קטע מוזנח ולא מטויל לאורך נהר הירדן זוכה סוף סוף לתשומת לב

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קטע מוזנח ולא מטויל לאורך נהר הירדן זוכה סוף סוף לתשומת לב

לכתבה
המאמץ העכשווי הוא לחזור מאה שנים לאחור. סכר אלומות בחורף שעבר גיל אליהו

לאחר תהליך ארוך שנמשך חמש שנים בתחילת השבוע הוחלט לקדם את ההכרזה על אזור "נפתולי מורד וגאון הירדן" שהוזנח לאורך השנים, כגן לאומי וכשמורת טבע

19תגובות

מורד הירדן, מהכנרת עד שפך הירמוך, סבל במאה השנים האחרונות פגיעה סביבתית נוראה. בחמש השנים האחרונות נעשה מאמץ גדול לשקם את הנזק ולכפר על החטאים הסביבתיים שנעשו לאורך 12 הקילומטר של נהר הירדן מדגניה ועד נהריים. הקטע הזה הוא התקווה הגדולה של רבים מאוהבי הנוף והטבע בישראל.

המובילים את הפרויקט הלאומי שנקרא "נפתולי מורד וגאון הירדן" זכו השבוע לניצחון משמעותי. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בראשה עומד אורי אילן החליטה להכריז על קטע הנהר באזור ירדנית, שני קילומטר מסכר דגניה ועד סכר אלומות, כגן לאומי. משם דרומה יוכרז האזור (באורך עשרה קילומטר) כשמורת טבע. עלותו הנוכחית של הפרויקט – 70 מיליון שקל.

צליינים בירדנית
גיל אליהו

צבי סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת בירך על החלטה בוועדה והסביר: "ישנה חשיבות לאומית לקיומו והמשכו של פרויקט השיקום הלאומי במורד הירדן הדרומי ואנו מקווים כי ההחלטה להכריז על האזור כגן לאומי תביא לתקציב נוסף לצורך הצלתו ושיקומו של הנהר, כולל מסדרון אקולוגי חשוב המקשר בין הכינרת לירדן. זהו שיקום קריטי לנהר החשוב בישראל".

מורד הירדן
תקשורות יעל שביט
מורד הירדן
תקשורות יעל שביט

בשנים האחרונות בוצעו בקטע זה של הירדן פעולות לשיפור מורפולוגי של האפיק והשבתו להיות נחל הכולל מגוון בתי גידול, ניקוי הבוצה מקרקעית הנחל, שתילת צמחייה אופיינית מקומית וכן פיתוח טיילות ומרכיבי נופש לאורך הנחל.

מורד הירדן
תקשורות יעל שביט

המהנדס רן מולכו, מחברת ליגמ פרויקטים סביבתיים, המוביל את תכנון הפרויקט הבהיר שמטרת העבודות היא מניעת הצפות, שיקום המערכות האקולוגיות, שיפור באיכות וכמות המים ובמשטר הזרימה של הנהר שיהווה בסיס להשבת ממדיו ואופיו הטבעיים בשנת 2023. זה ייעשה על ידי הגדלת זרימת המים השפירים מהכנרת לשיעור של כ-50 מיליון מטר מעוקב לשנה (מלמ"ש) והטיית המים המליחים למורד מנחמיה. מולכו צופה שהמערכת תשתקם בשנים הקרובות וכך תתאפשר הגעת מטיילים רבים שייפקדו את גדות הנחל. לדבריו הגופים הציבוריים נערכים לכך ומכינים תכנית ניהול משותפת לתחזוקה ברמה נאותה של גדות הנחל והאפיק עצמו.

מורד הירדן
תקשורות יעל שביט

בנוסף אומר מולכו כי יבוצעו עבודות למיתון גדות הנהר, ביצוע שינויים מורפולוגיים להשבת מראה טבעי, פינוי הסדימנט (משקע) אשר שקע בקרקעית, פינוי מינים פולשים ושתילת צמחייה אזורית ויצירת מערכת של בתי גידול לחים שיאפשרו התאוששות ושגשוג המערכת האקולוגית.

בשיחה ל"הארץ" לאחר ההחלטה בוועדה הסביר מולכו שלאחר תהליך ארוך שנמשך חמש שנים הוא רואה את סופו של ההליך הבירוקרטי. במקביל נמשכות עבודות שיקום הנהר, ניקיון הקרקעית, עיצוב הגדות, שתילת צמחייה מתאימה ובניית תשתית למטיילים שכוללת שבילים, פינות ישיבה והקמת מחסומים לכלי רכב.

המהנדס רן מולכו
גיל אליהו

מולכו מקווה שבשלב זה יופנו לפרויקט משאבים נוספים ולשם כך דרושה החלטת ממשלה אותה, הוא מקווה, תוביל השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל השתתפה במימונו של הפרויקט בסך 15 מיליון שח מתקציבה. מנהל רמ"י ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, ינקי קוינט אמר, "מורד הירדן הוא אזור שורשי במדינה ומקור מים חשוב לאורך ההיסטוריה ועד ימינו, אנו רואים ערך מרכזי בשימור והנגשת אתרי טבע, מורשת וסביבה כמו זה, לציבור ולמטיילים. בתכנון הושקעו ראיה עתידית וחשיבה סביבתית מתקדמת לטובת בעלי החיים, הצומח והמערכות האקולוגיות הייחודיות של המקום יחד עם טובת הציבור והדורות הבאים שייהנו מפירותיו ומשיקום הסביבה". 

הפרויקט במורד הירדן מעניין את אנשי התיירות כיוון שבחלקו הצפוני הוא כולל אתרים שמשכו עד הקורונה מאות אלפי צליינים. 300 אלף מבקרים פקדו בעבר בכל שנה את אתר הטבילה בירדנית. במסגרת התוכנית הנוכחית תוקם תשתית טיילות להולכי רגל ולאופניים ומערכת שבילים חדשה שתייצר רצף טיולים מהכנרת ועד נחל בזק, פינות ישיבה ופיקניק ומקומות חניה ללא תשלום במקומות ייעודיים לאורך התוואי, הסדרת השבילים הקיימים, שיקום והקמת מצפורים והצבת מערכת שילוט והכוונה למטיילים.

המאמץ העכשווי הוא לחזור מאה שנים לאחור. קטע הנהר מדגניה ועד נהריים חדל לפני כמאה שנה לשמש כנהר טבעי. פנחס רוטנברג שהקים בנהריים את מפעל החשמל בשנות השלושים השתמש בירדן לצורכי תחנת הכוח. במקום קמו מפעלים גדולים, תוך התערבות במהלך הטבעי של הנהר. המטרה היתה העברת מים מהכנרת לתחנה ההידרואלקטרית. לשם כך תוכננו ועוצבו שיפועים מדויקים ונבנו סכרים. בנוסף לכך, לפני כ–30 שנה, נחפרו תעלות כדי "לקצר" את נתיב הזרימה וכביכול לשפר את הניקוז. התעלות איפשרו למי הירדן לזרום בנתיב קצר יותר ודילגו על הנפתולים, אלא שהסביבה הטבעית נפגעה אנושות בגלל הפעולות האלה. בחמש השנים האחרונות נעשה מאמץ לתקן את הטעות ולהשיב את המים, הצמחייה ובעלי החיים לנפתולים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות