בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","type":"htzMobileApp","items":[]}

לא פרנויה, שיטה: גדעון סער הוא עוד קלף בטריוויית השנאה של נתניהו

הדבקת תיאורים מעולם הפסיכיאטריה לראש הממשלה מחטיאה את המטרה ושגויה. כשנתניהו מזהה איום פוליטי או מחדל בהתנהלותו - הוא מגייס מגה ספין. הנה כמה דוגמאות מהעבר

114תגובות
נתניהו וסער בישיבת הממשלה, ב-2013
תומר אפלבאום

זו לא פרנויה, אדוני הנשיא. דרך פעולתו של בנימין נתניהו בסיפור על גדעון סער שקולה ומתוכננת, והיא חלק מדגם של התבטאויות החוזר על עצמו כל אימת שראש הממשלה מזהה כישלון או מחדל שלו או איום אמיתי לגמרי על מעמדו במערכת הפוליטית. ביסודו של הדגם: מהלך של יצירת מציאות מדומיינת, הפוכה לזו שמצויה על סדר היום הציבורי, המשיג את הסטת הדיון לנתיב שנוח לנתניהו.

עיניהם של הכתבים הפוליטיים באולפני החדשות ברקו בחדווה כשהיו יכולים לומר את המלה "פרנויה". תיוגה של דרך הפעולה של נתניהו כפתולוגיה פסיכיאטרית עם קונוטציות שליליות במיוחד, היא תוספת נחוצה לשיטתם. אך התיאור של נתניהו כמי שזקוק ל"טיפול של אנשי מקצוע" אולי צובע אותו בצבעים לא מחמיאים, אבל גם מחטיא את המטרה. מי שקורא לנתניהו פרנואיד, אומר שבעצם אין בדרך הפעולה שלו בחירה מכוונת או תכנון אלא רק הפרעה נפשית קשה, ועם ההפרעה אי אפשר להתעמת בכלים רציונליים אלא רק לתייג אותה. גם זה אינו נכון במקרה של נתניהו. 

נתניהו נואם ביום הולדתו - דלג
נתניהו נואם ביום הולדתו על "קונספירציית סער"

אם נתבונן בכמה דוגמאות שונות מזמנים שונים לאותה דרך פעולה - נגלה את השיטתיות שבה. ואז, אפשר יהיה לחשוף אותה בקלות ולהסביר כיצד היא עובדת, ואולי גם להתגונן מפניה ביעילות.

הקלטת הלוהטת, 1993. העיתוי: ערב הבחירות הפנימיות הראשונות בליכוד. האיום: דוד לוי. כבר שנים הרבה שהיחסים בין נתניהו ללוי טעונים במיוחד. אנשיו של לוי מקבלים שריון ברשימת הליכוד ונתניהו, שחש מאוים, רוקח עסקה עם רפיק חלבי, ראש מערכת החדשות של ערוץ 1. הוא נכנס לאולפן ומייצר מציאות מדומיינת. נתניהו נשאל שאלות שהכתיב מראש ומספר כי הוא קורבן של סחיטה, מבלי לומר את שמו המפורש של "הסוחט", אף כי כולם יודעים למי הוא מתכוון. הוא טוען שקיימת קלטת המתעדת רומן שלו והיא מצויה בידי "אויביו". שלושה ימים לאחר השידור הוא גם מתלונן במשטרה. במציאות: הקלטת לא נמצאה עד היום וספק גדול אם היתה ונתניהו גרף את הנהגת הליכוד. רווח משני: נתניהו הופך בתפישה של תומכיו לאנדרדוג נרדף, תדמית בה הוא מחזיק בהצלחה בעיניי הבייס שלו עד היום.

נאום בר אילן, 2009.  ברק אובמה הושבע בינואר לנשיא ארה"ב וחודשיים לאחר מכן נכנס גם נתניהו ללשכת כראש ממשלה. הוא חייב להתעמת עם אובמה, הנחוש להסדיר את יחסי ישראל והפלסטינים תוך הקפאת הבניה בהתנחלויות וחידוש המשא ומתן. בראשית אפריל נושא אובמה את "נאום קהיר" ומבטיח שינוי ביחס ארה"ב לעולם הערבי. יחסי ישראל-ארה"ב מידרדרים לשפל ונתניהו חש מאוים. ביוני הוא נושא את "נאום בר אילן" שכוון למאזין אחד בלבד - אובמה.

נתניהו על פרשת הקלטת הלוהטת - דלג
נתניהו על פרשת הקלטת הלוהטת

נתניהו לא התכוון לקיים ולו הבטחה אחת מתוך צבר המלים החגיגי שנהגה במשרד ראש הממשלה. הוא זיהה את נקודת העיוורון של אובמה, שלעתים קרובות מדי העדיף רטוריקה שוחרת טוב על פני ריאל פוליטיק, וניצל את הנאום להשגת מרווח זמן להפחתת הלחץ על ישראל. מי שהינדס את הנאום היה נתן אשל, שחשף כי האפשרויות שעמדו בפני נתניהו היו "לעשות", כלומר - להקפיא את הבניה בהתנחלויות מיד, או "לדבר" - כלומר, לא לעשות. הבחירה התגלתה כנכונה: זמן רב (מדי) האמין חלק גדול מדי מהציבור שנתניהו אכן מתכוון למה שנאמר בנאום בר אילן.

אילנה דיין שמאלנית קיצונית, 2016. כש"עובדה" שידרה בנובמבר תחקיר על הנעשה בלשכת ראש הממשלה ("האקווריום"), חלק גדול מהדברים שפורסמו כבר היו ידועים לציבור קודם לכן. מה שכן איים על נתניהו בתחקיר הוא האפקט של מקבץ העובדות והטענות שהועלו שם על ידי מקורביו לשעבר, כלפיו וכלפי רעייתו, והתהודה הציבורית בזכות היוקרה הציבורית שממנה נהנית עובדה.

התגובה המפורטת - שש דקות של הקראה מתודית מפיה של דיין עצמה כשהיא ניצבת על רקע בית ראש הממשלה - לא כללה ולו הפרכה של עובדה או טענה אחת שהועלתה במשדר. במקום זה, הטיח נתניהו האשמות גורפות ב"שקרים", האשים את דיין בהשתייכות ל"שמאל הקיצוני" וקינח בצורך ב"רפורמה בשוק התקשורת". האשמותיו של נתניהו גובו בציטוטים מעוותים וחלקיים מדברים שאמרה דיין בהזדמנויות שונות ומהצגה מסולפת של עובדות, כפי שחשף עוזי בנזימן ב"העין השביעית" תחת הכותרת "לא פרנואיד, נוכל".

הראיון של סער - דלג

לטעמי, נתניהו לא פרנואיד ולא נוכל, אלא דמגוג מבריק שהאמת איננה נר לרגליו כשהיא לא משרתת אותו. הדיון הציבורי הוסט מיד מההאשמות החמורות שעלו בתחקיר, והפך למלחמת בוץ בין נתניהו לדיין. הרווח המשני: עוד ספין. נתניהו ידע היטב כי רפורמה בשוק התקשורת, אם תהיה, תוכל לכל היותר להחליש את ערוצי הטלויזיה הקיימים ולהביאם אל סף קריסה כלכלית.

הקרן החדשה לישראל טרפדה את ההסכם עם רואנדה, 2018. פחות מיממה אחרי שהכריז על פיתרון לסוגית מבקשי המקלט בהסכם עם האו"ם (אחרי שממשלת רואנדה נסוגה מההבטחה לקלוט אותם), הכריז נתניהו על ביטולו בלחץ של הבייס הימני בדרום תל אביב ובממשלה גם יחד. צריך היה למצוא אשם בסמטוכה, והקרן החדשה, שנואת נפשו של נתניהו, גויסה אל הרטוריקה שלו: בהגנה על מחבלים, בשנאת ישראל, בהפגנות נגד היועץ המשפטי לממשלה ובלחץ על רואנדה.

גם רואנדה וגם הקרן החדשה לישראל הכחישו והאחרונה אף איימה בתביעת דיבה. ברואנדה אף הגדילו והודיעו כי "אינם מכירים את הקרן". כל המאמצים לחשוף את מקורות המידע של ראש הממשלה בסוגיה זו לא הסתייעו עד כה, למעט ההצהרה של הממונה על חופש המידע במשרדו כי המידע הגיע מ"גורמים חוץ ממשלתיים". הרווח המשני: נתניהו קרא להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפעולותיה של הקרן החדשה. גם זה ספין. הכנסת, כך הבהיר היועץ המשפטי שלה עוד קודם לדרישת נתניהו, איננה מוסמכת לחקור ארגוני חברה אזרחית.

ויש כמובן עוד עשרות דוגמאות בדגם הכללי: איום על מעמדו, חשיפת כישלון או מחדל של נתניהו מוביל אותו ליצירת מגה-ספין, מציאות שקרית, מדומיינת, שלא תמיד יש בה אויב ברור, אבל כמעט תמיד תסיט את הדיון הציבורי ממה שחשוב למה שנתניהו רוצה שנעסוק בו: טריוויה של שנאה, תקווה מדומיינת והכרה בכך שביבי מלך ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו