בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משתתפי הטיסה המסחרית הראשונה לתחנת החלל בדרכם חזרה לכדור הארץ

מועד חזרתם של ארבעת תיירי החלל, בהם הישראלי איתן סטיבה, נדחה כמה פעמים בשל תנאי מזג האוויר באזורי הנחיתה. מסעם הביתה יימשך כ-16 שעות

37תגובות
איתן סטיבה וצוות הדרגון בתחנת החלל הבינלאומית. טיסה בליווי מסע יחסי ציבור
צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של SpaceX

באיחור של כשבוע, יצאו היום לפנות בוקר (שני) ארבעת המשתתפים בטיסה המסחרית הראשונה לתחנת החלל הבינלאומית בדרכם חזרה לכדור הארץ. בין הנוסעים גם איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל. מועד החזרה נדחה שוב ושוב בשל רוחות עזות וגלים גבוהים באתרי הנחיתה האפשריים האפשריים לאורך חופי פלורידה, באוקיינוס האטלנטי ובמפרץ מקסיקו.

המסע לכדור הארץ בחללית דרגון יימשך כ-16 שעות. הפגיעה בים תואט באמצעות מצנחים ותתבצע במהירות של כ-30 קמ"ש. עם הנחיתה יגיעו לאתר סירות מהירות וייבחנו את מצב החללית. לאחר מכן תגיע למקום אונייה, אשר תעלה את הקפסולה לסיפונה.

מפית נחיתת איתן סטיבה

במהלך שהותו בתחנת החלל ביצע סטיבה כ-30 ניסויים מדעיים שנבחרו על ידי ועדה מדעית בהובלת קרן רמון. כמו כן, הוא העביר מערכי שיעור מהחלל וביצע פעילויות מיוחדות לתלמידים שנוצרו בשיתוף אנשי חינוך. סטיבה אף הציג בתחנת החלל יצירות אמנות של אמנים ישראלים, בהן עבודה בגלי קול ופסל שמתקיים רק בתנאי מיקרו-כבידה. בימים שנוספו לשהותו בתחנה סטיבה ביצע בדיקות נוספות במסגרת ניסויי רפואה מרחוק, וכן המשיך בפעילותו החינוכית וצילם מספר משדרים שיופצו בקרב תלמידים ישראליים.

סטיבה טס ביוזמתו הפרטית ושילם מכיסו סכום עתק של כ-55 מיליוני דולרים. לצד התועלת המדעית והחינוכית שהביא לה, כנגד טיסתו של סטיבה נטען שתרומה של סכום קטן בהרבה למטרות מדעיות וחינוכיות עשויה היתה להביא תועלת רבה יותר. מעבר לכך, הטיסה הוצגה במקומות רבים כאירוע לאומי, אף שסטיבה לא נבחר לייצג את ישראל. את הטיסה ליווה מסע יחסי ציבור שגם בו הושקע סכום לא מבוטל, ובין היתר סטיבה השתתף במימון שהותם של עיתונאים משלל גופי תקשורת מקומיים בארה"ב, לשם נשלחו לסקר את השיגור לחלל – כפי שחשף אתר "העין השביעית".

חזרתם לכדור הארץ של הנוסעים הפרטיים הראשונים לתחנת החלל היא רגע חשוב בתולדות תעשיית התיירות בחלל. תחנת החלל הוקמה במבצע הנדסי מורכב ויקר מאוד בשיתוף פעולה של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי, יפן וקנדה. היא מאוישת מאז שנת 2000 בידי אסטרונאוטים וקוסמונאוטים של סוכנויות חלל רשמיות. זו הפעם הראשונה שפרויקט רב לאומי כה גדול משמש למטרה מסחרית, דבר המייצג את המעבר של השליטה בנעשה בחלל מממשלות לגופים פרטיים.

לגופים פרטיים יש יכולת להצעיד קדימה את חקר החלל, בשל היעילות הרבה יותר של אופן פעולתם. בנוסף, מעורבותם הגוברת בחלל תאפשר למדינות קטנות יותר, ולא רק למעצמות, לשלוח בקלות יחסית נציגים לחלל. במובן זה, מדובר בתהליך שיכול להביא לדמוקרטיזציה של החלל ולקידום הידע האנושי.

תחנת החלל הבינלאומית. הפעם הראשונה שפרויקט רב לאומי כה גדול משמש למטרה מסחרית
ROSCOSMOS/רויטרס

לצד זאת, השליטה הגוברת בנעשה בחלל על ידי קומץ טייקונים – בהם אילון מאסק, ג'ף בזוס וריצ'רד ברנסון, שכבר מפעילים חברות גדולות הפועלות בחלל – מעוררת דאגה. מכיוון שבחלל אין חוקים ואין רגולציה, כפי שהסכימו המעצמות בעבר, עולה חשש מתהליך מהיר שבו מולטי-מיליארדרים יחליפו מדינות וממשלות בתור מי שיש להם את הכוח הרב ביותר. ברגע שאנשים אלה יהיו בעלי תחנות חלל או מושבות חלל, אמר ל"הארץ" היסטוריון החלל ג'ורדן בים מאוניברסיטת שיקגו, "נראה שיהיה בלתי אפשרי לשלוט במה שיעשו".

זיהום רב בדקות ספורות

דאגה אחרת שמעלה העידן החדש של תיירות חלל היא סביבתית. בשנת 2021 כולה בוצעו פחות מ-150 שיגורים לחלל, על-ידי כלל מדינות העולם. לעומת זאת, חברות החלל הפרטיות מתכננות לבצע שיגורים על בסיס יומיומי. שיגורים אלה, שעלותם מתחילה בכחצי מיליון דולרים לטיסה בת דקות ספורות, פונים רק לקהל העשיר מאוד. הם גם עשויים להביא לזיהום חמור של האטמוספרה, ולפגיעה בשכבת האוזון המגינה על יושבי הפלנטה מפני הקרינה המסוכנת של השמש, קרינת UV.

רבים מהחומרים המזהמים שנפלטים ביציאה לחלל אמנם זהים לאלה שנפלטים בטיסה רגילה. אולם בשונה ממטוסי סילון, הרקטות משחררות את המזהמים גבוה הרבה יותר באטמוספירה. בעוד שמטוס סילון מגיע לגובה של 12 ק"מ לכל היותר, בשלב המעוף הראשון של רקטה, שבו נשרף חלק גדול מהדלק שלה, היא מגיעה לרום של 80 עד 100 ק"מ. בגבהים האלה המזהמים נשמרים באטמוספירה שנים, בעוד שחומרים שנפלטים קרוב יותר לפני כדור הארץ נשארים שם שבועות ספורים, הסבירה ד"ר אלואיז מארייז מיוניברסיטי קולג' לונדון, החוקרת את השפעת השיגורים לחלל על הסביבה. הסיבה לכך היא שיש פחות ריאקציות כימיות ופחות אירועי מזג אוויר בשכבה האמצעית ובשכבות העליונות של האטמוספירה.

אילון מאסק, החודש. שליטת הטייקונים במיזמי חלל מעוררת דאגה
Joe Skipper/רויטרס

טיסה של 11 דקות, כמו זו שמציעה החברה של בזוס כבר היום, מביאה לפליטה של עד 1,000 טונות פחמן דו-חמצני, נכתב בדוח אי-השוויון העולמי לשנת 2022. אם בכל שיגור נשלחים לכמה דקות קסומות בחלל ארבעה תיירי חלל מגה-עשירים, כפי שקורה כעת, הרי שכל אחד מהם פולט בשביל הצצה מרחוק בכדור הארץ (ואולי גם תמונת סלפי ייחודית) כמות מזהמים הגדולה בהרבה מזו שיוצר אדם מהעשירון התחתון, אחד מכמיליארד האנשים העניים בעולם – בכל ימי חייו. מארייז אמרה שדרוש מחקר נוסף כדי להעריך את ההשפעה הסביבתית של תיירות החלל וכן מאמץ לייצר רגולציה בתחום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו