רחובות מרוצפי אבן כאוטיים ועם זאת שופעי קסם, בתי מרחץ בצורת כיפה שמהם עולים אדים בריח גופרית ובתי חרושת מתפוררים מהתקופה הסובייטית שהוסבו לבתי מלון היפסטריים הופכים את טביליסי לדוגמה לעיר של ניגודים. בירת גיאורגיה שבלב הקווקז היא עיר שופעת ועשירה: קתדרלות על הגבעות מזכירות עוגות-שכבות, בתי קפה נסתרים מתפקעים מבליינים מעודכנים וסצינת אמנות בוהמיינית, שלאט לאט מקלפת את שכבת הסובייטיות הנוקשה מהעיר ששרדה תהפוכות פוליטיות וחושפת ליבה של תסיסה ויצירתית. אחרי מאות שבהן נכבשה, נכבשה מחדש וחוזר חלילה, טביליסי מציגה היום את צלקות הקרב שלה בגאווה. מחומות המבצר הימי ביניימי שלה לבוטיקים האופנתיים והיוקרתיים שלה היום, העיר המשלבת מזרח ומערב מציעה משהו לכל אחד.

אמא גיאורגיה

התחילו את הביקור בטביליסי בשינוי נקודת המבט. עלו באחת מקרוניות הרכבת החדשניות והמלוטשות למצודת נריקלה (Narikala), שנבנתה במאה הרביעית, שמתנשאת מעל העיר. על המצודה שומרת אמא גיאורגיה (Kartlis Deda), אשה עשויה אלומיניום בגובה של כ-20 מטר, שבידה האחת כוס יין לידידים ובידה השנייה חרב לאויבים. אמא גיאורגיה ניצבת באחת מנקודות התצפית הטובות ביותר על העיר. הצטרפו אליה אחרי נסיעה חלקה ובטוחה שאורכת כעשר דקות, לצילום העיר רבת השכבות. מהמצודה אפשר לראות את העיר העתיקה, שנבנתה במאה ה-19, את נהר מטקווארי (Mtkvari) ואת המתקנים החדשים והנוצצים של פארק רייק (Rike Park). הירידה אל העיר בקרונות החשמלית האווירית. תחתית הקרונות שקופה ואפשר לראות דרכה את כל העיר בזמן הנסיעה למטה (2.5 לארי, דולר אחד, 3.70 שקלים).

גישור על פערים

עברו מהמאה הרביעית ישירות אל המאה ה-21 בפארק רייק. הפארק המודרני מעוצב בדמותה של מפת גיאורגיה ויש בו אזורי פיקניק בקיץ, מבוך טיפוס, פסנתר ענק, ומזרקה שפועלת בהתאם למוזיקה המושמעת. המבנים הבולטים ביותר בפארק הם שני אולמות תצוגה שתיכנן האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקאס (Massimiliano Fuksas), שני צינורות מתכת וזכוכית שמחוברים זה לזה מאחור, שמשמשים אולם קונצרטים ואולם להצגת תערוכות. בין פארק רייק לעיר העתיקה מחבר גשר השלום. הגשר המקושת, פנינה אדריכלית נוספת בעיצוב איטלקי, עשוי פלדה מעוקלת ומעליו יש חופת זכוכית. אלף נורות LED שמותקנות בו מספקות תצוגת אורות מרהיבה בלילה.

טבילה וקרצוף

במרחק קצר מפארק רייק נמצא רובע אבנוטובני (Abanotubani), מקבץ של בתי מרחץ מלבנים, עם גגות בצורת כיפה, שבמשך שנים היה אתר עלייה לרגל לתושבי גיאורגיה שחשקו בטבילה משיבת נפש במי גופרית. בבתי המרחץ יש בריכות משותפות, בהפרדה בין גברים לנשים וכן חדרים פרטיים לטבילה במים חמים. תמורת תשלום נוסף הרוחצים יכולים ליהנות מעיסוי או מקרצוף מקצועי של גופם. בית המרחץ המזמין ביותר לתיירים הוא צ'רלי אבנו (Chreli Abano, המכונה גם אורבלייני, Orbeliani). חדר רחצה פרטי ב-40 לארי לשעה (55 שקל); עיסוי החל ב-50 לארי לשעה (69 שקל). תושבי טביליסי קושרים כתרים גם לגולו ספא (Gulo’s Spa) ולחדריו הנקיים למשעי. חדרים פרטיים ב-30 לארי לשעה (41 שקל); עיסוי או קרצוף בתוספת של עשרה לארי (14 שקל).

תפריט של נסיכה משוררת

עמוד התווך של התרבות הגיאורגית הוא הסופרה (supra), סעודה חגיגית. המטבח הגיאורגי מותאם במידה רבה לעונות השנה ויש בו מיזוג מסחרר של מזרח ומערב. הציר המאחד הוא חינקלי, כיסונים שמנמנים שמבושלים במרק בשר עשיר. לצדם מוגשים מיני לחם שטוח שנאפים בתנורי חרס והרמוניה של טעמים מתוקים וחמוצים שמקורם בפירות ובעשבי תיבול טריים. לארוחה גיאורגית מסורתית רדו במדרגות הברזל המפותלות לברברסטאן (Barbarestan), מסעדה מקסימה בבעלות משפחתית שממוקמת במרתף לבנים לשימור בשר. מתקרת אולם האכילה עדיין משתלשלים קרסים ישנים. קשה לטעות בבחירה מתפריט המסעדה, שמבוסס על ספר בישול של הנסיכה המשוררת הפמיניסטית ברברה סוריאדזה (Barbare Jorjadze). בין המומלצים: סלט גנדזילי עם שום בר ושום כבוש, פילה ברווז עם חבוש ביין ולחם הבית, שעשוי מחיטה גיאורגית אדומה (ארוחה לזוג, כולל יין, 250 לארי, 344 שקל).

לחם וחמאה

נראה שבגלל ארוחות הערב הדקדנטיות שהם עורכים, הגיאורגים מתעוררים מאוחר. אין פלא שבטביליסי אין תרבות ארוחת בוקר של ממש. אם אתם מעזים ללכת נגד ההמון ולהתעורר לפני הצהריים, אל ייאוש. ב-Retro, גן עדן לחובבי לחם שנפתח בתשע בבוקר, תוכלו להתענג על אצ'רולי חצ'פורי (acharuli khachapuri), לחם בצורת סירה בממדים של ראש אנושי, שבתוכו שוחים גבינה מותכת חמאה וחלמונים (החל ב-7.50 לארי, 10 שקלים).

שיפוע חד

העיר העתיקה של טביליסי היא ערבוביה של רחובות צרים, כנסיות מטות לנפול ווילות נאות עם מרפסות שמחופות ברשתות מורכבות. היפה מכולן היא כנראה הווילה שמאכלסת את גלריה 27, חנות מזכרות ובוטיק טקסטיל שבהן נמכרות עבודות אומנות גיאורגיות. טפסו במדרגות החורקות שלאורכן זכוכית אטומה וסרקו את המקום ככל שתחפצו. העיקר שעד הצהריים תגיעו לתיאטרון הבובות של רזו גבריאדזה (Rezo Gabriadze Puppet Theater). בדיוק ב-12:00 נפתח החלון במגדל השעון של התיאטרון והקהל יכול ליהנות מהצגת בובות מקסימה. אפשר לצפות שוב בהצגה בשעה 19:00.

בתי קפה וחובבי אמנות

בתי הקפה האמנותיים המודרניים של טביליסי הם ככל הנראה המקומות שבהם אפשר לחוות יותר מכל את הגאווה היצירתית שמאפיינת את העיר בתקופה הפוסט-סובייטית. לכל אחד מהם יש אופי ייחודי, אבל כולם מציעים עיצוב וינטאג', מזון איכותי ושילוב מרנין של גלריה ומקום מפגש חברתי. אחד היפים ביניהם, קפה לילה (Cafe Leila), ממוקם כמטחווי אבן מתיאטרון גבריאדזה. התפריט כולל גרסאות צמחוניות של מנות מסורתיות מהמטבח הגיאורגי והארוחה מוגשת בחדר צבעוני, שבו בין השאר ציורים בהשראה פרסית. ארוחת צהריים לזוג, 100 לארי (137 שקל).

שעשועים ומשחקים

מגדל הטלוויזיה של טביליסי, מבנה מכוער המשקיף על העיר מהר מטסמינדה (Mount Mtasminda), מסתיר בחובו דבר מה מושך בהרבה: פארק מטסמינדה (Mtasminda Park), פארק שעשועים מעוצב, שאליו אפשר לעלות ברכבל. אם אתם מעוניינים בתצפית הטובה ביותר על העיר, תפסו מקום בקרון הראשון. בפארק עצמו יש שפע מתקנים וארבע מסעדות. נסיעה ברכבל: 3 לארי, 4 שקלים. אגב, הפארק פתוח בכל ימות השנה. פרטים נוספים באתר

אוצר חבוי

גיאורגיה היא אחד מאזורי תרבות היין העתיקים בעולם וטביליסי זרועה מרכזי טעימה, שבהם אפשר לחוות את היין נטול הגופרית, המיושן בכלי חרס, האופייני למדינה. חברת Culinary Backstreets מציעה סיורים קולינריים בטביליסי (95 דולר, 352 שקל, לסיור של שבע שעות. המחיר כולל את כל האוכל והמשקה שתטעמו בזמן זה). הסיורים כוללים טעימת יין וכן קורס מזורז על צ'צ'ה, הוודקה המקומית. אם אין לכם יום שלם, ביקור ב-Vino Underground (טעימה החל ב-25 לארי, 34 שקל) או ב-8000 Vintages ישביע את תאוותכם.

מסעדה שכונתית

זורה נטרושווילי (Zura Natroshvili) תיכנן להקים בריכת שחייה בשביל בנו בחצר של דירת הדופלקס בת שמונה הקומות שבבעלותו. ואז עלה במוחו רעיון טוב יותר: למה לא לקבור 50 כדי חרס מלאים בענבים בבור שבו היתה אמורה להיות הבריכה, להפוך את תוכן הכדים ליין ברמה בינלאומית ולהסב את הקומה הראשונה בדירה למסעדה? התוצאה היא מסעדת Bina N37, שהלקוחות נכנסים אליה אחרי שהם מזדהים באינטרקום של הדירה. האוכל מוגש בחדר שהיה הסלון המשפחתי. התפריט, שכולל חארצ'ו (kharcho, נזיד בקר ואגוזי מלך) וחצ'פורי עם עשבי תיבול, הוא יוקרתי ועם זאת עממי, ממש כמו המסעדה. ארוחה זוגית ב-150 לארי (206 שקל), כולל יין.

חוט ומחט

אתרים מעין מחתרתיים שמארחים מסיבות רייב, כמו Bassiani, Mitkvarze ו-Vitamin Cubes, שנפתחות בשעה מאוחרת ומסתיימות עם שחר, תורמים למוניטין העולמיים של טביליסי כבירת המסיבות העולמית. אבל אפשר להכיר את חיי הלילה התוססים של העיר גם באופן נינוח יותר. ב-Fabrika, אכסניה וחלל אורבני רב-שימושי שמאכלס מבנה ששימש בעבר בית חרושת לאריגים, יש עיצוב אורבני אקלקטי, מגוון ברים ואולמות מוזיקה, גלריה לאמנות ואפילו בית קפה עם משחקי שולחן. לכו בעקבות ההיפסטרים אל חצר הבניין, שהקירות המקיפים אותה מכוסים כתובות וציורים, ושם תבחרו במה שמושך את לבכם.

לשים בצק

אם תגיעו למסעדת Zakhar Zakharich בשעות הבוקר, סביר מאוד שתמצאו שולחנות ריקים. או כמה בליינים שיכורים שיצאו מאחת המסיבות הלוגמים חאשי (khashi), מרק מעיים ושום גיאורגי שידוע גם כתרופה להאנגאובר. אסור לעזוב את טביליסי בלי לטעום חינקאלי, מרק גיאורגי עם כיסונים, וזכאר זכאריץ' מגיש את החינקאלי הטעים ביותר בטביליסי. הכיסונים שמוכנים בעבודת יד מכילים מליות מגוונות. המוצלחת מכולן היא בשר כבש. זוה ארוחת בוקר אידיאלית.

חפש את המטמון

ליד זכאר זכאריץ', ממש מעבר לרחוב, נמצא Dry Bridge, שם אספנים, סוחרי עתיקות ובעלי מלאכה עורכים שוק פשפשים, ארץ פלאות לציידי חפצים מתקופת הפרסטרויקה. אפשר למצוא בו מדליות צבאיות מהתקופה הסובייטית, כלי אוכל מפורצלן, שטיחים קווקזיים מסורתיים, תכשיטים ועוד, כולם מסתתרים בערימות גדולות.

לינה

לא סתם הופיע Rooms Hotel בכל כך הרבה רשימות של מקומות לינה מומלצים בטביליסי בשנה שעברה. המלון בעל השיק התעשייתי, שכאילו מוכן להעלאה לאינסטגרם, נמצא בבניין שבו פעל בעבר בית דפוס והוא עונה על כל הפרטים – עיצוב, אוכל ואמנות נהדרת. 200 דולר, 741 שקל, לזוג.

ב-Vinotel, מלון אינטימי עם 13 חדרים שממוקם בבית גיאורגי מסורתי, יש מרתף יין ביתי. כלומר, ענבי ספרבי (Saperavi) תמיד בהישג יד. מהמלון יש מבט מרהיב על העיר העתיקה הציורית והאתרים היפים ביותר בעיר נמצאים במרחק קטן עד גיחוך ממנו. 130 דולר, 482 שקל, לזוג.

כתבה: דברה קמין, הכתבה המלאה בניו יורק טיימס