אלכס גלעדי היה מגדולי אנשי הספורט והטלוויזיה בישראל, אבל יש דברים שחובה להזכיר
חבר הוועד האולימפי שמת אתמול, שם את שידורי הספורט בישראל על המפה והתקדם עד לחלונות הגבוהים ביותר בעולם. הוא עשה דברים גדולים ודאג למעמד הספורט הישראלי, אבל חובה להזכיר גם את הטענות בהטרדות מיניות בוטות. הספד לאיש שנוי במחלוקת

עבור דור שלם אלכס גלעדי, שמת אתמול בגיל 79, לא היה רק חבר הוועד האולימפי הבינלאומי - משהו שישראלי אחד בלבד הגיע אליו בהיסטוריה. הוא לא היה רק סגן נשיא NBC, נשיא שידורי קשת, וכו'. גלעדי היה האיש ששידר את מכבי תל אביב כדורסל בשנים הכי גדולות שלה, זה שהפך אותה יחד עם טל ומיקי ושמעון ושמלוק ל"קבוצה של המדינה".
"ושריקת הסיום... גביע אירופה לתל אביב.. גביע אירופה של מכבי תל אביב", איך אפשר לשכוח את המילים שלו בשבעה באפריל 1977 מבלגרד. או חודש וחצי קודם לכן בווירטון: "79:91, זו תהיה התוצאה הסופית, רבותיי הם עשו את זה", כאשר מכבי מנצחת את צסק"א מוסקבה ומיד אחר כך גלעדי מראיין את טל ברודי, שמכניס משפט לפנתיאון הישראלי: "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה".

גלעדי המריא מהטלוויזיה הישראלית - בזכות כישורי ההפקה המזהירים שלו שהוכחו בעת ביקור הנשיא אנואר סאדאת בישראל באותה שנה ממש והאירוויזיון שנתיים אחר כך. בזכות הידע שלו, התעוזה, ולא פחות בזכות היותו איש של אנשים - הגיע אל NBC בה הפך לדמות מפתח, אל שידורי המשחקים האולימפיים, ומ-1994 לחברות בוועד האולימפי הבינלאומי.
גם שם עשה חיל. לצד מיצוי עד תום של החיים הטובים, פעל בקנאות לא רק למען התנועה האולימפית אלא גם למען ספורטאי ישראל. צריך לזכור ולהזכיר שאין בחירה לוועד האולימפי לפי מדינות. הוא לא היה נציג ישראל אלא נבחר בזכות עצמו, אבל לעולם לא שכח מאין בא ותמיד הגן על ישראל, ספורטאיה ועל ההפרדה בין פוליטיקה לספורט. בקנאות. אלמלא גלעדי מצבנו בספורט העולמי היה רע יותר. מתחו עליו ביקורת לא פעם לגבי מלחמתו על אזכור רצח הספורטאים במינכן, אבל גם לו יש חלק בהכרזה המצמררת בטקס הפתיחה של משחקי טוקיו בקיץ האחרון, ואזכור י"א החללים בצורה רשמית.
גינוניו היו לא ישראלים, בלבוש - החליפה עם המטפחת בכיס גם בחום כבד - בתיאטרליות, בשואו. הוא היה גדול מהחיים, שועי תבל היו חבריו, קשריו האישיים חבקו עולם, אבל הוא ידע לתת את היחס האישי, לטוב ולרע, לכל מי שבחר לנכון.

הוא היה קנאי לוועד האולימפי ולספורט בכל מצב. אפילו בחודש שעבר, ממיטת חוליו בבית חולים בלונדון, קיבלתי מייל אחרון ממנו - נזיפה על משפט לא מחמיא על הוועד האולימפי ששורבב לכתבה על פיפ"א, דקות לאחר שזו עלתה לאתר הארץ. מנגד הוא יכול היה להזמין אותך למשרדו, לתת לך 300 עמודים שצולמו במכונת צילום מספר היסטוריה שיצא בצורה מצומצמת בוועד האולימפי ולא בצורה מסחרית כי "זה יעניין אותך".
יש שיגידו גם שגלעדי אחראי לוולגריזציה ולדרדור של רמת הטלוויזיה בארץ עם התמסחרותה. הוא אכל את החיים, לפעמים לא ידע איפה עובר הגבול. היו לו גם צדדים אישיים מאוד לא נעימים, כולל כתם שמעיב על הקריירה הענפה שלו. גלעדי הואשם בהטרדות מיניות בוטות על ידי אושרת קוטלר, נרי ליבנה ונשים נוספות, ולמרות שהחליט בתחילה לתבוע את השתיים על דיבה, הוא לבסוף משך את התביעה לאחר התדיינות בין הצדדים. חובה להזכיר זאת גם בהספד, ועדיין - הוא היה מגדולי אנשי הספורט והטלוויזיה שצמחו בישראל.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר