בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטיסה המסחרית הראשונה לתחנת החלל נחתה בכדור הארץ, ובה הישראלי איתן סטיבה

תיירי החלל שבו בשלום מתחנת החלל הבינלאומית לכדור הארץ. הנחיתה התרחשה באיחור של כשבוע, לאחר שנדחתה שוב ושוב בשל רוחות עזות וגלים גבוהים

55תגובות
חללית הדרגון 2 בעת הנחיתה באוקיינוס, היום
courtesy of SpaceX

ארבעת הנוסעים בטיסה המסחרית הראשונה לתחנת החלל נחתו הערב (שני)  בשלום בכדור הארץ. אחד הנוסעים הוא איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל. הנחיתה התרחשה מול חופי פלורידה, באיחור של כשבוע, לאחר שנדחתה שוב ושוב בשל רוחות עזות וגלים גבוהים באתרי הנחיתה האפשריים באוקיינוס האטלנטי ובמפרץ מקסיקו.

רגע לפני הכניסה לאטמוספרה נפרד תא הצוות של החללית מתא השירות, הכולל את הפאנלים הסולריים, והפעיל את מנועיו. ההיפרדות מתא השירות בוצעה על מנת שמגן החום יוביל את כניסת הקפסולה שבה נמצאים האסטרונאוטים לאטמוספרה. החללית, "דרגון 2", נכנסה לאטמוספרה בשעה 19:53 במהירות 27 אלף קמ"ש - מהירות ההקפה של תחנת החלל. החיכוך בשכבת האטמוספרה האט את החללית תוך חימום מגן החום שמורכב עליה לטמפרטורות של יותר מ-1,600 מעלות. במשך שבע דקות הקשר עם החללית התנתק עד לשעה 20:00, אז התחדשה התקשורת.

לאורך כל התהליך מערכות אוורור בחללית ובחליפות שמרו על חברי הצוות ועל החללית עצמה. מהירות החללית המשיכה לרדת עד שהגיעה למהירות של 560 קמ"ש שאפשרה לפתוח את המצנחים לצורך ייצוב החללית. בעת הנחיתה במים, האטה החללית עד למהירות של 27.4 קמ"ש. מיד לאחר הנחיתה הגיעו סירות מהירות שבדקו את מצב החללית הכללי, וידאו שאין דליפות או פגיעות לא צפויות בגוף החללית. לקראת השעה 21:00 הגיעה ספינה של חברת SpaceX, העלתה את החללית לסיפונה, שם עברו הנוסעים – סטיבה, המולטי מיליונרים לארי קונור ומארק פאת'י, והאסטרונאוט הוותיק מייקל לופז-אלגריה – בדיקות רפואיות.

נחיתה - דלג
לצפייה בשידור החי

החללית ובה תיירי החלל התנתקה ב-4:00 לפנות בוקר מתחנת החלל הבינלאומית בהליך אוטומטי המורכב ממספר תמרונים, שנועדו ליצור מרחק בין החללית לבין תחנת החלל. כמה דקות לאחר התמרונים, צברה הדרגון מרחק מספיק מהתחנה והתחילה בסדרת תמרונים שמיקמו אותה במסלול לעבר אתרי הנחיתה.

המסע לכדור הארץ בחללית נמשך כ-16 שעות. במהלך שהותו בתחנת החלל ביצע סטיבה כ-30 ניסויים מדעיים שנבחרו על-ידי ועדה מדעית בהובלת קרן רמון. כמו כן הוא העביר מערכי שיעור מהחלל וביצע פעילויות מיוחדות לתלמידים. בימים שנוספו לשהותו בתחנה ביצע סטיבה בדיקות נוספות במסגרת ניסויי רפואה מרחוק.

הדרגון 2 אחרי הכניסה לאטמוספרה. נכנסה במהירות של 27 אלף קמ"ש
/אי־פי

מנכ"ל קרן רמון וראש משימת רקיע, רן לבנה, אמר ל"הארץ" שעה לפני כניסת הדרגון לאטמוספרה של כדור הארץ: "מבחינת הביצועים של המשימה, עשינו יותר ממה שחשבנו שנספיק. הימים הנוספים שקיבלנו כתוצאה מכוח עליון אפשרו להגדיל את כמות המידע לחוקרים ולבצע עוד שידורים חינוכיים. התחושה אדירה, קיבלנו חיבוק גדול מקהילת החלל העולמית וטלפונים מסוכנויות חלל ממשלתיות שביקשו ללמוד על מודל משימות החלל הפרטיות שבו עבדנו". לבנה הוסיף: "המשימה לא הסתיימה מבחינתנו. האתגר שלנו הוא להמשיך בשיתוף פעולה עם מוסדות המחקר ובתי החולים שעבדנו איתם כדי לעזור לחוקרים עם המשך הניסויים שלהם, פרסום המאמרים והפטנטים ופיתוח עוד מערכי שיעור שינגישו חלל ומדע".

הניסוי של פרופ' אורי פולת, ראש בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר אילן, היה הראשון שביצע סטיבה בחלל. קיימות עדויות לכך שאסטרונאוטים בתנאי חוסר כבידה ובשהייה ארוכה בחלל מאבדים חלק מכושר הראייה. כדי להתכונן לתוכניות החלל העתידיות, שיכללו שהות ארוכה מאוד, נאס"א וגורמים אחרים העוסקים בתעופת חלל מבקשים לדעת כמה הראייה נפגעת, תוך כמה זמן ואילו פרמטרים נפגעים. הניסוי שתכנן פולת יחד עם פרופ' יוסי מנדל מבר אילן וד"ר ערן שנקר מהמכון הישראלי לרפואה תעופתית כלל בדיקות של סטיבה לפני השיגור, בחלל, ובדיקה שתתבצע אחרי הנחיתה.

איתן סטיבה וצוות הדרגון 2 בתחנת החלל הבינלאומית. ביצע כ-30 ניסויים בחלל
NASA

בניסוי בתחנת החלל ביצע סטיבה בדיקת ראייה דיגיטלית במחשב טאבלט, שנועדה לבחון את המהימנות של אפליקציית הבדיקות שפיתחו החוקרים. "היינו בחדר המצב ועקבנו אחרי הביצוע", סיפר פולת. "כשסטיבה סיים את הניסוי זו היתה תחושה מדהימה, הקלה גדולה, כי זה היה הניסוי הראשון שהוא עשה. זה סיפור גדול, עבדנו על הניסוי זמן רב – בהתאמת האפליקציה לתנאי החלל כך שניתן יהיה להפעיל אותה בקלות וכך שתתאים לצרכים של נאס"א. גם עשינו תרגילים בארץ לפני השיגור, לוודא שסטיבה עושה את זה כמו שצריך, וזה באמת עבר בלי תקלות. התקשורת איתו עבדה היטב גם מהמרחק הגדול, והוא ביצע את הניסוי בזמן מצוין. זה פתח ברגל ימין את סדרת הניסויים שהוא ביצע במהלך השהות, היתה התרגשות גדולה".

טיסתו של סטיבה הוצגה במקומות רבים כאירוע לאומי, אף שהוא לא נבחר לייצג את ישראל אלא טס ביוזמתו הפרטית ושילם מכיסו כ-55 מיליוני דולרים.

תחנת החלל הבינלאומית. מבצע הנדסי מורכב בשיתוף פעולה בינלאומי משמש למטרות מסחריות
ROSCOSMOS/רויטרס

החזרה לארץ של הנוסעים הפרטיים הראשונים לתחנת החלל היא רגע חשוב בתולדות תעשיית התיירות בחלל. תחנת החלל הוקמה במבצע הנדסי מורכב ויקר מאוד בשיתוף פעולה של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי, יפן וקנדה. היא מאוישת מאז שנת 2000 בידי אסטרונאוטים וקוסמונאוטים של סוכנויות חלל רשמיות. זו הפעם הראשונה שפרויקט כה גדול של ממשלות משמש למטרה מסחרית, דבר המייצג את המעבר של השליטה בנעשה בחלל מממשלות לגופים פרטיים.

ד"ר עדי ניניו גרינברג, יועצת מדע של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמרה שבעבר רוב הפעילות בחלל היתה של ממשלות, ובעקבות הוזלת עלויות השיגור, רואים פעילות מעורבת של ממשלות ושל חברות פרטיות. "מאז 2009 הוקמו מעל 500 חברות סטארט אפ בתחומי החלל השונים, דבר שעד 2009 לא היה קיים בכלל", אמרה.

ניניו גרינברג ציינה שתעשיית החלל העולמית מורכבת משלושה חלקים עיקריים: Upstream, שכולל משגרים, לוויינים, תחנות קרקע ועוד; Downstream, שמתייחס לכל התוצרים שמפיקים הלוויינים, ולידע שניתן ליצור באמצעות תוצרים אלה; ו-beyond Earth, שכולל פיתוח מוצרים וטכנולוגיות מתקדמות שמשתמשות בתנאי חלל לפיתוח חומרים, תרופות ומוצרים שיפעלו גם בתנאי חלל וגם על כדור הארץ.

לצד תיירות החלל שהופכת להיות דומיננטית, ניניו גרינברג הדגישה את מקומה של תעשיית החלל בהתמודדות עם שינויי האקלים. "יש המון לוויינים שמייצרים מידע מקומי וגלובלי שאמור לעזור להתמודד עם תופעות שונות על כדור הארץ, למשל ניטור אסונות טבע, חקר הסביבה ושינויי האקלים, כי החלל משקף את תמונת המצב הרחבה ביותר".

ניניו גרינברג אמרה שחלק גדול מתעשיית החלל החדשה הוא של חברות שמנתחות את הנתונים שמגיעים מלוויינים, "החל מספירת מכולות בספינה באוקיינוס, דרך מעקב אחר התפשטות כתמי נפט בים ועד ניטור התפשטות שריפות ענק שיסייע בתכנון שטחי ייעור עתידיים". כל אלה מסייעים לדבריה לא רק לממשלות אלא גם לחברות וגופים שונים כמו חברות ביטוח, רשויות מקומיות ועמותות.

אילון מאסק, החודש. חברות החלל הפרטיות מתכננות יותר מלהכפיל את כמות השיגורים לחלל
RYAN LASH - AFP

לצד השיפור ביכולות הניטור שהן בעלות חשיבות גדולה בהתמודדות עם משבר האקלים, לתעשיית החלל החדשה גם היבט שמחריף את הבעיה. בשנת 2021 כולה בוצעו פחות מ-150 שיגורים לחלל, על-ידי כלל המדינות בעולם. חברות החלל הפרטיות מתכננות לבצע שיגורים על בסיס יומיומי. שיגורים אלה, שעלותם מתחילה בכחצי מיליון דולרים לטיסה בת דקות ספורות, פונים רק לקהל העשיר מאוד. הם גם עשויים להביא לזיהום חמור של האטמוספרה, ולפגיעה בשכבת האוזון, המגינה על יושבי הפלנטה מפני הקרינה המסוכנת של השמש, קרינת UV.

רבים מהחומרים המזהמים שנפלטים ביציאה לחלל אמנם זהים לאלה שנפלטים בטיסה רגילה, אולם בשונה ממטוסי סילון הרקטות משחררות את המזהמים גבוה הרבה יותר באטמוספירה שם הם נשמרים כמה שנים, בעוד שחומרים שנפלטים קרוב יותר לפני כדור הארץ נשארים שם שבועות ספורים, כפי שהסבירה ל"הארץ" ד"ר אלואיז מארייז מיוניברסיטי קולג' לונדון, החוקרת את השפעת השיגורים לחלל על הסביבה. הסיבה לכך היא שיש פחות ריאקציות כימיות ופחות אירועי מזג אוויר בשכבה האמצעית ובשכבות העליונות של האטמוספירה.

מארייז אמרה שדרוש מחקר נוסף כדי להעריך את ההשפעה הסביבתית של תיירות החלל וכן מאמץ לייצר רגולציה בתחום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו