"אין עוד מקום כזה": הקרקע היוקרתית בלב השרון שהציתה מלחמה

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אין עוד מקום כזה": הקרקע היוקרתית בלב השרון שהציתה מלחמה

לכתבה
מתחם בית הנערה עופר וקנין

בעיריית תל אביב חלמו על הכנסות של מאות מיליוני שקלים מקרקע שהיתה בבעלותם בהוד השרון, וקידמו תוכנית בנייה שאפתנית. אבל אז נכנס למגרש ראש עיר חדש - וטרף את הקלפים

31תגובות

רגע לפני שהסיור שערכנו במתחם בית הנערה בהוד השרון הסתיים, כשכבר צעדנו חזרה לחניון דרך שדרת עצי פיקוס מרשימה ביופיה, חלפנו על פני קבוצת צעירות שהפכו את התפאורה הטבעית לאתר צילומים. כשאלה הבינו שאחד המשתתפים בסיור הוא ראש העיר אמיר כוכבי, הן צעקו לעברו, "אל תיתן לאף אחד לבנות פה, אין עוד מקום כזה".

לשאלתו השיבו הצעירות שהן אינן תושבות העיר, אלא מגיעות מכל הארץ. אחת הגיעה מכרמיאל, השנייה מראשון לציון והשלישית מתל אביב — רק כדי לצלם בלוקיישן הטבעי הזה. למשמע מקום מגוריה של האחרונה, התקשה כוכבי להסתיר את סיפוקו. "שתגיד את זה לראש העיר שלה", אמר בהתייחסו לרון חולדאי, "הוא זה שרצה לבנות פה".

מתחם בית הנערה

השטח, שמתפרש על פני 131 דונם, עמוס בצמחיית פרא ועצים בוגרים. מבנים נטושים, חלקם בסכנת קריסה, שמפוזרים במקום, מגלים מעט על ייעודו הקודם כמוסד חינוכי לנערות ונערים במצוקה. בתוך המבנים, למרות הגדרות שמקיפות אותם כדי למנוע כניסה בגלל סכנת הקריסה, מגוון רחב של יצירות גרפיטי צבעוניות ומרשימות שנעשו על ידי אמנים ועוברי אורח. "השוחד יהרוס את העולם", נכתב על אחת מהן. במרכז המתחם שוכן בית ספר דמוקרטי, שבו, לצד מבנים ישנים, פינות ישיבה מוצלות ובריכת דגים קטנה. במהלך הסיור שלנו במתחם פגשנו תלמידות ותלמידים מבית הספר, שיצאו לרגע לבחון את הצמחייה, להתבונן בפריחה או ליהנות מהטבע.

מאחורי היופי והשלווה מתנהל בשנים האחרונות מאבק סוער בין עיריית תל אביב, עד לא מזמן הבעלים של המתחם, לבין עיריית הוד השרון, שבשטחה המוניציפלי הוא נמצא. בלב המאבק שינויים שביקשה האחרונה להכניס בתוכנית הבינוי במקום, לאחר שזאת כבר אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בגלל "פגיעה אפשרית בערכי טבע ואתרים היסטוריים", לטענתה.

"עיריית תל אביב מתנהגת כמו אחרון ספסרי הקרקעות", טוען כוכבי. "היא הזניחה את המתחם לאורך השנים, הפקירה אותו ממש, כדי שיהיה קל יותר לשחרר אותו לבנייה. במקום לטפח פנימייה לנערות בסיכון, הם רצו להפוך את המקום לבוננזת נדל"ן". כוכבי מצביע על מבנה ייחודי בן שתי קומות, שנמצא בקצהו המזרחי של המתחם ובחזיתו קשתות. אף שהוא חצי הרוס, אפשר עדיין לראות את יופיו. "כלום לא נעשה כדי לשמר או לשמור עליו", הוא מציין ומוסיף כי במסגרת המאבק, העירייה הגדולה והחזקה בישראל נהגה כלפיהם בביריונות ממש, ובאופן שבו רשויות מקומיות לא אמורות לנהוג זו בזו.

עיריית תל אביב, כפי שמובא בתגובתה, שוללת מכל וכל את הטענות האלה, מדגישה שטרחה לשתף פעולה לאורך השנים עם ראשי העיר השונים והסכימה לוויתורים רבים במתחם שהיה בבעלותה משך עשרות שנים, עד שהגבולות, לטענתה, נחצו.

בשבועות הקרובים אמורה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז לדון בשינוי שביקשה עיריית הוד השרון להכניס בתוכנית המאושרת, זה שעורר את הסערה בין הרשויות. על פי השינוי המוצע, ינוידו החוצה 241 יחידות דיור — שאמורות היו לקום בתוך מתחם בית הנערה — ויתווספו ליחידות דיור הצפויות לקום בשוליו. בסך הכל ניתן יהיה להקים בסמוך למתחם, על הקרקע שהיתה שייכת לעיריית תל אביב ונמכרה לאחרונה, 544 דירות בבניינים בני 7–9 קומות, ובמקום שבו יש פארק ומבנים לשימור לא תהיה בנייה למגורים כלל.

עופר וקנין

תוכנית לבניית 2,450 יחידות דיור

התוכנית למתחם בית הנערה היא חלק מ"תוכנית בית הנערה", תוכנית כוללת וגדולה יותר, שקודמה בשיתוף פעולה בין עיריית הוד השרון לעיריית תל אביב ב–15 השנים האחרונות ועד לפני כניסתו של כוכבי לתפקיד, ומתפרשת על האזור כולו, גם זה שמחוץ למתחם ובעליו פרטיים. תוכנית בית הנערה, שאושרה לפני ארבע שנים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, משתרעת על פני שטח של 627 דונם, מהם 131 דונמים של מתחם הנערה, ומתוכננות להיבנות בה בסך הכל 2,450 יחידות דיור.

עסקה ישראל קנדה
משרד אדריכלים אבנר ישר

במאי 2021 ישראל קנדה זכתה במכרז לרכישת שישה מגרשים בשטח 33 דונם במתחם, המיועדים להקמת 466 יחידות דיור, תמורת 551 מיליון שקל. שמונה חודשים מאוחר יותר, היא מכרה מחצית מהשטח לחברת הנדל"ן יוסי אברהמי תמורת 441 מיליון שקל

הרבה מאוד כסף מעורב פה. אחרי הכל מדובר בחלקת קרקע ענקית המיועדת לבנייה בלב השרון, אחד המקומות המבוקשים והיקרים בישראל. עדות לסחרור המחירים התקבלה לפני כחודשיים, כשחברת הבנייה ישראל קנדה דיווחה על עסקה חלומית שעשתה על חלק מהקרקע — תוך זמן קצר. במאי 2021 זכתה החברה במכרז שפירסמה עיריית תל אביב לרכישת שישה מגרשים בשטח 33 דונם במתחם, המיועדים להקמת 466 יחידות דיור, תמורת 551 מיליון שקל. שמונה חודשים מאוחר יותר, בינואר השנה, היא מכרה מחצית מהשטח לחברת הנדל"ן יוסי אברהמי תמורת 441 מיליון שקל, כלומר לפי שווי של 882 מיליון שקל לכל השטח. מקורות בענף, שעמם שוחחנו על המחיר ששילמה חברת אברהמי, טוענים כי מדובר במחיר גבוה מאוד, מופקע ממש, יחסית למקובל בהוד השרון. "יוסי אברהמי הימר בגדול פה. לא ברור מה הניע אותו לעשות זאת".

"אם בוחנים את העסקה לעומק, רואים שהיא מצוינת", אומר בתגובה מנכ"ל חברת יוסי אברהמי, צחי דידי. "ראינו את הפוטנציאל שיש למקום, את העובדה שמתוכננת שם שכונה כפרית באמצע העיר, את הדירות הגדולות שמגיעות בחלקן ל–140 מ"ר — והבנו ששווה לנו לעשות את העסקה גם במחיר שעשינו". לטענתו, המחיר ששילמה החברה למ"ר הוא 14 אלף שקל, בזמן שבמכרזים שנסגרו ביהוד ובאור יהודה, למשל, היה המחיר למ"ר 19 אלף שקל, אף שבערים האלה מחיר המכירה נמוך יותר. "כולם מסתכלים על העסקה בהשוואה למחיר הנמוך מאוד שבו רכשה ישראל קנדה את השטח מעיריית תל אביב", מסביר דידי, "אבל צריך לראות את העסקה כפי שהיא ביחס לפוטנציאל במקום. את הכסף סופרים במדרגות".

עופר וקנין

"צריך להביא בחשבון שהמכרז הראשון יצא בתקופת הקורונה", אומרים מקורבים לחברת ישראל קנדה. "אף אחד לא ידע אז מה יהיה, לכן מבחינת עיריית תל אביב זה היה מחיר טוב, וגם מבחינת החברה. לאחר מכן הקורונה החלה לדעוך והשוק החל לעלות, ולכן המכירה ליוסי אברהמי כבר היתה יקרה יותר".

עם חתימת העסקה הודיעו שתי החברות כי הן שותפות בפרויקט, ובתחילת החודש אף זכו יחד במכרז נוסף במתחם, שפירסמה עיריית תל אביב, בשטח של 6 דונמים, לבניית 84 יחידות דיור, תמורת 153 מיליון שקל, מחיר שקרוב יותר לזה שנחתם בעסקה עם אברהמי, אם כי נמוך ממנו. בחברת ישראל קנדה אמרו השבוע שהם לא מתכוונים להסתפק בזה, ומבחינתם הם מתכוונים לגשת לכל המכרזים האפשריים בתוכנית הגדולה, כדי לבנות במקום כמה שיותר.

כדי לאפשר את קידום התוכנית הגדולה שאושרה ולא לעכבה, החליטו בעיריית הוד השרון להפריד ממנה את החלק שלגביו ביקשו שינוי. אם יאושר השינוי המבוקש, תבוא לסיומה הסאגה המתמשכת בין הרשויות וניתן יהיה להוציא לדרך את התוכניות מפורטות למתחם בית הנערה. "זה לא עומד להיות פשוט", אומר מקורב המעורה בפרטים. "גם אם התוכנית למתחם תאושר, ולא בטוח שזה יקרה, הדרך למימוש התוכנית ולבנייה עוד ארוכה. כל הסיפור הזה של המתחם הוא לא פשוט בכלל, וזה מבלי להתייחס לכך שהוא נועד במקור לתת מחסה לנערות ונערים במצוקה".

פרדס שנהפך לפנימייה בשטח מבוקש

מתחם בית הנערה שוכן במרכז הוד השרון, מצפון לרחוב הפרדס ומדרום לרחוב הבנים. הוא נרכש ב–1923 על ידי נורמן שיפר, יהודי שהיגר מפולין לקנדה והיה חלק מקבוצת יהודים ציונים שרצו ליישב את הארץ. שיפר רכש אלפי דונמים במקומות שונים בשרון, בהם השטח האמור המשתרע על 131 דונם, ובו שתל פרדס. אחת השאיפות שלו היתה להקים עיר חקלאית בישראל.

שטח המריבה

ארבע שנים לאחר הרכישה, החליט להגר עם אשתו תרזה ושבעת ילדיו לארץ (הילד השמיני כבר נולד בה). אלא שטרגדיה קשה פקדה את המשפחה, כשהאם חלתה ומתה. זמן קצר לאחר מכן, בין היתר על רקע קושי להתפרנס כחקלאי והטרגדיה המשפחתית, ירד מנכסיו. ב–1930 מכר את הקרקע לעיריית תל אביב, כדי שזאת תעשה בו שימוש לטובת הקמת מוסד חינוכי. בעירייה האמינו כנראה כי הסביבה הכפרית תיטיב עם הנערים, והסכימו לעסקה. לא ברור כמה שילמה העירייה על השטח האמור, אך היא נהפכה מאז לבעלים החוקיים שלו.

בשנים שלאחר מכן הקימה עיריית תל אביב במקום פנימייה לנוער בסיכון. נבנו כיתות לימוד, חדרי מגורים וחדר אוכל, ואת אותו בניין מרשים בן שתי קומות, שנמצא בכניסה המזרחית ושימש למגורי המנהל. בשנות ה–60 הקימה העירייה במתחם את בית הנערה, פנימייה לנערות חסרות בית. פנימייה דומה פעלה בתל אביב, והעירייה איחדה בין שתיהן וקבעה את מקומה במתחם בהוד השרון.

הפנימייה, שבה התחנכו מאות רבות של צעירות, פעלה עד 2003, אז הצטמצמה כמות הנערות שהגיעו מתל אביב והמרחק כבר עשה את שלו, והעירייה החליטה לסגור אותה ולהקים אחת במקומה בגבולות תל אביב.

ב–2005 החלה עיריית תל אביב לקדם תוכנית בנייה למתחם שננטש, ופירסמה מכרז לתכנון בנייה שלו. חברת הבנייה הוותיקה אביב, שנמצאת בבעלות דורון אביב ודפנה הרלב, היתה היחידה שניגשה אז למכרז, וגם זכתה בו.

על פי ההסכם, שנחתם באותה שנה בין החברה לעירייה, נקבע כי אביב תרכוש 69.5% מזכויות העירייה בקרקע, ותפעל לאישור תוכנית בניין עיר חדשה, שתאפשר בניית מבני מגורים בהיקף של לפחות 550 יחידות דיור, בתום 60 חודשים מיום חתימת החוזה. עוד נקבע כי החברה תשלם מיידית כ–1.5 מיליון דולר, תכין את התוכנית למתחם, ולאחר קבלת האישורים הנדרשים תחל בבנייתו.

בחוזה הוסכם כי ניתן יהיה להאריך את תוקפו בכל פעם בשנתיים ועד לשבע שנים מיום החתימה. עם חתימת ההסכם החלה החברה בהכנת התוכניות, ולימים תטען בתביעה שהגישה נגד עיריית תל אביב (ראו מסגרת), שעשתה זאת "בנמרצות וללא לאות, תוך שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב, לקידום הליכי התכנון בהתאם להתחייבותה החוזית". אלא שאז, כפי שטענה בהמשך החברה, נערמו קשיים שעיכבו את המשך הכנת התוכנית ואת אישורה. הקושי העיקרי נבע מכך שעל פי החלטת ועדת התכנון, לא ניתן היה לאשר רק תוכנית מצומצת למתחם בית הנערה, אלא נדרשה תוכנית רחבה יותר לאזור כולו, שבו יש מאות בעלי קרקעות נוספים, ושאותה דרשו מחברת אביב לתכנן.

ב–2012, שבע שנים לאחר חתימת החוזה, ומבלי שהצליחה להביא לאישורו — ובהתאם לכך גם לא לבנות בו — נאלצה חברת אביב לצאת מהפרויקט. עיריית תל אביב המשיכה בתכנון כולל לאזור, על בסיס התוכניות שהכינה אביב, ובשיתוף עם עיריית הוד השרון. ב–2018 אושרה התוכנית הגדולה ונשלחה לחתימות אחרונות של המעורבים בה.

"הבנתי שהבנייה במתחם הנערה, יחד עם הפיתוח שיידרש לשם כך, יביאו לפגיעה בפארק. פניתי לוועדה, לאחר שהתייעצתי עם המתכנן המקורי של התוכנית, והצעתי לנייד את יחידות הדיור המתוכננות שם לשולי הפארק, ובתמורה לתת לעיריית תל אביב זכויות בנייה נוספות מחוץ למתחם" אמיר כוכבי, ראש העיר הוד השרון

עופר וקנין

הקלפים נטרפו שוב, לאחר שלראשות העיר הוד השרון נבחר בסוף אותה שנה כוכבי, שהיה עד אז חבר מועצה. כוכבי מספר כי אף שהוא מכיר את המתחם מנעוריו, המפגש הראשון שלו עם התוכנית המאושרת במקום התרחש בסמוך לבחירתו. "ראיתי בפינת הקפה בעירייה עגלות מלאות תשריטים. ניסיתי לברר במה מדובר והוסבר לי שאלה התוכניות למתחם, שאושרו על ידי הוועדה ונשלחו לחתימת העירייה. התברר שהתשריטים נשלחו לקראת סופה של הקדנציה של קודמי, והוא לא חתם על המסמכים. אמרתי לוועדה שאם הם רוצים שאחתום על המסמכים, אני מבקש חצי שנה כדי להתעמק בהם. ידעתי שאישור התוכנית היה כרוך בקשיים מרובים מול תושבים ומול בעלי הקרקע, אבל עדיין רציתי להבין על מה אני חותם. לא לשמש חותמת גומי".

כוכבי מספר כי ככל שהעמיק בתוכנית התגבשה בו ההחלטה שצריך לשנות חלק ממנה. "הבנתי שהבנייה במתחם הנערה, יחד עם הפיתוח שיידרש לשם כך, יביאו לפגיעה בפארק. פניתי לוועדה, לאחר שהתייעצתי עם המתכנן המקורי של התוכנית, והצעתי לנייד את יחידות הדיור המתוכננות שם לשולי הפארק, ובתמורה לתת לעיריית תל אביב זכויות בנייה נוספות מחוץ למתחם".

הוועדה המחוזית שלחה את כוכבי להביא אישור לכך מעיריית תל אביב, שהתנגדה להצעה בטענה שהתוכנית כבר אושרה אחרי מאמצים שנמשכו 15 שנה ולא סביר לדון בה מחדש, אבל כוכבי החליט לקדם את השינוי לתוכנית, על אף התנגדות תל אביב.

המהלך גרר זעם מכיוון עיריית תל אביב שעברה דרך ייסורים עד לקבלת האישור, כבר החלה בשיווק הקרקעות וחששה, בצדק מבחינתה, מעיכובים נוספים. כפיצוי לעירייה על ניוד הזכויות, הציעה עיריית הוד השרון תוספת של 18 דירות נוספות בשטח החדש. לטענת כוכבי, עיריית תל אביב התנגדה גם לזה. למרות התנגדותה, אישרה הוועדה המחוזית לפני כשנה להפקיד את השינוי בתוכנית להתנגדויות.

לטענת כוכבי, במסגרת המאבק ביניהן שלחה עיריית תל אביב בשנתיים האחרונה פעמיים התראה לפני פינוי לבית הספר הדמוקרטי שנמצא בשטחה. "הם מרוויחים מבית הספר הזה חצי מיליון שקל בשנה, בלי להשקיע בו כלום, וגם רצו לפנות אותו. לא הסכמנו לזה".

כוכבי טוען עוד כי עם מכירת השטח לישראל קנדה התבקשה עיריית תל אביב לשלם לעיריית הוד השרון היטל השבחה על השטח, שגובהו נקבע על פי שומה מוקדמת שהיא ביקשה, בגובה של 220 מיליון שקל. אך עיריית תל אביב סירבה לעשות זאת בטענה שהיא מוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר). הוד השרון הגישה על כך ערר לוועדת הערר, שמתנהל בימים האלה. "עיריית תל אביב מוכרת שטח ב–511 מיליון שקל ומסרבת לשלם כחוק את היטל ההשבחה", אומר כוכבי, "זו אותה עירייה שגובה היטל השבחה על כל מכירה בשטחה. זה לא הגיוני. היא פוגעת ביכולת שלנו לתת מענה כולל לרוכשי הדירות במתחם".

עופר וקנין

"ערכי המקום יישמרו"

אף על פי שהשינוי לתוכנית לא אושר עדיין בוועדה המחוזית, החברות ישראל קנדה ויוסי אברהמי עובדות יחד בימים אלה על הכנת תוכנית מפורטת למתחם, שמביאה בחשבון את השינוי המוצע.

"ישראל קנדה רואה בהוד השרון עיר איכותית, עם אוכלוסייה ברמה סוציו־אקונומית גבוהה, נגישות לצירי תחבורה וחינוך מצוין", מסבירה מירב סגל, מנכ"לית החברות הבנות בישראל קנדה. "אנחנו מתכננים להקים מעין וילות באוויר". לדבריה, השכונה תהיה ירוקה כולה, ותשקיף לפארק במתחם שיטופח וישומר. "התוכנית המפורטת שמקודמת בימים אלה שומרת על ערכי המקום".

גם אדריכל התוכנית, רפאל דה לה פונטיין, טוען כי התכנון ישתלב עם הירוק בפארק ולא יפגע בו. "יהיו בפרויקט דירות גדולות, מוקפות ירוק, שמשתלבות בסביבה. הצמחייה תהיה גם על גגות הבניינים, הכל ישולב בטבע. יש פה תכנון עם מחשבה אחרת".

בלב הפרויקט עובר נחל הדר, וסגל אומרת כי לפי התוכנית הוא ישוקם וישומר בשיתוף עם עיריית הוד השרון. החברה מעריכה שההכנסות מהתוכנית יסתכמו ב–3.5 מיליארד שקל. לפי ההערכות, מחיר התחלתי של דירה בפרויקט יהיה 4 מיליון שקל. להערכת החברה, תוך שנתיים ניתן יהיה להתחיל לבנות.

"ראשית, נבהיר כי בניגוד לטענות שעולות בכתבה, לאורך השנים עבדה עיריית תל אביב־יפו בשיתוף פעולה מלא עם ראשי העיר השונים של הוד השרון, ומעולם לא נקטה או פעלה באיומים כלפי הוד השרון או כלפי כל רשות אחרת. כמו כן, לא קיים סכסוך בין שתי הרשויות" עיריית תל אביב

אייל טואג

בשבועות הבאים צפוי להתקיים דיון בשינוי לתוכנית בוועדה המחוזית. "אני מקווה שהשינוי הנוגע למתחם הנערה יאושר", אומר כוכבי, "כי מאותו רגע שטח הפארק יהיה של הוד השרון ונוכל להתחיל לשקם אותו. כבר ככה הוא אתר תיירות פופולרי ואני רוצה להפוך אותו לשטח ירוק, עם מבני ציבור שישומרו ויהיה בהם שימוש לטובת התושבים. זה מקום ייחודי וצריך לשמור עליו ככזה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ראשית, נבהיר כי בניגוד לטענות שעולות בכתבה, לאורך השנים עבדה עיריית תל אביב־יפו בשיתוף פעולה מלא עם ראשי העיר השונים של הוד השרון, ומעולם לא נקטה או פעלה באיומים כלפי הוד השרון או כלפי כל רשות אחרת. כמו כן, לא קיים סכסוך בין שתי הרשויות. באופן טבעי, נוצרים חיכוכים כאשר קיים נכס ברשות אחת ששייך למעשה לרשות אחת.

"בנוגע להתראה לפני פינוי בית הספר הדמוקרטי: עיריית הוד השרון לא חתמה על חוזה השכירות ולא עמדה בהתחייבותה לתשלומים, חרף בקשות חוזרות ונשנות, ועל כן נאלצנו להוציא לה מכתבי התראה. כמו כן, עיריית הוד השרון הוסיפה במתחם מבנים לשימוש גני ילדים ובית הספר ללא הסכמה מראש.

"לאורך כל שנות פעילותה של הפנימייה במתחם בית הנערה, דאגה עיריית תל אביב־יפו לטפח את המבנים ולהשקיע ברווחתן של השוהות בפנימייה. ההחלטה שלא לשקם את המבנים לאחר הפינוי נבעה מכך שהוחלט בהוראות התב"ע הראשונות שהמבנים מיועדים להריסה. לאחר כמה שנים ביקשה עיריית הוד השרון להכניס לתוכנית כמה מבנים לתוכנית כשימור, שבהתאם להחלטת הוועדה המחוזית, האחריות לשיקומם מוטלת על עיריית הוד השרון, אבל עד כה לא נקטה עיריית הוד שרון שום פעולה שנועדה להשמיש ולתפעל אותם. עיריית תל אביב־יפו הציעה בזמנו להכשיר בעצמה את המגרש במתחם שיועד כפארק, אך הדבר לא צלח.

"לגבי החוזה עם חברת אביב, עיריית תל אביב־יפו עשתה את מרב המאמצים בניסיון לסייע לחברה להשלים את התכנון בלוחות הזמנים שנקבעו. משהחברה לא עשתה כן ולא עמדה במועדים שנקבעו במכרז, נאלצנו לסיים עמה את ההתקשרות. בעניין היטל ההשבחה, העירייה פועלת על פי חוק והאפשרויות המותרות לה כמלכ"ר. לעמדתנו, מעמדה המשפטי פוטר אותה מתשלום היטל השבחה.

"עיריית תל אביב־יפו פועלת מזה כ–20 שנה לקדם ולאשר את התוכנית בהתאם למדיניות הוועדה המחוזית. במהלך תכנוני זה התגמשה העירייה והעניקה לעיריית הוד השרון כ–80 דונם פארק טבעי מפותח, לרבות צמצום היחידות בתוך מתחם בית הנערה והעברתן למגרשים חיצוניים. לאחר כ–20 שנות תכנון ארוך ומעייף שלבסוף אושר, עיריית תל אביב־יפו מתנגדת לכל שינוי תכנוני נוסף שיעכב את אפשרויות המימוש לעוד שנים רבות". 

עופר וקנין

"מבחינת עיריית תל אביב, הכושי עשה את שלו ויכול ללכת"

"שבע שנים של עבודה מאומצת נזרקו לפח", אומרים מקורות בענף הנדל"ן, בהתייחס ליציאת חברת אביב מהפרויקט טרם אישורו ומימושו. "מבחינת עיריית תל אביב, ובכל הקשור לחברת אביב, 'הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת'".

החוזה בין עיריית תל אביב לחברת אביב נחתם ב–2005. רק חמש שנים לאחר מכן, אחרי עיכובים והארכות שונות, הוגשה התוכנית לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שכללה הקמת 1,300 יחידות דיור בבנייה רוויה וצפופה על השטח האמור. אלא שהוועדה המחוזית דחתה את התוכנית, בין היתר מפני שהיא לא עלתה בקנה אחד עם תוכנית האב של הוד השרון מבחינת הצפיפות וגובה הבנייה. 

בהתאם לכך החלה חברת אביב להכין תוכנית בנייה נרחבת, שלפיה יוקמו 2,174 יחידות דיור על קרקע בת 627 דונם. בשטח האמור היו 300 בעלים, חלקם קבלנים וחברות בנייה, ומהלך הכנתה לווה בהתנגדויות רבות. בין היתר, הוקם ועד פעולה של תושבי העיר, שהתנגד לבנייה במתחם בית הנערה. גם תוכנית זאת נדחתה על ידי הוועדה המחוזית.

בינואר 2011, לאחר שהארכה האחרונה פקעה, האריכה עיריית תל אביב שוב את ההסכם עם חברת אביב בשנה נוספות, בחוזה חדש שנחתם ביניהם. הפעם כבר העריכה העירייה קצת יותר את פוטנציאל הרווח בקרקע ושינתה את אחוזי הקומבינציה, כך שחלקה עלה תחילה ל–32% ולאחר מכן ל–34%. 

ב–2013, אחרי דרך חתחתים, אישרה הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית להתנגדויות. אלא שחברת אביב כבר לא היתה בתמונה. על פי תביעה שהגישה החברה ביוני 2013 לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד עיריית תל אביב, העירייה סירבה להאריך את תוקף החוזה, בטענה שהוא הסתיים זה מכבר והחברה לא הצליחה לאשר את התוכנית בזמן שניתן לה. משמעות הדבר היתה שחברת אביב, שהכינה את התוכניות, לא תהיה זאת שתבנה במתחם.  

בתביעה טענה החברה כי שורה של החלטות של ועדות התכנון והעיריות עיכבו את התוכנית, שאמורה היתה להיות מצומצמת יותר בעת החתימה על ההסכם. במהלך הדרך, נטען בתביעה, הוסכם על תוכנית רחבה יותר, מה שהכניס את התהליך לסחרור, אך למרות זאת, בסופו של דבר הוגשה תוכנית. לטענת המקורות, העירייה כבר הבינה אז את הפוטנציאל הכלכלי של המתחם, והעדיפה להשתחרר מהחוזה עם חברת אביב ולהשיג אחד טוב יותר.

בעיריית תל אביב טענו כי החוזה פקע עוד קודם, ב–2012, עניין שחברת אביב הסתירה בתביעה שהגישה. עוד טענה העירייה בתשובתה לבית המשפט כי "הארכת החוזה ללא קבלת אישור שר הפנים פוגעת בשוויון כלפי המציעים הפוטנציאליים בשלב המכרזי שהתקיים, שהרי תנאי המכרז כללו התחייבות לקדם תוכנית מפורטת, שמכוחה ניתן יהיה להוציא היתר בנייה לבניית 550 יחידות דיור לפחות, וזאת בתום תקופה בת שבע שנים לכל היותר".

בית המשפט קיבל את עמדת עיריית תל אביב ועתירות החברה נדחו. ערעור שהגישה החברה לבית המשפט העליון נדחה אף הוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות