"כל יער שאני נכנס אליו זו הרפתקה חדשה כי בתוך הסבך יש שלווה מסתורית"

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"כל יער שאני נכנס אליו זו הרפתקה חדשה כי בתוך הסבך יש שלווה מסתורית"

לכתבה
ליקוט פטריות על ידי דור ונגר ומיא גינזבורג נועם פריסמן

ליקוט פטריות הפך בשנה האחרונה מתופעה שולית לפעילות משפחתית פופולרית. יניב סגל, מדריך קבוצות ליקוט ומעריץ פטריות, מסביר איך עושים זאת נכון (וגם לא נכון) ועל מה כדאי להקפיד כשאנחנו יוצאים למצוא אוצר בקרקע

19תגובות

כמו פטריות אחרי הגשם יוצאים בשנים האחרונות, הרבה יותר מאי פעם, עוד ועוד אנשים כדי למצוא מעט ובכן... פטריות אחרי הגשם. ייתכן שזו המגפה שדחקה את כולנו פנימה וגרמה לרבים כל כך לצאת החוצה ולמצוא תחביב חדש, אפשר גם שעליית קרנן של הרשתות החברתיות בהן התמונה היא השולטת תרמו לכך או דווקא הנסיקה בערכן של הפטריות עצמן – מפטריות הכמהין שזכו לאחרונה בהכרה מאונסק"ו ועד פטריות הפסילוסיבין שהפכו בשנים האחרונות לאפשרות טיפולית פופולרית. כך או אחרת, ליקוט הפטריות הפך מתופעה שולית לכזו המחזיקה קבוצות ייעודיות בפייסבוק עם עשרות אלפי חברים שרק רוצים לדעת איפה נותרו עוד פטריות ואם אפשר - איך קוראים לפטרייה הזו?

כדי ללמוד מעט על ממלכת הפטריות הישראלית וגם לקבל מעט טיפים לליקוט מוצלח, פנינו אל יניב סגל. הרומן שלו עם פטריות החל מילדות, אז התרגל ללקט סוג אחד של פטריות אבל כשהעתיק את מושבו לגליל ומצא את עצמו חי בתוך עולם הפטריות, החליט לצלול אל העולם הקסם הזה. "בנערותי ליקטתי רק פטרייה אחת - נרתיקנית נאה דביקה. וכל השאר היה בגדר חשוד כרעיל עבורי. עברתי לגליל לפני שבע שנים והוקסמתי מהמגוון של הצבעים והצורות של הפטריות, וקודם כל רציתי לדעת מה גדל לי בחצר", הוא מספר כשהוא נמצא בדיוק בנסיעה בין יער אחד לאחר, בין הליקוט שהיה לליקוט שיהיה.

ליקוט פטריות בר. הסל מסייע בפיזור הנבגים ביער
נועם פריסמן

"בארץ יש לנו קרוב לאלף מינים של פטריות, כמות גדולה מאוד מהן אכילות אבל חלקן הגדול לא טעימות או בעלות מרקם לא נעים", מספר סגל (45) שהפך בעצמו למדריך טיולי לקטים ואף סייע במחקר בנושא פטריות בארץ ובחו"ל. אגב, לשיטתו לא מספיק סיור מודרך אחד כדי להתחיל להבין את יסודות הליקוט, כיאה לאורגניזם המרתק שהיא. "יש פטריות 12 חודשים בשנה, רובן באמת אוהבות לחות ולכן הגשם מוציא החוצה את מרבית המינים ברוב הארץ, אבל אפשר למצוא פטריות גם בקיץ – בוואדיות וסביב נחלים. הלקטים מתמקדים בחורף כי אז הכמויות והמגוון יותר גדולים. כשאנחנו נמצאים בתוך עונת הליקוט, כמו עכשיו, אפשר לצאת יום או יומיים אחרי הגשם ולפגוש בכמות נכבדה של פטריות לליקוט. אני, לעומת זאת, יוצא למצוא פטריות בכל מזג אוויר", הוא אומר.

אחד הפחדים הגדולים בבואנו לצאת לטיול ליקוט פטריות פראי הוא המפגש עם הפטרייה הרעילה. אמנם, יש בארץ כמה פטריות שהן רעילות מאוד – אפילו עד מוות – אבל סגל מבהיר שלקַט, בוודאי המתחיל, צריך להתרכז בפטרייה הטובה ולא בזו המסוכנת. "הכלל בכל הנוגע לפטרייה רעילה הוא שאין כללים. אין קיצורי דרך ובשביל לדעת מה אתה מלקט אתה צריך לדעת גם איזו פטרייה אתה מלקט וגם לדעת גם איזה פטריות דומות יש לה", הוא מזהיר אך מיד ממהר להרגיע.

פטרייה
משה גלעד

"אף אחד לא צריך להכיר את כל האלף פטריות שיש בארץ", הוא אומר. "יש אנשים שיודעים ללקט רק אורניות, למשל, והם מאושרים לגמרי. לכן הדרך לא חייבת להיות יותר מדי מייסרת. מומלץ לעשות הצלבת מידע – מצאת פטרייה ואתה רוצה לדעת אם היא אכילה או לא, תשווה בכמה מקורות. ברשת, בספר פטריות ומאנשים שמבינים בפטריות. הצלבת מידע בונה ביטחון. ואז כבר מכירים את הפטריות האכילות".

סגל מספר שגם הוא החל את דרכו כבתול פטריות, אבל בעזרת קבוצת פייסבוק תוססת ("פטריות – הקבוצה הישראלית לפטריות"), קבוצות ווטסאפ ייעודיות, מפגשים לימודיים וקורס שעבר בנושא, הוא הפך ידען פטרייתי. כעת הוא נמנה על עדת המעריצים ההולכת וגדלה של הפטרייה. "זה אורגניזם מרתק מאוד. למשל, מצאו נבגים של מין מסוים שמחזיקים בתוכן עשרות אלפי גרעיני תא, לא תמצא את זה בשום אורגניזם אחר בעולם. איזה מגוון גנטי הן מחזיקות בתוך הנבג הזה, זה מטורף. אבל צריך לזכור - נכון שזה אורגניזם מפותח וחיוני לקיום חיים על הכדור, אבל שום דבר לא מתקיים בזכות עצמו. כמו שהגוף שלנו זקוק לפטריות וחיידקים וכמו שפטריות זקוקות לצמחים – אז כל אורגניזם זקוק לאחרים כדי לשרוד ולשגשג", הוא מבהיר. 

פטרייה
אליהו הרשקוביץ

ומהו סוד הקסם של המרדף השפוף אחרי הפטרייה? "אצלי זה ההרפתקה והמסתורין שכשאני נכנס ליער ואני לא יודע מה אני אמצא בו. פתאום יש משהו שלא ראיתי בחיים שלי, וזה בכל פעם גילויים חדשים ומדהימים. בכל שנה מוצאים מינים שלא ידענו שהם קיימים בישראל, ולפעמים מוצאים מינים שלא היו ידועים בכלל למדע. כל יער שאני נכנס אליו זו הרפתקה חדשה, אבל גם ביערות שאני מכיר יש הרבה פעמים הפתעות. יער בן שמן, למשל, הוא יעד ליקוט פופולרי מאוד. גם בגלל המיקום שלו, גם בגלל שהוא ותיק יחסית וגם בגלל מגוון העצים שבו שמאפשרים לפטריות מגוונות לצמוח בו. אבל אני מעדיף יערות שקטים יותר, שאני נכנס לתוך הסבך לבד ואז יש בו שלוות יער שאפשר ללכת בשקט ולהתבונן. למשל נטופה ערבה – מלשון 'ערבה לחיך' – אוהבת להתחבא מתחת למחטים של אורן ולפעמים מתחת לשיחים של סירה קוצנית או מתחת לענפים של אלת המסטיק. זה מסע בלשי קטן", סגל מסביר את שורש המשיכה.

גם אם לכל פטרייה יש את העדפות בית הגידול שלה, ישנם כמה כללים שעשויים לסייע ללקטים וגם לבתי הגידול עצמם. "כלל הברזל הראשון הוא שפטריות מעדיפות לחות. אני פותח מפה ואני יודע שבחצי הכדור הצפוני, המפנים הצפוניים מקבלים הכי פחות שמש ושומרים על לחות – אז מדרון שפונה צפונה מקבל פחות שמש ולכן הוא יותר לח. גם בתקופות חמות יותר. אז זה משהו שיכול להנחות אותנו. חוץ מזה צריך להחליט קודם איזה פטרייה אנחנו רוצים ללקט. יש פטריות שגדלות ביער אורנים ולא תמצא אותן לעולם ביער אלונים, ולהיפך", הוא אומר.

"בנוסף, אני חושב שצריך לשמור על צניעות בליקוט. השטחים שלנו בישראל לא גדולים, היערות הם לא עתיקים ברובם, או מבוססים. הם יערות קטנים ולכן אנחנו לא מספיק יודעים את ההשפעה של ליקוט מסיבי בשטחים כאלה, וכשכמות הלקטים עולה, כמו עכשיו, אז צריך להיזהר לא 'להתחזר' על השטח ולתת לו כבוד. אני לא אוהב להגיד לאנשים 'תלקטו חצי' אבל כן – להשאיר את הפטריות הצעירות בשטח שישאירו נבגים, את הוותיקות גם להשאיר – גם כדי שישאירו נבגים ביער וגם כי הן עשויות להקשות על העיכול. ולזכור שיש עוד יצורים בשטח שניזונים מהפטריות ויש גם לנהוג באדיבות ללקטים אחרים, להבין שיש מורכבות בשטח. אני גם ממליץ לצאת עם סל, או משהו קצת פתוח שמאפשר לנבגים להתפזר ביער".

לדבריו, שתי הפטריות המסקרנות ביותר הן גם מהנדירות בארץ. למשל, פטריות הזיה. "בישראל יש מחקר בנושא, אז מחפשים פטריות פסילוסיבין בבר ובאמת יש כאלה אבל כרגע הידע שלנו עליהן הוא מצומצם. אז יש פטריות כאלה אבל אנחנו לא יודעים מספיק עליהן, ואני לא מוכן להיות שפן הניסיונות שצורך פטריות לא מוכרות לשימוש פסיכו אקטיבי", הוא מבהיר. ומה לגבי מלכת הפטריות, הלוא היא הכמהין? 

"יש כל מיני מינים של כמהין בישראל", הוא אומר. "הכי מפורסמת היא כמהין המדבר – שמוכרת גם בתור טרפאש. הבדואים מלקטים אותן, לפעמים הן מגיעות לשוק רמלה או באר שבע אבל החוויה בלמצוא אותן היא מדהימה. הן גדלות ליד שיח שמשון יושב ובשטח שיש בו את השיחון הזה, הקרקע לידו לפעמים מתבקעת ומתרוממת ואז זה מרמז על כך שהפטרייה שם, כמהה לאור השמש. למצוא אותה זו חוויה באמת מרגשת, כי זה מתנהל כמו עבודת בלשות.  גם ביערות אלונים אפשר למצוא כמהין, חלקן עם ערך קולינרי. יש גם כמהות אלונים שחורות – כמהת קיץ שחורה – ויש לה ערך קולינרי גדול. ואפשר למצוא אותה גם בארץ, אבל רק אם אתה ממש בר מזל". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות