בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","type":"htzMobileApp","items":[]}

אלוהים ישמור מה יהיה בה, בסדרה "המופע האמיתי של ביל קוסבי"

לכשייכתבו הפרקים לסדרה שכזו, יהיו בהם את כל הרכיבים שמוכיחים כי עבירות מין הן הפעלת כוח על קורבן. המתלוננת, אנדריאה קונסטנד, היא גיבורה מהסוג של ארין ברוקוביץ, וסיפורה ראוי לסרט תיעודי

7תגובות
ביל קוסבי בתצלום עם הגיעו לבית הסוהר, אתמול
HANDOUT/רויטרס

בפרק אחד מני רבים בסדרה שוודאי כבר נכתבת בימים האלה בארה"ב ואולי יקראו לה "The Real Cosby Show", ידברו על 1992. זו היתה שנה מופלאה. משפחת קוסבי ירדה מן המסך אחרי שמונה עונות, עטורה בתהילה בינלאומית ושיאי רייטינג שלא נשברו מאז: חמש עונות (בראש הטבלה) בהם מדי יום חמישי מתעדכנת ארה"ב בעלילות משפחת הקסטבל, קלייר וקליפורד וחמשת הילדים. כולם יודעים גם כי חלק מהדמויות וההתרחשויות מבוססות על חייו האמיתיים של קוסבי ובני ביתו. 

בתסריט שמצטייר בדמיוני לשנה הזאת, הסיפור מתחיל במסך חשוך כשרק קול מוכר, מחוספס מעט ומשועשע מאד, מגיע לאוזני הצופים. הקול פותח ואומר שהוא צריך להצטייד בסוכריית טיק-טאק כי אולי ירצה לנשק מישהי, ואז ממשיך ואומר: When you are a  star…women will let you do anything…you can grab them by the pussy".

דיווח חדשותי על ההכרעה בתיק קוסבי - דלג
דיווח חדשותי על ההכרעה בתיק קוסבי

קאט ומעבר לאולפן בו מצלמים את הפרק האחרון של הסיטקום המצליח על המשפחה הנורמטיבית האולטימטיבית, או אל חדר המלון בלאס וגאס שבו עורך ביל קוסבי אודישן לשחקנית צעירה. אנג'לה לסלי שמה. הוא מבקש ממנה לשתות משהו מתוך כוס חד פעמית ולשחק שיכורה. היא מגישה את הכוס לשפתיה אבל לא שותה. שניות אחדות לאחר מכן קוסבי מוריד את המכנסיים, אוחז בידה בחוזקה ומושך אותה אל איבר מינו. היא נרתעת, מתנגדת - והוא אומר לה, "לכי מכאן". מאוחר יותר היא תתעמת איתו ותקבל דמי שתיקה מעורכי דינו.

עוד קאט, עדיין באותה שנה: מי שזוכר את המופע של קוסבי מימי התום של הטלוויזיה, ודאי זוכר גם את בתו ונסה, פשניסטה בלתי נלאית, פרועה וסוררת. אבל מי זוכר את ארין קוסבי האמיתית, ש-1989 פגשה את מייק טייסון, אז מתאגרף הנערץ, הגיעה לאחוזה שלו במסצ'וסטס ושם הוא ניסה לאנוס אותה? זעקותיה הרמות, לטענתה, החרידו את עובדי הבית שבאו לברר על מה המהומה.

היא הצליחה להימלט ואז סיפרה לאבא קוסבי, אך לא היתה כל אפשרות להתלונן במשטרה. כשאתה כוכב יש דברים שאתה לא עושה לכוכב אחר, גם אם בתך האהובה היא קורבן של עבירת מין. קוסבי טלפן לטייסון ודרש ממנו לעבור טיפול במשך שנה, וזהו. הוא גם העביר לתקשורת מידע על הרגלי צריכת הסמים של בתו. טייסון לא הזכיר את הפרשה באוטוביוגרפיה שלו, אבל כתב שנפגש פעם אחת עם מטפל שקוסבי המליץ עליו, ובזה הסתים הטיפול.

ארין קוסבי נצטוותה לשתוק אבל לא הצליחה. ב-1992, אחרי שבן זוגה לשעבר איים כי יפרסם את הסיפור בפומבי (וגם ירוויח כמה מאות אלפי דולרים), החליטה לעשות לו פומבי בעצמה, בין היתר ב"Today Show" בהנחיית פיל דונהיו. היא הביעה זעזוע על כך שאנשים רבים כל כך תמכו בטייסון למרות שהוא עבריין מורשע. ב-1992, אותה שנה מופלאה, טייסון הורשע באונס של דזירה וושינגטון ונשלח לכלא לשש שנים. ב-2018, לפני ואחרי המשפט של אביה, ארין התייצבה לצדו ותמכה בו באופן מלא, לא מאמינה ל-60 הנשים שהאשימו את קוסבי בעבירות המין שביצע בשנים 1965-2004.

ארין קוסבי מתוודה בטלוויזיה - דלג
ארין קוסבי מתוודה בטלוויזיה

לכשייכתב פרק שכזה לסדרת הטלוויזיה ההיפותטית על חייו האמיתיים של קוסבי, יהיו בו את כל הרכיבים שמוכיחים כי עבירות מין הן סוג של הפעלת כוח על קורבן. זה יכול להיות כוח פיזי כמו של טייסון, זה יכול להיות כוחם של כדורי הקוואלוד, שנשים רבות העידו כי קוסבי נתן להם וטען בין היתר שמדובר במרגיענים טבעיים. הוא קיבל אותם מחברו הטוב, הגינקולוג ד"ר לירוי אמאר, אותו הכיר כבר בראשית שנות השישים.

לתסריטאי ההיפותטי של אותה סדרה בהחלט מותר להניח שדמותו של ד"ר הקסטאבל, גינקולוג ומיילד, מבוססת גם על דמותו של למאר. הנחה כזאת יכולה להעניק ל"מופע האמיתי של קוסבי" עוד ממד אפל. אבל הכוח האמיתי, העצום והמצמית באמת, הוא כוחו של כוכב, כפי שיודע היטב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא יכול לזמן נשים למבחני בד או להיות המנטור שלהן, תפקיד בו שימש בהתנדבות במסגרת פעילותו הפילנטרופית באוניברסיטת פנסילבניה. הן יסתקרנו, יחושו מוחמאות, ישמחו להיות בחברתו - ואז הוא יציע להן לשתות משהו ויבצע בגופן ובנפשן אקט של אלימות מינית.

במשך שנים ארוכות חי קוסבי בלימבו של האשמות והכחשות, כשצבא קטן על עורכי דין, יחצ"נים ומאכערים עושי דברו עוסקים בתחזוק תדמיתו המצוחצחת. הוא היה יכול להרשות לעצמו להתבצר מאחוריהם בזכות הונו, כוחו והשפעתו התקשורתית. הוא הצליח להשתיק מתלוננות, לטנף עליהן בפומבי, לאיים עליהן ולהבהיר להן שחייהן יהרסו אם ידברו, יתלוננו או ינקטו בהליכים משפטיים. נשים רבות אכן שתקו, אבל היתה אחת שלא הפסיקה להילחם, והיא ראויה לסדרת טלוויזיה משלה. את סיפורה לא צריך לשלב כסצינות ב"המופע האמיתי של קוסבי".

אנדריאה קונסטנד היא האשה שהצליחה להביא להרשעתו של ביל קוסבי ולשלוח אותו לכלא, 14 שנה אחרי ניסיון האונס שעברה. המנטור החביב עליה, מי שיעץ לה בענייני קריירה כשניהלה את קבוצת כדורסל הנשים האוניברסיטאית בפנסילבניה, הכיר אותה במשך שנתיים עד לאותו אירוע בינואר 2004. באחוזתו, בחסות הקוואלוד, כפה את עצמו עליה וביצע מה שבשפה המשפטית היבשה נקרא "אינוס". נדרשה לה שנה שלמה של ייסורי נפש, תחושות אשם, בושה, גועל ונחיתות עד שסיפרה לאמה, שמיד טלפנה לקוסבי וצרחה עליו. הוא ענה: "מה אני יכול לעשות", במה שהתפרש כנסיון השתקה בכסף. 

אנדראה קונסטנד במסיבת עיתונאים אחרי גזר הדין
AFP

אחר כך התלוננה קונסטנד במשטרה וגילתה שהצבא המגונן על קוסבי חזק ממנה. התובע המחוזי סגר את התיק "בהיעדר ראיות אמינות". מסכת ייסורים שכללה תביעה אזרחית, הסכם פשרה ועדויות של עשרות נשים שתחילה לא נחשפו בשמן, חילופי תובעים, פתיחה מחודשת של התיק, קרקס תקשורתי עצום - אלה היו חייה. אנא, קיראו את מה שהיה לה לומר על קוסבי, מי שהרס את נשמתה הצעירה.

הצהרת הקורבן בעבירות מין מוגשת לבית המשפט בארה"ב עם סיום ההליכים. מה שאירע לגופה ולנשמתה של קונסטנד הוא מה שקורה לכל אשה (ולכל גבר, כמובן) שנופלים קורבן לעבירות מין. שום דבר לא משתנה עם סיום ההליכים, או עם תחושת הסיפוק הזעירה למראה קוסבי המובל באזיקים לכלא. קונסטנד, כמו כל קורבן אחר, עדיין אנוסה לחיות בצל האירוע האחד שהפך את חייה על פיהם. היא גיבורה ענקית מן הזן של ארין ברוקוביץ, וסיפורה ראוי לסרט תיעודי או לדוקודרמה נפרדת.

גילוי נאות: נדרשו לי 41 שנה כדי לכתוב לראשונה ובפומבי, ממרחק הזמן המיטיב, על כך שבגיל 14 הייתי קורבן של עבירת אונס. עשיתי זאת אחרי ששופט בישראל אמר בדיון בנוכחותה של צעירה שהיתה קורבן אונס, שיש נשים שנהנות מאונס. התשובה לשאלה "למה לא התלוננת" צריכה להיות ברורה לכל מי שמתוודע לפרשת קוסבי, או לפרשת משה קצב, או לפרשת אלון קסטיאל, או בכלל: מי שלא מבין, ודאי יצליח אולי להבהיר לעצמו מדוע נשים רבות (מדי) עדיין שותקות, כשהסדרה על חייו האמיתיים של קוסבי, או על חייה של קונסטנד, יגיעו למסך שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו