עימות, פסוקים מן התנ"ך ומובאות מן התלמוד עפים באוויר (שני רבנים נשכרו כ"יועצים טכניים" לפרק) ובסוף מתקיים פיוס כלשהו. הכל מלווה בצלילים נוגים של כלייזמרים מוכי דיכאון.

קראסטי - יהודי ששונא את עצמו - דלג
קראסטי - יהודי ששונא את עצמו

אבל מה שהפך את קראסטי ל"אנושי" יותר נזנח מיד, יחד עם הניסיון להפגין תקינות פוליטית ואמפתיה כלפי כל מי שנברא בצלם (חוץ מאפו). הגם שמדי פעם בחרו יוצרי הסימפסונים לשים בפיו של קראסטי בדיחה פנימית, למשל בפרק שבו הוא מגלה שבעצם איננו יהודי ואומר "חשבתי שאני סתם יהודי עם שנאה עצמית, עכשיו מתברר שאני אנטישמי", הוא מאופיין פעם אחר פעם בתכונות שליליות המזוהות עם יהדותו. למשל, טקס החתונה המי-יודע-כמה שלו (בסך הכל התחתן 15 פעמים) מלווה בבורות גמורה של הרב לגבי זהותה הדתית של כלתו, ובקוף המחמד שלו שקורא בספר תורה.

בפרק שמוקדש לטקס בר המצווה של קראסטי, מתברר כי הוא נערך באיחור עצום ורק מפני שלא נשמר לו מקום ב"שדרת התהילה" היהודית. קראסטי חוזר למחוזות ילדותו - שכונה חרדית שבה דמות בפיאות ובאותו מבטא יידישאי נלעג, כמו כל היהודים האחרים, מוכרת חומרים ל"ווקס ברזילאי". מופיע בו מיסטר טי (מ"צוות לענין") שמתהדר פתאום בפיאות ובכיפה ובמבטא, וקראסטי, שתחילה באמת התכוון לשמור מצוות ולא לעבוד בשבת - מגלה שרשת הטלוויזיה שהעסיקה אותו משעה אותו מהמסך. בתגובה, הוא הופך את הטקס לתכנית ריאליטי, כי כסף ותהילה חשובים לו יותר מעקרונותיו, ובסוף מבקש לערוך עוד בר מצווה, הפעם אמיתית: מישהו קורא משהו בג'יבריש שמתחזה להיות עברית של תפילה, מיסטר טי מאיים על האורחים שלא הביאו מעטפה, והקשר הגורדי בין יהודים-כסף-צביעות-תאוות בצע שוב מתחזק.

חתונתו של קראסטי - דלג
חתונתו של קראסטי

לזכותם של הסימפסונים צריך לומר שיוצרי הסדרה מתייחסים בבוז עמוק לנצרות הפונדמנטליסטית של נד פלנדרס כמו גם להינדואיזם של אפו (שגרר לא מעט בדיחות על פרות), אבל בעידן ההקצנה של הפוליטיקלי קורקט, יחס מזלזל שווה לבני כל הגזעים והדתות אינו הוכחה להיעדר גזענות.

הטענות כלפי אפו כללו גם את העובדה שמי שמדבב אותו אינו הודי, ובהתאם לכללי הייצוג הנורמטיביים החדשים, מדובר ב"ניכוס" שלילי של דמות: לבנים אינם יכולים עוד לגלם תפקידים של שחורים, סיסג'נדרים לא אמורים לגלם טרנסג'נדרים - ודן קסטלנאטה, מי שמדבב גם את הומר וגם את קראסטי, הוא לא יהודי - ולכן לא אמור להשמיע את קולו של יהודי שיש לו שמץ של מבטא יידישאי. לעת עתה, הטענות נגד אפו לא חוללו קמפיין נגד הליצן, אבל באקלים התרבותי הנוכחי, הוא עוד יגיע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו