בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר חושף את ההיסטוריה הגנטית של חברו הטוב של האדם

דנ"א שהופק מ-27 גולגולות כלבים קדומות, שחלקן נמצאו בחפירות בארץ, מצביע על כך שכל הכלבים הם צאצאי ביות יחיד. החוקרים גילו שלפני 11 אלף שנה היו בעולם חמש שושלות נפרדות של כלבים, והראו איך הכלב התפשט בעולם לצד האדם

48תגובות
הכלבה גוגו עם גולגולות כלבים קדמונים שנמצאו בארץ והשתתפו במחקר
גיא בר עוז

הכלב הוא חברו הוותיק ביותר של האדם. ביות הכלב התרחש אלפי שנים לפני שהמין האנושי החל להתערב בטבע ולשנות את הביולוגיה של בעלי חיים וצמחים לצרכיו, כחלק ממה שנודע בתור "המהפכה החקלאית". החיבור בין שני המינים בשלבים הראשונים של הביות היה מושלם, והם מצאו דרך לצוד ביחד ולהגן האחד על השני. ההצלחה היתה מעל למצופה, וסייעה לאדם להגיע להישגים ולמקומות חדשים. בתהליך השתנו הזאבים והפכו לכלבים, והקשר החברתי בין שני המינים הלך והתהדק. אולם שורשי המפגש הזה בין האדם לזאב הראשון, שהפך בהמשך לכלב, עדיין לוטים בערפל.

מחקר חדש, שבחן דנ"א שהופק מ-27 גולגולות כלבים קדומות, מציע ניתוח מעמיק של ההיסטוריה הגנטית של הכלב, מראה כיצד הכלבים התפשטו בעולם לצד בני האדם ומצביע על האפשרות שכל הכלבים הם צאצאי אירוע יחיד וחד-פעמי של ביות, או ביות עצמי, שהתרחש לפני 20 אלף שנה לפחות.

במחקר הבינלאומי שהוביל פרופ' פונטוס סקוגלנד ממכון פרנסיס קריק בלונדון השתתפו גם פרופ' ליאורה קולסקה הורוביץ מהאוניברסיטה העברית, פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה ופרופ' רון פנחסי מאוניברסיטת וינה. המחקר התפרסם אתמול (חמישי) בכתב העת המדעי Science, והתבסס בין השאר על גולגולות כלבים שנתגלו בחפירות בארץ - בהן כלב שחי בתקופת ראשית החקלאות האנושית, לפני יותר מ-7,000 שנה, וחמישה כלבים מתקופות מאוחרות יותר. "העצם הקדומה באה מאתר נאוליתי טבוע סמוך לחוף הכרמל", מספר בר-עוז. העצמות המאוחרות יותר באו חלקן מ"בית קברות לכלבים" שנמצא באשקלון מהתקופה הפרסית (המאה השישית לפני הספירה).

כלב ובעליו בירושלים, החודש. המחקר מראה עוד כי לאחר הביות, הגנום של הכלבים כמעט ולא הושפע מגנום זאבי נוסף
אמיל סלמן

הכלב הקדום ביותר שאת הגנום שלו בחנו החוקרים היה בן 11 אלף שנה. הניתוח הגנטי מראה כי באותה נקודה, כבר התקיימו בעולם חמש שושלות נפרדות של כלבים. אולם הדמיון הגנטי בין שושלות אלה היה גדול יותר מהדמיון בין כל אחת מהן לזאבים. לפי החוקרים, הם לא הצליחו למצוא כל עדות לכך שהיה יותר מאירוע ביות יחיד של כלב. "הממצאים תואמים תרחיש שלפיו כל הכלבים הם צאצאי אוכלוסיית זאבים יחידה שנכחדה מאז, או אולי כמה אוכלוסיות זאבים הקרובות מאוד זו לזו", כותבים החוקרים. מחקרים קודמים הצביעו על כך שהביות התרחש לפני 40 אלף עד 25 אלף שנה, והמחקר החדש תואם הערכות אלה.

המחקר מראה עוד כי לאחר הביות, הגנום של הכלבים כמעט ולא הושפע מגנום זאבי נוסף - כלומר הבידוד בין הכלבים לזאבים היה חזק, ולא התרחשה החלפת גנים בין שני המינים. בר-עוז מציין כי הדבר שונה מאוד מחיות מבויתות אחרות, כמו חזירים, שנראה כי התרבו פעמים רבות עם חזירי בר במהלך ההיסטוריה התרבותית של חייהם. מנגד, נראה כי כלבים לעתים כן ברחו מהחיים לצד האדם ושבו אל אחיהם הפראיים, כי החוקרים הצליחו לזהות השפעה בכיוון ההפוך: הגנום של הכלבים השפיע על גנום הזאבים שחיים היום.

החוקרים השוו את השינויים בגנום של הכלבים לשינויים בגנום האנושי של אוכלוסיות שונות בעשרת אלפי השנים האחרונות. בר-עוז מזכיר לדוגמה כיצד תכונה גנטית שנמצאת בכלבים, שנקשרה לתזונה מבוססת פחמימות, מופיעה בגנום של הכלבים במזרח התיכון יחד עם המהפכה החקלאית - בזמן שבו גם תזונת האדם וגם זו של חברו הטוב ביותר הפכו תלויות יותר ויותר באכילת מזונות עשירים בדגנים. אותו תכונה מאפשרת לכלב (וגם לאדם) לעכל טוב יותר עמילן, מספר בר-עוז. כלבים בעלי יכולת לפירוק עמילן - תכונה שלא קיימת אצל הזנים הקדומים שהמשיכו לחיות לצדם של ציידים לקטים (כמו הזאב היום או כלב הדינגו באוסטרליה) - התבססו בקרב החברות החקלאיות שהלכו וחדרו בהדרגה מהמזרח התיכון לאפריקה ולאירופה, בעת שהחקלאים ושיטותיהם התפשטו בהדרגה דרומה וצפונה.

כלב ובעליו בירושלים, החודש. "ביות הכלב התרחש איפה שהוא כאן, באזור שלנו", אומר בר-עוז
אמיל סלמן

באופן דומה, גם תנועות אוכלוסייה משמעותיות אחרות בפרה-היסטוריה ובהיסטוריה האנושית משתקפות בגנום של הכלבים. אולם החוקרים זיהו גם אירועים בהם ההיסטוריה הגנטית של הכלב והאדם מתפצלת. למשל באיראן של היום, המעבר מהתקופה הנאוליתית (תקופת האבן המאוחרת, שבה החלה החקלאות) לתקופה הכלקוליתית שאחריה לא הביא לשינוי משמעותי באוכלוסייה האנושית, בעוד שהכלבים הפרסיים הנאוליתיים הוחלפו בכלבים שהובאו מהמזרח התיכון. ובכיוון ההפוך, כשהחקלאים הראשונים מאזור אנטוליה התפשטו לתוך אירופה הם אימצו את הכלבים של הציידים-לקטים המקומיים שטופחו בגרמניה ובאירלנד, ולא הביאו עמם את הכלבים מאנטוליה.

למרות הרחבה משמעותית של מספר הגנומים הקדומים של כלבים שרוצפו במחקר הנוכחי, והתובנות על ההיסטוריה הגנטית המשולבת של הכלב וחברו הטוב ביותר, שאלות משמעותיות נותרו פתוחות - ובראשן מתי בדיוק ואיפה התרחש אותו ביות של זאב ראשון, שהפך לאבי הכלבים. החוקרים כותבים כי מחקרים נוספים, שיבחנו גנומים קדומים עוד יותר של זאבים וכלבים, יוכלו לספק תשובות ברורות יותר לשאלה זו. בר-עוז אומר כי הוא "מנחש שהמסקנה תהיה שהביות התרחש איפה שהוא כאן, באזור שלנו, בסוף תקופת הקרח האחרונה, כפי שמעידים ממצאים ארכיאולוגים רבים, כולל קבורות כלבים באתרים פרהיסטוריים בגליל ובכרמל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו