בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגשה שנייה

הפרישה של פדרר מסמנת: הוא משוכנע שהוא יכול לקחת את ווימבלדון

טניסאי העל ידע שאחרי שנה וחצי בחוץ, הוא יתקשה לשאת במעמסה של טורניר גראנד סלאם שלם. לכן הפרישה שלו באמצע הטורניר לא הוגנת כלפי היריב שניצח, הטניסאים האחרים בטורניר - וגם כלפי הקהל, התקשורת והמארגנים. והיא גם אומרת משהו על הגראנד סלאם הבא

41תגובות
רוג'ר פדרר, שלשום. הכל הכנה לווימבלדון
CHRISTIAN HARTMANN/רויטר

הפרישה של רוג'ר פדרר מהרולאן גארוס לא תיכנס לרגעי ההיילייטס בקריירה שלו. זאת פרישה בעייתית כי היא לא הוגנת כלפי מארגני הטורניר, כלפי הקהל, כלפי התקשורת, כלפי דומיניק קופפר - היריב שניצח בסיבוב השלישי - וכלפי היריבים האחרים שייאלצו להזיע בשמינית הגמר בעוד מתיאו ברטיני, מי שנגדו אמור היה פדרר לשחק, ידלג לרבע הגמר ללא מאמץ.

בכלל, עולה השאלה איזה משתנה הופיע לפתע במערכת השיקולים של פדרר וגרם לו לפעול בצורה הזאת. הרי היה ברור שטורניר גראנד סלאם, עם שבעה משחקים פוטנציאליים בני חמש מערכות, גובה מחיר פיזי כבד, ודאי עבור מי שחזר משנה וחצי בחוץ אחרי שני ניתוחי ברך.  לפני הטורניר כבר היה ברור שלא יהיה שבוע מנוחה בין סיום הרולאן גארוס לתחילת הטורניר הבא בהאלה. הכל היה ידוע, ובכל זאת - הוא פורש באמצע.

נכון ששחקן במעמדו ובגילו, שסיפק אינספור רגעים יפהפיים, מרגשים והיסטוריים לחובבי המשחק, ראוי למנה גדושה של חסד וסלחנות, גם כשהוא פועל בתחום האפור של הספורטיביות. וייתכן כמובן שאמת בסיסית יותר לא נחשפה. למשל, שפדרר הרגיש כאבים בברך המנותחת, או אולי בגב שתמיד מועד אצלו לפורענות.

פדרר, שלשום. לא ברור איזה משתנה הופיע לפתע והשפיע על החלטתו לפרוש מהטורניר
MARTIN BUREAU - AFP

אבל אחרי כל זה, הפרישה של פדרר מלמדת בעיקר על דבר אחד: כמה משקל הוא מניח על ווימבלדון. פדרר מבין שהסיכוי הריאלי שלו לזכות בגראנד סלאם נוסף נמוך. אלה לא רק שני היריבים המיתולוגיים רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ', שאוכלים גראנד סלאמים לארוחת הצהריים ואוטוטו עוקפים אותו בספרי ההיסטוריה. זה דור שלם של חבר'ה צעירים ומוכשרים - ממדבדב וציציפאס, דרך זברב, רובלב ושפובאלוב ועד סינר ופליקס אליאסים - שלא רואים בעיניים אף אחד, אפילו שווייצים עם רולקס.

ובכל זאת, פדרר מאמין שווימבלדון זאת עדיין אפשרות, אפילו ריאלית. שהטורניר שבו זכה שמונה פעמים הוא הצ'אנס האחרון האמיתי. שהדשא הוא ידידו הטוב ביותר של האגדה. לכן, הוא החליט שכל חיי הטניס שלו יסובו סביב הנקודה הארכימדית הזאת. ולכן, את שלושת המשחקים שניצח ברולאן גארוס צריך לראות כשלושה סיבובי מוקדמות בווימבלדון עבורו. למעשה, בימים אלו פדרר משחק רק בווימבלדון. רולאן גארוס זה ווימבלדון, טורניר האלה זה ווימבלדון, הכל זה ווימבלדון. ואם למישהו יש השגות, טרוניות או תלונות בעניין הפרישה, הכל בסדר, רק דברו איתו אחרי ווימבלדון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#