לראשונה: חוקרים הראו שמערכות מזג אוויר מנבאות איך תיראה עונת השפעת - מדע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לראשונה: חוקרים הראו שמערכות מזג אוויר מנבאות איך תיראה עונת השפעת

לכתבה
גשם בירושלים, בינואר. אפשר לנבא כמה שקעים יהיו במהלך החורף, גם אם לא ניתן לדעת כמה גשם ירד בכל אחד מהם אמיל סלמן

אף שלא ניתן לחזות את הטמפרטורה זמן רב מראש, מודלים אקלימיים יכולים לצפות את מזג האוויר חודשים קדימה. הצגת הקשר בין מערכות מזג האוויר לשפעת תאפשר לחזות את חומרת המגפה בכל חורף

20תגובות

מחקר חדש, בהשתתפות חוקרות וחוקרים מישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית וגרמניה, מצא קשר בין משטר האקלים לדפוסי ההתפרצות של מחלת השפעת במזרח התיכון. המחקר מראה שנתוני האקלים יכולים לסייע בחיזוי בקנה מידה של שבועות, חודשים ואף שנים, את התקופה שבה תתפרץ המחלה כל שנה, מתי היא תגיע לשיא ומתי תדעך. נוסף על כך, המחקר מראה גם את הפוטנציאל שיש לשיתוף פעולה בין חוקרי האקלים ובריאות הציבור בהבנת ההתנהגות של מחלות שונות לאורך השנה בפרט, והשפעת האקלים על בריאות בני האדם בכלל. המאמר המציג את המחקר התפרסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Science of The Total Environment.

נגיפי השפעת מושפעים רבות מעונות השנה - הסיבה שבגינה מכונה השפעת "שפעת עונתית". נוסף על כך, מחקרים שונים הראו את הקשר בין התנהגות נגיפי השפעת למשתנים אקלימיים שונים כמו טמפרטורה וגשם - כך מסביר פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. הבעיה היא שהיכולת לחזות מה תהיה הטמפרטורה או כמה גשם ירד יותר משבוע או שבועיים קדימה היא כמעט בלתי אפשרית.

בניגוד לכך, המודלים המשמשים את חוקרי האקלים מסוגלים לתת תחזית מדויקת למדי של השינויים הצפויים במערכות מזג האוויר במקום מסוים, גם לתקופות ארוכות לעתיד. ד"ר אסף הוכמן, קלימטולוג שנמצא כעת בפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קרלסרוהה שבגרמניה, מסביר כי האקלים של כדור הארץ הוא מערכת כאוטית, ומשמעות הכאוטיות היא חוסר היכולת לחזות איך יתנהגו משתנים יחידים, כמו טמפרטורה או גשם, לאורך זמן.

גרף שפעת
מתוך המחקר

אולם, לאחר עשרות שנות מחקר של מערכות כאוטיות בכלל ומזג האוויר בפרט, יש בידי מדעני האקלים כלים מבוססים היטב לחקור שינויים רחבים יותר במזג האוויר, מה שנקרא "משטרי אקלים" או "מערכות מזג אוויר". שמותיהן של מערכות מזג האוויר האופייניות לאזור מוכרות לעוקבים אחר תחזיות מזג האוויר: לחמסינים החמים והלחים בקיץ אחראי האפיק הפרסי. שקעים שרביים גורמים מזג אוויר חם ויבש, בעיקר באביב. מזג האוויר הקיצוני של השבועיים האחרונים נוצר בגלל אפיק ים סוף, שיכול לגרום לגלי חום חריגים, או לסופות קצרות ועזות ולשיטפונות בדרום מזרח הארץ. סופות הגשם מגיעות עם השקעים החורפיים. בין לבין, מערכות מזג האוויר האופיינית נקראות "רמות", והן אחראיות למה שהחזאים מגדירים "מזג אוויר רגיל לעונה".

במחקר הנוכחי הסתמכו החוקרות והחוקרים על המאגר העשיר של נתוני התחלואה בשפעת שנאספו בישראל ב-20 השנים האחרונות ופורסמו על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות

מערך ניטור מהמובילים בעולם

הכלים הקיימים כיום, מסביר ד"ר הוכמן, מאפשרים לומר איך ומתי ישתנו מערכות מזג האוויר במידת דיוק טובה למדי, גם שנים קדימה (כשטווח הטעות הולך וגדל ככל שמסתכלים לתוך העתיד - א"ר). וכך, אפשר לנבא כמה שקעים יהיו במהלך החורף, גם אם לא ניתן לדעת כמה גשם ירד בכל אחד מהם. עד היום, מוסיף הקלימטולוג, לא נעשה ניסיון מסודר להבין אך מערכות מזג אוויר אלה נקשרות להתפרצות של מחלות עונתיות.

כדי לעשות זאת, במחקר הנוכחי הסתמכו החוקרות והחוקרים על המאגר העשיר של נתוני התחלואה בשפעת שנאספו בישראל ב-20 השנים האחרונות ופורסמו על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות. מאגר נתונים אחד עליו הם הסתמכו הוא דיווחי מכבי שירותי בריאות על מטופלים עם "תסמינים דמויי שפעת": כמה רופאים דיווחו בכל שבוע על חולים שבאו אליהם עם שיעול, חום וכדומה.

ד"ר אסף הוכמן.
מוטי מילרוד

 כדי להבין לכמה מתוך אותן "מחלות דמויות שפעת" אכן אחראים נגיפי השפעת העונתיים, נעזרו החוקרים בנתוני "מרפאות הזקיף", בהן נאספות דגימות מהחולים המדווחים על תסמינים שונים ונבדק מי הפתוגן האחראי על המחלה של כל אחד מהם. בעזרת השוואה בין שני מאגרי הנתונים הללו, הצליחו החוקרים להבין מה שיעור המטופלים שהתלוננו על תסמיני השפעת והם אכן חולים באחד מזני הנגיף העונתיים, ולקבל תמונה מדויקת למדי על דפוס ההתפרצות של השפעת בשנים השונות.

היכולת להעריך מתי תתפרץ מחלת השפעת בכל חורף, מתי היא תגיע לשיא, כמה עוצמתית תהיה פגיעתה ומתי היא תדעך יכולה לאפשר למערכת הבריאות להיערך טוב יותר לפני כל חורף

מערך ניטור השפעת בישראל הוא מהמובילים בעולם. בנוסף, כבר מראשית שנות ה-2000 החל פרויקט הדיגיטציה של מערכת הבריאות, ותיעוד הרפואי של כלל האזרחים נאסף במאגרים המרכזיים של קופות החולים, ולא מתפזר בין מספר רב של גופים כמו שקורה לעתים קרובות במדינות אחרות. מאגר זה גם מפורסם על ידי משרד הבריאות כנתונים מקובצים ללא אפשרות זיהוי אישית, וזמין למחקרים שונים.

אך המחקר, שנערך במסגרת שיתוף פעולה אזורי, ביקש לגלות גם מה דפוסי התפשטות השפעת אצל השכנים. ברשות הפלסטינית ובירדן אין מאגרי מידע רפואי באיכות דומה. לכן ביקשו החוקרים לרתום כלי נוסף לבחינת המצב מחוץ לישראל: מאגר המידע של גוגל טרנדס.

פרופ' חגי לוין.
אמיל סלמן

 הכלי הדיגיטלי, שחביב על חוקרי דעת קהל, מאפשר לבדוק את מידת הפופולריות של מונחים שונים במנוע החיפוש לאורך זמן. ניתוחים שכאלה סובלים ממגבלות שונות. למשל, בהקשר של בריאות הציבור, ייתכן שהתפרצות של מחלה מסוימת במקום אחר בעולם, שזוכה לסיקור תקשורתי בינלאומי, תגרום לעלייה בחיפוש מונחים קשורים.

כדי לתקף את השימוש בגוגל טרנדס, בחנו תחילה החוקרים עד כמה דפוסי החיפוש של מלים ומונחים שקשורים לשפעת בישראל דומים לדפוסי ההתפרצות בפועל שנמדדו במאגרים הרפואיים. לאחר שצוות המחקר הראה כי השינויים במילות החיפוש הפופולריות אכן יכולים לשמש כדי לנתח את התפרצות השפעת, השלב הבא היה לגבש תמונה על התנהגות נגיף השפעת ברשות ובירדן מאז תחילת שנות ה-2000.

בתום שלב זה, השוואה בין שני מסדי הנתונים, של מערכות מזג האוויר ושל דפוסי השפעת העונתית, בין השנים 2008-2017, אפשרה לצוות המחקר לראות שיש קשר הדוק בין השקעים החורפיים להתפרצות התחלואה באזור. את המודל שלהם הם אימתו אל מול השנים הקודמות, 2004-2007, ובחינה אם הם אכן מאפשרים לחזות את התנהגות נגיפי השפעת העונתיים באותם שנים. "יש עוד משתנים רבים שמשפיעים על התנהגות הנגיף. אולם מצאנו מתאמים מאוד חזקים בין האקלים למחלה. המחקר שלנו מראה שלא יהיה נכון להתעלם מהאקלים. גם בכאוס ניתן למצוא דפוסים", אומר פרופ' לוין.

גשם בירושלים, במאי. גשם בירושלים, במאי.
אוהד צויגנברג

היכולת להעריך מתי תתפרץ מחלת השפעת בכל חורף, מתי היא תגיע לשיא, כמה עוצמתית תהיה פגיעתה ומתי היא תדעך יכולה לאפשר למערכת הבריאות להיערך טוב יותר לפני כל חורף. למשל, אפשר יהיה לתזמן טוב יותר את מבצעי החיסון ולהכין את המרפאות ובתי החולים להיקף התחלואה הצפוי. פרופ' לוין מזכיר גם כי מגפת הקורונה גם הראתה שיש פעולות נוספות שלא שימשו בהתמודדות עם השפעת בישראל עד היום, בייחוד אם ניתן לתזמן אותן לשיא התחלואה הצפויה. "למשל נוכל להמליץ לציבור: 'בינואר תסתובבו עם מסיכות'", הוא אומר.

ד"ר הוכמן מוסיף כי המחקר הנוכחי היה "הוכחת היתכנות" של שימוש בכלים של מחקר האקלים לטובת בריאות הציבור. לדבריו, בעזרת התאמת המודל לנתונים של מקומות אחרים, ניתן יהיה להעריך כיצד יתנהג נגיף השפעת גם שם. הוא מזכיר עוד כי עונתיות היא מאפיין גם של מחלות מעיים ופתוגנים אחרים, וכי הכלי יוכל לשמש גם כדי לנבא טוב יותר את פגיעתן של מחלות שונות שמושפעות ממזג האוויר.

מחסור ניכר בידע

המחקר משמש גם דוגמה לפוטנציאל הנרחב שיש לבחינת הקשר בין האקלים לאפידמיולוגיה. הוא נערך במסגרת מרכז מחקר בו שותפים חוקרים מישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן ומדינות באירופה, שהוקם במכון הערבה. אחת ממטרות המרכז היא לבחון את השפעת שינויי האקלים על בריאות הציבור, ובכך לשפר את יכולת מערכות הבריאות להתמודד עם השינויים הצפויים. בנוסף השתתפו במחקר גם פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל-אביב, ד"ר מיה נגב מאוניברסיטת חיפה, פרופ' זיאד עבדין מאוניברסיטת אל-קודס ופרופ' יואכים פינטו מהמכון הטכנולוגי קרלסרוהה.

"יש מחסור ניכר בידע מדעי על הקשר בין האקלים לבריאות הציבור באזורנו בשני נושאים חשובים", מסביר ד"ר הוכמן. הנושא הראשון הוא כיצד שינויי האקלים ישפיעו על התנהגותן של מחלות זיהומיות ומחלות שמועברות על ידי נשא (וקטור). הדוגמה המפורסמת ביותר בשנים האחרונות מהאזור היא כנראה התפשטות יתוש הנמר האסייתי צפונה, והמחלות שהוא עלול להעביר אתו.

הנושא השני הוא השפעת אירועי אקלים קיצוניים על בריאות הציבור. "אנחנו יודעים שאנשים מתים בגלי חום. אבל אין היום בישראל דרך לדעת בצורה מדויקת דיה כמה אנשים מתו בגל חום מסוים", מסביר ד"ר הוכמן. באירופה, הוא מוסיף, הנושא זוכה לתשומת לב רבה מאז גל החום הגדול של 2003, שגבה את חייהם של יותר מ-70 אלף מתושבי היבשת. גם נתון זה הושג בזכות הידע המדעי שנצבר באירופה מאז.

אולם באזורינו, אומרים השניים, הידע והכלים המדעיים הקיימים הם דלים בהרבה. במשרד הבריאות אין היום אפילו מדען אקלים ואין תפקיד לאחראי על היערכות לשינויי אקלים, מזכיר פרופ' לוין. "אנו חייבים להגביר את ההשקעה בהיערכות למשבר האקלים, שהשפעותיו ניכרות כבר כיום".

הרשמה לניוזלטר

התפרצות הקורונה - כל מה שחשוב לדעת כל יום אצלך במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות