בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","type":"htzMobileApp","items":[]}
מזפזפת

שבוע השעיה לאופירה וברקוביץ'? אותי "קשת" לא שכנעו

גם אם יש לתגובה שלי ב"הארץ" חלק בהחלטה של "קשת", קשה לי לשמוח. אני עדיין לא מבינה כיצד ערוץ טלוויזיה במדינה מערבית מרשה לעצמו להעלות לאויר תכנים גזעניים כאלה, שהוקלטו מראש ומישהו אישר לשדרם

124תגובות
אופירה אסייג ואייל ברקוביץ'
מאקו טי-וי / קשת 12

הזכרון המכונן הראשון שלי הוא יריקה בפרצוף. האיש שירק עלי, וקלע, ניסה לירוק גם על אמא שלי והוסיף מלים: "יהודיות מלוכלכות". הייתי בת שלוש. לימים, כשכבר לא חיינו ליד הפארק השליו, הנעים שבו יורקים לאנשים בפרצוף בגלל זהותם הדתית והאתנית, אמא שלי סיפרה שנורא נעלבתי ואמרתי שאני בכלל לא מלוכלכת ושאלתי מה זה יהודייה. כמה חודשים אחרי כן עלינו לישראל, מקום בו – עד לא מזמן – הובטח "שוויון אזרחי ומדיני" לכל. הובטח, אבל לא התקיים, ובמקביל, אט אט, במחשכים ובפרהסיה כאחד, נבטו ה"תהליכים" והבשילו.

"תהליכים" לא מתרחשים רק בהיכלות השלטון. הם מצמיחים פרחי רוע ופירות רעל במערכת אקולוגית סגורה שבה השלטון נהנה משיסוי הרוב במיעוט, והרוב מפתח איבה, פחד ותיעוב כלפי המיעוט וקורא לשלטון להגן עליו מפני ה"אחר". במערכת הזאת צומחות סיסמאות כמו "נתניהו טוב ליהודים", "השמאל שכח מה זה להיות יהודים", "הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי", שבתרגום לעברית לא גזענית משמעו שהערבים מממשים את זכותם לשוויון מדיני ואזרחי. מאוחר יותר אפשר היה לומר גם בכנסת שהערבים אחראים לטירור ההצתות, "שרוב חברי הכנסת הערבים הם גיס חמישי", שיש להחרים את העסקים הערביים במשולש, שחברי כנסת ערבים הם סוסים טרויאנים, בוגדים, מחבלים. אלה פירות הרוע, וההסתה הגזענית הזו עלולה להסתיים יום אחד ברצח של חבר כנסת ערבי.

הערבים נוהרים לקלפיות - דלג

שורשי הרוע מצויים במקום בו יותר מדי ישראלים אומרים "עבודה ערבית" כשהם מתכוונים למלאכה קלוקלת, "טעם ערבי" כשמגדירים כיעור, "שכל של ערבי" כשמגדירים טיפשות, ו"יא ערבי" כשרוצים לקלל ו"חת'כת הומו" לא נשמע למקלל מבזה די הצורך. במקום שבו יותר מדי ישראלים מייחלים ל"מוות לערבים" ברשתות חברתיות באין מפריע, כולל בעמודים של ראש הממשלה, במקום בו כל זה אינו נתפס עוד כביטויים ממאירים של גזענות אלא כשיח ישראלי-יהודי בגבולות הקונצנזוס כי – כידוע – "כל הערבים מחבלים/גיס חמישי/בוגדים".

במקום בו הובטח "שוויון אזרחי ומדיני לכל" יש כמה חוקים מצויינים שתכליתם היא להבטיח שלא יישמעו אמירות גזעניות, מסיתות, מפלות ומדירות מטעמי לאום בכלי התקשורת. בחוק איסור לשון הרע, בחוק העונשין, בחוק הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה שמכוחו ובכפוף לו פועלת "קשת", האכסניה שבה השמיע אייל ברקוביץ דברים רעים, קשים ואסורים כלפי כלל חברי הכנסת הערבים, נציגיהם החוקיים של שני מיליון אזרחים בישראל. כך דיבר ביום שישי האחרון ב"טלוויזיה של ישראל" מתוך אמונה מושרשת, מגובה בידי השלטון הנוכחי, שכך ראוי, צריך ואפשר לומר "מחבלים", "סוסים טרויאנים", "מרגלים" – כשהאמירה מכוונת כלפי כ-ל  חברי הכנסת הערבים, לא רק כלפי מי שבאמת הורשע בעבירות על בטחון המדינה, כמו באסל גאטס. ברקוביץ' דיבר, ואופירה אסייג שתקה.

ברקו - דלג

אייל ברקוביץ ירק לי בפרצוף. אני לא ערבייה. אני אזרחית שנמאס לה מהמערכת האקולוגית הרעילה האופפת את כולנו. כדי לפרוץ אותה, כדי לנסות לחולל שינוי מיקרוסקופי, פניתי לחוקים הנושנים והטובים האלה שאמורים להדביר פרחי רוע, והגשתי תלונה במשטרה באמצעות עו"ד דניאל חקלאי נגד אייל ברקוביץ בשל עבירה על סעיף 144 (א) לחוק העונשין, האוסר פרסומי גזענות.

__________________________________

לכבוד

היועץ המשפטי של תחנת משטרת רחובות

קצין אגף החקירות במשטרת רחובות

העתק: היועץ המשפטי של זכיינית השידור "קשת"

 

תלונת גברת אריאנה מלמד נגד השדרן מר אייל ברקוביץ' בגין הסתה לגזענות בהתאם לסעיף 144ב לחוק העונשין (נוסח משולב –תשל"ז 1977)

בשם מרשתי, הגברת אריאנה מלמד, אני מתכבד לפנות אליכם בדחיפות כדלקמן:

1. מרשתי היא עיתונאית ופובליציסטית ביומון "הארץ". היא סופרת, מרצה, מבקרת ספרות וכן מבקרת שידורי טלוויזיה ביומון המוערך.

2. מר אייל ברקוביץ' (להלן: החשוד) הנו כדורגלן עבר מפורסם (שאף שיחק בנבחרת ישראל בכדורגל) שנחשב לאורך שנים רבות מודל חיקוי לילדים ובני נוער בזכות כשרונו הנדיר בתחום הכדורגל. כפי שנראה להלן, לעובדה זו חשיבות מכרעת בסוגייה האם דבריו הפליליים לכאורה שיוצגו להלן טומנים בחובם השפעה ציבורית ניכרת. זאת לצורך החלטה אם לפתוח בחקירה בהתאם לעיקרון הוודאות הקרובה כי הדברים דלהלן עלולים להשפיע ולהביא לגזענות ואולי אף לאלימות.

3. החשוד שיחק בעבר בקבוצת מכבי חיפה, הוביל אותה לזכייה בתארי אליפות בישראל, הפך לכוכב בולט בנבחרת ישראל ואף נחשב למי שהוביל את תור הזהב היחסי בכדורגל הישראלי בשנות ה-90. הוא אף שיחק בקבוצות צמרת בליגה הטובה בעולם שהיא הליגה האנגלית. פרסומו עצום. השפעתו הציבורית ניכרת. דבריו טומנים בחובם הד רב. הוא אינו פלמוני שדבריו אינם משפיעים. להפך: בשל מזגו החם, לשונו החדה וכשרונו העצום ככדורגלן, הפך החשוד לדמות ציבורית משפיעה לכל דבר.

4. החשוד מגיש במחיצת השדרנית אופירה אסייג את תוכנית הראיונות "אופירה וברקו" המשודרת באפיק 12 בטלוויזיה. זכיינית השידור היא חברת "קשת". משום כך ממוען מכתב זה גם ליועץ המשפטי של זכיינית שידור זו.

5. ביום שישי האחרון (17 באוגוסט 2018), שודרה תוכנית הראיונות בהגשת החשוד וגברת אסייג. נדגיש כי מדובר בשידור מוקלט, כלומר בדברים שעורכי התוכנית ידעו מראש כי ישודרו ואף אישרו זאת. בכך טמון חטא כבד המונח גם לפתחם על העורכים, לדאבון הלב. מכתב מקביל יישלח אפוא גם לרשות השנייה של הטלוויזיה והרדיו בנדון.

6. במהלך השידור פנתה הגברת אסייג לחשוד ואמרה לו את המשפט הבא:

 "תגיד, רציתי לשאול אותך משהו. כל חברי הכנסת הערבים פוחדים להגיע אלינו...מה הסיפור? חבורת פחדנים?"

7. בשלב זה החל מרצה החשוד המפורסם והמוכר ובעל ההשפעה את משנתו הגזענית. מאחר שמכתב זה נשלח הן באמצעות הפקס, הן באמצעות הדואר הרגיל והן באמצעות הדואר האלקטרוני, מצורף בזאת קישור (לינק) לדבריו המדויקים והמוקלטים של החשוד. לנוחיותכם, מדובר בדברים שנאמרו החל מהדקה 4:17 לשידור התוכנית.

8. וכך אמר החשוד:

"לא, הם יודעים שהם סוסים טרויאנים. בעצם, יושבים בכנסת, אבל הם מרגלים. הם לא משלנו...אל תבואו. לא צריכים אתכם פה...לא יכול לראות אותם פה. הסתדרנו בלעדיהם עד היום. לא רוצה אתכם פה באולפן. אם הם נוחתים פה, אני קם והולך...אין להם סיכוי שאני אראיין אותם. לא אתן להם את הכבוד הזה. אל תביאי אותם. לא רוצה לראות אותם. זה לא מקטע של גזענות, הם פשוט שונאי ישראל. הם פשוט מחבלים שיושבים לנו בכנסת. לא רוצה לשבת איתם, לא רוצה לראיין אותם ואני לא רוצה לראות אותם".

9. מכלול הדברים הללו טומן בחובו עבירה לכאורה על סעיף 144ב לחוק העונשין (נוסח משולב) (תשל"ז - 1977) (להלן: החוק).

10. מאחר שחופש הביטוי הנו עקרון יסוד חוקתי (וכמובן עקרון יסוד בתפיסת עולמה הדמוקרטית-ליברלית של מרשתי) וכן זכות יסוד חוקתית (שנגזרת בפסיקת בג"צ מנוסח חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב – 1992) שאמנם אינו מגדיר מפורשות את חירות הביטוי כזכות יסוד כזו, אך הפסיקה ראתה בחוק זה משום תשתית לקביעה כי מדובר בזכות יסוד חוקתית), מבקשת מרשתי להימנע מהקביעה הגורפת כי כל מילה במסגרת המשפטים המצוטטים היא בבחינת הסתה לגזענות (אף שבכך היא עושה הנחה גדולה לחשוד). היא מבקשת להתמקד אך ורק במשפטים שהודגשו לעיל, תוך שמיקומם במכלול הדברים הגסים דלעיל וכן אמירתם בתפוצה רחבה הן במסגרת תוכנית פופולרית והן מפיו של אישיות ציבורית בולטת ובעלת השפעה ניכרת – מולידים את הוודאות הקרובה כי הם אכן ישפיעו ויניבו גזענות (ואף אלימות כפי שנראה להלן).

11. מבחן הוודאות הקרובה, כזכור, הוא המבחן שניסח בית המשפט העליון בשורת פסיקות שהניחו את התשתית להוראות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ופקודות היועצת המשפטית של משטרת ישראל בהקשר למצבי הדברים שבהם יש להורות על פתיחת חקירה פלילית בגין התבטאויות פומביות.

12. אכן, ככל שמדובר בהתבטאות פוגענית יותר, משפילה יותר, דורסנית יותר ומכלילה יותר וכן ככל שהדובר הנו בעל השפעה ציבורית רבה יותר (וככל שהמסגרת בה מופרחים הדברים לחלל האוויר הציבורי ומזהמים אותו, היא מסגרת פופולרית יותר ובעלת תפוצה ניכרת יותר), כך גדל הסיכוי כי מבחן הוודאות הקרובה מתממש בפועל. מבחן זה, כך נזכיר, מניח תשתית להכרה כי דברי ההסתה אכן יולידו גזענות בפועל ואולי אף אלימות בפועל.

13. וזו לשונו של סעיף 144ב לחוק:

"המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים".

עינינו הרואות: מדובר בעבירה מסוג פשע. המחוקק מתייחס אליה בחומרה רבה.

14. באשר למטרה להסית לגזענות: ניתן להסתפק בחזקת הכוונה, כלומר ניתן לקבוע כי ידיעתו של הדובר כי דבריו טומנים בחובם פוטנציאל של הסתה גזענית (גם אם יטען שלא זו הייתה מטרתו או כוונתו) היא בבחינת יסוד נפשי מספיק כדי להביא להרשעתו של הדובר בהסתה לגזענות. בודאי שמדובר ביסוד נפשי שאמור להניח תשתית לפתיחת חקירה פלילית. זאת כאשר מתקיים מבחן הוודאות הקרובה בשל מעמדו הציבורי הרם של הדובר, פרסומו העצום של הדובר, מידת השפעתו של הדובר והמסגרת הפופולרית בה נאמרו הדברים.

15. כיצד מוגדרת גזענות בחוק העונשין? הגדרה זו מצויה בסעיף 144א:

 "בסימן זה – "גזענות" – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים באוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני".

16. אכן, דבריו של החשוד טומנים בחובם השפלה, ביזוי, גילוי איבה מובהקת, עוינות קשה וכן גרימת מדנים כלפי ציבור חברי הכנסת הערבים וזאת אך ורק בשל השתייכותם למוצא לאומי-אתני אחר. החשוד יטען כמובן כי הוא מתמקד אך ורק בחברי הפרלמנט הערבים ולא בכלל האזרחים הערבים. טענה פוטנציאלית זו יש לדחות בשתי ידיים: מלבד העובדה כי חברי הכנסת הערבים מייצגים ציבור עצום בן 2 מיליון אזרחים בקירוב בתחום מדינת ישראל שכל חטאם הוא השתייכות למוצא לאומי-אתני שונה (ומכאן שההסתה המפורשת לגזענות כלפי חברי הכנסת הערבים היא גם בבחינת הסתה משתמעת לגזענות כלפי ציבור האזרחים הערבים בכלל שרבים מתוכו מצביעים לחברי הכנסת הערבים וזאת לצד מצביעים יהודים) – ברור גם כי דברי הבלע המכלילים שממוקדים בכל חברי הכנסת הערבים הנם בבחינת דברי הסתה גזענית מובהקת. אם לא כן, לא היה מציין החשוד את מוצאם האתני-לאומי של חברי הכנסת עליהם דיבר בצורה מכלילה אלא היה נוקב בשמות מפורשים (מובן שלו היה עושה כן, היה מסתכן בתביעת דיבה מצדו של חבר כנסת פלוני. לטעמנו ניתן גם כעת לתבוע אותו על פי חוק איסור לשון הרע. נניח סוגייה זו בצד אך נבהיר כי ייתכן שגם תביעה שכזו תוגש בהמשך).

17. נסכם בפשטות: מדובר בדברי גזענות בהתאם לניסוחו של סעיף 144א לחוק. מדובר בהסתה לגזענות בהתאם לניסוחו של סעיף 144ב(א) לחוק. מדובר בדברים מפי אישיות ציבורית ומפורסמת ובעלת השפעה. מדובר בדברים שבקעו מפי החשוד במסגרת בעלת תפוצה ניכרת (אפיק 12 של חברת קשת הוא האפיק הנצפה ביותר במדינת ישראל. לא בכדי מכנה עצמה הזכיינית בשם "קשת – הטלוויזיה של ישראל"). המשפטים "הם סוסים טרויאנים" וכן "הם מרגלים" וכן "הם פשוט מחבלים" במסגרת מכלול הדברים המכוערים שצוטטו לעיל מפי החשוד – הנם בבחינת חציית קו אדום ופלילי ממתחם חופש הביטוי שהנו כה חשוב במסגרת דמוקרטיה ליברלית למתחם ההסתה לגזענות שהנו מתחם שחותר הן תחת יסודות הדמוקרטיה הליברלית והן תחת זכותם של האזרחים הערבים בכלל ושל חברי הכנסת הערבים בפרט שלא להיות חשופים להסתה לגזענות (ואולי אף להסתה משתמעת לאלימות כפי שמלמדת לשונו של סעיף 144ד2 לחוק).

18. תרגיל לוגי פשוט ימחיש את הדברים בסיכומו של עניין: ניתן להחליף את המילים "חברי כנסת ערבים" במילים "חברי פרלמנט יהודים" תוך שהשפה העברית מוחלפת בשפה הפולנית, האנגלית, ההונגרית, הצרפתית, הגרמנית, האיטלקית או הערבית. או אז מתבהרת התמונה הפלילית והציבורית העגומה לעיני כל אזרח יהודי במדינת ישראל שחרתה על דגלה את המאבק בגזענות ואת עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ובראשם כבוד האדם.

19. אודה לכם אפוא על פתיחת חקירה פלילית נגד החשוד בגין עבירת ההסתה לגזענות.

 

בברכה,

דניאל חקלאי, עורך-דין.

בא כוחה של גברת מלמד.

_______________________________________

"טיפה בים, נאיביות, איי קיו של תרנגולת" (כתב מגיב מס' 84), "שמאלנית ארורה, פאתטית ומגוחכת: תחליטו לבד". בינתיים, "קשת" השעתה את אייל ברקוביץ ואופירה אסייג לשבוע בשל ההתבטאויות הללו. גם אם יש לתגובה שלי ב"הארץ" חלק בהחלטה של "קשת", קשה לי לשמוח. אני עדיין לא מבינה כיצד ערוץ טלוויזיה במדינה מערבית מרשה לעצמו להעלות לאויר תכנים כאלה, שהוקלטו מראש ומישהו אישר אותם לשידור. הלא אם היו מושמעים תכנים דומים נגד חברי פרלמנט יהודים איפשהו בעולם, לא היה גבול לזעקה. ובצדק – כי מי שמתעב גזענות, לא מסמן את הביטוי הגזעני על פי הלאום ה"נכון". את זה עושים רק בהיכלות השלטון ובפרהסיה גזענית שניזונה מהלכי הרוח של היכלות השלטון. כל מה שרציתי לעשות הוא להזכיר שביטויים גזעניים אסורים בשידור, כי פעם, כשחוקקו את החוקים הנאים האלה, חשבו שיש להילחם בה בכל הכוח. להשקפתי, עדיין אפשר להילחם, וצריך – יותר מתמיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו