בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הציפורים הללו מחליטות באופן דמוקרטי מתי להמריא

חוקרים באנגליה שעקבו אחרי להקות של קאקים – ציפורים ממשפחת העורביים – מצאו שרק כאשר מושג רוב כל הלהקה מתחילה יחד את היום

18תגובות
מושבת קאקים
Jolle Jolles

אם יש 61 קולות, רוב, מתקבלת החלטה ואפשר לקדם פעולה משותפת. אם אין מספיק קולות שתומכים במדיניות המוצעת – אי-אפשר לעשות דבר וכל אחד הולך לדרכו. המצב הזה, שמוכר מאוד מהכנסת, מאפיין גם מושבות של קאקים. הציפורים מקבלות החלטות באופן דמוקרטי. ההבדל היחיד הוא שאצלן אכן מדובר בקולות פיזיים: כל קאק יכול לקרוא כרצונו, ורק אם עוצמת הרעש עוברת סף מסוים המושבה כולה פועלת יחדיו.

חוקרים באנגליה תיעדו קבוצות של מאות קאקים שממריאים בו-זמנית ממקומות הקינון שלהם, לאחר מה שנשמע כמו דין ודברים ממושך. תצפיות מדוקדקות העלו שהמושבות משתמשות בתהליך קבלת החלטות משותף כדי לתאם מתי להמריא. הממצאים פורסמו אמש (שני) בכתב העת Current Biology.

ראש הצוות שפירסם את המחקר, פרופ' אלכס תורנטון מהמרכז לאקולוגיה ושימור באוניברסיטת אקסטר, אמר ל"הארץ": "כמו בני אדם, קבוצות גדולות של בעלי חיים יכולות להשתמש בתהליכי קבלת החלטות כדי להתגבר על הבדלים אישיים ולהגיע לסוג של קונסנזוס 'דמוקרטי'".

הקאקים מתכנסים למושבות חורף גדולות. "הבחנו שבבקרים קרים, לעתים קרובות הציפורים קוראות לאורך פרק זמן מסוים – ואז הן נוסקות בבת אחת לשמים יחדיו", סיפר תורנטון. "זה הוביל אותנו לבדוק אם הן עושות שימוש בקריאות כאמצעי ליצירת קונסנזוס, כך שקבוצות גדולות, ואפילו המושבה כולה, יוכלו לעזוב יחד".

קאקים עפים יחד אחרי דיון דמוקרטי - דלג

מחקרים קודמים שבחנו קבלת החלטות אצל בעלי חיים עסקו בקבוצות קטנות יחסית, או בקבוצות שחבריהן הם קרובי משפחה, אמר תורנטון. המחקר הנוכחי שונה, משום שהקאקים חיים בקבוצות גדולות במיוחד, שכוללות פרטים ממשפחות שונות שפרושים על פני עצים רבים.

לאחר הלילה לכל קאק יש העדפה משלו בנוגע למועד ההמראה. המשתנים שקובעים מתי קאק ירצה לצאת לחפש מזון הם גודלו ומידת הרעב שלו. עם זאת, להמראה המשותפת יש יתרונות – הקטנת הסיכון להתקפה של ציפור טרף ויכולת להיעזר במידע שמפיצים חברים אחרים בלהקה על מקורות מזון, למשל.

החוקרים ביקשו לבחון כיצד הציפורים מחליטות מתי מגיע הרגע הנכון לעוף לשמים. הם הקליטו שעות רבות של אודיו ווידיאו בשש מושבות של קאקים בקורנוול שבאנגליה. המושבות מנו בין 160 ל-1,500 פרטים. החוקרים ניתחו את עוצמת הקריאות של הציפורים לקראת המראה ומיד אחריה.

נמצא שבבקרים מסוימים הקאקים עזבו את העצים בהדרגה, בקבוצות קטנות, לאורך 20 דקות. בבקרים אחרים המושבה כולה נסקה מהצמרות בתוך שניות מעטות.

להקת קאקים
Alex Thornton

ניתוח הסרטים העלה שבבקרים שבהם ההמראה היתה משותפת, עוצמת הקריאות של הציפורים הלכה וגברה בשעה שלפני ההמראה, עד לנקודה שבה הציפורים פעלו יחד. תורנטון אמר: "מדהים לראות כמה מהר הקאקים יכולים לפעול יחד מרגע שהגיעו לקונסנזוס. בתוך שניות ספורות מעל ל-1,000 פרטים יכולים לפתע לפרוץ מהעצים, ולהשאיר מושבה ריקה".

כאשר קאק מוכן לעזוב הוא קורא, אמר תורנטון. כאשר עוצמת הקריאות המשותפת לא עוברת סף מסוים, פירוש הדבר שהציפורים לא הגיעו להסכמה – ואז הן ממריאות בטפטופים.

כדי לחזק את ההשערה, החוקרים השמיעו בבקרים מסוימים הקלטות של קריאות קאקים שחיזקו את עוצמת הקריאה הכללית. נמצא שהוספה של קריאות מוקלטות הקדימה את ההמראה המשותפת בשש  דקות וחצי בממוצע. לעומת זאת, כאשר הושמעו הקלטות של רוח נושבת, שרק הגבירו את עוצמת הרעש, הדבר לא השפיע על מועד ההמראה. לדברי תורנטון, הממצאים מספקים דרך חדשה להבין כיצד חיות מקבלות החלטות על תנועה משותפת בקבוצות גדולות מאוד, סוגיה שעד כה כמעט שלא נחקרה בצורה מדוקדקת.

הקאק הוא מהציפורים החברתיות ביותר במשפחת העורביים, סיפר תורנטון. במרכז חייהם החברתיים של הקאקים נמצאים קשרים זוגיים מונוגמיים שנמשכים לאורך כל החיים. הם מקננים במושבות שבהן זוגות וצאצאיהם יחד עם פרטים בלי בני זוג יוצרים קהילה. "הקהילות הללו נפגשות עם אחרות בזמן חיפוש המזון ויוצרות מבנים חברתיים שבהם יש חברים קרובים ומכרים רחוקים יותר. בחורף קבוצות רבות מתמזגות ליצירת להקות של מאות ואף אלפי פרטים".

קאקים על צמרת עץ
Alex Thornton

כמו למינים אחרים ממשפחת העורביים, לקאקים יש מוח גדול מאוד ביחס לגופם, אמר תורנטון. קבוצת המחקר שלו, שמתמקדת בקאקים בטבע בעשר שנים האחרונות, גילתה מגוון יכולות מפליאות. "למשל, לכל פרט יש קול ייחודי והם מזהים את הקולות זה של זה. כאשר הם מנסים להניס טורף, הם יכולים לספור כמה ציפורים כבר מעורבות במאמץ ולהשתמש במידע הזה כדי להחליט אם להצטרף אליו. יש להם גם יכולת טובה במיוחד ללמידה זה מזה – הם יכולים, למשל, ללמד חברים לקבוצה אילו בני אדם מסוכנים ואילו לא".

בהמשך רוצים החוקרים לבחון כיצד משפיעה הנוכחות האנושית, שגורמת לזיהום רעש, על יכולתם של הקאקים לתקשר ביניהם ולהגיע להסכמות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו