הודו נפתחת מחדש לתיירים עם לא מעט חששות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הודו נפתחת מחדש לתיירים עם לא מעט חששות

לכתבה
הטאג' מהאל. לאנשים שמעזים לבוא, זאת חוויה מדהימה SAUMYA KHANDELWAL / NYT

עם אלפיים תיירים ביום, שהם עשירית מהקיבולת שלו - טאג' מאהל נפתח למבקרים. על אף ההפסדים הרבים של המתפרנסים מתיירות סביב המונומנט, איש לא רוצה לזרז את התיירים לבוא

4תגובות

סומיט צ'אורסיה יושב בסירת דיג רעועה בנהר יאמונה ומצביע בידו על השמש השוקעת שמאירה באור כתום את הצדפות השקועות בטאג' מאהל, האנדרטה המלכותית שנחשבת לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בהודו.

במשך יותר מעשור צ'אורסיה, בן ה-35, משמיע פיוטים לתיירים. מאז מארס 2020, כשהודו הכריזה על סגר כלל ארצי כחלק מהמלחמה בקורונה, הרגעים שבהם היה יכול לעשות כך התמעטו עד שפסקו. אשרות לתיירים זרים לא ניתנו, והוא והמונים כמוהו נותרו ללא עבודה וללא פרנסה.

הטאג' מאהל אמנם נפתח מחדש חלקית באמצע יוני — עם הגבלות חמורות על מספר המבקרים — אך צ'אורסיה, כמו רוב ההודים, ממשיך לחיות בחוסר ודאות. אמנם אין סגר מלא, אך החיים לא חזרו לשגרה והם רחוקים מלהיות נורמליים או בטוחים.

"הקורונה עדיין איתנו", אומר צ'אורסיה, ומצביע על הלהבות הבוקעות מהקרמטוריום, שליחכו את גדת הנהר הסמוך לאנדרטה הכבירה. הקיץ אזלו באגרה, כמו בניו דלהי הבירה, מקומות שבהם אפשר לשרוף את גופות המתים. תוצאות המגפה בהודו היו בין הקשות ביותר בעולם, מאחר שיותר מאלף אנשים מתו בה ביום.

סומיט צ'אורסיה (משמאל) בנהר יאמונה
SAUMYA KHANDELWAL / NYT

ההמונים שפוקדים בדרך כלל את הטאג' מאהל בשעות השקיעה נעלמו. רק קומץ תושבים מקומיים משוטטים במתחם לאחר ששילמו מחיר המקביל ליותר משלושה דולר לכרטיס כניסה.

הכמעט–ריקנות הזאת מעלה דמעות בעיניו של צ'אורסיה, אך הוא מעדיף אותה על פני האלטרנטיבה של סגר מוחלט. למרות הקשיים שנגרמים לו ולמשפחה שאותה הוא מפרנס: הורים זקנים, אשה ושתי בנות קטנות, "אל תקריבו את חייכם למען ביקור בטאג' מהאל", הוא אומר וכמעט מתחנן כשהסירה מתנדנדת קלות על הנהר יאמונה, ופרפרים מרחפים מעל גדותיו גדושות האשפה. "אנחנו לא יוצאים מהבית אלא אם כן זה חיוני", אומר צ'אורסיה.

הטאג' מהאל
Pawan Sharma/אי־פי

הודו התחילה רק עתה להיחלץ מהאביב הטראומטי שעבר עליה, כשגל שני קטלני של המגפה פגע בה והותיר זיכרונות קשים על חיפושים נואשים אחר מיטות בבתי חולים, תרופות וחמצן, ועל מדורות לשריפת גופות שבערו יומם ולילה והפכו את השמים לאפורים ומלאי אפר.

כשמספרי החולים והמתים התחילו לרדת השלטונות פתחו בזהירות את המדינה, כולל במקומות כמו הטאג' מאהל. אך רק 4% מתוך 1.4 מיליארד תושבי הודו חוסנו נגד הקורונה, וגורמים במגזר לבריאות הציבור הזהירו מפני גל חדש ומבהיל.

עד בוא הקורונה - אגרה, העשירה באוצרות ארכיטקטוניים מהתקופות המוסלמיות וההינדיות, כולל הטאג' מהאל, היתה חנוקה בדרך כלל בפקקי תחבורה ורעש נורא. כיום היא שקטה וכמעט ריקה, וכך גם החנויות המוכרות מזכרות, פריטים משיש או ממתקים.

עיר זו, שהיתה בעבר בירתם של המוגולים, היא חניית ביניים הכרחית לכל מי שמבקר בהודו, מתרמילאים ועד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ שביקר בה בפברואר 2020 במהלך ביקור ממלכתי. עקב כך, כמחצית מאוכלוסיית אגרה המונה 1.6 מיליון תושבים תלויה בתיירות.

הטאג' מאהל נראה מחלון של בית מלון באגרה
SAUMYA KHANDELWAL / NYT

כולם נפגעו, אומר פראדיפ טמטה, בכיר במחלקת התיירות המקומית. רבים מיצרני המזכרות והפריטים, הנמכרים בדרך כלל ברחובותיה העתיקים של העיר, לא הצליחו להתגבר על 15 חודשי הסגר והשאר ממשיכים לשרוד בקושי.

איפראן עלי, בן 51, כורע על ברכיו ליד מכונה שבעבר שימשה להחדרת צדפים לתוך ירחים, כוכבים ופריטים דקורטיביים אחרים, שלאחר מכן היו מודבקים בדוגמאות מורכבות בעבור מרצפות, שולחנות, אגרטלים ומגשים. לדבריו, תיירים זרים הגדילו את הביקוש לצורות אמנות כאלה, המייצגות את החומרים והמוטיבים של האנדרטה המפורסמת ביותר של אגרה. "הם רצו חלק מהטאג' מאהל", אומר עלי, "כעת יש רק שקט".

בחלקה השני של העיר עומד גאורב גואל, בעל עסק משפחתי לממתקים. ראשו עדיין מגולח, לאות אבל לפי המסורת ההינדית, על בן משפחתו שמת מקורונה. החנות נקראת פנצ'י על שם הסבא–רבא שלו, "פנצ'אם לאל". המשפחה מתמחה בפתה, סירופ מתוק העשוי מדלעת והמיוחד לאגרה. לפי סיפורי עם, הפתה הומצא בשנות ה–30 של המאה ה–17, בתקופת בנייתו של הטאג' מאהל, כדי להמריץ את 20 אלף הפועלים שעבדו בבנייה בחום היוקד. סבו של גואל, בנו של פנצ'אם, הרחיב באופן ניכר את העסק לאחר שערך ניסויים בטעמים חדשים כמו זעפרן והל. אך הוא היה חלה בסרטן ומת בחודש מאי האחרון מסיבוכים של נגיף הקורונה והמשפחה עדיין מתאבלת על מותו.

בשנים רגילות, לפני הקורונה, נמכרו בחמש החנויות של גואל ממתקים בשווי של 1.3 מיליון דולר. ב–2020 ירדו המכירות שלו ב–40%, אך הוא לא בטוח שהוא רוצה שכל הלקוחות יחזרו. "ההפסדים במכירות קשים", אמר. "אבל אנחנו לא רוצים לאבד יותר אף אחד".

סומיט אופרדיי הוא חבר במפלגת השלטון BJP, שחי באגרה ועובד כסוכן נסיעות. ואכן, כשהוא מסייר בשטח של הטאג' מאהל, נראה כי נאמנותו לעירו ולעסק שלו גוברים על נאמנותו למפלגה. לדבריו, הטאג' הוזנח וההכנסות שהתקבלו ממנו הועברו על ידי הממשלה של מדינת המחוז אוטאר פראדש "לקידום המונומנטים שלהם", כולל מקדש לכבוד האל ההינדי ראם, שהוקם במקום אחר במחוז. המקדש הוקם על חורבותיו של מסגד שנהרס על ידי אספסוף הינדי ב–1992. "הם לא עושים שום דבר למען הטאג' מאהל", אומר על הממשלה המקומית. "חייבים לטפל בו אם רוצים שאנשים יבואו להודו".

סומיט אופרדיי הוא חבר במפלגת השלטון BJP, אך הוא חי באגרה ועובד כסוכן נסיעות
SAUMYA KHANDELWAL / NYT
 בעל העסק המשפחתי לממתקים של גאורב גואל
SAUMYA KHANDELWAL / NYT

מאז פתיחתו מחדש מבקרים בטאג' מאהל כ–2,000 תיירים ביום — פחות מעשירית מהקיבולת שלו. אך לאנשים שמעזים לבוא, זאת חוויה מדהימה, כי רעש המבקרים הוחלף בהדרת כבוד ותחושת השתאות על הוד הקבר והיקפו.

הארה חאן וסטיאם סינג, בני זוג בשנות ה–20 לחייהם שהקשר ביניהם נוצר דרך הרשתות החברתיות בשנה שעברה בתקופת המגפה, חיפשו צל באחת המרפסות המקושתות של המונומנט. סינג בא ברכבת מדלהי כדי לפגוש את חאן ביום הולדתה. הם איבדו ידיד משותף בגלל המגפה. "זה מדהים", אמרה חאן על פתיחתו מחדש של הטאג' מאהל כשהיא מעיפה מבט ביישני אל סינג. "תכננו את זה במשך שנה שלמה למרות שזו הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות