בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממזר חסר כבוד

158תגובות
נתניהו, טראמפ ושרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות, אמש
SAUL LOEB - AFP

אי אפשר להשתתף בשמחתם של בנימין נתניהו והביביסטים על ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין, כי שמחתם זו היא שמחה לאידם של הפלסטינים: תראו איך אחים שלכם בגדו בכם. החרם הערבי, האיום על ישראל בסנקציות בינלאומיות ונידויה המוסרי ממועדון המדינות המערביות, היו הקלפים היחידים של הפלסטינים במאבקם הלא אלים בכיבוש. כעת לא נותר להם שום קלף. נתניהו, בגיבוי של הנשיא דונלד טראמפ, דחק אותם לצומת גורלי: כניעה מוחלטת, או חזרה למאבק אלים.    

נתניהו וחסידיו שמחים לא רק לאידם של הפלסטינים, אלא גם לאידו של "השמאל". תראו איך ביבי הצליח לחתום על שלום עם מדינות ערב בלי מדינה פלסטינית ובלי טרור. ההישג הגדול של נתניהו, כפי שהוא עצמו משווק אותו, הוא לא השלום עצמו, אלא היותו "חינם". שלום תמורת שלום.

זה תעתוע קונספטואלי והכחשת ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי־ערבי: מחיר הדמים של המלחמות וההסכמים האמיצים שנחתמו בעקבותיהן, הם "המחיר" ההיסטורי שאיפשר את ההתקדמות שמפירותיה הוא נהנה. אבל את נתניהו זה לא מעניין: הוא מנפץ לכאורה את הפרדיגמה ששלטה עד כה, שפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא תנאי הכרחי לשלום כולל עם מדינות ערב. 

השפלתם של מי שהחזיקו בפרדיגמה הזו היא מרכיב חיוני בחגיגות. דמותו של יצחק רבין היתה נוכחת־נפקדת בטקס בוושינגטון. תראה רבין, ככה "עושים שלום בטוח". הנה עוד הזדמנות להטמיע את השכתוב הביוגרפי־היסטורי של נתניהו, כמי שתמיד טען ש"רבין לא בוגד, הוא טועה". אם רבין "הלוזר" רק היה מקשיב לנתניהו, לא רק שהוא עוד היה בחיים, גם לא היו מתפוצצים אוטובוסים, היו כובשים את ירושלים, הגולן היה שלנו, גם השטחים — ובלי לשלם מחיר בדם. היה שלום בלי מלחמות ומלחמות בלי הרוגים.   

לא רק הפלסטינים טעמו מעוצמת ההשפלה. החלטת נתניהו למדר את שותפיו הבכירים, בני גנץ וגבי אשכנזי, מההסכם המתגבש מחשש שידליפו מידע, שולחת מסר משפיל למחנה "רק לא ביבי": נתניהו לא מתרשם מהדרגות, מהתארים, ממעמדכם בבית המשפט או באקדמיה. עובדת היותם רמטכ"לים לשעבר היא שום דבר. לקושנר, פרידמן וברקוביץ' יש סיווג ביטחוני גבוה משלהם, ומשתמע שחלקם בתקומת ישראל לא קטן ואולי אף גדול משל המשתייכים למחנה מתנגדיו.

היחס המשפיל של נתניהו לשותפיו, שנכנסו לממשלה במטרה מוצהרת "לגשר בין כל חלקי העם והמדינה... מתוך תפישה של פיוס לאומי", מעיד על אישיותו של נתניהו ועל התכונות שהוא מעריך אצל הזולת. כשהוא מדבר על עוצמה הוא לא מדבר רק על הערבים, אלא גם על מאבקי כוח פנימיים. כשגנץ ואשכנזי מחלו על כבודם ונכנסו תחת האלונקה, מבחינת נתניהו הם איבדו את כבודם. ללא כבוד, ללא איום, ללא עוצמה — רק השפלה מגיעה להם. עם נתניהו אי אפשר להתפייס, רק לרדת על הברכיים ולהשתחוות.

במובן זה, נתניהו עשה לגנץ ואשכנזי את מה שישראל עושה לפלסטינים זה עשורים. הם טובים רק בשביל תיאום ביטחוני ובשביל להילחם בטרור. הכבוד של נתניהו לחמאס שנלחם בו, שני רק לבוז שלו כלפי מחמוד עבאס, שוויתר על הטרור. איך אמר נתניהו, "באזור הזה רק החזק שורד", לא הבנתם? איך אפשר לכבד אויב שאינו נלחם בך בכל הכוח?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו