בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים מצאו ראיות ראשונות לכך שדגי חרב משתמשים בחרבם כדי לתקוף כרישים

דייגים וציידים סיפרו בעבר כי ראו דגי חרב תוקפים לווייתנים וסירות, אולם החוקרים התייחסו לטענותיהם בספקנות. שבעה כרישים שנפלטו לחופי הים עם חרב נעוצה בגופם שינו את דעתם

25תגובות
דגי חרב באוסטרליה, ב– 201 . ייתכן שהם מנסים להגן על הטריטוריה
damian royle / Shutterstock

הקורבן הראשון נשטף אל החוף בספטמבר 2016. שוטרים ממשטרת ולנסיה שבספרד ראו כרישה כחול גוססת במקום שבו הגלים נשברים ברצועת חוף צרה. הם לקחו את הכרישה, שאורכה שניים וחצי מטר, לחצר שמאחורי תחנת המשטרה, והזעיקו את חיימה פנדס-סואיי, מייסד LAMNA — תאגיד ספרדי לחקר כרישים. כשהגיע למקום, ראה פנדס־סואיי מין מוט עץ נעוץ בראשה של הכרישה. החשד המיידי שלו היה שהכרישה נפגעה ממעשה אלימות. הוא משך החוצה את החפץ הקטלני ששיפד את ראשה ושלף חתיכת חרב השייכת לדג חרב. "זה נראה לי ממש מטורף", אמר פנדס־סואיי, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת ולנסיה. "לרגע חשבתי שזו בדיחה". 

מאז אותו מקרה התגלו לפחות עוד שישה כרישים שנשטפו אל חופי הים התיכון, כמעט כולם שופדו בראשם מאותו נשק קטלני. במקרה האחרון שדווח באפריל השנה, אותר כרישועל בוגר באורך ארבעה מטרים וחצי בחופי לוב. באזור לבו נמצאה חתיכת חרב של דג חרב באורך של כ–30 ס"מ. כלל המקרים מהווים הוכחה מדעית ראשונית לכך שמתחת לפני המים מתחוללים קרבות מסוכנים. עד כה חשבו שמדובר אך ורק בסיפורי דייגים.

ציידי לווייתנים, דייגים וחובבי טבע כבר הכירו בכך שדגי החרב הם לוחמים הששים אלי דקירה, אולם המדענים המודרניים גילו ספקנות בדיווחיהם. אמנם כבר קרו מקרים בהם דגי חרב שיפדו סירות, לווייתנים, צוללות וצבי ים, אולם ההנחה היתה שדגי חרב אלה כיוונו לטרף קטן יותר ופגעו בדבר אחר. אך ייתכן שלא. מספר שיא של שבעה כרישים שהגיעו לחוף עם פציעות חשודות עשוי להצביע על כך שהחרב של דג החרב — בדיוק כפי ששמה מעיד עליה — היא כלי נשק.

דג חרב ליד החוף המזרחי של אוסטרליה. החרב תורמת לשחייה מהירה יותר ומשפרת את יכולת הציד
Al McGlashan / Shutterstock

פטריק ג'נבורה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת וינה, הוביל את המחקר על מותו של הכרישועל. מכרה שלו מאוניברסיטת אל־מוכתר בלוב ראתה סרטון שהעלו מדענים מקומיים, בו נראה גבר מתקרב לכריש שמוטל על החוף וחולץ חרב מגבו. "כשראיתי את זה אמרתי לה: "אנחנו מוכרחים לעשות משהו בעניין. זה פשוט מדהים", סיפר ג'מבורה.

הממצאים של ג'מבורה, שפורסמו בכתב העת Ichthyological Research, גם מעוררים תהיות. לחרב של דגי החרב יש כמה יתרונות: היא תורמת לשחייה מהירה יותר ומשפרת את יכולת הציד. החרב שיוצאת מהדגים אינה צומחת מחדש, לפחות לא בקרב הדגים הבוגרים. אם כן, מדוע דגי חרב מוכנים להסתכן באובדן חרבותיהם?

אחד ההסברים מתייחס לסוג הכרישים שנדקרו. מרביתם הם מהמינים כריש כחול ועמלץ כחול, שנוהגים לטרוף דגי חרב צעירים. ייתכן שדגי חרב צעירים תקפו כשהרגישו שהם בסכנה. אולם, במקרה של הכרישועל, חתיכת החרב נראתה כחרבו של דג חרב בוגר, ודגי חרב בוגרים אינם טרף לכרישועלים. החוקרים סוברים כי ייתכן שדג החרב נלחם כדי להבטיח חלק גדול יותר משאריות הדגה.

פנדס־סואיי הביע ספק בכך שהתחרות על הדגה היא סיבה מספקת למלחמה לנוכח הסכנות הכרוכות בתקיפת כרישועל גדול. הוא גורס, לעומת זאת, שדג החרב חש מותקף וניסה להגן על הטריטוריה שלו. כך או כך, המדענים יודעים מעט מאוד על התנהגות זו, ועל דגי חרב בכלל, למרות שכיחותם במסעדות ובחנויות הדגים. "מינים שנסחרים נחקרים רק למטרות מסחריות, וזאת בעיה", אמר פנדס־סואיי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו