רגע לפני הסגר: שלושה מקומות ירושלמיים לברוח מהמציאות - עיר זרה, הבלוג של רותם בר כהן - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רגע לפני הסגר: שלושה מקומות ירושלמיים לברוח מהמציאות

לכתבה
הנוף הנשקף ממשכנות שאננים רותם בר כהן

לא קל לטייל בירושלים, גם אם באים אליה ללא דעה קדומה ובלי אג'נדה פוליטית, דתית או חברתית. רותם בר כהן טיילה בעיר הכי מורכבת, מסוכסכת ומסובכת בארץ, אולי בעולם. כדי להירגע, היא ממליצה על שלושה מקומות מושלמים לסיים בהם יום טיול בעיר, שלא תמיד חוברה לה יחדיו. די ברור שאלכוהול נמצא בכל אחד מהם

28תגובות

לפני שנה בחגים, מה שנראה עכשיו כמו עשור לפחות, התארחו אצלנו שני בחורים צעירים מגרמניה. זה היה מסוג הדברים שכמעט אף פעם לא קורים באמת. את פוגשת מישהו נחמד באירופה וזורקת משהו בסגנון: "אם אי פעם תגיע לישראל...". ומקץ כמה חודשים הטלפון מצלצל – אני כאן, עם חבר. מיד התיישבתי להכין רשימה ארוכה ומסודרת של כל הדברים הכי כיפיים בתל אביב, כאלה שחשבתי שבחורים צעירים מאירופה יאהבו: ים, יפו, חומוס, ברים, שדרות רוטשילד, פלורנטין, שוק הכרמל.

ככל שחלפו הימים, הם נראו לי יותר ויותר מסויגים. מנומסים, כמובן, בכל זאת גרמנים. אבל חסרי התלהבות. איך היה בים? נחמד. איך היה החומוס ביפו? טעים. מה חשבתם על שדרות רוטשילד בלילה? בסדר. הדבר שהכי שבה את לבם בגוש דן היה הסביח של עובד בגבעתיים, שאליו הם ביקשו לחזור פעמיים.

אחרי שבוע וחצי של ככה-ככה בתל אביב, הם החליטו לנסוע לירושלים. כשחזרו מקץ יומיים, אור אחר נשקף מעיניהם. "חלום", סיכם אמר מהם את החוויה. הם דיברו בהתלהבות על החרדים בבגדים שחורים שראו ליד האכסנייה שלהם, על המוכרים הנמרצים בשוק מחנה יהודה, אפילו חומוס לינא בעיר העתיקה ניצח מבחינתם בקלות את עלי קרוואן ביפו.

לקראת החגים, אחרי שנה מלאת אתגרים וקושי, החלטתי לעלות לירושלים. לא כדי לשים פתק בכותל, לא כדי להפגין או למחות, בלי מטענים, חששות או כעסים. לבוא בלב נקי, להסתובב במקומות שאני לא מכירה או שלא הייתי בהם שנים רבות, לדבר עם אנשים שבאופן טבעי לא הייתי פוגשת, לבדוק אם גם אני אחזור עם אור אחר בעיניים.

עליתי לרכבת בת שתי קומות בתחנת סבידור מרכז בתל אביב ומקץ 35 דקות ירדתי אי שם במעמקי האדמה של תחנת יצחק נבון בירושלים. כך התחילו שלושה ימים בעיר המסוכסכת והמסובכת הזאת.  

רחובות העיר העתיקה
רותם בר כהן

איך היה? לא פשוט. ירושלים, כידוע, היא עיר מאוד לא פשוטה, גם אם באים אליה נקיים מדעות קדומות. כמות החוויות שהצטברה עברה את המכסה הסטנדרטית שאני רגילה להכיל, ואין ספק בכלל שלא פיצחתי את המורכבות הפיזית, החברתית, הדתית, הגיאוגרפית, המעמדית, העדתית. אבל אני לא ממהרת. יהיו עוד ביקורים ועוד אכתוב על ירושלים לא מעט. בינתיים, טעימה זעירה: שלושה מקומות מוצלחים לסיים בהם את היום בירושלים. 

יין מתחת כנפי הטחנה

הביקור האחרון של משה מונטיפיורי בירושלים היה בשנת 1875, כשכבר מלאו לו 90. הוא תכנן להקים בית חולים עבור יהודי ירושלים, אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. כשהגיע לעיר גילה שמשפחת רוטשילד כבר מקימה בה בית חולים יהודי. מה יעשה עם הכסף שהביא עמו? הוא החליט שישתמש בו כדי להוציא את היהודים מתוך הקילומטר הרבוע שבין החומות אל שכונה חדשה שיקים עבורם, משכנות שאננים. כדי למשוך את היהודים, שחששו לעזוב את המקום המוכר לטובת הלא נודע שמעבר לחומות, הוא בנה בראש השכונה מיזם כלכלי שיאפשר להם להתפרנס – טחנת קמח הפועלת בכוח הרוח.

רחובות העיר העתיקה
רותם בר כהן

כמעט 150 שנה עברו מאז. אני יושבת עם יוסי גרייבר לצד הטחנה של מונטיפיורי, לוגמת יין של יקב ירושלים, שתכף נגיע גם אליו. למרגלותינו השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות, מעבר לה גיא בן הינום, ומעליו, ממש מולנו – העיר העתיקה. זוהר ורדרד של שקיעה צובע את השמיים, למרות שהשמש עצמה שוקעת בגבנו. זהו מסוג המראות שגורם ללב להחסיר פעימה, ואם אצליח להתנתק ממנו לרגע ולסובב את הראש, אראה מעלינו את טחנת הרוח עם כנפיה הלבנות רבות הרושם.

לפני כשנתיים גרייבר הגשים חלום, כשביחד עם שותפו לחברת zuzu תיירות, זכה במכרז לשקם את טחנת הרוח, שעמדה עזובה שנים רבות, ולהפוך את האזור סביבה למתחם תיירותי. בשלב הראשון הם דאגו להתקנת כנפיים ממתכת בטחנה, בשחזור מדויק של המקור. בשלב השני, הם השתתפו בקורס של מפעילי טחנות רוח כדי ללמוד איך טוחנים קמח בשיטות של המאה ה-19, ואף קיבלו תעודה המעידה על כך. בהמשך, החל שיתוף פעולה מתבקש עם יקב ירושלים, היקב היחיד הפועל בתחומי העיר. בתוך מבנה הטחנה נפתח מרכז מבקרים קטן של היקב וברחבה לפניה, בעגלת קפה המעוצבת בדמות הכרכרה המפורסמת של מונטיפיורי, אפשר לטעום מיינות היקב, במחירים מצחיקים: 10 שקלים לטעימה אחת, 25 שקלים לשלוש טעימות.

קחו את כוס היין שלכם ושבו בשולחן בר מול הנוף. זהו מקום מושלם לסיים בו טיול בעיר העתיקה, שבימים אלו רחובותיה ריקים מתיירים וגם הישראלים מדירים את רגליהם מהסמטאות הצרות שמחוץ לרובע היהודי. אם אתם מרגישים חוסר נוחות לשוטט בלב העיר העתיקה, אני ממליצה לטייל על חומותיה. טיילת החומות, מסלול צר ולא מסותת בראש חומת ירושלים, דורשת אמנם טיפוס בהרבה מדרגות תלולות, אבל שווה להתאמץ כדי לזכות מבט מיוחד ולא שגרתי על שני צדי העיר.

במתחם המחודש של טחנת הרוח מתקיימות פעילויות שונות, כמו משחק בריחה משפחתי, סדנאות לילדים וטיולי סגוויי, אבל אם אתם כמוני, כל שתרצו זה לשבת עם כוס יין מול הנוף ולהירגע מהמולת היום. פרטים נוספים על טחנת הרוח באתר

מתחם טחנת הרוח במשכנות שאננים
רותם בר כהן

ערב בגן קסום

לפני הרבה מאוד שנים ידידה אמריקאית, פעילה בארגון של זכויות אדם, הגיעה לישראל לביקור קצרצר בענייני עבודה. היא לנה במלון אמריקן קולוני, ובין פגישה לפגישה מצאה קצת זמן פנוי לשבת איתי לקפה. שתינו קפה בפטיו של המלון, שעד אז לא הכרתי. הרגשתי שאני נמצאת בתוך ספר של ג'ון לה קארה. כולם מסביבי נראו עסוקים בסודות מרתקים ובמשימות עלומות.   

נזכרתי בקפה ההוא, לפני שנים רבות, כשירדתי מהמונית בלילה חשוך, נטול ירח, ועשיתי את דרכי בשבילי הגן אל מסעדת בר הקיץ של אמריקן קולוני. המלון עצמו עדיין לא חזר לפעילות סדירה, אבל מי שמתגעגע לתחושת חו"ל, מומלץ לו בחום לבוא לארוחה במסעדת הגן של המלון. הפעם המקום נראה לי כמו סט של סרט רומנטי, איש מהסועדים סביבי לא נראה כאילו הוא רוקם תוכניות מסתוריות לגבי עתיד המזרח התיכון.

מסעדת בר הקיץ של אמריקן קולוני
שרה אייכלר

השולחנות פזורים בין עצי הגן היפהפה, באוויר הפתוח ובריחוק החברתי המתבקש. בפינה אחת הוקם גריל פחמים, שעליו נצלים בשרים, דגים וירקות. בתפריט סלטים, סטייקים, המבורגרים, פיצות ומנת דג מתחלפת, תפריט היינות והקוקטיילים גדול ומשמח לבב. לשבת בשלווה מושלמת בגן קסום, בלילה הירושלמי, עם כוס יין או קוקטייל, בציפייה לארוחה טובה, בעיני זהו מתכון מנצח לשיפור מצב הרוח. אפילו אגדיל ואומר - סוג של גן עדן קטן עלי אדמות.
כתובת: רחוב לואי ונסן 1, טלפון: 02-6279777, אתר

מסעדת בר הקיץ של אמריקן קולוני
מיקלה ברסטו

מרפסת וחדר עם נוף

O2, מסעדת שף במלון ענבל, צעד וחצי מגן הפעמון, היא אופציה נוספת לסיום מוצלח של יום ירושלמי. בחורף ודאי נחמד לשבת בפנים, אבל פרט לימים גשומים וסוערים, כדאי להזמין שולחן בחוץ, במרפסת הגדולה. שרשרות של אורות קטנטנים מנצנצים מעל ראשי הסועדים, נוף של חורשות ירוקות ממול, אוויר ירושלמי יבש וטוב עושה טוב על הנשמה. לפני הכל, הציצו בתפריט היינות, יש בו יש הרבה מאוד יינות ישראלים מוצלחים, עם ייצוג מרשים ליקבי האזור – טפנברג, קסטל, צרעה, הרי יהודה, ירושלים ואחרים. עם הנוף, היין והאור האחרון של היום בא התיאבון.

הנוף הנשקף ממלון ענבל
רותם בר כהן

כל המנות הראשונות שטעמתי היו מצוינות (מודה שלא התאפקתי ואכלתי הרבה יותר מדי כבר בשלב הפתיחה). אהבתי במיוחד את הטרטר של פילה בקר עם צנוברים ואת המנה של פלפל שושקה עם קולרבי מדורה ושומשום קלוי. חובבי החריף יתענגו על סלט קיצי של עגבניות, אבטיח ופלפל חריף. בעיקריות יש כמה סוגים של סטייקים, פילה לברק על קרם שקדים ומנה צמחונית של בצלים ממולאים בפריקה. למרות שבשלב הזה לא נותר בי מקום אפילו לפירור נוסף, לא עמדתי בפני הפיתוי והזמנתי לקינוח בסבוסה, שהוגשה עם מרמלדת פירות חמצמצה ופיסטוק קלוי. תה עם נענע סגר את הפינה. החיוך לא ירד לי מהפנים, אבל איבדתי כל יכולת לקום מהכיסא.

מסעדת O2
רותם בר כהן
מסעדת O2
רותם בר כהן

וזה בדיוק הזמן להמליץ על לילה במלון שבו נמצאת המסעדה. מלון ענבל מדורג בחמישה כוכבים דלוקס. זהו מלון גדול ומלא פינוקים מהסוג שמצפים מרמתו, ומלבד המסעדה (שאפשר לאכול בה בין אם אתם אורחי המלון או לא) יש בו עוד משהו בלתי נשכח: בחלק מהחדרים והסוויטות, במיוחד בקומות העליונות, יש נוף פנורמי של העיר החדשה והישנה. כל כך יפה, שזה כמעט נראה כמו גלויה קלישאתית. סיום מוצלח ליום בירושלים, ללא ספק.
כתובת: רחוב ז'בוטינסקי 3, טלפון: 02-6756666. אתר; מסעדת O2, בקומת הלובי של המלון, אתר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות