זה מה ששיקלי הביא מהמכינה?

אף על פי שהמושג כור היתוך כבר אינו אידיאל והוא פינה את מקומו לרב־תרבותיות, עדיין יש בישראל כמה מוקדים שמחברים בין בני אדם שבאו ממקומות שונים ומתפישות עולם שונות, ובראשן היחידות הקרביות בצה"ל. שם משרתים בני קיבוצים והתנחלויות, בני עיירות פיתוח ובני הערים הגדולות והוותיקות, ויחד הם נושאים בעול הביטחון.
גם המכינות הקדם־צבאיות נועדו לקדם ערכים של הכרת הארץ, פיתוח מנהיגות וחיבור בין חלקי העם. זאת בשונה ממוקדים בדלניים, למשל ישיבות חרדיות. לכן יש מעין ציפייה שבני אדם שעברו מסלולים המקדשים את התרומה לכלל יחושו בנוח אלה עם אלה וייקחו את ה"ביחד" שנוצר ביחידה קרבית או במכינה קדם־צבאית גם לשטח הפוליטי, וישתפו פעולה בדברים הגדולים של ניהול מדינה.
לא הכרתי את שמו של ח"כ עמיחי שיקלי — שהוכרז השבוע כפורש ממפלגת ימינה — עד ששלפה אותו שרת הפנים איילת שקד מהמכינה הקדם צבאית "תבור" שבנוף הגליל, והוא שובץ ברשימת ימינה לכנסת. על פי מבט זריז בקורות החיים שלו נדמָה לי שטוב להביא לפוליטיקה בני אדם בעלי רקע חינוכי ופיתוח מנהיגות, ודאי אחד שעמד בראש מכינה קדם־צבאית. מדוע? כי הזדמן לי לפגוש כמה חניכים במכינות כאלה והתרשמתי שהם עוברים מסע מעניין להכרת החברה הישראלית על כל הקונפליקטים שלה, ושמתפתחת אצלם יכולת לקיים דיאלוג מתוך שונות ומחלוקת, כי יש כאן חברה ומדינה שצריך לנהל. סליחה אם זה נשמע רומנטי מדי, אך כך חשבתי.
כשהחליט שיקלי שלא להיכנס לממשלה בראשות ראש מפלגתו נפתלי בנט, נדהמתי למדי. מפלגה קטנה של שבעה מנדטים מקבלת את ראשות הממשלה, וממשלה ראשונה שבראשה חובש כיפה — זה הישג חריג בכל קנה מידה. ולא רק ההישג הזה, אלא גם המהות של הממשלה הזאת — חיבור בין ימין לשמאל, ערבים ליהודים, דתיים לחילונים. האין זה האתוס שחניכי המכינות גדלים עליו? האין זו נבחרת החלומות של מי שרוצה להתגבר על מחלוקות, ליצור דיאלוג עם אחרים ולקרב בין יריבים לאחר כמה שנים של קיטוב, שנאה, גזענות ובעיקר תקיעות פוליטית של בחירות תכופות וחוסר יציבות קיצוני?
הביקורת של שיקלי על בנט ממוקדת בטענה שזה הלך עם השמאל למרות הבטחותיו המפורשות. אם שיקלי יחפש מעט בגוגל הוא יגלה שבנימין נתניהו הפר הבטחות הרבה יותר ממה שיוכל בנט להפר בכל הקריירה שלו. ועוד הוא יגלה שנתניהו ישב בממשלות עם מה שמכונה "שמאלנים": אהוד ברק, ציפי לבני, עמיר פרץ ויאיר לפיד.
האופן שבו אימץ שיקלי את הרטוריקה הביביסטית נגד ישיבה עם שמאלנים מטריד אותי כעת פחות ממה שהוא מטריד אותי בדיעבד, בהתחשב בהיותו ראש מכינה קדם־צבאית לשעבר. הרי שם הוא הטיף לשיתופי פעולה, להידברות, למנהיגות, להקרבה ולאהבת ישראל, כי המשימה היתה להכשיר את החניכים לקראת השירות הצבאי. והרי לכל שבת יש מוצאי שבת ובסוף השירות הצבאי יש עוד מסלולים לפיתוח מנהיגות, ובראשם הפוליטיקה.
והנה כבר בראשית דרכו בפוליטיקה ניתנה לו היכולת לממש ערכים של דיאלוג ושל שיתופי פעולה עם אחרים, אך הוא מפנה להם עורף ומעדיף את הבדלנות של גוש הימין ואת החרדים שלא שירתו בצבא ולא עברו בשום מכינה קדם־צבאית, ובלבד שלא לשבת עם שמאלנים בממשלה. ושיקלי עוד מתיימר להצטייר כאיש ערכי. אני שמח על שלא שלחתי את ילדי למכינה קדם־צבאית בהנהגתו, וכך נחסכה מהם חשיפתו כביביסט הרואה בשמאלנים מוקצים שלא ראוי לשבת לצדם בממשלה ולנהל עמם את ענייני המדינה.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר