
השער שנפסל למכבי תל אביב מול מכבי חיפה בגלל עבירה - שלא היתה - של גולסה על ג'אבר מלמד הרבה על הבעיות של המשחק המודרני. את שיפוט המשחק השארנו למכונות ובקרוב נישאר רק עם דיונים - האם הגול היה חוקי, או לא
רוני אוסאליבן הוא לא מכונה, הוא אמן. למרות שגדולתו טבועה בהווייתו גם ללא המספרים שמתקפים אותה באופן חשבונאי, כעת אפשר לרשום בטאבו שמדובר במלך של הסנוקר. הוא מפוצץ לנו את הראש, ובעיקר את הלב, כבר 30 שנה
יוסי בניון הבהיר מהרגע הראשון שהוא הבוס החדש. הבחירה של ועדת האיתור באלון חזן למאמן נבחרת ישראל היא רק עוד צעד בסימון הטריטוריה שלו
אלכס גלעדי אולי היה איש הפקה וירטואוזי, אבל כאיש תוכן הוא גרם נזק כה יסודי לכדורסל הישראלי ולשידורי הטלוויזיה, עד שהעיוותים התקבלו כמציאות עצמה
בריאיון מלא סתירות עם דנה ויס הבהיר שחקן העבר שאף אחד לא מכיר אותו באמת וגילה למעשה שהוא אינו מכיר את עצמו. זה מרתק לראות אדם בן 50 מפספס משהו גדול לגבי עצמו, אבל זה יכול להסביר את הפופולריות של ברקוביץ' בישראל
הסדרה הדוקמנטרית "האגרוף" זרקה אותי בחזרה לשנות ה-80 וה-90 כדי לבדוק האם היריבות הזאת מעוררת בי את אותם רגשות של פעם. השנים חרוטות בזיכרון, אבל אפילו שמעון מזרחי לא הוציא ממני את הכעס הישן
הספורט המקצועני והקפטליסטי מטפח את מחלת המרדף אחרי מושגים כמו "הגדול מכולם", "היסטורי" ו"אגדי". אשלי בארטי, שפרשה במפתיע בגיל 25, הציגה גדולה מסוג אנושי ויפה יותר
בקרוב לא יהיו ערוצי ספורט פתוחים בישראל. כמו תמיד, מדובר במהלך "למען הציבור" שעטוף ב"שוק תחרותי פתוח", אבל בפועל יעלה בכסף גדול לחובב הספורט הממוצע
כל כך לא אכפת מפריז סן ז'רמן המזויפת עד שאפילו ריאל מדריד, המכבי תל אביב של אירופה, נראית כמו נוף הגליל. אבל מרגע זה ואילך: הכל, רק לא ריאל! 49 הערות על שמינית גמר ליגת האלופות
רוני אוסאליבן מצליח לחדור את אותה חומת אטימות שנבנית בעקביות ובהדרגה סביב הספורט המקצועני. גם כשהוא משחק מושלם, וגם כשהוא מזעזע. הוא דמות עגולה בעולם ספורט של קריקטורות שמדקלמות מסרים של יועצי תקשורת
חבר הכנסת סימון דוידסון חשב שהוא מגיע לריאיון רדיו קליל בנושא הפטור ממס לשחקנים זרים. ביג מיסטייק, סימון. קופמן יצא למסע צרחות אדיר על חוסר המקצועיות של חבר הכנסת, ועל החוק הזה. הפעם הוא גם צדק
כשראיתי את רז זהבי ונדב צנציפר מראיינים את איזי שרצקי, לא יכולתי שלא לכסות את העיניים מבושה. הניסיון הקל מדי להוציא ממנו אמירות שנויות במחלוקת, היה מופע לא סביר של תקשורת ספורט שאיבדה את הצפון
גם כשהוא כובש רביעייה לפני המחצית, סיפור המשחק מתגמד למול היעדרותו הקבועה של כוכב מכבי חיפה מעמדת הריאיונות. במקום אצילי נוכחות שם הבושה והאשמה, והופכות אותו משחקן העונה לפחדן העונה
רגע אחד בחשיפה על מאמן העבר חשף התנהלות שכל אוהד כדורגל מכיר. עיוות המציאות, דבר שגרנט הצטיין בו כמאמן הנבחרת, בא לידי ביטוי גם בהתכתבות שלו עם בחורה שתקף מינית לכאורה. העיקר ש"האשראם" עדיין מגן עליו
בסדר, לא "התחברתם" לתיאוריה על נובאק ג'וקוביץ', לפיה יש להעריך אותו על פרקי הביוגרפיה המרתקים, המרעישים, הלא צפויים שהוא מספק לחובבי המשחק. קורה. אבל למה לאבד עשתונות? אנצל את הבמה לענות לטוקבקיסטים שלא "התחברו"
המערכון ששמו "אולי טביבו" הוא קריצה פארודית מבריקה לתרבות האוויר החם של עיתונות הספורט בישראל, ולעתים זה נשמע כמו אלתור אחד גדול. עד כדי כך זה היה טוב
במשך שנים רבות איפשר מודי בר און ללב שלנו לחיות עם הדיסוננס של לאהוב כדורגל למרות ש"זה רק כדורגל". לכן, ההודעה של מירי נבו על מצבו הרפואי הדביקה את הלב הזה לבטן. הלוואי שיחזור לעמוד ליד הגשר שמאפשר לנו לחצות את התהום מבלי ליפול למים הקרים של חוסר המשמעות
המכביזם שהנחה תמיד את המועדון הצהוב עובר תהליך שבו נשללות כל תכונות היסוד שהגדירו אותו, עד כדי שינוי הערך עצמו. הסיבה לכך שהווינריות הדורסנית פינתה את מקומה לדממת אלחוט היא ככל הנראה חוסר עניין והזדהות בישראל. לא בטוח שזה רע
מלאדן קרסטאיץ', מאמנה החדש של מכבי תל אביב, מצליח להתגבר על קשיי השפה שלו ולתקשר עם שחקניו. מי שתהה כיצד הפלא הזה מתרחש קיבל תשובה לכך בכתבה שפורסמה באתר ספורט - הוא משתמש בשפת גוף. אין ספק שמדובר בסקופ מהמעלה הראשונה
אמירתו של יו"ר מכבי פתח תקוה, שתקף את הצבתו של שופט ערבי במשחק של בני סכנין, לא מבטאת גזענות. היא מבטאת לאומנות. מבחינת לוזון אנחנו נמצאים כל הזמן במאבק לאומי, אפילו במשחק חסר עניין בין בני סכנין למכבי פתח תקוה
שם האירוע | מקום | תאריך ושעה |
---|---|---|