בדיאטה, נסו לאמץ את הגרסה הטובה ביותר שלכם. או לפחות של חיידקי המעי שלכם - ביולוגיה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיאטה, נסו לאמץ את הגרסה הטובה ביותר שלכם. או לפחות של חיידקי המעי שלכם

לכתבה
גלולות מיקרוביום ששימשו במחקר. המחסום הביולוגי בפני היכולת לרזות הוא תזכורת שנותרה בגופנו מימי אבותינו הציידים לקטים אהוד רינות

מחקר שנערך על עובדי הכור בדימונה מצא שהשתלה עצמית של חיידקי מעי - באמצעות נטילת גלולות צואה קפואה - מסייעת למנוע עלייה חזרה במשקל לאחר דיאטה. עוד מצאו החוקרים צמח מים אסייתי שמשנה את הרכב החיידקים במעי

41תגובות

כל מי שניסה לעשות דיאטה לאורך זמן מכיר את התופעה: אחרי ארבעה עד שישה חודשים, גם אם מקפידים להתמיד, המשקל מפסיק לרדת. למעשה, בחלק ניכר מהמקרים, המשקל אפילו מתחיל לעלות מחדש, ואם לא מגבירים את המאמצים לרזות, יש מי שמעלה בחזרה כמחצית מהמשקל שהשיל. עלייה זו בחזרה במשקל יכולה ליצור תחושת כישלון, שתוביל לנטישת הדיאטה, ואז, במקרים רבים, העלייה מחדש במשקל היא מהירה — ואף מביאה למשקל גבוה יותר מהמשקל המקורי.

המחסום הביולוגי הזה בפני היכולת לרזות הוא תזכורת שנותרה בגופנו מימי אבותינו הקדומים הציידים־לקטים. בחיים המודרניים במדינות המערב המזון זמין ללא הפסקה, אך בעבר בני האדם חיו חיי מחסור ורעב, שנקטעו בתקופות קצרות של שפע, למשל לאחר ציד מוצלח. לכן, הגוף שלנו מתוכנת לצבור מאגרי אנרגיה — שומן — ולצמצם את שריפתם ככל שהמחסור מתארך. מחקר ישראלי חדש, בהובלת חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, שנערך על עובדי הקריה למחקר גרעיני בנגב (קמ"ג, הכור בדימונה), מציג שיטה פורצת דרך למנוע את העלייה המחודשת במשקל.

בשלב הראשון, בנו החוקרות דיאטה שמיועדת לשנות את הרכב החיידקים, הנגיפים והפטריות הטובים שחיים במערכת העיכול שלנו — המכונים מיקרוביום — וממלאים תפקידי מפתח בתהליכים רבים. אז, כשמשתתפי הדיאטה הגיעו למשקל הנמוך ביותר שלהם, נאסף הרכב המיקרוביום שלהם מהצואה, ויוצרו ממנו קפסולות אטומות וחסרות טעם וריח. לאחר מכן הנדבקים נטלו את הקפסולות הללו לאורך חודשים, כדי "להזכיר" לגוף את הרכב החיידקים האופטימלי, זה שאפיין את מערכת העיכול בשלב הראשון.

כתוצאה מכך, העלייה המחודשת במשקל נמנעת או נבלמת ברובה המכריע, והמדדים הבריאותיים השונים ממשיכים להשתפר. המאמר המציג את המחקר התפרסם בחודש שעבר בכתב העת Gastroenterology. את המחקר הובילה פרופ' איריס שי, מומחית לתזונה ומחלות כרוניות באוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת הרווארד, שמובילה כמה מהמחקרים הקליניים הממושכים והמורכבים שנעשו עד היום בחקר השפעת התזונה על בריאות האדם. לפרופ' שי ועמיתיה יש מאגר מידע של כבר למעלה מ–2,000 שנות התערבות בתזונה האנושית. "והפעם, כשתיכננו פרויקט מורכב וסודי זה, חוצה יבשות ודמיון, לפני מספר שנים לא מועט, הוא נראה כמדע בדיוני", היא מסבירה.

חיידקי מעי. פרופ' שי: השבחנו ל–90 נבדקים את המיקרוביום, אספנו אותו והשתמשנו בו כדי להקנות להם 'זיכרון חיידקי'
מעבדת אלינב / מכון ויצמן

"השבחנו ל–90 נבדקים את המיקרוביום, אספנו אותו והשתמשנו בזה כדי להקנות להם 'זיכרון חיידקי' ולזהות את ההשפעה של זיכרון זה המשקל", מספרת פרופ' שי. היכולת של צוות המחקר לנטר בדיוק את אורח החיים התזונה והמצב הבריאותי של קבוצה כה גדולה של נבדקים, בהשוואה למחקרי תזונה, ולאורך שנתיים ויותר, התאפשרה בזכות שיתוף הפעולה של הקמ"ג, מוסיפה פרופ' שי.

חוקרת התזונה מבן גוריון ועמיתיה עורכים בקריה הגרעינית מחקרים מאז 2005. המתחם הסודי מאפשר להם מעקב יוצא דופן בקנה מידה גלובלי אחר מערכת סגורה של בני אדם שנמצאים תחת פיקוח צמוד, אוכלים במקום יחיד ועוברים בדיקות רפואיות מקיפות באופן קבוע. מערך ייחודי זה אפשר פרסומים מדעיים פורצי דרך בעבר. "אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא מצדם, כולל של מערך הבריאות שלהם. אנחנו יכולים לעשות בדיקות מוקדם בבוקר, לקיים להם סדנאות טיפוליות, לערוך בדיקות עומק", אומרת פרופ' שי. "יש לנו גם היענות רבה מצד העובדים, עם כ–86% התמדה לאחר שנתיים של התערבות רצופה".

המחקר הנוכחי ניסה להתמודד כאמור עם תופעת הבלימה של הירידה במשקל לאחר כחצי שנה בקרב המתמידים בדיאטה. "הזמן 'הטוב' ביותר לחוקר לעצור מחקרי תזונה היא לאחר חצי שנה", אומרת פרופ' שי בחיוך. נקודת המוצא השנייה של המחקר, מוסיף אהוד רינות, דוקטורנט במעבדתה של פרופ' שי שהוביל את המחקר, היא התובנה המדעית שמתבססת בשני העשורים האחרונים, לפיה למיקרוביום יש תפקיד משמעותי בהשמנה ובתחלואה שנלווית לה.

מחקר שהתפרסם בשנת 2016 ונערך במעבדתו של פרופ' ערן אלינב במכון ויצמן, הראה כיצד "הזיכרון החיידקי" של המיקרוביום מתווך את האפקט של העלייה המחודשת במשקל בעכברים. הם גם ראו איך עם התמשכות הדיאטה, חיידקי המעיים של העכברים מייצרים פחות ופחות מולקולות המסמנות לגוף שעליו לשרוף שומן. כך, גם כאשר העכבר מקבל את אותו מספר קלוריות, קצב חילוף החומרים מואט ושיעור גדל והולך מהמזון מצטבר בגוף בצורת שומן. פרופ' אלינב ועמיתיו הראו גם איך השתלת צואה מעכברים רזים גרמה לעכברים שמנים לרדת במשקל, ולהיפך.

גלולות מיקרוביום ששימשו במחקר. הרעיון של השתלה עצמית הוצג גם כטיפול חדשני לשיקום המיקרוביום לאחר מתן
אהוד רינות

במחקר החדש, ביקש צוות המחקר לראות אם ניתן להשתמש במנגנון זה של זיכרון חיידקי, ולהשפיע עליו בעזרת "השתלה עצמית" של חיידקי המעיים של נבדקים. יתרון אחד של השתלה עצמית, מסביר רינות, הוא שיש עדיין מחלוקת לגבי מידת הבטיחות של בהשתלת צואה בין בני אדם. "אפשר לקחת את התורמים הבריאים ביותר, אבל אנחנו תמיד נעביר גם דברים שאנחנו לא יודעים", הוא מציין.

הרעיון של השתלה עצמית הוצג גם כטיפול חדשני לשיקום המיקרוביום לאחר מתן אנטיביוטיקה. המחקר, שהתפרסם בשנת 2018 על ידי קבוצת המחקר של פרופ' אלינב, הראה כי איסוף חיידקי המיקרוביום לפני האנטיביוטיקה והשתלתם מחדש לאחר הטיפול מאפשרים לחיידקי המעיים לשוב למצבם המקורי בתוך 48 שעות.

במחקר החדש, מספר רינות, הם ביקשו לראות אם שינוי התזונה יביא גם להביא לירידה במשקל וגם "ישביח" את חיידקי המעיים. לצורך כך בחרו פרופ' שי ועמיתיה שלוש גישות לשנות את התזונה לשלוש קבוצות של מתנדבים מבין עובדי הקמ"ג, שמנו 300 בני אדם בסך הכל. קבוצה אחת קיבלה הדרכה כללית בתזונה בריאה. הקבוצה השנייה קיבלה הדרכה לדיאטה ים תיכונית, שיטת התזונה המומלצת ביותר כיום בקהילה המדעית, וגם זו שמומלצת על ידי משרד הבריאות הישראלי. הקבוצה השלישית נבחרה לנסות דיאטה שצוות המחקר יצר בעצמו, וכינה "דיאטה ים תיכונית ירוקה".

שיטת הדיאטה השלישית היתה זהה, גם מבחינת מספר הקלוריות היומי, לדיאטה הים תיכונית הרגילה, אך הוסף לה תה ירוק, והוחלפו בה חלק מהחלבונים שמקורם בבשר אדום בשייק שעשוי מצמח בשם מנקאי. מנקאי הוא צמח המים המתוקים הקטן בעולם, שגדל באגמים בדרום מזרח אסיה. בשנים האחרונות גילו חוקרים ישראלים כי המנקאי עשיר בחלבון, ויטמין B12, פוליפנולים וסיבים תזונתיים. פרופ' שי מספרת כי יתרון נוסף של המנקאי היא שהוא לא מוכר כלל לחך במערב, ולכן אינו מוכר גם לחיידקי הבטן, ולכן הם קיוו שיצור שינוי משמעותי בהרכב המיקרוביום.

אינפו דיאטה

לאחר חצי שנה, בחרו החוקרים את 90 הנבדקים שהצליחו לרדת במשקל בעזרת הדיאטה שנבחרה להם, וגם הסכימו להשתתף בשלב השני של המחקר. ואז, בשיא ההצלחה של הדיאטה, אספו מהנבדקים דגימות צואה. דגימות אלה נשלחו למעבדתו של ד"ר אילן יונגסטר בבית החולים שמיר (אסף הרופא). ד"ר יונגסטר עוסק בשנים האחרונות בטיפול בסובלים ממחלות מעיים בעזרת השתלות צואה וחוקר את התפתחות המיקרוביום. לפני חמש שנים הוא הציג לראשונה שיטה להקפאה עמוקה של הדגימות ואריזתן בקפסולות אטומות שניתנות לבליעה, נטולות צבע, טעם או ריח. פיתוח זה הפך את חוויית השתלת הצואה, לפחות ברמה הפיזית, לקלה בהרבה.

ד"ר יונגסטר וצוותו הצליחו למעשה לנטרל שתי בעיות: אחת היא השימוש בדגימות צואה טריות, ממתנדבים בריאים וצעירים, שכן לא ניתן לשמור דגימות צואה, אותה הם פתרו באמצעות שיטת ההקפאה העמוקה. הבעיה השנייה נפתרה לאחר שהבינו בצוות המחקר שניתן להשתיל דגימות צואה גם בהחדרת זונדה מהפה לקיבה, ולא רק בקולונוסקופיה, כפי שהיה נהוג בעבר. "לאחר שזה הצליח, אמרנו שאם השתלת הצואה עובדת גם דרך הקיבה, למה לא לנסות קפסולות במקום", מוסיף הרופא. הקפסולות מאפשרות גם לערוך ניסויים עם קבוצת ביקורת שמקבל קפסולות פלצבו, פעולה מסובכת בהרבה כשצריך להכניס צינור כל הדרך אל מערכת העיכול.

במחקר הנוכחי, קיבל יונגסטר את דגימות הצואה של 90 הנבדקים, וייצר לכל אחד מאה קפסולות עם הרכב חיידקי מעיים שעבר השבחה ומיועד בדיוק לו עצמו. כל נבדק קיבל עשר קפסולות מדי שבוע, לבליעה בבת אחת, במשך ארבעה שבועות, "כדי לתת 'בוסט' לחיידקים", מסבירה פרופ' שי. את 60 הקפסולות הנוספות קיבלו הנבדקים פעם בשלושה שבועות עד חודש, כדי לסייע לשמר את הזיכרון. ואז בתום הטיפול כולו, לאחר 14 חודשים, בחן צוות המחקר את המשקל ומצב הבריאות של הנבדקים השונים.

כלל משתתפי המחקר התמידו עם הדיאטות שהוקצו להם, אך ההשפעה הדרמטית ביותר ניכרה בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הירוקה. הנבדקים בקבוצה זו עלו בחזרה 17% בלבד מהמשקל אותו איבדו, לעומת עלייה חוזרת של 50% בקרב נוטלי גלולות הפלצבו שאימצו את הדיאטה הירוקה, ועלייה שנעה בין 30% ל–50% בשתי הקבוצות האחרות. בשתי הקבוצות האחרות גם לא נמצא הבדל מובהק בין הנבדקים שקיבלו השתלה עצמית לבין קבוצת הביקורת. אותו מיתון מובהק ניכר בהיקף המותן ובמדדי הרגישות לאינסולין.

בריכת גידול מנקאי. בשנים האחרונות גילו חוקרים ישראלים כי המנקאי עשיר בחלבון, ויטמין B12, פוליפנולים
שחר פלישמן

בדיקת הרכב חיידקי המעיים, שנערכה לנבדקים לאחר תום חצי השנה הראשונה של הדיאטה, הצביעה על הסבר להבדל בין הקבוצות. "השינוי המשמעותי ביותר בהרכב החיידקים נמצא אצל אוכלי הדיאטה הירוקה", מספרת פרופ' שי. "נראה היה שהגוף עבר התעוררות, והקבוצה הזו הצטיידה בחומר חדש". בסיוע מדענים ממדינות שונות בעולם, הצליחו חוקרת התזונה ועמיתיה לזהות את קבוצת החיידקים שעברה את השינוי המשמעותי ביותר בעקבות החשיפה למנקאי, "ראינו שהפעילות של קבוצת חיידקים זו קשורה לבקרת גלוקוז", היא מוסיפה. "אולם התוצאות היו כל כך טובות, שחשנו צורך לאמת אותם במחקר ספיציפי יותר בחיות". למרות התנאים הייחודיים של המחקר, ישנם משתנים רבים שיכולים להשפיע על משקלו של אדם, וגם היכולת לעשות מניפולציות על הנבדקים מוגבלת מסיבות אתיות.

לכן, הם השלימו את המחקר בשחזור ניסוי שינויי התזונה וההשתלה העצמית בעכברים. לצורך כך הם פנו לפרופ' עמרי קורן מאוניברסיטת בר אילן, שחוקר את המיקרוביום והשפעתו על הגוף ועל הנפש. במעבדתו, בחנו החוקרים שתי קבוצות של עכברים: אחת קיבלה תזונה המבוססת על מזון דיאטטי סטנדרטי לעכברים, והשנייה קיבלה את אותו מזון, בתוספת מנקאי במקום חלק מהחלבון. לאחר שהעכברים הגיעו לשיא הדיאטה שלהם, אספו החוקרים את הצואה של כל אחד. אז העבירו את העכברים לתזונה שמיועדת לגרום להם להשמין, בתוספת הצואה של עצמם משיא הדיאטה.

קורן וצוותו מצאו שהעכברים שקיבלו מנקאי שמרו על המשקל הנמוך שלהם טוב בהרבה מאלה שלא קיבלו מנקאי כלל. התנאים המבוקרים של הניסוי אפשרו להראות באופן ברור כי שינוי ההרכב של חיידקי המעיים בזמן הדיאטה הירוקה, ואז שימור ההרכב הזה בעזרת השתלת צואה, הוא שיצר את השוני במשקל ובבריאות של הנבדקים.

"התצפיות במחקר מעניינות ויש להן פוטנציאל חשוב מאוד", אומר פרופ' אלינב, שלא היה מעורב במחקר הנוכחי, ומוסיף כי המחקר מראה כיצד המיקרוביום ממלא תפקיד במנגנון ההשמנה החוזרת בבני אדם, לפחות בדיאטות מסוימות, "מה שהוצג עד היום באופן ברור רק בעכברים". המחקר גם מצליח להראות לראשונה שניתן לשנות את הרכב המיקרוביום של בני אדם באופן משמעותי בעזרת תזונה. "לעשות ריסט למיקרוביום", מסכם פרופ' אלינב, אך מוסיף שהוא רוצה לראות ממצאים נוספים לפני שישתכנע שניתן להשביח את המיקרוביום בעזרת מרכיב תזונתי יחיד.

בהמשך, פרופ' שי מקווה לשכלל ולשפר את השיטה כדי לאפשר להפוך אותה לטיפול זמין. היא ועמיתיה רוצים גם לגלות מה המנגנונים שאפשרו את האפקט הכה משמעותי של הדיאטה הים תיכונית הירוקה, ומה בדיוק השתנה בפעילות החיידקים הטובים ובחומרים שהם מייצרים. כך אולי ניתן יהיה לסייע לאנשים בקלות רבה יותר להתמיד באכילת תזונה בריאה, בלי התסכול של העלייה החוזרת במשקל.

אולם הדבר המרגש ביותר, מבחינת פרופ' שי, הוא הפוטנציאל הרב שיש בשיטת ההשתלה העצמית של המיקרוביום. גישה זו יכולה לסייע להתאושש מטיפולים רפואיים, ניתוח או טיפולים שונים נגד סרטן. החוקרת מבן גוריון אף משערת כי ייתכן שבעתיד יוקמו בנקים מיוחדים לשימור המיקרוביום של צעירים, כדי שיוכלו לשמש אותם לתחזק את בריאותם בגיל מבוגר יותר. "כמו הבנקים של דם טבורי, ביציות וזרע", מוסיפה פרופ' שי, ומדגישה שמדובר בעצם בדוגמה הטובה ביותר לרפואה מותאמת אישית — "שבה האדם הוא כלי הריפוי הטוב ביותר של עצמו".

הרשמה לניוזלטר

כל הפרשנויות, הטורים והדעות של מיטב הכותבים אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות