בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לגבות בכל מחיר": השופטת הזדעזעה מהתנהלות עיריית תל אביב - וביטלה חוב ארנונה

השופטת אסתר נחליאלי-חיאט קבעה כי עיריית ת"א פעלה בצורה מטרידה כשהתעקשה לנסות לגבות חוב מתושב - ולאחר שנפטר, גם מבתו - בזמן שידעה על מצבו הבריאותי הקשה ועל "העוני המחפיר" שבו חי ■ "לא אוכל לשתף פעולה עם מצב של עצימת עיניים מול מצוקה כה גדולה" ■ העירייה: "לומדים את פסק הדין ושוקלים הגשת ערעור"

66תגובות
בניין עיריית תל אביב
מגד גוזני

פסק דין יוצא דופן בחריפותו שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מציג מציאות מטרידה לפיה עיריית תל אביב הפעילה גבייה אגרסיבית של חוב ארנונה נגד אדם עם בעיות בריאות וקשיים כלכליים - שטען כי הוא הפסיק להיות בעליו של הנכס שבגינו חויב, אחרי שהשתלטו עליו ארגוני פשע. לאחר מותו, הגבייה נמשכה גם כלפי בתו, והיא זו שהגישה לבית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) עתירה לביטול החוב.

השופטת אסתר נחליאלי-חיאט קיבלה את העתירה של הבת לביטול החיוב, ולו בשל האופן המטריד שבו התנהלה העירייה, תוך התעלמות מהמצב הקשה של החייב ובת זוגו, כשהיא סוטה באופן ניכר מחובת ההגינות המוטלת עליה כנאמן הציבור.

"לא אוכל לשתף פעולה עם מצב של עצימת עיניים אל מול מצוקה כה גדולה ועוני כה מחפיר. התנהלות זאת סוטה סטייה ניכרת מהאופן שבו מצופה מרשות מנהלית לנהוג באנשים החיים בעוני. גם מי ששרוי במצוקה ומי שסובל מהתמכרות זכאי שקולו ישמע וטענותיו על השתלטות של ארגוני פשיעה יישמעו", נכתב.

"גבייה בכל מחיר"

החייב היה בעל ארבעה נכסים בתל אביב - אחד למגורים, שני דוכנים למכירת מוצרים, ונכס שהוגדר לתעשייה והיה במרכז פסק הדין. על הנכס היה חוב ארנונה בין 1992 ל-2010, בסך כ-1.7 מיליון שקל – עד שהחייב מת. 

השופטת אסתר נחליאלי-חיאט
תומר אפלבאום

לפי פסק הדין, בעירייה היו מודעים, לפחות מאז 1995, למצבו העגום של החייב, ששקע בדיכאון לאחר שבנו הצעיר נפטר מסרטן, ירד מנכסיו וסבל מבריאות לקויה. לאחר מותו, בתו ירשה את נכסיו והקפידה על תשלום חובות הארנונה השוטפים מ-2010. ב-2016 נקבע בהליך משפטי כי הבעלות בנכס ברחוב התקווה אינו שלה. עם זאת, בינואר 2021 העירייה הוציאה צו עיקול מנהלי על שני הדוכנים שהיו בבעלות האב, במטרה לנסות ולגבות את החוב שהצטבר עד 2010.

העותרת טענה שחוב הארנונה התיישן, לאחר שחלפו שבע שנים ממות אביה, שכן מכתבי הגבייה ששלחה העירייה נשלחו לכתובת האב המקורית - גם לאחר מותו ומות בת זוגו - כך שהם לא נמסרו לידי אף אדם. עוד צוין באישורי המסירה שהנכס נראה ריק. מנגד, העירייה טענה בין השאר שהיא פעלה ללא פגם - וכי הבת השתהתה בהגשת העתירה, שכן ידעה זמן רב על קיום החוב. 

השופטת ציינה כי העירייה רשאית לבצע גביית חובות ארנונה בפיגור גם בהליך מנהלי, כלומר מבלי לפנות לערכאות שיפוטיות, אלא באמצעים אפקטיביים כמו הטלת עיקולים. עם זאת, כל שימוש באמצעים כאלה צריך להיעשות בהגינות ובתום לב, משום שהרשות המקומית משמשת גם כנאמן לתושביה ותפקידה לדאוג לרווחתם.

בפסק הדין נכתב כי סטנדרטים אלה לא איפיינו את התנהלות העירייה במקרה הזה, כי התנהלותה היתה קיצונית, וכי היא "שמה לעצמה יעד לגבות את חוב הארנונה בכל מחיר, ותוך התעלמות מהנסיבות המיוחדות של המקרה". לדברי השופטת, גובי העירייה ידעו גם על מצבו הקשה של המנוח, וגם כי הנכס היה נטוש ולמנוח לא היה קשר אליו – מה שלא שגרם לעירייה "לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לגביית החוב בגין הנכס".

בנוסף, עוד ב-2002 פנה החתן של החייב אל העירייה, הציג את מצבו הקשה של האב שאיבד את כל רכושו, והסביר שהנכס שבגינו החוב כלל לא משמש אותו לפרנסה, אלא השתלטו עליו עבריינים. הוא הציע לשלם 20 אלף דולר, אך העירייה סירבה להצעתו, שכן באותה העת החוב היה בגובה 232 אלף שקל. השופטת ציינה בפסק הדין באמרת אגב כי לטעמה היה ראוי שהעירייה תשקול בחיוב את קבלת הסכום, גם אם הוא נמוך מהחוב שהצטבר במהלך עשרות השנים.

פערי כוחות בין הצדדים 

פסק הדין גם מתייחס למקרה שהוכרע בינואר השנה בבית המשפט העליון, ועסק בהסדרי גביית חובות של צרכנים ביתיים בגין צריכת חשמל, ובכלל זה אפשרות הניתוק של אספקת חשמל לבתיהם. פסק הדין בעליון מדגיש את הצורך בהגנה מיוחדת על אנשים החיים בעוני ובתנאי מצוקה מפני הפעלת סמכויות גבייה, שיכולה להיות בעלת השלכה הרסנית.

בנייה בתל אביב. "כדי לאפשר כמה שיותר פרויקטים שיהיו כלכליים – יש חשיבות אדירה לגמישות"
מוטי מילרוד

השופטת נחליאלי-חיאט תהתה מדוע העירייה המשיכה לנסות ולגבות את החוב באגרסיביות, בזמן שמצבו הקשה של החייב ובת זוגו היו ידועים לה; בזמן שעלו טענות כי אינו מחזיק בנכס; ובזמן שברור היה כי אין לו יכולת כלכלית לשלם את חוב הארנונה ואין בבעלותו אף נכס בעל ערך כלשהו שניתן לתפוס. מרישומי העירייה עולה כי פעמיים ב-2008 הגיעו מטעם העירייה לביתם של בני הזוג המבוגרים, כשהאישה מחוברת לבלון חמצן, לקחו מספר חפצים וכתבו בדו"ח כי המקום מוזנח ויש בו דברים ישנים ללא ערך כספי.

היא הוסיפה כי ההתנהלות הבעייתית נמשכה אחרי מות בני הזוג, כשנעשתה ב-2011 פנייה אחת לכתובת של בתם, אך לאחר מכן נשלחו מכתבים "סתמיים" רק לדירה של אביה המנוח. השופטת גם התייחסה בביקורת לכתבי הטענות שהוגשו מטעמה של העירייה לבית משפט, שתיארו את התובעת כמי ש"ישבה מהצד וחיככה את ידיה בהנאה מנכסי אביה" וש"הצליחה להבריח את כספי השכירות מהמשיבה".

השופטת קבעה כי הנסיבות הקיצונית מצדיקות את קבלת טענות ההתיישנות של החוב – אף שהרשות המקומית פעלה לגבייתו - לאור החריגה של העירייה מהסטנדרט הראוי. היא הוסיפה כי תפקידו של בית המשפט הוא לתת מענה במקרים שבהם "האזרח הקטן נשחק בגלגלי הביורוקרטיה", וכי יש לתת סעד לעותרת, לאור ההתנהלות הכוחנית של העירייה עוד בימי חייו של אבי העותרת "שלא השכילה להפנים את מצבו".

בהתייחסותה לטענת העירייה כי העותרת המתינה יותר מדי זמן עד שהגישה את העתירה, כתבה כי האינטרס הציבורי מובהק ומצדיק את דחיית הטענה. לדבריה, פערי הכוחות בין הרשות לבין הפרט בולטים ומכתיבים את התוצאה, בוודאי במצבים כמו אלה שבהם החייב מגיע מאוכלוסייה מוחלשת וגביית החובות היא בלתי סבירה וחסרת הצדקה.

העותרת יוצגה על ידי עו"ד חגי פלטין. עיריית תל אביב-יפו יוצגה בתיק על ידי עו"ד דוד ששון.

העירייה מסרה בתגובה כי היא "לומדת את פסק הדין ושוקלת הגשת ערעור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו